אז ככה, בשל מעמדי כבן ישיבה, והעובדה שאני דוחה שירות בצה"ל, שאני על דיחוי,
המקצוע היחיד שאני יכול ללמוד זה מנהל עסקים, וגם זה רק אולי, כי אלה האפשרויות למגזר החרדי,
פשוט נורא, מה אני עושה עכשיו לכל הרוחות?
אז ככה, בשל מעמדי כבן ישיבה, והעובדה שאני דוחה שירות בצה"ל, שאני על דיחוי,
המקצוע היחיד שאני יכול ללמוד זה מנהל עסקים, וגם זה רק אולי, כי אלה האפשרויות למגזר החרדי,
פשוט נורא, מה אני עושה עכשיו לכל הרוחות?
ו... כן , מתגייס והופך עצמי לסוג של פרחח במגזר שלי?
כל עוד אין גיוס רחב אצל החרדים, אני לא נתבע להתגייס, נתבע באופן אישי כוונתי,
אם אחליט להתגייס זה יהיה אחרי חתונה,
בעזהי"ת.
מתחתן!
פרנסה מנין?
בעזהי"ת.
אבל *זה* מה שמונע ממך להתחתן?! :O
לא רוצה להתחתן לפני שאני רואה עתיד,
לגיטימי,לא? אחראי, הא?
מה פירוש מהמדינה?
ואני לא רוצה שאשתי תפרנס אותי, חוצמיזה שאיך אני יכול להתחתן כשאני לא יודע אם אני חרדי?
בעזהי"ת.
ואם כך, הפתרון הכי טוב הוא-
שב ללמוד תורה. תמצא איזה חברותא טובה ותלמדו. ולא רק גמרא (גם), אלא גם דברים שיותר נוגעים בנפש האדם ובהשקפה כללית,
כך תוכל להחליט מי אתה ומה מטרתך בעולם הזה..
פשוט, הא?
מוטיזבכל אופן, רוצה לדעת אם עני חרדי? תגדירי חרדי
בעזהי"ת.
ועזוב אם אני רוצה לדעת אם אתה חרדי.
אתה בעצמך לא ידוע את זה, וזה יותר חמור בעיני..
הנושא הוא שהשייכות המגזרית היא הרבה יותר מאשר חלוקה השקפתית, אדם לא קם בבוקר ומחליט שהוא דת"ל , זה הבלבול, אבל באמת מעניין אותי איך את, או מישהו אחר כאן מגדיר חרדי, כדי לדעת אם אני בקריקטריונים 
בעזהי"ת.
אתה יודע מי אתה, אבל לא יודע לאיזה מגזר דעותיך משתייכות?
קשורות למגזר הדתי לאומי (שהוא לא מגזר, בעצם)
מאשר לחרדי, ולכן מה? מה לעשות? להחליף את השלט בדלת? לקשור סרט כתום לרכב? טכנית אני בציבור החרדי,
הדרך היחידה לשנות את זה, זה להתחתן אם מישי דת"לית,
אפשר לשנות מגזר.
אפשר לשנות ולהישאר חברים של המגזר השכן.
ובלי קשר לחתונה.
כי לא מתחתנים ומשנים מגזר, אלא מחליטים איפה אני ואז מוצאים אישה שמתאימה גם בהשקפה.
אתה יכול אולי ללכת לישיבת הסדר.
תלמד בישיבה דתית לאומית שנה וחצי. תתגייס למשך שנה וארבעה חודשים עם עוד ביינישים במחלקה, מה שיכול מאוד לעזור במהלך השירות, ואחרי זה תוכל לחזור לעוד שנתיים בישיבה שבהם גם תוכל ללמוד לתעודת הוראה - מה שייתן לך מקצוע ביד, גם אם הוא לא הכי מכניס בעולם. (זה לא שאחרי לימוד מדעי המדינה מרוויחים יותר...)
יש גם הסדר מרכז - שהם דוחים את השירות יותר ולומדים יותר זמן בישיבה ומתגייסים לתקופה קצרה יותר.
יש ישיבות גבוהות דת"ל ששם תוכל ללמוד ולבחון אם זה מה שאתה רוצה או לא.
