בס"ד

מתוך פסיפס, נכתב ע"י אמיראמיר

הפרידה מהגוש/

א. דפיקה חזקה נשמעת בדלת
הדפיקה ממנה כבר זמן רב היא חוששת
הדפיקה השחורה זו שמחריבה והורסת
הדפיקה שהורסת את כל אותם הדברים שהיא אוהבת

ב. בלב כבד היא ניגשת לפתוח 
חושבת שאולי עדיף לה כבר לברוח
מסתכלת בחריץ ולא מאמינה למראה עיניה 
בפתח עומדת חיילת וצו בידיה

ג. עליך לפנות את ביתך אומרת הקצינה
ומשאירה אותה לנפשה בודדה ועזובה 
ללא שהות כך ניתכת עליה הגזרה
ללא כל סיבה נסתרת או גלויה

ד. בחולשה איומה היא מתמוטטת לתוך הספה
חשה מנותקת כל כך לא קשורה
מעיפה מבט על הקירות החשופים
ונזכרת בכל אותם הזיכרונות המאושרים

ה. צעקות וצרחות וקריאות של בוז
היא שומעת בדרכה לעבר האוטובוס
חיילים או רוצחים במדים השחורים!?
את ליבה ללא כל רחמים הם שוברים

ו. היא עולה לאוטובוס מתיישבת במקומה
לא מאמינה כמה מהר זה קרה
מתקשה להיפרד מעיפה מבט אחרון
מקווה שעוד תשוב לאותו המקום

וזה ממש ממש יפה!!!!

הוכחתי לך מספיק שאני לא שמאלני?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....