אנחנו צריכים למצוא משהו מועיל לעשות בט באב...
חיפשתי השנה ימי עיון, שיעורים, משהו...
אבל נאדה!
אם היה אז היה הרבה יותר טוב...

לנסות כמה שאפשר להתנער ממסיחים ולחשוב על "איך אני עוזר שיבנה בית המקדש"

או "למה אני רוצה שביהמ"ק יבנה"...

יום אחד בשנה שאתה לא עסוק בשם דבר (אוכל, מוזיקה, מקלחת) ויש קצת זמן לחשוב עם עצמך..

במקום זה אפשר לקחת ספרים המאגדים אגדות ומדרשים של חז"ל, כמו 'מנורת המאור' לרבנו יצחק אבוהב, שם אפשר למצוא המון מדרשים ממקורות שונים.

אצלנו היה לימוד בחבורה של אגדות החורבן. בלי מרצים, בלי דפי מקורות - רק אגדות וציבור האבלים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....