רוב הישיבות משלבות גם הסדר וגם ישיבה גבוהה - ואפשר לבחור בין המסלולים ולעבור בין מסלול למסלול.
הענין הוא, שגם בישיבות הדת"ל יש כל מיני גישות ושיטות לימוד - אז אם תבחר לעשות משהו כזה, כדאי שקודם תברר איזה מקום הכי מתאים לך.
בעזהי"ת.
זה להיות גבר, ולהוציא לשון לשכנים החרדים 
סתם, פשוט כן, לעבור לישיבה דת"ל, ללמוד את השיטה הדת"ל, להתגייס, ולפעול בעצם כמו כל דת"ל מצוי.
ולגבי להתחתן עם דת"ל- אל תשכח שבחורה דת"לית מעוניינת להתחתן (ברוב המקרים) עם בחור דת"לי כמוה... אז אל תבנה על זה כ"כ.
אבל כן, חשבתי על זה הרבה, אנשים שמכירים יעצו לי לא לעשות את זה, זה לא פשוט, אולי זה מה שצריך לעשות... אולי זה מה שאעשה...
רחלקה
למדתי הרב קוק (אם כי לא הרבה)
בעזהי"ת.
תלוי עד כמה לומדים אותו מתוך אמת צרופה ולא מתוך "יש לי מטרה, בוא נמצא איך הרב אומר את מה שאני רוצה.."..
להיפך, למדתי מתוך נחיתות כלפי הדת"לים,
אבל הבנות שלו היו לבושות יותר צנוע מאשר הרבה בנו בדת"ל,
בלי לדבר על זה שאולי הוא היה חוזר בו מכל מה שאמר, לו הוא היה חי כיום
בעזהי"ת.
מי המקבילה הגברית של הרבנית עידית?
אבל באמת, שמעת על הרבנית עידית איצקוביץ?
מהציבור החרדי, אבל בקיאה ברב קוק וציונית.
בעזהי"ת.
לא חשוב..
הרבנית עידית לא מהציבור החרדי, היא עשתה שירות לאומי ל"ע! [באילת, והורים של חברה שלי היו המשפחה המאמצת שלה
]
אבל הם זילברמנים לדוגמה.
אבל זה לא הדיון, כמדומני.
והם "חרדים"
במה? אין לי מושג
רחלקהלדוגמה: תלמוד תורה זה לפי הרב קוק, וגם ציונות זה לפי הרב קוק.
כתר הרימוןובמילה אחת: הרב! 
לא פשוט ללכת נגד הזרם, אבל להקריב את החיים שלך ואת מה שאתה מאמין בו בגלל אחרים?
בעזהי"ת.
[או שפשוט קראתי על זה בספר שספק עובר על "לא ילבש"- "מים שאין להם סוף"
]
אני לא מרשה לצחוק על מים שאין להם סוף!!!

קיש חציליםלא למצוא עצמך מגזרית, זה בסדר, ללכת לצבא זה פשוט מופקע
חוץ משלושה שבועות של טירונות אתה כל יום בבית, ועוזרים לך להחביא מדים כשצריך...
לחכות עוד... עד מתי? צריך לעשות משהומוטיזכרגע אני בבית
כאאלה?
הצחקתני, תביט ברזומה, נראה לך שיתגייסו עכשיו הרבה?
אז נראה לך 
בעזהי"ת.
מתוך ייראת שמיים ומתוך רצון אמיתי להתקדם.
אחרת,... "זכה- סם חיים, לא זכה- סם מוות"...
מוטיזככה תעשה גם תעודה וגם צבא וסלאמט?
בשביל לשמש אח"כ איש מקצוע צבאי או משו כזה
זה ללמוד לימודים אקדמאים - פיסיקה, הנדסה, תכנות וכו'. הצבא מממן את הלימודים, ובסוף הלימודים מתגייסים ל-3 שנים של סדיר+3 שנים של קבע (עם משכורת של קבע).
יש מוסדות דתיים (לא נראה לי שחרדים) כמו מכון טל שאפשר ללמוד בהם בעתודה.
אבל אחרי זה יכולים לשבץ אותך בכל בסיס בצבא - ואני לא חושב שיש מסגרת חרדית או דתית בסוף הלימודים.
