ו... כן , מתגייס והופך עצמי לסוג של פרחח במגזר שלי?

כל עוד אין גיוס רחב אצל החרדים, אני לא נתבע להתגייס, נתבע באופן אישי כוונתי,

אם אחליט להתגייס זה יהיה אחרי חתונה,

בעזהי"ת.

מתחתן!

פרנסה מנין?

בעזהי"ת.

אבל *זה* מה שמונע ממך להתחתן?! :O

לא רוצה להתחתן לפני שאני רואה עתיד,

לגיטימי,לא? אחראי, הא?

מה פירוש מהמדינה?

ואני לא רוצה שאשתי תפרנס אותי, חוצמיזה שאיך אני יכול להתחתן כשאני לא יודע אם אני חרדי? 

בעזהי"ת.

ואם כך, הפתרון הכי טוב הוא-

שב ללמוד תורה. תמצא איזה חברותא טובה ותלמדו. ולא רק גמרא (גם), אלא גם דברים שיותר נוגעים בנפש האדם ובהשקפה כללית,

כך תוכל להחליט מי אתה ומה מטרתך בעולם הזה..

פשוט, הא?

בכל אופן, רוצה לדעת אם עני חרדי? תגדירי חרדי

בעזהי"ת.

ועזוב אם אני רוצה לדעת אם אתה חרדי.

אתה בעצמך לא ידוע את זה, וזה יותר חמור בעיני..

הנושא הוא שהשייכות המגזרית היא הרבה יותר מאשר חלוקה השקפתית, אדם לא קם בבוקר ומחליט שהוא דת"ל , זה הבלבול, אבל באמת מעניין אותי איך את, או מישהו אחר כאן מגדיר חרדי, כדי לדעת אם אני בקריקטריונים

בעזהי"ת.

אתה יודע מי אתה, אבל לא יודע לאיזה מגזר דעותיך משתייכות?

קשורות למגזר הדתי לאומי (שהוא לא מגזר, בעצם)

מאשר לחרדי, ולכן מה? מה לעשות? להחליף את השלט בדלת? לקשור סרט כתום לרכב? טכנית אני בציבור החרדי,

הדרך היחידה לשנות את זה, זה להתחתן אם מישי דת"לית, 

אפשר לשנות מגזר. 

אפשר לשנות ולהישאר חברים של המגזר השכן.

ובלי קשר לחתונה.

כי לא מתחתנים ומשנים מגזר, אלא מחליטים איפה אני ואז מוצאים אישה שמתאימה גם בהשקפה.

אתה יכול אולי ללכת לישיבת הסדר. 

תלמד בישיבה דתית לאומית שנה וחצי. תתגייס למשך שנה וארבעה חודשים עם עוד ביינישים במחלקה, מה שיכול מאוד לעזור במהלך השירות, ואחרי זה תוכל לחזור לעוד שנתיים בישיבה שבהם גם תוכל ללמוד לתעודת הוראה - מה שייתן לך מקצוע ביד, גם אם הוא לא הכי מכניס בעולם. (זה לא שאחרי לימוד מדעי המדינה מרוויחים יותר...)

יש גם הסדר מרכז - שהם דוחים את השירות יותר ולומדים יותר זמן בישיבה ומתגייסים לתקופה קצרה יותר. 

יש ישיבות גבוהות דת"ל ששם תוכל ללמוד ולבחון אם זה מה שאתה רוצה או לא. 

רוב הישיבות משלבות גם הסדר וגם ישיבה גבוהה - ואפשר לבחור בין המסלולים ולעבור בין מסלול למסלול. 

הענין הוא, שגם בישיבות הדת"ל יש כל מיני גישות ושיטות לימוד - אז אם תבחר לעשות משהו כזה, כדאי שקודם תברר איזה מקום הכי מתאים לך.

בעזהי"ת.

זה להיות גבר, ולהוציא לשון לשכנים החרדים

סתם, פשוט כן, לעבור לישיבה דת"ל, ללמוד את השיטה הדת"ל, להתגייס, ולפעול בעצם כמו כל דת"ל מצוי.

