איכה אבדה ארץ זבת חלב ודבש - קינת גוש קטיףמרדכי

בס"ד

 

אֵיכָה אָבְדָה זָבַת חָלָב וּדְבַש 
שֻדְּדָה נֶהֶרְסָה, חָרְבָה וַתִּיבַש 
שָדוֹת יְרֻקִּים, מַטָּעִים, חֲמָמוֹת 
הָיוּ לְמִרְמָס לְרוֹעִים וּבְהֵמוֹת 
  
אֵיכָה בָּגְדוּ נִבְחֲרֵי הָעָם 
בֵּאלוֹהֵיהֶם, בְּבוֹחֲרֵיהֶם, בְּנַפְשָם וּבְזַרְעָם 
וְאֵיךְ נֶהֶפְכוּ חַיָּלִים וְשוֹטְרִים 
מֵאַחִים אֲהובִים לְאוֹיְבִים וְצָרִים 

אֵיכָה גוש קטיף אֶרֶץ אֲהוּבָה 
גַּן יָרָק, חוֹל וְיָם, אַהֲבָה וְאַחְוָה 
מְלֵאָה כָּרִמּוֹן תּוֹרָה וּמִצְווֹת 
וְעַתָּה חֳרָבוֹת וְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת 

אֵיכָה דָּת וָדִין וְצֶדֶק וָחֹק 
נִרְמְסוּ וְהָיוּ לְלַעַג וּשְחוֹק 
יִשְרֵי דֶרֶךְ כְּלוּאִים, רָבְתָה הַמְצוּקָה 
מִשְפָּט לְמִשְפָּח וּצְדָקָה לִצְעָקָה 

אֵיכָה הֲמוֹנֵי לְבוּשֵי שְחוֹרִים 
פָּרְצוּ עִם בֹּקֶר אֶל בָּתֵּי יְקָרִים 
לֹא בוֹשוּ לִתְפּוֹר דְּגָלִים עַל מַדֵּיהֶם 
לְחַלֵּל לָבָן וּתְכֵלֶת כִּסֵּא כְבוֹד אֱלוֹהֵיהֶם 

אֵיכָה וְלָמָּה בָּתֵּי כְנֶסֶת הַמְפוֹאָרִים 
הָיוּ בְרֶדֶת יוֹם לְלַפִּידֵי אֵש בּוֹעֲרִים 
"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי" זָעֲקוּ שָם לְפָנֶיךָ 
אַךְ לֹא נַעֲנוּ מִשְּמֵי מְעוֹנֶךָ 

אֵיכָה זֵדִים מַטִּילֵי אַלְפֵי פְּצָצוֹת 
חוֹגְגִים עַל חָרְבוֹתֵינוּ בְּרֹאש כָּל חוּצוֹת 
גֹּרְשָה הַגְּבִירָה וַתֵּשֶב לָהּ הַרְחֵק 
וּבֶן הָאָמָה עוֹמֵד וּמְצַחֵק 


 

אֵיכָה חָרְשוּ חוֹרְשִים, הֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית 
עַל אלי סיני, דוגית וְניסנית 
מִבֵּין חָרְבוֹתֵיהֶן מְחַבְּלִים צוֹרְרִים 
עַתָּה פִּגְזֵי מָוֶת עָלֵינוּ יוֹרִים 

אֵיכָה טְהוֹרֵי לֵב חָשוּ אֶל כְּפַר מַיְמוֹן 
אַךְ לֹא עָצְרוּ כֹחַ לִפְרוֹץ בְּהָמוֹן 
צִפְּתָה אָז לַשָּוְא נצרים הַנְּצוּרָה 
קטיף וְתל קטיפא בְּרוּחַ נִשְבָּרָה 

אֵיכָה יָשְבוּ בָדָד גדיד וְגני-טל 
מִנּצר חזני כָּל הֲדָרָהּ נִטַּל 
לִמְעוֹן תַּנִּים הָיְתָה נוה דקלים 
בְּשירת הים וּכפר ים נוֹתְרוּ רַק גַּלִּים 