מצד שני, מתגייסים כקצינים אקדמאים (זה שונה מקצין רגיל) - ואני די בטוח שיש תפקידים שבהם יוצאים כל יום הביתה. במיוחד אם נשואים.
בעזהי"ת.
עתודה זה לאו דווקא לימודים אקדמיים, אני מכירה מישהו שעשה עתדה ולמד הנדסאות (שזה לימודי תעודה).
ובמכון טל אין תוכנית עתודה, אתה מתכוון למכון לב
בסוף הלימודים למיטב ידיעתי אין מסגרת דתית כלשהי, אבל מה שכן- לרוב העתודאים משובצים ביחד, בתפקידים דומים, כך שזה יוצר סוג של חברה סבבה.
ולגבי יציאות הביתה- אם אתה לא במודיעין אתה מסודר.
0578141707
נבדוק את זהמוטיזלא אמרתי שאני חושב כך,
הוא עוזר בפרנסה...
ולא זה לא אחראי לדחות חתונה... ![]()
בכל מקרה
א. אתה יכול להיות אברך..
ב. אחרי שתתחתן אם תתגייס, הצבא משלם משכורת..
ג. לך שב קצת בכלא, עד שתקבל פטור, ואז תוכל לעבוד..
ד. יש לי בן דוד חרדי שהולך עכשיו למכון לב ומשלים בגרויות ומתחיל ללמוד, ואז מתי שהוא הוא אמור גם להתגייס כחלק מהמסלול הזה, יש שם הרבה חרדים..
רק תקוה שזה לא יפגע ב'שידוכים' של האחיות שלך...![]()
א. אני לא רוצה להיות אברך , לא מאמין בזה
ב. אז הצבא ישלם משכורת שתהיה טובה בעיתה, אבל מה הלאה, צריך לתכנן ולהכין את העתיד
ג. תמיד הייתי טיפוס קצת מוזר,אחת המוזרויות תמיד היתה הסלידה העמוקה שלי מישיבה בכלא,
שלא לדבר על הנזק העתידי במקומות עבודה, לאדם אם פטור,
ומה עם כל אלפי הבחורים שדוחים את תיכנון העתיד שלהם בכמה שנים טובות כי יש עבודה שצריכה להיעשות פה?
למה הם יכולים ואתה לא?
כי הם לא נולדו בחברה חרדית אז זה בסדר שהם יעשו את העבודה השחורה בשביל אלה שדואגים רק לעצמם?
מילא אם היית אומר שאתה באמת רוצה ללמוד לימודי קודש, אבל אתה אפילו לא מסתיר את הסיבה שבגללה אתה לא רוצה להתגייס...
באמת שאני לא מבינה איך המצפון שלכם לא אוכל אתכם אחר כך.
אבל באמת יש בעיה אדירה בציבור שלהם...
יש לי בני דודים חרדים, ובאמת אם אח עוזב ישיבה והולך לצבא, זה פוגע בתדמית של המשפחה ובשידוכים של האחיות..
אבל למען האמת, הוא לא נשמע כאילו זה מטריד אותו במיוחד.
לפי הטענות החרדיות על חוסר צניעות, וחוסר התחשבות בדת... זה יותר גרוע מלשקר,
פייגלין כתב באחד המאמרים שלו סיפור שארע כשהגיע למילואים נדמה לי, ובשק שינה שלידו היתה חגיגה רבתי,
זה יות טוב מלשקר?
אם זה מה שבאמת היה מפריע לך, בסדר.
אבל זה לא העניין אלא רק התירוץ.
מוטיזסליחה? אם בצבא אתה לא יכול לדאוג שלא יהיו חגיגות בשק"ש לידך אלו לא תירוצים, נכון שבנח"ל אין דברים כאלה מן הסתם,
אבל יש אחרים,
סתם, הנזק הוא רק בעבודות ממשלתיות...
מה יש לא להאמין בלהיות אברך? אתה לא באמין שמי שיכול למלמוד שילמד?
ביום שיש לי איך לחיות ואני לא צריך לעבוד, אני עף ללמוד!
לגבי הכלא- צחקתי, זה גם פוגע ב'שידוכים'...