ולגבי להתחתן עם דת"ל- אל תשכח שבחורה דת"לית מעוניינת להתחתן (ברוב המקרים) עם בחור דת"לי כמוה... אז אל תבנה על זה כ"כ.

אבל כן, חשבתי על זה הרבה, אנשים שמכירים יעצו לי לא לעשות את זה,  זה לא פשוט, אולי זה מה שצריך לעשות... אולי זה מה שאעשה...

למדתי הרב קוק (אם כי לא הרבה)

בעזהי"ת.

תלוי עד כמה לומדים אותו מתוך אמת צרופה ולא מתוך "יש לי מטרה, בוא נמצא איך הרב אומר את מה שאני רוצה.."..

להיפך, למדתי מתוך נחיתות כלפי הדת"לים,

אבל הבנות שלו היו לבושות יותר צנוע מאשר הרבה בנו בדת"ל,

בלי לדבר על זה שאולי הוא היה חוזר בו מכל מה שאמר, לו הוא היה חי כיום

בעזהי"ת.

מי המקבילה הגברית של הרבנית עידית?

אבל באמת, שמעת על הרבנית עידית איצקוביץ?

מהציבור החרדי, אבל בקיאה ברב קוק וציונית.

בעזהי"ת.

לא חשוב..

הרבנית עידית לא מהציבור החרדי, היא עשתה שירות לאומי ל"ע! [באילת, והורים של חברה שלי היו המשפחה המאמצת שלה ]

אבל הם זילברמנים לדוגמה.

אבל זה לא הדיון, כמדומני.

והם "חרדים"

במה? אין לי מושג

לדוגמה: תלמוד תורה זה לפי הרב קוק, וגם ציונות זה לפי הרב קוק.

ובמילה אחת: הרב!

לא פשוט ללכת נגד הזרם, אבל להקריב את החיים שלך ואת מה שאתה מאמין בו בגלל אחרים?

בעזהי"ת.

[או שפשוט קראתי על זה בספר שספק עובר על "לא ילבש"- "מים שאין להם סוף" ]

אני לא מרשה לצחוק על מים שאין להם סוף!!!

לא למצוא עצמך מגזרית, זה בסדר, ללכת לצבא זה פשוט מופקע

חוץ משלושה שבועות של טירונות אתה כל יום בבית, ועוזרים לך להחביא מדים כשצריך... 

כרגע אני בבית

כאאלה?

הצחקתני, תביט ברזומה, נראה לך שיתגייסו עכשיו הרבה?

אז נראה לך

בעזהי"ת.

מתוך ייראת שמיים ומתוך רצון אמיתי להתקדם.

אחרת,... "זכה- סם חיים, לא זכה- סם מוות"...

ככה תעשה גם תעודה וגם צבא וסלאמט?

בשביל לשמש אח"כ איש מקצוע צבאי או משו כזה

זה ללמוד לימודים אקדמאים - פיסיקה, הנדסה, תכנות וכו'. הצבא מממן את הלימודים, ובסוף הלימודים מתגייסים ל-3 שנים של סדיר+3 שנים של קבע (עם משכורת של קבע). 

יש מוסדות דתיים (לא נראה לי שחרדים) כמו מכון טל שאפשר ללמוד בהם בעתודה. 

אבל אחרי זה יכולים לשבץ אותך בכל בסיס בצבא - ואני לא חושב שיש מסגרת חרדית או דתית בסוף הלימודים. 
מצד שני, מתגייסים כקצינים אקדמאים (זה שונה מקצין רגיל) - ואני די בטוח שיש תפקידים שבהם יוצאים כל יום הביתה. במיוחד אם נשואים. 

בעזהי"ת.

עתודה זה לאו דווקא לימודים אקדמיים, אני מכירה מישהו שעשה עתדה ולמד הנדסאות (שזה לימודי תעודה).

ובמכון טל אין תוכנית עתודה, אתה מתכוון למכון לב

בסוף הלימודים למיטב ידיעתי אין מסגרת דתית כלשהי, אבל מה שכן- לרוב העתודאים משובצים ביחד, בתפקידים דומים, כך שזה יוצר סוג של חברה סבבה.

ולגבי יציאות הביתה- אם אתה לא במודיעין אתה מסודר.

