ו... כן , מתגייס והופך עצמי לסוג של פרחח במגזר שלי?

כל עוד אין גיוס רחב אצל החרדים, אני לא נתבע להתגייס, נתבע באופן אישי כוונתי,

אם אחליט להתגייס זה יהיה אחרי חתונה,

בעזהי"ת.

מתחתן!

פרנסה מנין?

בעזהי"ת.

אבל *זה* מה שמונע ממך להתחתן?! :O

לא רוצה להתחתן לפני שאני רואה עתיד,

לגיטימי,לא? אחראי, הא?

מה פירוש מהמדינה?

ואני לא רוצה שאשתי תפרנס אותי, חוצמיזה שאיך אני יכול להתחתן כשאני לא יודע אם אני חרדי? 

בעזהי"ת.

ואם כך, הפתרון הכי טוב הוא-

שב ללמוד תורה. תמצא איזה חברותא טובה ותלמדו. ולא רק גמרא (גם), אלא גם דברים שיותר נוגעים בנפש האדם ובהשקפה כללית,

כך תוכל להחליט מי אתה ומה מטרתך בעולם הזה..

פשוט, הא?

בכל אופן, רוצה לדעת אם עני חרדי? תגדירי חרדי

בעזהי"ת.

ועזוב אם אני רוצה לדעת אם אתה חרדי.

אתה בעצמך לא ידוע את זה, וזה יותר חמור בעיני..

הנושא הוא שהשייכות המגזרית היא הרבה יותר מאשר חלוקה השקפתית, אדם לא קם בבוקר ומחליט שהוא דת"ל , זה הבלבול, אבל באמת מעניין אותי איך את, או מישהו אחר כאן מגדיר חרדי, כדי לדעת אם אני בקריקטריונים

בעזהי"ת.

אתה יודע מי אתה, אבל לא יודע לאיזה מגזר דעותיך משתייכות?

קשורות למגזר הדתי לאומי (שהוא לא מגזר, בעצם)

מאשר לחרדי, ולכן מה? מה לעשות? להחליף את השלט בדלת? לקשור סרט כתום לרכב? טכנית אני בציבור החרדי,

הדרך היחידה לשנות את זה, זה להתחתן אם מישי דת"לית, 

אפשר לשנות מגזר. 

אפשר לשנות ולהישאר חברים של המגזר השכן.

ובלי קשר לחתונה.

כי לא מתחתנים ומשנים מגזר, אלא מחליטים איפה אני ואז מוצאים אישה שמתאימה גם בהשקפה.

אתה יכול אולי ללכת לישיבת הסדר. 

תלמד בישיבה דתית לאומית שנה וחצי. תתגייס למשך שנה וארבעה חודשים עם עוד ביינישים במחלקה, מה שיכול מאוד לעזור במהלך השירות, ואחרי זה תוכל לחזור לעוד שנתיים בישיבה שבהם גם תוכל ללמוד לתעודת הוראה - מה שייתן לך מקצוע ביד, גם אם הוא לא הכי מכניס בעולם. (זה לא שאחרי לימוד מדעי המדינה מרוויחים יותר...)

יש גם הסדר מרכז - שהם דוחים את השירות יותר ולומדים יותר זמן בישיבה ומתגייסים לתקופה קצרה יותר. 

יש ישיבות גבוהות דת"ל ששם תוכל ללמוד ולבחון אם זה מה שאתה רוצה או לא. 

רוב הישיבות משלבות גם הסדר וגם ישיבה גבוהה - ואפשר לבחור בין המסלולים ולעבור בין מסלול למסלול. 

הענין הוא, שגם בישיבות הדת"ל יש כל מיני גישות ושיטות לימוד - אז אם תבחר לעשות משהו כזה, כדאי שקודם תברר איזה מקום הכי מתאים לך.

בעזהי"ת.

זה להיות גבר, ולהוציא לשון לשכנים החרדים

סתם, פשוט כן, לעבור לישיבה דת"ל, ללמוד את השיטה הדת"ל, להתגייס, ולפעול בעצם כמו כל דת"ל מצוי.

ולגבי להתחתן עם דת"ל- אל תשכח שבחורה דת"לית מעוניינת להתחתן (ברוב המקרים) עם בחור דת"לי כמוה... אז אל תבנה על זה כ"כ.