לגבי ב. אתה צודק!
בקיצור לך על ד....![]()
'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'
אני בגילך כבר הייתי עם 2 ילדים כשהקטן בן שנה...
אברך זו שאיפה לחיים (לחיות ע"ח אחרים בשלב הזה כדי לגדול בתורה), ולא משהו שיכול להיות פיתרון זמני בהעדר עבודה אחרת.
לא צריך לכתוב כאן את מה שכתב הרמב"ם על המתפרנס מן הצדקה....
אלא לחיות חיים פשוטים.
ואני מכירה אברכים.
אתה מגזים...מוטיזודברי הכסף משנה בנידון, שבכלל... 
מוטיזבמקרה אתה צודק, כי אני כן מדבר, אבל פה לא רואים אומץ.
נכון, אני עוד לא צריך להתחתן, (אם כי עמדת התורה היא שכן, הלא כן?)
אבל אני רוצה ללמוד מקצוע לפני החתונה או לפחות להיכנס למסלול שבסופו- מקצוע,
אגב אני במקרה רוצה ללמוד מדע המדינה, שזה אומנם יעזור קצת גם לעניין מקצוע בעתיד, אבל בעיקר כדי לתת תוקף לדעותי בנושאים הא... ברררררר... מדיניים, נניח,
מוטיזלפי מה שביררתי, אין לי מה לעשות, היום בערב יש לי פגישה אם אחד שמבין ומכיר , נראה אם יהיה לו משהו לחדש
אדם צריך אולי ללמוד מקצוע לפרנסה? או שאני טועה? 
סתאאם, לא הבנתי... מה אתה אומר בעצם? שאלך לצבא? או לישיבה?
אתה חושב שבציבור החרדי רואים את זה ככה? חחח
בציבור החרדי ברור שלא צריך ללכת לצבא, ויש דרכים להשיג את זה, אין שם כמעט אף אחד שחושב שאם הוא לא לומד הוא צריך ללכת לצבא, תרומה והגנה על העם? הציבור החרדי רשמית(!) לא קשור לעם, גם מבחינתו,
אלא את המגזר, ואז עושה מה שנהוג במגזר...
חבל!
באיזשהו מקום, טכנית אני שייך לציבור החרדי, וזכותי לא לאבד את זה, אי אפשר בלי זה, צריך חברה!
בעז"ה, אחרי החתונה כשתהיה לי אישה, ויותר בקלות אעשה מה שאני רוצה, אתגייס לצבא או אתרום בדרכים המקובלות האחרות...
נו באמת , את לא מצפה שאאבד את כל החברים שלי, ולו גם אם זו חבירות טכנית...
בעזהי"ת.
ולאן תשלחו את הילדים שלכם? לש"ס? ליטאים? ממ"ד? תורני?
זאת שאלה כ"כ רחבה..
ויש גם מה שנקרא "חרד"לים".
אבל אם הם ה"חרדים החדשים" אז כבר עדיף את הישנים... בלי להכליל,
אבל יש שם המון נחיתות, יאקי, נחיתות סתם, לא מתוך מחשבה, גם כלפי חילונים, אבל אני לא בטוח שחרד"ל זה מה שנקרא "חרדים חדשים"...
הילדים בחינוך חרדי לדוגמה
והם היו בגוש קטיף למשל.
האבא בכולל (נראה לי חרדי, לא בדקתי)
והאמא עובדת עם הציבור הדתי.
זו לא נחיתות! זה השילוב שהם בחרו כי זה מה שמתאים להם.
שהם חרדים, (בהגדרה טכנית)
והם ציוניים ןלאומיים מאד, והם בוחרים לחיות את כל החיים שלהם על משבצת "אאוט סיידר",
לא מוצא חן בעיני, ואגב , הם מתגייסים ? המשפחה הזאת
ואני כן חושבת שאדם יכול לבחור מהו לפי השקפתו ולא להיצמד לאחת מההשקפות המוגדרות.
חרד"ל - שייכים טכנית לציבור הדתי לאומי אך משתדלים יותר לקיים את ההלכה מאשר ה"מזרוחניקים".
הם דת,לים, דת"לים חזקים, הרי יש גם הרבה כאלה
מה, אם תלך לצבא הם פשוט יתעלמו ממך? יפנו לך עורף?
ואם כן, מי צריך חברים כאלה?
כשאין משהו אחר, צריך,
שנית, הם מצידם לא יתעלמו ממני, אבל כשנדבר אני ארגיש את המוזרות שלי בעיניהם, אין מה לעשות, צבא זה חריג נורא, ובהכרח יסתכלו עלי כחריג, גם אם ישארו "חברים" שלי
לחיות את החיים שלך לפי מה שאחרים רוצים בשבילך ולא לפי מה שאתה רוצה.
כל אחד ואיך שכיף לו.
צדיקה ומקריבה שכמותך,
מ-ה ה-ק-ר-ב-ת בחיים שלך למען האידיאלים שלך? אפשר לשמוע?
לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אידאל אבל הלכתי עם הלב.
שאר הדוגמאות - לא לפה.
אני פשוט לא בנאדם שאכפת לו מה אומרים...
התכוונתי לכתוב שאי אפשר להשוות, מצחיק להשוות,
אז אם אתה מעדיף להיצמד לחברה מסוימת ולקבל את מה שנהוג בה - בבקשה.
אני יכולה להבין את זה, אבל יש לכך השלכות.
איך מחליפים מגזר? לא? 
כאן.
שהדחיה שהמדינה נותנת לך היא על סמך העניין שתשב בישיבה ותלמד תורה
לא בכדי שתלך ללמוד לימודי אקדמיה
משל למה הדבר דומה,
שמעון הגיע לראובן ואמר לו שהוא מאוד רעב, והוא לא אכל כל היום.
ראובן נתן לשמעון עשרים שקלים הכדי שילך ויקנה בזה אוכל.
שמעון הלך וקנה בזה משהו אחר.
שמעון גזל את ראובן
כך גם כל אותם החבר'ה שמקבלים דחיית שירות בשביל שילכו ללמוד תורה
ובעצם הולכים ועובדים או לא לומדים תורה
הם גוזלים את המידנה
וגזל דציבורא הוא מאוד חמור!
ועוד לטעון בחוצפה שזה בשביל כל עם ישראל,
ובפועל ללכת וללמוד מקצוע בשביל העתיד הכלכלי *שלך*.
זה שקר וחוצפה והונאה והייתי אומרת גם גזל אבל אין לי כח להתווכח פה עם אנשים על הגדרות.
את מבלבלת בין "אין לי כח" לבין "אין לי תשובה, וידע מספיק"
את באמת חושבת שהסיבה שלא הולכים לצבא זה רק כדי ללמוד? שטויות, בחור חרדי קלאסי שילך לצבא, לא משנה איפה, לא ישמור על רמתו הרוחנית, או לפחות על אורח החיים החרדי, זאת עובדה,
אמנם יש כאלה שלהיפך, הצבא יועיל להם, אבל הסיבה האמיתית היא לא לימוד התורה, לפחות אצל חלק גדול...
כתר הרימוןהרוב המוחלט פה הם: חבדניקים מוסווים, ברסלברס מוסווים וחרדים מוסווים, 

אני הגעתי לפה במטרה להכיר דת"לים,
אני יודעת את זה. יש לי מספיק קרובי משפחה חרדים, חלקם חסידי וויז'ניץ ושמעתי על זה מספיק.
כל כך חשובה להם רמה רוחנית מזוייפת [ואני אומרת מזוייפת כי להסגר כל החיים בגטו זו לא חכמה] שהם שכחו מה זה מוסר בסיסי.
אני סולדת מכל מי שדואג רק לעצמו ולעתיד שלו ונותן לאחרים לעשות את העבודה.
בין אם הוא חרדי, נער גבעות [יש לי גיס כזה] או חילוני.
ואני סולדת עוד יותר ממני שאפילו לא מנסה להסתיר את זה.
ואגב, הבני דודים החרדים - חלקם דווקא כן התגייסו לתפקידים "לא מסוכנים רוחנית", כמו מורה חייל, או מדריך ב"אור ירוק". כשרוצים - אפשר.