0578141707

לא אמרתי שאני חושב כך,

הוא עוזר בפרנסה...

ולא זה לא אחראי לדחות חתונה...

בכל מקרה

 א. אתה יכול להיות אברך..

ב. אחרי שתתחתן אם תתגייס, הצבא משלם משכורת..

ג.  לך שב קצת בכלא, עד שתקבל פטור, ואז תוכל לעבוד..

ד. יש לי בן דוד חרדי שהולך עכשיו למכון לב ומשלים בגרויות ומתחיל ללמוד, ואז מתי שהוא הוא אמור גם להתגייס כחלק מהמסלול הזה, יש שם הרבה חרדים..

רק תקוה שזה לא יפגע ב'שידוכים' של האחיות שלך...

א. אני לא רוצה להיות אברך , לא מאמין בזה

ב. אז הצבא ישלם משכורת שתהיה טובה בעיתה, אבל מה הלאה, צריך לתכנן ולהכין את העתיד

ג. תמיד הייתי טיפוס קצת מוזר,אחת המוזרויות תמיד היתה הסלידה העמוקה שלי מישיבה בכלא,

שלא לדבר על הנזק העתידי במקומות עבודה, לאדם אם פטור,

ומה עם כל אלפי הבחורים שדוחים את תיכנון העתיד שלהם בכמה שנים טובות כי יש עבודה שצריכה להיעשות פה? 
למה הם יכולים ואתה לא? 
כי הם לא נולדו בחברה חרדית אז זה בסדר שהם יעשו את העבודה השחורה בשביל אלה שדואגים רק לעצמם? 
מילא אם היית אומר שאתה באמת רוצה ללמוד לימודי קודש, אבל אתה אפילו לא מסתיר את הסיבה שבגללה אתה לא רוצה להתגייס...

באמת שאני לא מבינה איך המצפון שלכם לא אוכל אתכם אחר כך.

אבל באמת יש בעיה אדירה בציבור שלהם...

יש לי בני דודים חרדים, ובאמת אם אח עוזב ישיבה  והולך לצבא, זה פוגע בתדמית של המשפחה ובשידוכים של האחיות..

אבל למען האמת, הוא לא נשמע כאילו זה מטריד אותו במיוחד.

לפי הטענות החרדיות על חוסר צניעות, וחוסר התחשבות בדת... זה יותר גרוע מלשקר,

פייגלין כתב באחד המאמרים שלו סיפור שארע כשהגיע למילואים נדמה לי, ובשק שינה שלידו היתה חגיגה רבתי,

זה יות טוב מלשקר?

אם זה מה שבאמת היה מפריע לך, בסדר. 
אבל זה לא העניין אלא רק התירוץ.

סליחה? אם בצבא אתה לא יכול לדאוג שלא יהיו חגיגות בשק"ש לידך אלו לא תירוצים, נכון שבנח"ל אין דברים כאלה מן הסתם,

אבל יש אחרים,

סתם, הנזק הוא רק בעבודות ממשלתיות...

מה יש לא להאמין בלהיות אברך? אתה לא באמין שמי שיכול למלמוד שילמד?

ביום שיש לי איך לחיות ואני לא צריך לעבוד, אני עף ללמוד!

לגבי הכלא- צחקתי, זה גם פוגע ב'שידוכים'...

לגבי ב. אתה צודק!

בקיצור לך על ד....

'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'

אני בגילך כבר הייתי עם 2 ילדים כשהקטן בן שנה...

אברך זו שאיפה לחיים (לחיות ע"ח אחרים בשלב הזה כדי לגדול בתורה), ולא משהו שיכול להיות פיתרון זמני בהעדר עבודה אחרת.

לא צריך לכתוב כאן את מה שכתב הרמב"ם על המתפרנס מן הצדקה....

אלא לחיות חיים פשוטים.

ואני מכירה אברכים.

ודברי הכסף משנה בנידון, שבכלל...

במקרה אתה צודק, כי אני כן מדבר, אבל פה לא רואים אומץ.

נכון, אני עוד לא צריך להתחתן, (אם כי עמדת התורה היא שכן, הלא כן?)

אבל אני רוצה ללמוד מקצוע לפני החתונה או לפחות להיכנס למסלול שבסופו- מקצוע,

אגב אני במקרה רוצה ללמוד מדע המדינה, שזה אומנם יעזור קצת גם לעניין מקצוע בעתיד, אבל בעיקר כדי לתת תוקף לדעותי בנושאים הא... ברררררר... מדיניים, נניח, 

לפי מה שביררתי, אין לי מה לעשות, היום בערב יש לי פגישה אם אחד שמבין ומכיר , נראה אם יהיה לו משהו לחדש

אדם צריך אולי ללמוד מקצוע לפרנסה? או שאני טועה?

סתאאם, לא הבנתי... מה אתה אומר בעצם? שאלך לצבא? או לישיבה?

אתה חושב שבציבור החרדי רואים את זה ככה? חחח

בציבור החרדי ברור שלא צריך ללכת לצבא, ויש דרכים להשיג את זה, אין שם כמעט אף אחד שחושב שאם הוא לא לומד הוא צריך ללכת לצבא, תרומה והגנה על העם? הציבור החרדי רשמית(!) לא קשור לעם, גם מבחינתו,

אלא את המגזר, ואז עושה מה שנהוג במגזר...

חבל!

באיזשהו מקום, טכנית אני שייך לציבור החרדי, וזכותי לא לאבד את זה, אי אפשר בלי זה, צריך חברה!

בעז"ה, אחרי החתונה כשתהיה לי אישה, ויותר בקלות אעשה מה שאני רוצה, אתגייס לצבא או אתרום בדרכים המקובלות האחרות...

נו באמת , את לא מצפה שאאבד את כל החברים שלי, ולו גם אם זו חבירות טכנית...

בעזהי"ת.

ולאן תשלחו את הילדים שלכם? לש"ס? ליטאים? ממ"ד? תורני?

זאת שאלה כ"כ רחבה..

ויש גם מה שנקרא "חרד"לים".

אבל אם הם ה"חרדים החדשים" אז כבר עדיף את הישנים... בלי להכליל,

אבל יש שם המון נחיתות, יאקי, נחיתות סתם, לא מתוך מחשבה, גם כלפי חילונים, אבל אני לא בטוח שחרד"ל זה מה שנקרא "חרדים חדשים"...

הילדים בחינוך חרדי לדוגמה

והם היו בגוש קטיף למשל.

האבא בכולל (נראה לי חרדי, לא בדקתי)

והאמא עובדת עם הציבור הדתי.

זו לא נחיתות! זה השילוב שהם בחרו כי זה מה שמתאים להם.

שהם חרדים, (בהגדרה טכנית)

והם ציוניים ןלאומיים מאד, והם בוחרים לחיות את כל החיים שלהם על משבצת "אאוט סיידר", 

לא מוצא חן בעיני, ואגב , הם מתגייסים ? המשפחה הזאת 

ואני כן חושבת שאדם יכול לבחור מהו לפי השקפתו ולא להיצמד לאחת מההשקפות המוגדרות.

חרד"ל - שייכים טכנית לציבור הדתי לאומי אך משתדלים יותר לקיים את ההלכה מאשר ה"מזרוחניקים".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D

הם דת,לים, דת"לים חזקים, הרי יש גם הרבה כאלה

מה, אם תלך לצבא הם פשוט יתעלמו ממך? יפנו לך עורף? 
ואם כן, מי צריך חברים כאלה? 

כשאין משהו אחר, צריך,

שנית, הם מצידם לא יתעלמו ממני, אבל כשנדבר אני ארגיש את המוזרות שלי בעיניהם, אין מה לעשות, צבא זה חריג נורא, ובהכרח יסתכלו עלי כחריג, גם אם ישארו "חברים" שלי

לחיות את החיים שלך לפי מה שאחרים רוצים בשבילך ולא לפי מה שאתה רוצה. 
כל אחד ואיך שכיף לו.

צדיקה ומקריבה שכמותך,

מ-ה ה-ק-ר-ב-ת בחיים שלך למען האידיאלים שלך? אפשר לשמוע?

לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אידאל אבל הלכתי עם הלב.
שאר הדוגמאות - לא לפה.
אני פשוט לא בנאדם שאכפת לו מה אומרים...