אבל כן, חשבתי על זה הרבה, אנשים שמכירים יעצו לי לא לעשות את זה,  זה לא פשוט, אולי זה מה שצריך לעשות... אולי זה מה שאעשה...

למדתי הרב קוק (אם כי לא הרבה)

בעזהי"ת.

תלוי עד כמה לומדים אותו מתוך אמת צרופה ולא מתוך "יש לי מטרה, בוא נמצא איך הרב אומר את מה שאני רוצה.."..

להיפך, למדתי מתוך נחיתות כלפי הדת"לים,

אבל הבנות שלו היו לבושות יותר צנוע מאשר הרבה בנו בדת"ל,

בלי לדבר על זה שאולי הוא היה חוזר בו מכל מה שאמר, לו הוא היה חי כיום

בעזהי"ת.

מי המקבילה הגברית של הרבנית עידית?

אבל באמת, שמעת על הרבנית עידית איצקוביץ?

מהציבור החרדי, אבל בקיאה ברב קוק וציונית.

בעזהי"ת.

לא חשוב..

הרבנית עידית לא מהציבור החרדי, היא עשתה שירות לאומי ל"ע! [באילת, והורים של חברה שלי היו המשפחה המאמצת שלה ]

אבל הם זילברמנים לדוגמה.

אבל זה לא הדיון, כמדומני.

והם "חרדים"

במה? אין לי מושג

לדוגמה: תלמוד תורה זה לפי הרב קוק, וגם ציונות זה לפי הרב קוק.

ובמילה אחת: הרב!

לא פשוט ללכת נגד הזרם, אבל להקריב את החיים שלך ואת מה שאתה מאמין בו בגלל אחרים?

בעזהי"ת.

[או שפשוט קראתי על זה בספר שספק עובר על "לא ילבש"- "מים שאין להם סוף" ]

אני לא מרשה לצחוק על מים שאין להם סוף!!!

לא למצוא עצמך מגזרית, זה בסדר, ללכת לצבא זה פשוט מופקע

חוץ משלושה שבועות של טירונות אתה כל יום בבית, ועוזרים לך להחביא מדים כשצריך... 

כרגע אני בבית

כאאלה?

הצחקתני, תביט ברזומה, נראה לך שיתגייסו עכשיו הרבה?

אז נראה לך

בעזהי"ת.

מתוך ייראת שמיים ומתוך רצון אמיתי להתקדם.

אחרת,... "זכה- סם חיים, לא זכה- סם מוות"...

ככה תעשה גם תעודה וגם צבא וסלאמט?

בשביל לשמש אח"כ איש מקצוע צבאי או משו כזה

זה ללמוד לימודים אקדמאים - פיסיקה, הנדסה, תכנות וכו'. הצבא מממן את הלימודים, ובסוף הלימודים מתגייסים ל-3 שנים של סדיר+3 שנים של קבע (עם משכורת של קבע). 

יש מוסדות דתיים (לא נראה לי שחרדים) כמו מכון טל שאפשר ללמוד בהם בעתודה. 

אבל אחרי זה יכולים לשבץ אותך בכל בסיס בצבא - ואני לא חושב שיש מסגרת חרדית או דתית בסוף הלימודים. 
מצד שני, מתגייסים כקצינים אקדמאים (זה שונה מקצין רגיל) - ואני די בטוח שיש תפקידים שבהם יוצאים כל יום הביתה. במיוחד אם נשואים. 

בעזהי"ת.

עתודה זה לאו דווקא לימודים אקדמיים, אני מכירה מישהו שעשה עתדה ולמד הנדסאות (שזה לימודי תעודה).

ובמכון טל אין תוכנית עתודה, אתה מתכוון למכון לב

בסוף הלימודים למיטב ידיעתי אין מסגרת דתית כלשהי, אבל מה שכן- לרוב העתודאים משובצים ביחד, בתפקידים דומים, כך שזה יוצר סוג של חברה סבבה.

ולגבי יציאות הביתה- אם אתה לא במודיעין אתה מסודר.

0578141707

לא אמרתי שאני חושב כך,

הוא עוזר בפרנסה...

ולא זה לא אחראי לדחות חתונה...

בכל מקרה

 א. אתה יכול להיות אברך..

ב. אחרי שתתחתן אם תתגייס, הצבא משלם משכורת..

ג.  לך שב קצת בכלא, עד שתקבל פטור, ואז תוכל לעבוד..

ד. יש לי בן דוד חרדי שהולך עכשיו למכון לב ומשלים בגרויות ומתחיל ללמוד, ואז מתי שהוא הוא אמור גם להתגייס כחלק מהמסלול הזה, יש שם הרבה חרדים..

רק תקוה שזה לא יפגע ב'שידוכים' של האחיות שלך...

א. אני לא רוצה להיות אברך , לא מאמין בזה

ב. אז הצבא ישלם משכורת שתהיה טובה בעיתה, אבל מה הלאה, צריך לתכנן ולהכין את העתיד

ג. תמיד הייתי טיפוס קצת מוזר,אחת המוזרויות תמיד היתה הסלידה העמוקה שלי מישיבה בכלא,

שלא לדבר על הנזק העתידי במקומות עבודה, לאדם אם פטור,

ומה עם כל אלפי הבחורים שדוחים את תיכנון העתיד שלהם בכמה שנים טובות כי יש עבודה שצריכה להיעשות פה? 
למה הם יכולים ואתה לא? 
כי הם לא נולדו בחברה חרדית אז זה בסדר שהם יעשו את העבודה השחורה בשביל אלה שדואגים רק לעצמם? 
מילא אם היית אומר שאתה באמת רוצה ללמוד לימודי קודש, אבל אתה אפילו לא מסתיר את הסיבה שבגללה אתה לא רוצה להתגייס...

באמת שאני לא מבינה איך המצפון שלכם לא אוכל אתכם אחר כך.

אבל באמת יש בעיה אדירה בציבור שלהם...

יש לי בני דודים חרדים, ובאמת אם אח עוזב ישיבה  והולך לצבא, זה פוגע בתדמית של המשפחה ובשידוכים של האחיות..

אבל למען האמת, הוא לא נשמע כאילו זה מטריד אותו במיוחד.

לפי הטענות החרדיות על חוסר צניעות, וחוסר התחשבות בדת... זה יותר גרוע מלשקר,

פייגלין כתב באחד המאמרים שלו סיפור שארע כשהגיע למילואים נדמה לי, ובשק שינה שלידו היתה חגיגה רבתי,

זה יות טוב מלשקר?

אם זה מה שבאמת היה מפריע לך, בסדר. 
אבל זה לא העניין אלא רק התירוץ.

סליחה? אם בצבא אתה לא יכול לדאוג שלא יהיו חגיגות בשק"ש לידך אלו לא תירוצים, נכון שבנח"ל אין דברים כאלה מן הסתם,

אבל יש אחרים,

סתם, הנזק הוא רק בעבודות ממשלתיות...

מה יש לא להאמין בלהיות אברך? אתה לא באמין שמי שיכול למלמוד שילמד?

ביום שיש לי איך לחיות ואני לא צריך לעבוד, אני עף ללמוד!

לגבי הכלא- צחקתי, זה גם פוגע ב'שידוכים'...

לגבי ב. אתה צודק!

בקיצור לך על ד....

'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'

אני בגילך כבר הייתי עם 2 ילדים כשהקטן בן שנה...

אברך זו שאיפה לחיים (לחיות ע"ח אחרים בשלב הזה כדי לגדול בתורה), ולא משהו שיכול להיות פיתרון זמני בהעדר עבודה אחרת.

לא צריך לכתוב כאן את מה שכתב הרמב"ם על המתפרנס מן הצדקה....

אלא לחיות חיים פשוטים.

ואני מכירה אברכים.

ודברי הכסף משנה בנידון, שבכלל...

במקרה אתה צודק, כי אני כן מדבר, אבל פה לא רואים אומץ.

נכון, אני עוד לא צריך להתחתן, (אם כי עמדת התורה היא שכן, הלא כן?)

אבל אני רוצה ללמוד מקצוע לפני החתונה או לפחות להיכנס למסלול שבסופו- מקצוע,

אגב אני במקרה רוצה ללמוד מדע המדינה, שזה אומנם יעזור קצת גם לעניין מקצוע בעתיד, אבל בעיקר כדי לתת תוקף לדעותי בנושאים הא... ברררררר... מדיניים, נניח, 

לפי מה שביררתי, אין לי מה לעשות, היום בערב יש לי פגישה אם אחד שמבין ומכיר , נראה אם יהיה לו משהו לחדש

אדם צריך אולי ללמוד מקצוע לפרנסה? או שאני טועה?