לצבא הרבההההה יותר מאשר חילוני או דת"ל, הוא צריך לצאת נגד החברה שלו, לסבול מבטים לא נעימים,
לא לשפוט כל כך מהר...
ואני לא יודעת, לי האמת הפנימית יותר חשובה ממבטים.
מתי ניסית לבדוק מה באמת חשוב לך? ניסית פעם?
אני ניסיתי הרבה, והצלחתי גם בהרבה, אבל להיכנס לשכונה שלי עם מדים... אין לך מושג כמה זה הזוי ולא נעים
היו כבר כמה דברים...
בין השאר חבר חילוני שגדול ממני בלא מעט שנים.
לא היססתי לשניה אם להסתובב איתו בשכונה או להביא אותו לשבת, וממש לא אכפת לי מי מסתכל או מה אומרים.
[וזה אולי לא נשמע ככה אבל אני כן קצת דוסית].
ועוד כמה דברים, אבל לא לכאן...
אלא עם חברה שלימה...
אמת, הפטור מגיוס הוא אמנם רק ללומד,
אבל כמו שכתבתי אני לא מרגיש נתבע ללכת לצבא ולהקריב את מעט השייכות לחברה שנותרה לי,
הייתי עושה לפחות שירות אזרחי, שזה פחות חריג,
אבל אתם צריכים להבין שאולי לא כל, אבל רוב החברה החרדים שהלכו לצבא, הם נחשלים, הם שוליים, חוץ מאולי תתי קבוצות בציבור שהם לא בהכרח חרדים,
שמעו, אני רוצה ללכת לצבא, (אם כי אני מאד חושש, כי אורח החיים החרדי הוא יותר סגור, ואורח החיים בצבא עלול להשפיע לרעה...),
אבל אנלא חושב שזה נדרש ממני, אדם חייב את החברה סביבו, ואם הוא לא פרחח, הוא לא רוצה ולא מגיע לו לחיות בחברה של פרחחים, שוב, לא כולם, אבל רובם...
כי אם אתה דוחה גיוס בשביל ללמוד בישיבה אבל הולך ללמוד מקצוע - זו הונאה, וגם לא ממש הוגן.
שיהיה ברור, אני לא משוכנע במאת האחוזים שלולא מה שאמרתי הייתי צריך להתגייס,
לא לשכוח, הצבא הזה רחוק מלהתנהג כמו צבא יהודי, בנושאים המפורסמים והמוכרים,
לא כזה פשוט הנושא, ויש חרדים שבאמת ובתמים מאמיים בלב שלם, שרע! רע1 ללכת לצבא,
כי אחרי הכל הצבא מזלזל מאד בדת
אם לא יהיה פה צבא - כולנו נמות.
ללומדה וכד'(מכללות חרדיות) יש קורסים בערב לגברים שאפשר למצוא פרנסה טובה מאוד ממה שמלמדים שם.
ללמוד זה לא סוג של פרחח?
מקסימום תלמד כעתודאי ואז תהיה בצבאכמה שנים אחרי החתונה אבל עכשיו תוכל ללמוד.
ויש את האונברסיטה הפתוחה, שאפשר לעשות קורסים מתי שרוצים.
תפסיק להרגיש מסכן
אולי אני סתם מפונק, אולי...
עבדתי על כולכם! אני בכלל חייל, פשוט רציתי שרשור ארוך...
סתם, לא אל דאגה, לא עבדתי על אף אחד,
בעזהי"ת.
ובאמת מוטי, ב"הצלחה בכל מה שתבחר.. וה' יהיה בעזרך!
ניתאי הארבליברוך.. מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריאות טובות כמו רחלקה
לחפור לבני אדם!!!!
אמן!!
מוטי-
בעלי ואני החליטוטנו שמבחינתנו מגיע לך בהחלט "שכוייח" ענק
![]()
על דרישת האמת של החיים שלך
על החיפוש- לא להמשיך בכוח האנרציה... כי חייבים... כי כולם ככה... אלא לחפש את הדרך שלך בחיים
על זה שהחיפוש לך לא מוותר על פסיק מיראת שמים ויראת חטא שלך ולא שובר את הכלים של הסביבה הטבעית שלך
על זה שאתה מתכנן לעתיד - כמו שאומר הרמבם שצריך להמצוא פרנסה, לבנות בית, ואז לשאת אישה (ובסדר הזה דווקא, לא להתחתן ואז-- מה??)
