דקה של דוגריות...עץ על מים

כל שנה אומרים "השנה המשיח בא" 

 

בגוש קטיף כולם אמרו בצאת הצום המשיח בא הוא לא בא היישובים פונו מיהודים התושבים גורשו מביתם.

 

בשנה אחרת אמרו אובמה עלה לשלטון הפסוק הזה ביחזקאל עם הר"ת של אובמה וזה פסוקי גאולה ונחמה אז הנה המשיח בא - לא בא

 

שנה אחרת אמרו שנה מעוברת ויובל ביחד זה קרה 2 פעמים מבריאת העולם ובכל שנה היה איזה אירוע מיוחד אז השנה זה פעם שלישית יבוא משיח לא בא.

 

שנה אחרת אמרו על השעון של הרב מרדכי אליהו שהוא יגיע ל12 אז יגיע המשיח - השעון הגיע ל12 והמשיח לא בא.

 

השנה אמרו משו לא זוכרת ההורים שלי ראו על זה איזה משו בתשע"ב יבוא המשיח לא זוכרת מה בדיוק - לא בא.

 

כל פעם אומרים הנה הוא בא בא בא והוא לא מגיע.

 

יאללה למה שעוד נאמין? אווף זה עצוב וקשה אבל דוגרי!!!

למה שאני אאמין במשהו שלא קורה כ"כ הרבה שנים, נראה דמיוני...

אז נכון אפשר להגיד שזה אמונה,

ואפשר להגיד שהוא לא מגיע כי יש עיקובים וכו'..

אבל בסופו של דבר נקודה סופית באיזשהו מקום נמאס לי להאמין בזה.

 

בינתיים הכל רק שחור, הכל רע וקשה ולא ברור וזאת המציאות אז היא נראית קצת יותר הגיונית מאיזה משיח דמיוני ובית מקדש לא ברור...

 

אז תגידו שזה מחסור באמונה, סבבה שיהיה מחסור באמונה מה לעשות אני בנאדם דוגרי.

 

אווף לאיודעת מה לעשות כבר.

מצד אחד אני כן מאמינה וכמהה לבית המקדש מצד שני זה נראה כל כך לא מציאותי...

 

אני גם לא באמת מוכנה לזה שהמשיח יבוא מחר... הכל מבולבל...

 

 

ועוד דבר, באמת היום נגיד אח שלי ראה איזה אחד שתקע בשופר ואמר שכל שנה הוא טוען שהוא המשיח ובלה בלה בלה... וגם יום אחד הייתי אצל משפחה שבת והגיע לשם איזה אחד שחפר לנו שהוא המשיח ".ת. נכון אני המשיח" וכו' וכו' וואלה אולי אנחנו מפספסים פה משו באמת? אולי אנחנו לא יודעים? אולי המשיח כאן מנסה להתגלות ואנחנו לא מקבלים אותו?

גם קראתי איזשהו קטע שאני אכתוב פה עכשיו שגם בלבל אותי:

 

על מלכות בית דוד משיחך.

תוך ארוך השתרר בכניסה לתחנה המרכזית. עשרות אנשים חיכו שם, רגליהם עומדות בשערי ירושלים, ועיניהם נשואות לעבר המכשיר הצפצפני שנועד לקבל את פני העולם לעיר הקודש. קול התור נשמע בארצנו, הוא אמר לעצמו בחיוך, והמשיך להמתין בסבלנות. כבר אלפיים שנה הוא מחכה, אז מה זה עוד 2 דק'?

 

הוא נראה קצת מוזר, לא שגרתי, אבל בעיר ששגרת חייה מלאה באנשים בלתי שגרתיים, אף אחד כבר אינו מרים גבה למרהו של טיפוס תימהוני עם חמור לבן. לא יהיה פשוט לשכנע אותם, הרהר בליבו, רבים כבר ניסו לעשות זאת לפניי. ובכל זאת, לא תהיה להם ברירה. גם אם לא יאמינו, הם כבר יראו באורי שיזרח.

 

 

לרוע המזל, מבין כל העומדים בתור, היחיד שהבחין במשהו יוצא-דופן היה דווקא איש הביטחון, ירושלים מלאה נזירים מבטן, נביאים מתלמהדים, וכהנים גדולה בפוטנציה, אבל הפעם משהו נראה למאבטח קצת שונה מהרגיל.

"עצור", פקד. "תעודת זהות, בבקשה."