סתאאם, לא הבנתי... מה אתה אומר בעצם? שאלך לצבא? או לישיבה?

אתה חושב שבציבור החרדי רואים את זה ככה? חחח

בציבור החרדי ברור שלא צריך ללכת לצבא, ויש דרכים להשיג את זה, אין שם כמעט אף אחד שחושב שאם הוא לא לומד הוא צריך ללכת לצבא, תרומה והגנה על העם? הציבור החרדי רשמית(!) לא קשור לעם, גם מבחינתו,

אלא את המגזר, ואז עושה מה שנהוג במגזר...

חבל!

באיזשהו מקום, טכנית אני שייך לציבור החרדי, וזכותי לא לאבד את זה, אי אפשר בלי זה, צריך חברה!

בעז"ה, אחרי החתונה כשתהיה לי אישה, ויותר בקלות אעשה מה שאני רוצה, אתגייס לצבא או אתרום בדרכים המקובלות האחרות...

נו באמת , את לא מצפה שאאבד את כל החברים שלי, ולו גם אם זו חבירות טכנית...

בעזהי"ת.

ולאן תשלחו את הילדים שלכם? לש"ס? ליטאים? ממ"ד? תורני?

זאת שאלה כ"כ רחבה..

ויש גם מה שנקרא "חרד"לים".

אבל אם הם ה"חרדים החדשים" אז כבר עדיף את הישנים... בלי להכליל,

אבל יש שם המון נחיתות, יאקי, נחיתות סתם, לא מתוך מחשבה, גם כלפי חילונים, אבל אני לא בטוח שחרד"ל זה מה שנקרא "חרדים חדשים"...

הילדים בחינוך חרדי לדוגמה

והם היו בגוש קטיף למשל.

האבא בכולל (נראה לי חרדי, לא בדקתי)

והאמא עובדת עם הציבור הדתי.

זו לא נחיתות! זה השילוב שהם בחרו כי זה מה שמתאים להם.

שהם חרדים, (בהגדרה טכנית)

והם ציוניים ןלאומיים מאד, והם בוחרים לחיות את כל החיים שלהם על משבצת "אאוט סיידר", 

לא מוצא חן בעיני, ואגב , הם מתגייסים ? המשפחה הזאת 

ואני כן חושבת שאדם יכול לבחור מהו לפי השקפתו ולא להיצמד לאחת מההשקפות המוגדרות.

חרד"ל - שייכים טכנית לציבור הדתי לאומי אך משתדלים יותר לקיים את ההלכה מאשר ה"מזרוחניקים".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D

הם דת,לים, דת"לים חזקים, הרי יש גם הרבה כאלה

מה, אם תלך לצבא הם פשוט יתעלמו ממך? יפנו לך עורף? 
ואם כן, מי צריך חברים כאלה? 

כשאין משהו אחר, צריך,

שנית, הם מצידם לא יתעלמו ממני, אבל כשנדבר אני ארגיש את המוזרות שלי בעיניהם, אין מה לעשות, צבא זה חריג נורא, ובהכרח יסתכלו עלי כחריג, גם אם ישארו "חברים" שלי

לחיות את החיים שלך לפי מה שאחרים רוצים בשבילך ולא לפי מה שאתה רוצה. 
כל אחד ואיך שכיף לו.

צדיקה ומקריבה שכמותך,

מ-ה ה-ק-ר-ב-ת בחיים שלך למען האידיאלים שלך? אפשר לשמוע?

לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אידאל אבל הלכתי עם הלב.
שאר הדוגמאות - לא לפה.
אני פשוט לא בנאדם שאכפת לו מה אומרים...

התכוונתי לכתוב שאי אפשר להשוות, מצחיק להשוות,

אז אם אתה מעדיף להיצמד לחברה מסוימת ולקבל את מה שנהוג בה - בבקשה.

אני יכולה להבין את זה, אבל יש לכך השלכות.

איך מחליפים מגזר? לא?

כאן.

שהדחיה שהמדינה נותנת לך היא על סמך העניין שתשב בישיבה ותלמד תורה

לא בכדי שתלך ללמוד לימודי אקדמיה

משל למה הדבר דומה,

שמעון הגיע לראובן ואמר לו שהוא מאוד רעב, והוא לא אכל כל היום. 

