למה תמיד כשאומרים לי לספר על עצמי אני מחייכת חיוך מבויש ולא מוציאה מילה? למה כששואלים איזה תכונות טובות יש בי אני אומרת" אין"? למה אני תמיד חושבת שכולן הרבה יותר טובות ממני?!למה אני כזאת חסרת ביטחון?!?
אולי,( או שבטוח) התשובה ברורה, אני כמעט ולא מקבלת חיזוקים חיובים מהמשפחה. אני "מטומטמת" " מפגרת" "מוזרה" כמו שההורים שלי הרבה פעמים אומרים ( שלא שכל החיים מריבות, אבל אני שומעת את המילים האלה הרבה, יותר מדי)
ובבית, באמת שאני לא מתנהגת טוב,אני מודעת לזה, ואני כן רוצה להשתנות אבל תמיד מזכירים לי כמה דפוקה אני.
אל תגידו לי " תדברי עם ההורים שלך ותסבירי להם הכל" זה לא ילך, לא עכשיו, זה לא מה שאני שואלת עכשיו.
אני פשוט לא יודעת איך להתחיל לבנות את הביטחון שלי מאפס!! איך אני יכולה להצליח לצמוח ככה?!![]()
סוף פריקה...








