לא מאמין לך שאין לך תכונות טובות.

את גם יודעת את זה.

כששואלים אותך תספרי במה את טובה. בלי להתבייש. זאת לא ענווה להתכחש למעלות שלך.

זה לא כ''כ מוזר. אף אחד מאיתנו לא רואה את התכונות הטובות שלו מולו כל הזמן. לכולנו קצת

קשה למצוא מה טוב בנו.

את לא מאוד שונה.

איך לשפר את הביטחון? להתבלט! לצחוק! לומר מה שאת חושבת בכיתה, בשבט. לא יסכימו איתך?

לא נורא, זה אפילו לא פסיק בחיים. לכתוב בפורום גם יכול להוסיף.

אומרים עלייך שאת דפוקה? אז הם לא באמת מבינים. את יודעת שאת לא כזאת. כשיש מקרה כזה

את צריכה לתת לגל לעבור מעלייך, שלא יסחף אותך. בסוף זה יכאב פחות.

פשוט תביני שמה שאת חוששת ממנו הוא לא כזה גדול. 

באישי תמיד.

כל אדם הוא מיוחד. תמצאי את הכישרונות והנושאים שאת אוהבת ותגדישי אותם. תעבדי עליהם ותשדרגי.

את יכולה גם להתעלם ממה שאנשים חושבים (אבל אל תתעלמי לגמרי גם זה לא טוב) 

ולמה את משווה את עצמך למישהי אחרת? את יודעת מה קרה לי? השנה, למדתי למבחן עם מישי שבמשך הרבה זמן תמיד יחסתי אותה למחוננת וחכמה וכאלו. ומסתבר מה? שהיא תמיד הייתה חושבת שאני היא זאת החכמה. מסקנה: את יכולה לחשוב שאנשים חושבים עליך שאת גרועה ולא מספיק טובה, אבל את לא באמת יודעת מה הם חושבים, כי אין לנו כוחות על טבעיים של קריאת מחשבות. תחשבי מה את באמת ובתמים חושבת על כל דבר ואל תחשבי מה האחרים חושבים-כי את צריכה את ההחלטות שלך, זה מה שמחזק את הביטחון בין השאר. 

מוזמנת באישי 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....