ראובן נתן לשמעון עשרים שקלים הכדי שילך ויקנה בזה אוכל.

שמעון הלך וקנה בזה משהו אחר.

שמעון גזל את ראובן

כך גם כל אותם החבר'ה שמקבלים דחיית שירות בשביל שילכו ללמוד תורה

ובעצם הולכים ועובדים או לא לומדים תורה

הם גוזלים את המידנה

וגזל דציבורא הוא מאוד חמור!

ועוד לטעון בחוצפה שזה בשביל כל עם ישראל,
ובפועל ללכת וללמוד מקצוע בשביל העתיד הכלכלי *שלך*.
זה שקר וחוצפה והונאה והייתי אומרת גם גזל אבל אין לי כח להתווכח פה עם אנשים על הגדרות.

את מבלבלת בין "אין לי כח" לבין "אין לי תשובה, וידע מספיק"

את באמת חושבת שהסיבה שלא הולכים לצבא זה רק כדי ללמוד? שטויות, בחור חרדי קלאסי שילך לצבא, לא משנה איפה, לא ישמור על רמתו הרוחנית, או לפחות על אורח החיים החרדי, זאת עובדה,

אמנם יש כאלה שלהיפך, הצבא יועיל להם, אבל הסיבה האמיתית היא לא לימוד התורה, לפחות אצל חלק גדול...

הרוב המוחלט פה הם: חבדניקים מוסווים, ברסלברס מוסווים וחרדים מוסווים,

אני הגעתי לפה במטרה להכיר דת"לים,

אני יודעת את זה. יש לי מספיק קרובי משפחה חרדים, חלקם חסידי וויז'ניץ ושמעתי על זה מספיק. 
כל כך חשובה להם רמה רוחנית מזוייפת [ואני אומרת מזוייפת כי להסגר כל החיים בגטו זו לא חכמה] שהם שכחו מה זה מוסר בסיסי. 

אני סולדת מכל מי שדואג רק לעצמו ולעתיד שלו ונותן לאחרים לעשות את העבודה.
בין אם הוא חרדי, נער גבעות [יש לי גיס כזה] או חילוני. 
 

ואני סולדת עוד יותר ממני שאפילו לא מנסה להסתיר את זה.

ואגב, הבני דודים החרדים - חלקם דווקא כן התגייסו לתפקידים "לא מסוכנים רוחנית", כמו מורה חייל, או מדריך ב"אור ירוק". כשרוצים - אפשר.

לצבא הרבההההה יותר מאשר חילוני או דת"ל, הוא צריך לצאת נגד החברה שלו, לסבול מבטים לא נעימים,

לא לשפוט כל כך מהר...

ואני לא יודעת, לי האמת הפנימית יותר חשובה ממבטים.

מתי ניסית לבדוק מה באמת חשוב לך? ניסית פעם?

אני ניסיתי הרבה, והצלחתי גם בהרבה, אבל להיכנס לשכונה שלי עם מדים... אין לך מושג כמה זה הזוי ולא נעים

היו כבר כמה דברים...
בין השאר חבר חילוני שגדול ממני בלא מעט שנים. 
לא היססתי לשניה אם להסתובב איתו בשכונה או להביא אותו לשבת, וממש לא אכפת לי מי מסתכל או מה אומרים. 
[וזה אולי לא נשמע ככה אבל אני כן קצת דוסית].
ועוד כמה דברים, אבל לא לכאן...

אלא עם חברה שלימה...

אמת, הפטור מגיוס הוא אמנם רק ללומד,

אבל כמו שכתבתי אני לא מרגיש נתבע ללכת לצבא ולהקריב את מעט השייכות לחברה שנותרה לי,

הייתי עושה לפחות שירות אזרחי, שזה פחות חריג,

אבל אתם צריכים להבין שאולי לא כל, אבל רוב החברה החרדים שהלכו לצבא, הם נחשלים, הם שוליים, חוץ מאולי תתי קבוצות בציבור שהם לא בהכרח חרדים,

שמעו, אני רוצה ללכת לצבא, (אם כי אני מאד חושש, כי אורח החיים החרדי הוא יותר סגור, ואורח החיים בצבא עלול להשפיע לרעה...),

אבל אנלא חושב שזה נדרש ממני, אדם חייב את החברה סביבו, ואם הוא לא פרחח, הוא לא רוצה ולא מגיע לו לחיות בחברה של פרחחים, שוב, לא כולם, אבל רובם...