אֵיכָה 
כִּלּוּ בוֹזְזִים אֵת פאת שדה 

אֵת רפיח ים רָדוּ כִּבְמִרְדֶּה 
וְרוּחַ נָסַע וַיָּגָז אֶת שְׂלָו 
וּבְחוֹלוֹת בּדֹלח הוּעַם הַזָּהָב 

אֵיכָה לֹא עָמְדָה הַזְּכוּת בַּמָּרוֹם 
לַתַּנָּא ר' אֶלְעָזָר אִיש כפר דרום 
אַךְ בְּעִקְבוֹת מְגִינֵּי כְּפַר דָּרוֹם בְּתַשַ"ח 
הַצְּעִירִים עַל הַגָּג רֹאשָם לֹא יִשַּח 

אֵיכָה מִן הָאָרֶץ נִמְחֲתָה עצמונה 
בכרמהּ אֵין עֲנָבִים, נָדְדָה מִקִּנָּהּ 
מורג כִּבְמוֹרַג הוּדְשָה וְנִפְזְרָה 
בְּגן אור רַב הַחֹשֶךְ כָּבְתָה הַמְנוֹרָה

 

 

אֵיכָה נִשְכְּחָה בִּרְכַּת מֹשֶה 
"וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַים וְהֵם אַלְפֵי מנשה" 
וְאֵיךְ כְּמוֹ לְפָנִים בְּכֶרֶם נָבוֹת 
בְּנֵי בְלִיַּעַל גָּזְלוּ נַחֲלַת אָבוֹת 

אֵיךְ סְבָבוּנוּ בְּחומש חַיָּלִים וְשוֹטְרִים 
בְּכֹחַ גָּרְרוּ נְעָרוֹת וּבַחוּרִים 
אֵיךְ עָמְדוּ בְשא-נור אַנְשֵי אֱמוּנָה 
לְהָגֵן עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶאַךְ עַתָּה נִבְנָה 

אֵיךְ פֻּנְּתָה כדים וְחָרְבוּ בִנְיָנִים 
אֵיךְ צָהֲלוּ בְגֶ'נִין בְּהֶרֶס גנים 
אֵיךְ קָמוּ בְּעַמּוֹנָה הוֹרְסִים וּמְשַבְּרִים 
אֵיךְ רָדוּ וְהִכּוּ וּפָצְעוּ כְּאַכְזָרִים 

אַיֶּכָּה שוֹמֵר אֶת כָּל אוֹהֲבָיו 
קָרוֹב לְקוֹרְאָיו נֶאֱמָן בִּדְבָרָיו 
הֲתִמְצָא בְכָל הָאָרֶץ בָּנִים כְּנֶאֱמָנֶיךָ 
הַאִם לֹא לֵב טָהוֹר שָפַכְנוּ לְפָנֶיךָ 

אֵיכָה תִרְעֶה וְתַרְבִּיץ אֶת הַצֹּאן 
קַבֵּל תְּחִנָּתָם וְיִהְיוּ לְרָצוֹן 
הָשֵב מְהֵרָה בָּנִים לִגְבוּלָם 
כַּכָּתוּב "וְלֹא יֵבֹשוּ עַמִּי לְעוֹלָם"   

תגידו, רק לי מפריע שעירבבנו את שניהם ביחד?כנרית על הגג=)

ט' באב זה היום בו נחרב בית המקדש.

נכון, חורבן צפון השומרון וגוש קטיף זה אבל גדול מאוד! וראוי שיהיה לו יום משלו ד"א...

ואפילו יכול להיות שמתוך האבל הזה, שהוא יותר קרוב אלינו, יותר קל להגיע לאבל אמיתי על בית המקדש...

