דמעות של תנין, רובוט שבבחירתו החופשית הורס ליהודים את החיים בוכה:

דמעות של תנין, רובוט שבבחירתו החופשית הורס ליהודים את החיים בוכה:

לכן את לא יכולה לשפוט.
לכי תדעי...אולי זה מישהו שיש לו משפחה בגוש?
מה אנחנו יכולים לדעת?
זה עדיף מאשר כל דבר אחר..
יש לך עוד משהו להגיד לנו?
אני מכיר שני אנשים מהתמונה פה שניהם רבנים (אחד אני מכיר
כי אני מנוה דקלים והשני זה דוד שלי) ואני חושב שמה שהם עשו היה
קצת יותר טוב ממה שהחייל הזה עשה (למרות שעל אחד מהם יש מי שיחלוק עלי)
וחושבים שהוא היה צריך לעשות דברים אחרים!!!!!!!!!
נ.ב. מצטער על התקיפה פשוט זה קצת נקודה רגישה אצלי במיוחד בתקופה הזאת...
התכוונתי שזה עדיף שהוא יצטער מאשרשהוא יעשה אתזה ולא יצטער
ובאמת תצטער על התקיפה כי קצת הגזמת!!
אם התכוונת רק לזה שעדיף שיצטער מאשר שלא יצטער
למה לעזעזאל רשמת מאשר כל דבר אחר??
אך אפשר לראות אותו????
לא שאני מזדהה בצורה הכי קטנה בפשע שנעשה,
אבל הרשת שטוו מסביב לחיילים המפנים הייתה רשת סבוכה מאוד שרק אדם חכם מאוד היה יכול להחלץ ממנה.
(שכן לשעבר שלי, יסמניק שסירב פקודה דפקו אותו דיי רציני..)
אוקיי אז ככה לכל אחד יכול להיות טעויות במיוחד שפה שטפו להם ת'מוח חודשיים בצבא ויכול להיות שמשיקולים העדיף ל היות פה ולא בכלא וזה מובן כי כל אחד מאיתנו אם הוא היה במצבו היה בוחר גרוש מכלא ועל זה אין ויכווח ולכן אני חושבת שהיא אפשר לשפוט אותו כי זה רגיש גם אצלו וגם הוא לא רוצה לפנות (נראלי) וזה קשה לא והוא בוכה אני לא מבינה מה לא בסדר בזה שהוא בוכה אז אם משהו יוכל להסביר לי אני אשמח.....
שאחרי הגירוש המצב במדינה יהיה יותר טוב.
זה לא אומר שלא היה להם קשה.
שלהם אין רגשות ? מה זה השטויות האלו?
החייל הזה התפרק שם... הוא לא גירש... פינו אותו לפני שהוא יסרב פקודה.. הוא לא עשה כלום!!!!!
אני מצאתי את התמונה הזאת עם הכיתוב הזה והייתי בשוק שמישהו מעז לכתוב דבר כזה על חייל....
אני ממש נגד מה שכתבו לא בעד!!! שלא תבינו אותי לא נכון!!!!
משטרה צבאית...
של יהודי יקר שהקדיש שלוש שנים מחייו כדי שהעם היהודי (ובתוכו כל אחד ואחת מאיתנו) יוכל להמשיך לחיות.
יהי חלקי עמו...
למה שלא נהיה????
להשתתף בגירוש זה אכן מעשה חמור אבל זה לא קשור האם הוא בכה או לא.. ולמה לעלות תמונות של אנשים כדי לרדת עליהם? באמת לא יפה.
אתם רוצים להגיד שזה פשע להשתתף בגירוש-סבבה, תגידו את זה. אבל למה לרדת באופן אישי על אנשים סתם ללא תועלת. סתם לשון הרע!
הרבה יותר קשה לי להעיף אנשים מהבית מאשר לא לעשות את זה
אז גם מהבחינה הכי אגואיסטית לבנאדם מתוקן יהיה יותר קל לסרב...
אני ממש לא בעד לקבל כזאת ברכה!!
שיבכה! נכון! כמו שלכל אחד שיצא מהבית שלו כואב-שיכאב גם לו!!!!
ויד שמאל החזירה ליד ימין וחתכה אותה בחזרה?
אבל המון חיילים שסירבו נדפקו בכלא לכמה שנים טובות ודפקו לעצמם ת'חיים!!!!1
אותם גם מהצבא וזה כן די דופק ת'חיים....
כל מה שרציתי להגיד בשירשור הזה היה שמי שכתב אתזה ממש מגעיל....
חבר שלי, אבא למיליון טטלאך שעבד ביס"מ מס' נכבד של שנים, מצא את עצמו יום למחרת הסירוב כאבא שלא יודע מאיפה להביא היום לחם לילדים. להסתכל בעינים של אשתו ולומר לה "הפסקתי לפרנס אותך" וכך עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום.
אני רוצה לראות אחת מהפורום שתסתכל בעינים של הילדים שלה כשהם רעבים ותתחיל להרצות להם על אידיאלים.