 

הוא חשב על הכל. לדאבון ליבו היו לו שנים רבות לתכנן כל פרט בתהליך הזה, כולל הנפקדת תעודת זהות במשרד הפנים, כאחד האדם.

"איך קוראים אותך?" שאל המאבטח, מתבונן בתעודה. "משיח בן דוד?"

התלחשויות החלו לעבור מפה לאוזן בכניסה לתחנה.

"כן, אני משיח בן דוד. באתי לגאול את עם ישראל."

 

ההתלחשויות השקטות החלו להגביר את קולן, ואט אט חדרו גם לתוככי התחנה המרכזית ההומה. עד מהרה היו עיני כולם נשואות לעבר המשיח. גם עיניו של המאבטח, אלא שמבטו הלך ונעשה רציני וקר יותר ויותר.

 

"אבאלה, בחייאת תכניס'תו," צעק ערס אחד מאחור. "אתה נורמלי?! זה המשיח!"

המאבטח הניד ראשו לשלילה. "אתה לא עובר," אמר.

המשיח נאנח. הוא העדיף שכל הסיפור יראה אחרת לגמרי, אבל אין ברירה. נראה שאין מנוס מלהתגלות כבר עכשיו. הוא שלף מאמתחתו שופר גדול ותקע בקול רם.

 

 

בתוך דקות אחדות כבר ניצב קהל גדול מאחורי מלך המשיח. אלפי אנשים מכל רחבי ירושלים שמעו את הבשורה ורצו לקבל את פניו. הם לא היו זקוקים להוכחות, הייתה להם תחושה חזקה שהפעם זה אמיתי. האור הגדול זורח. עוד רגע קט יאמר סוףסוף לצרותינו די. היינו כחולמים.

כל זה לא עשה רושם על המאבטח. "אתה לא נכנס," התעקש."

"למה?"

"אתה משיח, אבל אני פה אין משכורת כבר חודשיים, אין אוכל לילדים, חיים זבל."

שקט השתרר. המשיח לא הבין מה קורה כאן.

"אתה שומע מה אני אמרתי? אם אני אין כסף, אין עבודה, לא משלמים, עובד כל היום כמו חמור, משיח לא נכנס."

למשיח לא הייתה כל ברירה. הוא פנה לאחוריו, וחזר כלעומת שבא.

[כתב: חיים אקשטיין]

 

אולי גם אנחנו מפספסים ככה ת'משיח? אולי אחד מהאלה שאומרים שהוא המשיח הוא המשיח באמת ואנחנו מפספסים אותו? אווף זה כ"כ מבלבל ולא ברור....

 

וסתם מי שרוצה... משו שכתבתי שנה שעברה... גאולה?! משיח?! בית המקדש?! אליהו הנביא? זה הגיוני בכלל?

כ"כ הפוך... כמה דברים השתנו

 

אשמח לתשובות עד כמה שידכם משגת.

בשורות טובות.פרח

 

יונה קטנה...

נכון, אמונה היא דבר קשה.כנרית על הגג=)

זה לא משפט כל כך פשוט להגיד "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

זה יותר מסובך מלעמוד בגן ולשיר בזיופים עם כולם.

 

בדיוק היה לי ויכוח עם אח שלי,

"דוגרי, מי מאמין באמת שמחר הוא יבוא?"

אז ענינו לו, שזה לא שאומרים "בטוח מחר הוא בא. אני יודע." כי אנחנו קטנים מדיי בשביל לדעת.

אלא אנחנו מאמינים שזה יכול לקרות בכל רגע.

 

אנחנו מתפללים, בוכים, מקווים, מאמינים, ועושים כל מה שציוו אותנו,

וכל השאר- חשבונות שמים.

אנחנו לא יודעים ולא מבינים כלום.

 

בע"ה שנזכה...

 

ולגבי האנשים שטוענים שהם המשיח וכאלה-

על השאר אני לא יודעת,

אבל נגיד זה שהיה אצלנו וטען שהוא המשיח, הוא חולה נפש אמיתי, יש לו תעודה לזה, מאז שהוא נולד.

כמו ששבוע אחרי זה הוא התקשר להגיד לי שהוא לא יכול להתחתן עם מישהי כי היא אחותו התאומה. אוקיי? הבנאדם לא שפוי, באמת, אי אפשר להתייחס אליו ברצינות.

ואני כמעט בטוחה שככה גם השאר..

 

ואני לא חושבת שהקב"ה ישלח לנו את המשיח ויחזיר אותו כי לא שמנו לב,

אנחנו בני אדם!

כשהמשיח יבוא בע"ה במהרה, אנחנו נדע.

 

 

יונה קטנה כמה שאת צודקת ...החיים הם דבש
תמר..עץ על מים
גמאני אומרת תדברים האלה אבל זה לא באמת עוזר.. (שפכת אותי עם דביר..היציאות שלו...ה' ישמור)
צריך לחיות את ביהמ"ק כבר עכשיו.האדמו"ר מצנעא
עבר עריכה על ידי האדמו"ר מצנעא בתאריך י' אב תשע"ב 09:33

צריך להשתדל לחיות את המציאות של ביהמ"ק כבר בימינו. למשל, צריך להתחיל ללמוד את ההלכות המעשיות של ביהמ"ק. בעיקר את הלכות טהרה, כי הם נוגעים לכל שנייה מהחיים שלנו במציאות בזמן ביהמ"ק. 

אם נכין את עצמנו לקראת ביהמ"ק מכל הבחינות, לא זו בלבד שלא נ גיע למצב שבו אנחנו לא באמת מאמינים שהוא יעמוד על תלו היום, אלא שאנחנו גם נכסוף אליו ונשתוקק.

ריה"ל תמה:

"איכה אשלם נדרי ואסרי / בעוד ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?"

הוא תוהה היאך יביא קרבנות לביהמ"ק כאשר הוא נמצא כה רחוק ממקום המקדש שהוא בשליטת זרים, והמקדש עצמו חרב כבר זמן רב.

אם נלמד את ענייני ביהמ"ק נגיע למצב שבו נשאל איך אנחנו יכולים לחיות בכלל ללא ביהמ"ק, והרי אנחנו לא יכולים להביא קרבנות ולהתכפר. 

כאשר נכסוף כל כך לביהמ"ק, גם נזכה לבניינו, כמו שריה"ל כותב שירושלים תיבנה כאשר יכספו אליה ישראל תכלית הכוסף (הכוזרי ה, כז - עיי"ש)

 

ובנוגע לפספוס המשיח:

המדרש שאליו רמז חיים אקשטיין בסיפורו נמצא בילקוט שמעוני (ישעיה, תצט), והוא כדלקמן:

"שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה´ עליך זרח..."

כוונת המדרש היא שאנחנו נעבור צרות ויסורים כ"כ קשים עד שכאשר הוא יגיע אנחנו לא נאמין שהוא הגיע. ע"מ להוכיח לנו שהוא באמת הגיע הוא יראה לנו את אורו שזורח, שהוא גם אורו של הקב"ה. פה אנחנו לא יכולים לפספס אותו. ומכיוון שכך אנחנו נאמין במשיח. אבל המשיח לא יכול לבוא אם יש בעמ"י אנשים כמו אותו מאבטח, שנעשה להם עוול חברתי. קראנו אתמול בהפטרה: "ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות ע"מ להפוך את המדינה למקום בעל צדק חברתי אמיתי ולא מזוייף, וכמו שמקובלנו מרבותינו "הבא ליטהר - מסייעין בידו", ורבש"ע ישיב שופטינו ויועצינו כמו שהם אמורים להיות.  

נשמה,אוסקר
בס"ד
 
קראתי את כל מה שכתבת,
אני חושבת שאפשר להגדיר במשפט אחד את מה שקורה פה: נותנים לאנשים קטנים להתעסק בדברים גדולים. זה כמו שקבוצת תינוקות ימצאו איזו שקית עם יהלומים, ויתחילו לשחק עם זה גולות.
הנושא של משיח זה אחד מסודות העולם שאפילו הנביאים רעדו מהם. תקראי את הפסוקים האלה בדניאל פרק יב:
 
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. ב וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.    ג וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.

ד וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת. ה וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר. ו וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. ז וָאֶשְׁמַע אֶת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה. ח וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה.

ט וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ. י יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ. יא וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. יב אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. יג וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.
 
אין לי מושג מה כתוב פה, אבל אני מקבלת רעד כשאני קוראת את הפסוקים האלה, מרגישה שיש כאן משהו נעלה, מסתורי, גדול בכמה רמות מדרגת הבנתי.
 
אבל מה קרה היום? אנשים חשבים שהנושא של המשיח זה משהו בדרגת ההבנה שלהם, כאילו הם אומרים למוכר הפיצוחים, תן לי מאה גרם גרעינים שחור, מאתיים פיסטוק וקצת משיח לקינוח.
 