התכוונתי לכתוב שאי אפשר להשוות, מצחיק להשוות,

אז אם אתה מעדיף להיצמד לחברה מסוימת ולקבל את מה שנהוג בה - בבקשה.

אני יכולה להבין את זה, אבל יש לכך השלכות.

איך מחליפים מגזר? לא?

כאן.

שהדחיה שהמדינה נותנת לך היא על סמך העניין שתשב בישיבה ותלמד תורה

לא בכדי שתלך ללמוד לימודי אקדמיה

משל למה הדבר דומה,

שמעון הגיע לראובן ואמר לו שהוא מאוד רעב, והוא לא אכל כל היום. 

ראובן נתן לשמעון עשרים שקלים הכדי שילך ויקנה בזה אוכל.

שמעון הלך וקנה בזה משהו אחר.

שמעון גזל את ראובן

כך גם כל אותם החבר'ה שמקבלים דחיית שירות בשביל שילכו ללמוד תורה

ובעצם הולכים ועובדים או לא לומדים תורה

הם גוזלים את המידנה

וגזל דציבורא הוא מאוד חמור!

ועוד לטעון בחוצפה שזה בשביל כל עם ישראל,
ובפועל ללכת וללמוד מקצוע בשביל העתיד הכלכלי *שלך*.
זה שקר וחוצפה והונאה והייתי אומרת גם גזל אבל אין לי כח להתווכח פה עם אנשים על הגדרות.

את מבלבלת בין "אין לי כח" לבין "אין לי תשובה, וידע מספיק"

את באמת חושבת שהסיבה שלא הולכים לצבא זה רק כדי ללמוד? שטויות, בחור חרדי קלאסי שילך לצבא, לא משנה איפה, לא ישמור על רמתו הרוחנית, או לפחות על אורח החיים החרדי, זאת עובדה,

אמנם יש כאלה שלהיפך, הצבא יועיל להם, אבל הסיבה האמיתית היא לא לימוד התורה, לפחות אצל חלק גדול...

הרוב המוחלט פה הם: חבדניקים מוסווים, ברסלברס מוסווים וחרדים מוסווים,

אני הגעתי לפה במטרה להכיר דת"לים,

אני יודעת את זה. יש לי מספיק קרובי משפחה חרדים, חלקם חסידי וויז'ניץ ושמעתי על זה מספיק. 
כל כך חשובה להם רמה רוחנית מזוייפת [ואני אומרת מזוייפת כי להסגר כל החיים בגטו זו לא חכמה] שהם שכחו מה זה מוסר בסיסי. 

אני סולדת מכל מי שדואג רק לעצמו ולעתיד שלו ונותן לאחרים לעשות את העבודה.
בין אם הוא חרדי, נער גבעות [יש לי גיס כזה] או חילוני. 
 

ואני סולדת עוד יותר ממני שאפילו לא מנסה להסתיר את זה.

ואגב, הבני דודים החרדים - חלקם דווקא כן התגייסו לתפקידים "לא מסוכנים רוחנית", כמו מורה חייל, או מדריך ב"אור ירוק". כשרוצים - אפשר.

לצבא הרבההההה יותר מאשר חילוני או דת"ל, הוא צריך לצאת נגד החברה שלו, לסבול מבטים לא נעימים,

לא לשפוט כל כך מהר...

ואני לא יודעת, לי האמת הפנימית יותר חשובה ממבטים.

מתי ניסית לבדוק מה באמת חשוב לך? ניסית פעם?

אני ניסיתי הרבה, והצלחתי גם בהרבה, אבל להיכנס לשכונה שלי עם מדים... אין לך מושג כמה זה הזוי ולא נעים

היו כבר כמה דברים...
בין השאר חבר חילוני שגדול ממני בלא מעט שנים. 
לא היססתי לשניה אם להסתובב איתו בשכונה או להביא אותו לשבת, וממש לא אכפת לי מי מסתכל או מה אומרים. 
[וזה אולי לא נשמע ככה אבל אני כן קצת דוסית].
ועוד כמה דברים, אבל לא לכאן...

אלא עם חברה שלימה...