הילדים רוצים אוכל!
הילדים רוצים בגדים!
אז חברים יקרים.
בואו נשב בבית, נאכל אלפיחורס ולא נדון בסוגיות שמעולם לא נתקלנו בהם ונשפוט אלפי יהודים בשבט לשונינו.
איך אמרו חכמים? אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
אז עד שנגיע למקומם - בתיאבון עם האלפיחורס.
ונראה לי אני אפילו מכיר אותו אבל זה ממש לא קשור!!!!
יס"מניק שמסרב נדפק הרבה יותר מאשר חייל כי בשבילו זה
עבודה שהוא השקיעה בה המון (במקרה של הסיפור שאני מכיר זה היה
או עשר או שנים עשרה שנה) וצריך להתחיל את כל החיים והקריירה מההתחלה
אבל לחייל אין יותר מדי מה להפסיד חוץ מקורס טיס/קצונה וכד' ועונש מאסר
צבאי שזה לא יותר מכמה חודשים במקרה הכי גרוע...
עשו להם כלום..
אני לא מבינה?
אתה כאילו בא להצדיק את המגרשים?
כל מי שהיה בצבא בחי"ר.
רק מי שמרים ידים יש לו רשות לדון בעניין.
כל השאר - לאכול אלפיחורס.
כל מי שלא היה גרמני בזמן השואה אין לו זכות לשפוט את הנאצים!
אני ממש לא משווה את המעשים אבל יש דברים שאתה לא חייב להיות במקום
ובמצב עצמו בשביל לדעת מה היית עושה...
אני נאלץ לנטוש את זירת השירשור.
כל טוב חברים.
(מי שמעוניין בוויכוח ענייני בלבד מוזמן להתקשר אלי)
זה שהיחידים שאני איכשהו מבין שעשו את זה, זה שוטרים ולא חיילים
כי להם היה הרבה מה להידפק בניגוד לחיילים שלא יכלו לעשות להם כמעט כלום...
כמובן שגם איתם אני ממש לא מסכים אבל הנסיון שלהם היה הרבה יותר גדול!
גבירתי המלומדת
אז אל תתחיל עם ההשוואות האלה כי זה לא ייגמר!!
ואני בהזדמנות יעלה לפה מכתב שאיזה חיילת שגירשה כתבה...
ואם היא אומרת כאלו דברים אז לנו אין זכות להגן עליהם!!
אז...בהזדמנות...בע"ה..
אמרו פה לראות את הסרט "זהר הרקיע", אבל אם תשימו לב כל סרט בא להגיד משהו והוא לא יעשה את זה מנקודת מבט אובייקטיבית, לכן צריך מאוד להיזהר לא להצמד למה שמראים בסרטים. יכול להיות שבצד השני של המצלמה קורה משו אחר..
ואין כאן מישהו שמרגיש יותר גדול מהרב שפירא, ורוצה לספר לנו את דעתו בנושא?
ספרו כמה רבנים יש בעולם כולו.
יופי. כעת ספרו את מס' הרבנים שהורו לחיילים לסרב פקודה.
מסקנה: התקשורת עשתה את שלה. מצאה מס' רבנים שהורו לסרב פקודה ועשתה כאילו כל העולם הרבני פסק לסרב פקודה.
(חרדי אחד יורק = 3 וחצי מיליון חרדים בארץ ובתפוצות יורקים על ילדות קטנות. זוכרים משו כזה?)
או בקיצור - שיטת ההכללה.
ולסיום, שאלה למבינים (אפילו טיפונת) בתקשורת:
למה מזכירים תמיד רק שלושה ארבעה רבנים שהורו לסרב פקודה ולא את רבבות אלפי הרבנים האחרים שלא הורו לסרב פקודה?
כי לא לכולם היה את האומץ
אבל אתה מוכן לספור לי כמה רבנים הורו שלא לסרב?
חוץ מהעניין של כמות הרבנים שהורו לגרש למול אלה שאסרו לגרש שזה
ההשוואה הנצרכת ולא אלה שאמרו לסרב מול מי שלא אמר ככה...
כי יש המון סיבות לשתיקה שלהם וזה לאו דווקא כי הם לא חשבו שצריך לסרב...
יש את העניין של זה שהרב שפירא שהוא הרב הגדול בציבור שלנו
שאמר שצריך לסרב,אז צריך לסרב ולא לחפש את הרב שסיים אתמול מבחני רבנות
שיגיד שיש דרכים שניתן להתיר שלא לסרב...
ב. לפי כל מה שהרב שפירא אמר - קצת קשה להתווכח עם זה
אני לא יכולה להתיימר להבין רבנים, אבל רב שהתיר את הגירוש? נשמע קצת הרבה מוזר.
דיברו על סירוב פקודה.
יש לכם מושג כמה רבנים היו נגד ההתנתקות אבל אסרו לסרב פקודה?
אם כן, הבה נמשיך לאכול אלפיחורס חברים...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.