ולכן כל הוזה בדמיונו שלא קרה ולא שנה ולא יודע הלכה בשלחן ערוך מתחיל להביע דעות בקשר למשיח, ולצערי גם מעט רבנים שחושבים שככה הם ימשכו קהל, מדברים על הנושא בכזה בטחון, כאילו הם קיבלו נבואה משמיים. ונהייתה אווירה כללית כזאת כאילו מה שאומרים אנשים ברחוב זו תורה מסיני.
 
תראי איך דווקא גדולי הדור שותקים ולא מדברים בזה. ראית פעם את הרב עובדיה או הרב שטיינמן או להבדיל בין חיים לחיים אליישיב זצ"ל אומרים מתי יבוא המשיח? הם רק מדברים באופן כללי לצפות לגאולה, בלי לעשות עצמם ידענים גדולים, כי באמת אף אחד לא באמת יודע.
התוצאה מהקלקול הזה זה ההיחלשות באמונה אצל אנשים כמוך, שרואים שכל הקיצים הדמיוניים האלה לא מגיעים ואמונתם נחלשת.
 
לכן הדרך הנכונה היא לעזוב את האובססיה הזאת בקשר לחישובי הקץ, להתפלל ולעשות את המוטל עלינו בציפיה למשיח, אבל בלי להשתגע ובלי לחשוב שאנחנו מבינים משהו בעניין.
כשהמשיח יבוא אף אחד לא יפספס אותו. אם הקב"ה מתכנן את ביאתו אלפיים שנה, תאמיני לי שהוא תכנן את האירוע הזה טוב, ולא יהיו תקלות בביצוע. העולם יהיה מוכן לזה, ואז זה לא יראה דמיוני בכלל.
 
אני מקווה שעניתי על מה שהטריד אותך...
 
בהצלחה!
 
^^ כתבת יפה...ניגונים
יבוא עוד יבוא בהיסח הדעת יבואדניאלה .ד.

אינני יודעת איך כמה למה ומתי בדיוק.

אני רק יודעת שזה יקרה.

אני מתכוננת בדרך כלל כמעט כל הזמן.. [התחזקויות התמודדויות שמקרבים אותי ואותו..]

 

וגם כשאני כל כך מצפה שהוא יבוא, אז כשהוא לא בא, אני לא נותנת לזה לשבור אותי

כי אני יודעת שהוא יגיע.

אך אני יודעת שאיני יודעת דבר.

 

ויש כאב, ויש מלא כאב.. ויש מלא צרות ויסורים.

משיח הוא לא רק התגלמות גשמית.

ממה שלמדתי, כל מה שקורה בגשמיות הוא הכנת הכלי לקבל פני משיח דרך הלב קודם כל.

להכין ת'לב

 

ויש לכולנו מה לחזק ת'אמונה.

אבל לא משנה מה נאמר ומה נחשוב, עמוק בתוך הנשמה... אנחנו יודעים הכל וזוכרים הכל.

וכשזה יקרה יהיו לנו פלשבקים אולי?! אולי!

אבל מה שבטוח.. השמחה הזאת לא תתואר.

 

אני חושבת שאפשר כבר להתחיל לחפש ת'משיח ממש אצלנו בפנימיות. היכן הוא מתגלה.

לעקוב אחרי רחשי הלב..

כשהוא יגיע, זו בטח תהיה הפתעה ענקית נראה לי יותר גדולה מהפתעת יומולדת

אני מאמינה באמונה שלמה בביאת המשיח.חרותיקאחרונה

ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו

בכל יום

שיבוא.

 

מה צריך יותר מזה?

כשה' יחליט שהוא בא-הוא יבוא.

אנשים אומרים, כי ככה יותר קל להם לצפות.

אבל לא צריך להציב תאריך יעד. הפוך!!

כל יום לחכות!! כל יום!!

 

ועוד דבר. אני לא זוכרת בדיוק,

אבל יש סיפור על רב ששאל את המשיח מתי הוא יבוא.

ושהוא היה פצוע ומכוסה תחבושות.

אם מישהו זוכר-שיכתוב.

אני חושבת שזה יענה על השאלה השניה.

וגם אם לא, לא נורא..

..גיימס פוטר
הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
כעעען כען
למה אתם חיים?מעייןאהבה

מה הסיבות שלכם בחיים?

חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

אני חיהניגון♥️
כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן 
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

יש אנשים!הרשפון הנודד

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

למישהו יש הדרן?איידן

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט

או סרטים אחרים 

יש פה אנשים ערים?מעייןאהבה
תמיד...אנא בכחאחרונה

אולי יעניין אותך