נאמר שמשחרב בית המקדש ניטל הטעם בפירות. לדעתי היא הכוונה היא לומר שבבית המקדש, חיו עד הסוף, חיו באמת.
שום דבר לא עבר לידך,הכל נספג בך. הכל לפרטי פרטים. לכן גם נאמר על המקדש - מי שלא ראה את בית המקדש לא ראה בניין יפה מימיו. מדוע דווקא אמירה זו?! כי המקדש היה עשוי לפרטי פרטים קטנטנים, עם חריטות ותבליטים. הרב דב זינגר קורא לזה חיומטר. עד כמה אתה חי?!
האם אני שותה קריסטל בשקל תשעים או קוקה קולה, שהיא כנאמר,טעם החיים?!
אני רוצה שתהיה לי זוגיות הכי טובה, הכי מוצלחת. אז אני מתאפק עכשיו, לא נוגע בבנות בשבט,לא מתחיל עם אחת שראיתי בתחנה מרכזית, כי אני יודע שעוד מעט ויבוא הדבר האמיתי.
היהדות נכנסת לפרטי פרטים של הלכה כדי שנבין שצריך לחיות כל דבר,עד הסוף! תחיה באיכות. ולדעתי בית המקדש, בעצם היותו, מגשים את האידיאל הזה.
אל תתן לדברים לעבור על ידך ככה סתם. תהיה כאן,באמת. כשחברה שלי מדברת איתי, אני מקשיבה לה באמת! לא שומעת מוזיקה,מדברת בטלפון ומצ'וטטת בפייסבוק באותו הזמן. אני באמת איתה, אני רוצה שהחברות שלי איתה תהיה באיכות הכי גבוהה.
לחיות בזמן של בית המקדש, זה לחיות באיכויות אחרות,דברים שאנחנו לא מכירים,רק יכולים לשאוף אליהם. איכות חיים שכזו.. לדעתי הרבה יותר קל (לא אוהבת ת'מילה הזו,אבל נגיד) להתפלל ולבקש מהמלך דבר כזה. שנזכה לחיות חיים איכותיים,שבנויים מדברים קטנים שיוצרים דברים גדולים.