אמת, הפטור מגיוס הוא אמנם רק ללומד,

אבל כמו שכתבתי אני לא מרגיש נתבע ללכת לצבא ולהקריב את מעט השייכות לחברה שנותרה לי,

הייתי עושה לפחות שירות אזרחי, שזה פחות חריג,

אבל אתם צריכים להבין שאולי לא כל, אבל רוב החברה החרדים שהלכו לצבא, הם נחשלים, הם שוליים, חוץ מאולי תתי קבוצות בציבור שהם לא בהכרח חרדים,

שמעו, אני רוצה ללכת לצבא, (אם כי אני מאד חושש, כי אורח החיים החרדי הוא יותר סגור, ואורח החיים בצבא עלול להשפיע לרעה...),

אבל אנלא חושב שזה נדרש ממני, אדם חייב את החברה סביבו, ואם הוא לא פרחח, הוא לא רוצה ולא מגיע לו לחיות בחברה של פרחחים, שוב, לא כולם, אבל רובם...

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA-13-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%94.html

כי אם אתה דוחה גיוס בשביל ללמוד בישיבה אבל הולך ללמוד מקצוע - זו הונאה, וגם לא ממש הוגן. 

שיהיה ברור, אני לא משוכנע במאת האחוזים שלולא מה שאמרתי הייתי צריך להתגייס,

לא לשכוח, הצבא הזה רחוק מלהתנהג כמו צבא יהודי, בנושאים המפורסמים והמוכרים,

לא כזה פשוט הנושא, ויש חרדים שבאמת ובתמים מאמיים בלב שלם, שרע! רע1 ללכת לצבא,

כי אחרי הכל הצבא מזלזל מאד בדת

אם לא יהיה פה צבא - כולנו נמות. 
 

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA-13-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%94.html

ללומדה וכד'(מכללות חרדיות) יש קורסים בערב לגברים שאפשר למצוא פרנסה טובה מאוד ממה שמלמדים שם.

ללמוד זה לא סוג של פרחח?

מקסימום תלמד כעתודאי ואז תהיה בצבאכמה שנים אחרי החתונה אבל עכשיו תוכל ללמוד.

ויש את האונברסיטה הפתוחה, שאפשר לעשות קורסים מתי שרוצים.

תפסיק להרגיש מסכן

אולי אני סתם מפונק, אולי...

עבדתי על כולכם! אני בכלל חייל, פשוט רציתי שרשור ארוך...

סתם, לא אל דאגה, לא עבדתי על אף אחד,

בעזהי"ת.

ובאמת מוטי, ב"הצלחה בכל מה שתבחר.. וה' יהיה בעזרך!

ברוך.. מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריאות טובות כמו רחלקה לחפור לבני אדם!!!!

אמן!!

מוטי-

בעלי ואני החליטוטנו שמבחינתנו מגיע לך בהחלט "שכוייח" ענק

על דרישת האמת של החיים שלך

על החיפוש- לא להמשיך בכוח האנרציה... כי חייבים... כי כולם ככה... אלא לחפש את הדרך שלך בחיים

על זה שהחיפוש לך לא מוותר על פסיק מיראת שמים ויראת חטא שלך ולא שובר את הכלים של הסביבה הטבעית שלך

על זה שאתה מתכנן לעתיד - כמו שאומר הרמבם שצריך להמצוא פרנסה, לבנות בית, ואז לשאת אישה (ובסדר הזה דווקא, לא להתחתן ואז-- מה??)

וגם על זה שת'כלס אין "יחידה להכוונת חרדים לקראת החיים הגדולים בחוץ"

והכל זה בא מ"מישו שמכיר" או "חבר שאמר" ....

מסתומא השירשור הזה יעבור את ה200 הודעות

אז גם על זה-

עם כל הטענות, ואני שוקל שינויים,

לא כ"כ מהר עוזבים בסיס קיים, כי עם כל הדברים הברורים, יש עוד מליון שאינם ברורים ולא מוכרים...

לא פשוט... 

תתיעץ עם מישהו שאתה סומך עליו מאוד שהוא יסדר לך את הדברים זה לא חייב להיות רב זה יכול להיות גם אדם פשוט או חבר טוב וכד' , אגב את מכיר את תושיה?

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.