חמישה דברים קרו ביום ט' באב:
1. נגזר על אבותנו המדבר שלא יכנסו לא"י. ומאז ביום זה אנו בוכים בכיה לדורות,
2.חרב בית המקדש הראשון. (ע"י טיטוס) על עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
3.חרב בית המקדש השני. (ע"י נוכובדנצר) על שנאת חינם.
4. נלכדה העיר "ביתר"-עיר גדולה שבה היו רבבות רבבות של יהודים והיה להם מלך גדול(אם אני לא טועה זה היה בר כוכבא) שכולם דימו אותו למשיח והיה מורד ברומאים והם היו מנצחים בזכות צדיק אחד שהתפלל עלהים ואז הפיצו על אותו צדיק שמועה שהוא משתף פעולה עם הרומאים ואז המלך הרג אותו והם הפסידו במלחמה, והיתה שם ממש שואה ענקית!
5.טורנסרופוס הרשע חרש(תרתי משמע)את ההיכל וסביבו. ככתוב- "ציון כשדה תחרש".
בעז"ה ה', ממש עכשו, עוד מעשה טוב ועוד מיצווה ויבנה בית המקדש!!
רגע, אבל ל-מ-ה הוא חסר לי? טוב לי עכשו..
מה חסר לי??
אפשר קצת להבין את הדור שלנו, שלא חווה את זה אף פעם.. שנולד לתוך מציאות עצובה שכזו.
כמה פעמים ביום אנחנו מזכירים את בית המקדש?
מלא! כמה פעמים בשמונה עשרה(ועוד לפנים כפול שלוש).., בשיר של יום, בעלנו לשבח, בברכת המזון..
"ובנה ירושלים עירך.." בואו נחשוב דקה, ניתן לכם משל,
היו היה זוג אחד שלא היו לא ילדים, מלא מלא שנים.. והם היו מצערים וכואבים, כוספים..
וב"ה אחרי 20 שנה נולד להם ילד, הם היו כ"כ מאושרים.. אבל, לילד הזה היתה בעיה קשה, וכל המומחים אמרו שכדי לפתור אותה הילד חייב ללכת לגדול 3 שנים בבית אחר, שיהיו איתו קצת קשוחים.. ההורים המומים וכואבים, בלב כבד הסכימו להחלטה, הם יעשו הרי למען טובת בנם היחידי, האהוב..
הילד עבר למשפחה אחרת, והמומחים הסכימו לו לדבר עם הוריו רק פעם בחודש, כדי שלא יפריע לו לצמוח ולהתבגר בבית הזה..
השיחה הזו היו ההחזקה בשביל הילד ובשביל ההורים , בכיות, געגוע, ממש ציפו לזה כל החודש..
כעבור שלוש שנים, ההורים מאושרים ומצפים לקבל את ילדם.. ופתאום, התברר ששכחו לעשות לו איזה טיפול..ובשביל הרשלנות הזו היה צריך עוד חצי שנה..
ההורים, כואבים על הרשלנות. הסכימו והתחננו-רק אל תשכחו עוד משהו..
והגיעה השיחה החודשית, ופתאום הם שמים לב, שילד כבר לא כ"כ קשה.. הוא כבר התרגל ואפילו טוב לו, הם הרגישו שצריך לסחוט ממנו מילת געגוע..וכולנו מכירים את ההרגשה..
וזה כל כך כאב להם. כך כך.
ועוד עיכוב.. ועוד רשלנות של חוסר אפתיה או מעשה טוב..
ואנחנו עוד לא חוזרים אל אבא, ואפילו כבר לא מתגעגעים..- וזה הכי כואב לאבא!!
כ-ל הצרות שלך: כ-ל הבעיות- בלימודים, בחברה, במשפחה, הבילבולים, השאלות.
כ-ל הצרות של עמ"י, שלצערנו יש הרבה..הפיגועים-האיום פצצה מאירן, הערבים והגוים בכלל.. שמגרשים אותנו מהארץ שלנו..
וכן הלאה לצערנו 
כ-ו-ל-ם כ-ו-ל-ם שורשם בחורבן בית המקדש!
כיבנה בית המקדש, אלא כבר לא יהיו, תהיה אמת מוחלטת! לא יהיו יותר שאלות באמונה, אתה תראה כל יום ניסים גלוים!!, לחוש את הקב"ה ממש! אתה תכנס לבית המקדש ותצא אחר לגמרי, מלא. הגוים יפחדו מאיתנו, "יכירו כל יושבי תבל- כי לך תכרע כל ברך!"המנהיגים שלנו, ילכו לפי רצון ה', לפי התורה! א"י כולה שלנו! קיבוץ גלויות, אין צרות אין בעיות אישיות ולאומיות!
אבל, אוף, באמת קשה לי להתחבר.. עדין..
אתה לא מצליח לבכות על חורבן בית המקדש, תבכה על החורבן האישי שלך!! הרי שורשו בחורבן בית המקדש!
תצטער על זה שאתה לא מצליח להצטער.
הרבה אנשים בוכים ומצטערים על בית המקדש- על החורבן האישי שלהם, שבעצם שורושו בבית המקדש.. הם פשוט לא מכנים את זה בשם הנכון..
על הצרות שיש לעמ"י, משפחת פוגל, פיגועים אנשמים בחו"ל, כשאנחנו אומרים- דיי! משיח עכשו! אנחנו בעצם מבקשים- טאטע- בית מקדש!!
ביום השואה, כולנו כואבים, זוכרים את אותם מקדשי שם שמים, שנרצחו והושפלו ע"י האויב הנאצי ימח שמו וזכרו-
כשחרבו בתי המקדש היו שואות גם לא פחות!! שואות גדולות, כואבות.
אמהות אכלו את ילדהין מרוב רעב.. היו הררי גופות ברחובות.. המצב היה נוראי.
יש גם הרבה סירטונים ביוטיוב ומאמרים באינטרנט, שאפשרי דרכם יותר להתחבר..
"רבינו של עולם, אני יודע
שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים,
הוא בנוי מדמעות..
ואם כל מה שאתה צריך
זה רק עוד דמעה אחת!
בבקשה קח את שלי..
בית המקדש השני חרב על שנאת חינם, עכשו, עם כל הבילבולים- חרדים, דתים לאומים, ליטאים, ספרדים, אשנזים, לא דתים וכו'..
בואו נרבה באהבת חינם, אהבת ישראל.
הוא יהודי, הוא חלק ממני, חלק מהנשמה שלי.. איך אפשר לפגוע בעצמי!?
בטוח יש בו כ"כ מתיקות, ה' יצר אותו. למה שאני לא אוהב אותו?
אז יש לו דעה אחרת .
אנחנו אולי לא מסכימים אבל, כולנו יהודים.
עם אחד, בלב אחד 
בעז"ה נפגש בבית המקדש!!
בע"ה..