לפני הכל, רק רציתי להגיד שזה מחולק לכמה חלקים - דברים שונים.
אז אפילו שזה נראה ארוך - זה לא 
זה 3 דברים שונים, אפשר לקרוא את מה שאתם יותר מתחברים אליו ואפשר כמובן גם את הכל 

דברים שבלב | אתה שומע

הכותל המערבי היה הומה מתפללים. כל עם ישראל, דתיים וחילונים, נשא תפילה לשלומו של החייל החטוף נחשון וקסמן.

ספרי תהילים נשלחו לעשות יישובים. 

בלטו במיוחד קיבוצי 'השומר הצעיר' אשר נודעו באורח החיים החילוני שלהם, ועם זאת גם הם נשאו תפילה. 

מבצע החילוץ נכשל. סיירת מטכ"ל ניסתה לפרוץ את הבית שבו נחשון היה חטוף. 

נחשון נהרג בידי המחבלים ואיתו ניר פורז, קצין בסיירת מטכ"ל.

האווירה בארץ הייתה קשה. אווירת אבל. הקב"ה לא עזר לנו. לא שמע את תפילתנו. 

יהודה וקסמן, אביו של נחשון, שהוא אדם מאמין, קיבל בדואר חבילה מעניינת. קופסא מלאת ספרי תהילים ובה מכתב.

"קח את ספרי התהילים ואת האלוהים שלך בחזרה", נכתב בו.

"אז מה", שאלה הכתבת את יהודה, "יש לך עכשיו משבר באמונה. התפללנו כל כך הרבה ולא קיבלנו תשובה".

"קיבלנו תשובה. והתשובה הייתה 'לא'. לאבא מותר לענות גם 'לא'", אמר יהודה. 

"לפעמים הבן שלי מבקש ממני משהו. אני שומע את בקשתו, שוקל את הדבר, ויכול לומר לו גם 'לא'. אלוקים שמע את תפילתנו והחליט הפעם לומר 'לא'.

אנחנו מאמינים בני מאמינים שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה. אנו אבלים על רציחת בני, אך מעודדים על כך שמת על קידוש ה'. 

על האחדות הגדולה שנוצרה בעם ישראל בעקבות חטיפתו". 

*******

חיינו, הפרטיים והלאומיים, מלאים בקשיים ואתגרים. בכל קושי אנו נושאים עיניים לשמים ובליבנו תפילה.

לפעמים בקשתנו מתקבלת, ואנו מצליחים במבחן, או חבר שלנו נרפא ממחלה קשה. אך לפעמים אנו נתקלים בסירוב.

התפללנו, ומה שבקשנו לא התממש. הפער העצום יכול ליצור אצל חלקנו משבר אמונה. משבר שהוא בעצם משבר אמון.

ה', התפללנו אליך ובקשנו כל כך, אז למה לא נעשה מה שבקשנו?! 

אנו לא מבינים את דרכי ה', אבל אנו יודעים בלב שלם שה' שמע את תפילתנו ובחר לענות לנו: 'לא'! 

לכן זה אינו משבר אמון, מכיוון שאנו מאמינים בני מאמינים שכל מה שעושה הקב"ה זה לטובה, ולכן גם כשאמר 'לא' זה מתוך אהבה גדולה ולטובתנו. 

הדבר דומה לאבא האומר לבן שלו 'לא' כשהוא מבקש ממתק שמקלקל את השיניים. 

הבן חושב שהממתק טוב ונעים, אך האב יודע שהממתק מזיק והוא אינו מרשה.

הכל מתוך אהבה ואכפתיות עצומה. של אב לבנו.

"הבורא מתחבא - כדי שהאדם יחפש אחריו...(ר' נחמן מברסלב)

לב אבות | על מה אבדה הארץ?

על מה נחרב בית המקדש? כולנו למדנו שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. הגמרא נותנת טעם נוסף, לא ידוע על כך, למה נחרב הבית.

"מי האיש החכם ויבן זאת [...] על מה אבדה הארץ? [למה נחרב בית המקדש?] דבר זה נשאל לחכמים, ולנביאים, ולמלאכי השרת, ולא פרשוהו, עד שפרשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, שנאמר, 'ויאמר ה', על עזבם את תורתי'"

הגמרא שואלת למה נחרב בית המקדש. שאלו את החכמים והנביאים, ואפילו את מלאכי השרת(!) ולא ידעו מה הסיבה. עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו אמר את התשובה.

בית המקדש נחרב על שעזבו את התורה. אך אם התשובה כל כך פשוטה, למה אף אחד מהחכמים לא ידע זאת?

הגמרא מסבירה מה הכוונה. "אמר רב יהודה אמר רב, שלא ברכו בתורה תחילה". 

אין הכוונה שלא אמרו ברכות התורה כשקמו בבוקר. אדם שמברך ברכות התורה מעיד שהתורה היא אלוהית ומרוממת. 

הטעות שלהם הייתה שהם חשבו שהתורה היא כמו חכמות החול. "אני לומד מתמטיקה, אנגלית ותורה".

התורה נמצאת באותו מישור של חשיבות כמו שאר המקצועות. זה גורם לחורבן.

הם לא הבינו שהתורה היא החיים שלנו. בית המקדש ייבנה כשאר נחיה בתחושה שהתורה היא חיינו ואורך ימינו.

הלכות | דיני רחיצה בתשעה באב

כל רחיצה של תענוג אסורה בתשעה באב, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מקצת גופו אסור לרחוץ, ואפילו להושיט אצבע אחת קטנה לתוך מים אסור. אבל מי שנתלכלך בבוץ או צואה או שנטף דם מחוטמו, רשאי לרחוץ את המקום המטונף, מפני שאינו מתכוון לתענוג. 

ואף שבכל רחיצה להסרת לכלוך, יש גם קצת הנאה, מכל מקום כיוון שעיקר הכוונה להסרת לכלוך, אין היא נקראת רחצה של תענוג.

מי שהוא רגיש במיוחד, ודעתו אינו מתיישבת עליו בלא שישטוף את פניו בבוקר, רשאי לשטוף את פניו במים. 

מי שנצטבר לו אחר השינה לכלוך בזוויות עיניו והוא רגיל תמיד להסירו במים, רשאי להסירו במים. 

אסור לשטוף את הפה בתשעה באב, ומי שיצטער מאוד אם לא ישטוף את פיו, יכול אף בתשעה באב לשטוף את פיו ולצחצח את שיניו בלא משחה. אבל ביום הכיפורים, שחיוב הצום מהתורה, אין להקל בזה. 

(מתוך 'פניני הלכה', זמנים י, ה)

___________

להזכירכם - זה מועתק ולא אני כתבתי 

בע"ה שנזכה בתשעה באב הזה כבר להיות בירושלים הבנויה אמן! 

ונשמות, אני ממש אשמח אם תקפיצו אפילו אם לא קראתם בשביל שאחרים כן יוכלו 

תזכו למצוות!