 

אבל לא הגזמנו טיפה? מה אנחנו משווים?!

נחרב בית המקדש!!!!!!!!!!!!

כמו שלא מערבים שמחה בשמחה, נראי לא ראוי לערב אבל באבל..

לא?...

נכון-זה כבר יותר מידיבדמייך חיי

בס"ד 

חוצמזה-אי אפשר לערב את שניהם ביחד,כי ברגע שאתעה מתאבל על דבר אחד אתה שוכח את השני,אוחחחח איזה בלבול!!

את יכולה להגיד את אותו הדבר גם על הקינה של השואהמרדכי


מה זה הקינה של השואה?כנרית על הגג=)
זה 2 קינות שאומרים לקראת הסוףמרדכי
טוב, לא יודעת, אבל אם ככה-כנרית על הגג=)

הגיוני מאוד שבאמת הייתי אומרת אותו דבר.

 

כמו אתמול קצת הפריע לי שבמגילת איכה הייתה תמונה של יהודי מהשואה..

אגב, זה אומנם לא מדד אבל זה גם משהומרדכיאחרונה

בס"ד

 

תרימי את מבטך לעבר הלוגו של הערוץ, עכשיו תנסי להזכר מתי הוא עוד מופיע (תשובה: יום השואה ויום הזיכרון וצומות נוספים)

ממ. פיספסת משהו-ניגונים

כל המטרה של בית המקדש, הייתה התקרבות לה' ומציאות בה הוא נוכח. הקב''ה הרי נמצא בכל מקום, הוא לא צריך בית- זה אנחנו שצריכים משהו מוגדר, מקום ששם יש יותר התגלות אלוקית. כשחרב הבית זה לא אומר שאין יותר ה'- זה אומר שכבר לא הצלחנו לתקשר עם הקב''ה, ואז הבית נעשה מיותר. 

היום הזה, ט' באב בעצם בא לעורר אותנו לכאוב את החסר. לכאוב את זה שאנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים בית מקדש. זה המטרה.

 

וגוש קטיף, זה בעצם הדוג' הקלאסית למה קורה כשאין ה', כשאין תורה, כשאין.. עמוד ערכים חזק באמת שהעם יכול להישען עליו. חורבן גוש קטיף מסמל הרבה יותר מחבל ארץ שנעזב. 

 

בעצם, זה חורבן וזה חורבן, ששניהם מסמלים אותו דבר. ולנו הרבה יותר קל להתחבר לגוש קטיף, כי זה יותר קרוב אלינו. אז לא נראלי שיש בעיה שבט' באב ניזכר בגוש קטיף, אם זה מה שמעורר אותנו להזכר בזה שאין לנו כאן את בית המקדש להישען עליו.

 

 

לא הגזמנו בכלל.ט'

ט' באב זה יום אבל על חורבן ארץ ישראל ועל הגלות האיומה שעם ישראל והשכינה נמצאים בה.

 

ומסתבר שחלק נכבד מהגלות הזו מתקיים פה בארץ ישראל על ידי עם ישראל במו ידיו...

 

יודעת מה קרה בט' באב הראשון שהפך ליום אבל? באותו יום עמ"י בכו לחינם בחטא המרגלים והקב"ה אמר להם שיום זה יהפוך לבכיה לדורות.

חוץ משני בתי מקדש שנחרבו בתאריך הזה, נחרבה גם ביתר בזמן מרד בר כוכבא, הסתיים גירוש ספרד ופרצו מאורעות תרפ"ט.

 

אז  כנראה שיש מקום לבכות ולהתאבל היום על חורבן של חלק חשוב מארץ ישראל.

תודה!כנרית על הגג=)

(באמת שאלתי כדי לדעת... תודה על התשובות! חומר למחשבה...)

אגב, שכחתי -מרדכי

בס"ד

 

את הקינה חיבר הרב (ד"ר) יואל אליצור.

 

המביא דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם...

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך