1. בנאדם אחד כתב בצוואה לבן שלו האשכנזי: אני מבקש שבהלוויה שלי תגיד קדיש עם "יוצמח פורקנה ויקרב משיחה". בהלוויה, כולם חיכו לראות את הבן השיכנוז אומר בפעם הראשונה בחיים "יוצמח פורקנה", ופתאום הוא אומר "וימליך מלכותה, בחייכון וביומיכון..." אחרי הקדיש, שאלו אותו "למה לא אמרת את מה שאבא שלך אמר לך להגיד?" והוא ענה: "אבא שלי עכשיו בעולם האמת, הוא יודע מה הנוסח האמיתי"...
2. אשכנזי אחר חיפש ביכנ"ס כדי להגיד בו קדיש ביאר-צייט של אבא שלו. אבל הביכנ"ס היחיד שהיה שם היה ספרדי, והגבאי אמר לו: "אם אתה אומר אצלנו קדיש, אתה חייב להגיד 'יוצמח פורקנה'. אם אתה לא מוכן, לך תחפש ביכנ"ס אחר." האיש הסכים, בלית ברירה. אחרי התפילה שאל אותו הגבאי: "נו, איך היה להגיד 'יוצמח פורקנה ויקרב משיחה'?" והאיש ענה בחיוך: "האמת, עבדתי עליכם. בלב אמרתי 'לא יוצמח פורקנה, ולא יקרב משיחה'..."