וגם על זה שת'כלס אין "יחידה להכוונת חרדים לקראת החיים הגדולים בחוץ"
והכל זה בא מ"מישו שמכיר" או "חבר שאמר" ....
מסתומא השירשור הזה יעבור את ה200 הודעות
אז גם על זה- ![]()
תודהמוטיזעם כל הטענות, ואני שוקל שינויים,
לא כ"כ מהר עוזבים בסיס קיים, כי עם כל הדברים הברורים, יש עוד מליון שאינם ברורים ולא מוכרים...
לא פשוט...
תתיעץ עם מישהו שאתה סומך עליו מאוד שהוא יסדר לך את הדברים זה לא חייב להיות רב זה יכול להיות גם אדם פשוט או חבר טוב וכד' , אגב את מכיר את תושיה?
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 



אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.
קרה לי עוד פעם בעבר.
אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.
אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.
לא לבשתי פונפון על האף.
זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.
מה הסיפור? קרה לכם פעם?
זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.
יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.
להסתכל על הנהג כשאתה חוצה
אני גם נגוע בזה.
מישהו שופך את ליבו/מבקש עצה/ משתף, כולם נותנים לו את הלב, עוזרים לו.
הרבה פעמים זה נראה כאילו הוא פתח את השרשור והלך, אפילו לא בדק מה ענו לו.
זה קצת מתסכל.
זה כל כך חשוב לפדבק, לשים לב מה ענו לך, להגיב, להודות, לומר מה דעתך על זה, אם זה עזר לך, התאים לסיטואציה שלך.
וגם מה בסוף עשיתם, זה כל כך חשוב לשתף גם בסוף!!
יש סיפור על איזה רב שתלמידו ביקש ממנו להתפלל על איזה חולה. אחרי כמה שנים טובות הם נפגשו ואז הוא שואל אותו תגיד מה עם אותו חולה? ענה התלמיד בהלם שהוא כבר התרפא. אמר לו הרב אני עדיין מתפלל, תעדכן אותי מה יוצא אם מי שאני מתפלל עליו.
לתשומת ליבנו🙏🏿
אשריכם!
🤗
זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....
ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים
לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....
זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.
אנחנו לומדים מזה.
תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.
פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!
ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות
ניבטים גם אם השם בדוי...
ו...בבקשה!
שלושה שבועות לא להתקלח, כל שנה מחדש, אנשים בעבודה מתרחקים ממני, ישן על הספה, אפילו הילדים לא נעים להם ממני "אבא מסריח איףףף" הם עוד רגע בני מצוות מסכנים ויצטרכו גם להקפיד על מנהג אבות.
גם לא מקלחת צוננת מינימלית?
לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!
מחזקים את ידך במנהג החשוב
הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.
ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.
אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.
הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.
והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.
לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו
אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?
ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?
לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.
היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.
הבעיה שנגמר המלאי
אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.
נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.
אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.
בשבת ראש חודש, הכוונה
הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה
שיש כאלה שבאמת עושים את זה,
או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,
התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.
(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)
שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.
בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
מילואימניק הותקף בהפגנת חסידי גור
אולי תגידו גם 'מדריך כושר הותקף'?
הוא היה בכלל בטיול עם הכלב..
ההצמדת תויות הזאת, את מי היא משרתת? רק את 12
מישהו תקף אותו בגלל שהוא מילואימניק? הוא בכלל לא לבש מדים
מצא עם מי להתחיל, כנראה זרק להם איזה מילה מעצבנת.
כמובן שזה לא מוצדק, אבל זה היה קורה גם בהפגנת שמאל.
מי דואג להצמיד את התוויות האלו?
אבל ערוץ 7 לא מפתיע בהתנהגות הזו. אמנם לאחרונה זה קצת נרגע, אבל בשנים האחרונןת הייתה תחרות סמויה לא מוכרזת בין ערוץ 7 לבין סרוגים מי יצליח להפוך ל"הארץ" לדתיים