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA-13-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%94.html

כי אם אתה דוחה גיוס בשביל ללמוד בישיבה אבל הולך ללמוד מקצוע - זו הונאה, וגם לא ממש הוגן. 

שיהיה ברור, אני לא משוכנע במאת האחוזים שלולא מה שאמרתי הייתי צריך להתגייס,

לא לשכוח, הצבא הזה רחוק מלהתנהג כמו צבא יהודי, בנושאים המפורסמים והמוכרים,

לא כזה פשוט הנושא, ויש חרדים שבאמת ובתמים מאמיים בלב שלם, שרע! רע1 ללכת לצבא,

כי אחרי הכל הצבא מזלזל מאד בדת

אם לא יהיה פה צבא - כולנו נמות. 
 

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA-13-%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99-%D7%94.html

ללומדה וכד'(מכללות חרדיות) יש קורסים בערב לגברים שאפשר למצוא פרנסה טובה מאוד ממה שמלמדים שם.

ללמוד זה לא סוג של פרחח?

מקסימום תלמד כעתודאי ואז תהיה בצבאכמה שנים אחרי החתונה אבל עכשיו תוכל ללמוד.

ויש את האונברסיטה הפתוחה, שאפשר לעשות קורסים מתי שרוצים.

תפסיק להרגיש מסכן

אולי אני סתם מפונק, אולי...

עבדתי על כולכם! אני בכלל חייל, פשוט רציתי שרשור ארוך...

סתם, לא אל דאגה, לא עבדתי על אף אחד,

בעזהי"ת.

ובאמת מוטי, ב"הצלחה בכל מה שתבחר.. וה' יהיה בעזרך!

ברוך.. מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריאות טובות כמו רחלקה לחפור לבני אדם!!!!

אמן!!

מוטי-

בעלי ואני החליטוטנו שמבחינתנו מגיע לך בהחלט "שכוייח" ענק

על דרישת האמת של החיים שלך

על החיפוש- לא להמשיך בכוח האנרציה... כי חייבים... כי כולם ככה... אלא לחפש את הדרך שלך בחיים

על זה שהחיפוש לך לא מוותר על פסיק מיראת שמים ויראת חטא שלך ולא שובר את הכלים של הסביבה הטבעית שלך

על זה שאתה מתכנן לעתיד - כמו שאומר הרמבם שצריך להמצוא פרנסה, לבנות בית, ואז לשאת אישה (ובסדר הזה דווקא, לא להתחתן ואז-- מה??)

וגם על זה שת'כלס אין "יחידה להכוונת חרדים לקראת החיים הגדולים בחוץ"

והכל זה בא מ"מישו שמכיר" או "חבר שאמר" ....

מסתומא השירשור הזה יעבור את ה200 הודעות

אז גם על זה-

עם כל הטענות, ואני שוקל שינויים,

לא כ"כ מהר עוזבים בסיס קיים, כי עם כל הדברים הברורים, יש עוד מליון שאינם ברורים ולא מוכרים...

לא פשוט... 

תתיעץ עם מישהו שאתה סומך עליו מאוד שהוא יסדר לך את הדברים זה לא חייב להיות רב זה יכול להיות גם אדם פשוט או חבר טוב וכד' , אגב את מכיר את תושיה?

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

אבל נשמע מסקרן הנושא

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה

מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים

באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)

ולא את ציבור הבית שלך.

אולי יש קבוצה של חברים מסביבך שזה השיח בה, אבל זה לא מה שעובר על הציבור כולו, לא מה שקורה בעיתונים החרדיים, לא מה נאמר אצל הרבנים, לא מה שהיה במשך היסטוריה שלמה.

ויש לציין שאתה שם אותנו במילכוד, כי אם נהיה "נגד" מה שאתה אומר אז זה פוגע בך, ואם נהיה "בעד" אז אנחנו נעשה שקר בנפשנו.

תוכל לעזור לנו להבין איך לשוחח איתך?

יש לציין שגם אני מתמודד עם השאלה הזו, בקשר לאיך לתקשר עם עצמי

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..