למה יש מלחמות וכאב?!..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 
אחים יקרים שלי,
יש פה משהו באמת קטן, שאני מקווה שבע"ה יצליח לנגוע לנו בנשמה.
יאללה, תשעה באב, בואו ננסה קצת לחוש את החורבן.
סומכת עליכם שהשרשור יישאר למעלה 
 
כל שנה כשמגיעים תשעת הימים, רובנו חושבים בשקט-בשקט, בלי שאף אחד ישמע:
 
'יוואוו!! מה הימים האלה תקועים לי עכשיו באמצע החופש?!
אסור לשמוע מוזיקה, אסור להתגלח, אסור להסתפר, אסור ללכת לים, 
אסור ואסור ואסור..!
ועוד מילא באמת היינו מתאבלים על משהו שקרוב אלינו, שאנחנו יודעים מהו -
אבל מה בית המקדש קשור אליי עכשיו?
בחייאת, תנו לכייף קצת בחופש!!'
 
אבל יודעים משהו?! בית המקדש הזה, שנראה איזה ענתיקה,
החורבן שהיה לפני יותר מ2000 שנה, לא באמת כ"כ רחוק.
איך זה יכול להיות?!
בואו נצלול קצת לעומק של הדברים ונראה.. 
--
 
שואה.
מי לא מכיר איזה סבא של חבר טוב שנהרג שם?
מי לא מרגיש שזה העבר של העם שלו?
מי לא מזדהה עם הכאב של עמ"י בזמן הזה?
אני חושבת שבאמת כ-ו-ל-נ-ו מרגישים שייכים לפוגרום הנורא הזה באיזשהו אופן.

מלחמת לבנון השנייה.
כולנו חווינו את המלחמה הזאת. 
לכולנו, לצערנו, יש איזה קרוב משפחה\שכן\חבר של המשפחה וכו' שנהרג במלחמה הזו. 
ואם לא דווקא במלחמה הזו, אז באחת ממלחמות ישראל האחרות.

אינתיפאדה.
לצערנו, כולנו שמענו בחדשות על הפיגועים.
כולנו מכירים אדם כלשהו שהיה נוכח באיזשהו פיגוע.
כולנו מכירים את חוסר האונים הזה, כששומעים שהיה פיגוע במקום שבו נמצא מישהו שאנחנו מכירים,
ואנחנו לא יודעים אם הוא בסדר או לא.
 
מישהו יכול לקום עכשיו ולומר לי שלא צריך לבכות על האירועים האלה?!
בוא נראה אותך גבר אומר ביום השואה שלא צריך לזכור את כל מה שקרה, שלא צריך לזכור את כל הנרצחים.
ברור לכולנו שמותר, צריך ואפילו חובה לבכות על האירועים האלו.
ברור לכולנו שצריך לציין את יום השואה, 
שצריך להנציח את החיילים שנהרגו בשביל שנוכל לחיות במדינה הזו,
שצריך לכאוב את הכאב של המשפחות השכולות בפיגועים.
 
אבל פססט,
איך כל זה קשור לתשעה באב ולחורבן ביהמ"ק?
הלו, אנחנו אפילו לא קרובים עכשיו ליום הזיכרון וליום השואה!
הופה, שימו לב עכשיו טוב, ליסוד מפוצץ >>
השורש של כ---ל הצרות של עמ"י,
השורש של כל הפוגרומים, הפרעות, הפיגועים, המלחמות,
 ה---כ---ל הוא בחורבן ביהמ"ק.
 
 
 

אנחנו צריכים להבין שחיים של חורבן, זה חיים שיש בהם ייסורים, 
שיש בהם רצח,
שיש בהם מלחמות,
שיש בהם שואה.

אנחנו לא מתאבלים בתשעה באב רק על ביהמ"ק הפיזי,
אלא אנחנו מתאבלים על כל הצרות של עמ"י בכ--ל הדורות.

ביום הזה, אנחנו חייבים לבכות גם על האירועים שקרו בעבר הקרוב -
גם על הפיגוע בבורגס, שהיה ממש לפני שבוע וקצת, גם על הרקטות שלצערנו בשבת אשה נפצעה מהם קל, גם על החיילים שנהרגו ונפצעו במלחמות,
על ה-כ-ל.
ביום הזה, אנחנו צריכים להתחנן לאבאל'ה שבשמים שאנחנו לא יכולים יותר עם הצרות האלה -
שאנחנו חייבים גאולה, ועכשיו.

וככה, כשבאמת נתחבר לחורבן האישי והלאומי שאנחנו חווים בדור שלנו -
נוכל בעז"ה להרגיש גם את החורבן של כל הדורות - את המקור לכל הכאב של עמ"י - את חורבן בית המקדש.

יהי רצון שבעז"ה עוד השנה נזכה שתשעה באב יהפוך לנו מיום אבל ליום טוב,
ונזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו!
אמן כן יהי רצון! 
אוף!!!אני רוצה גאולה!!!עכשיו!!!עצוב לי..סטיב
שכויח! שנזכה..הללי נפשיאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך