כואב לי, ממש. כואב לי שמשפילים את ההורים שלי מול הפרצוף שלי, לפעמים בלי כוונה ובלי לדעת, ולפעמים עם. אז ככה, ההורים שלי קצת ברסלברים. יותר נכון- ברסלברים בנשמה. הם לא נראים כך בכלל. הם לא מתלבשים ככה, אבל הנשמה שלהם ברסלברית ממש. לי זה לא מפריע, אני לא ככה, ולפעמים זה נחמד. אבל יום אחד ישבתי עם החברות שלי, כמה חברות, והם התחילו לדבר. דיברו משהו ואז הגיעו לברסלברים, ואז ככה: הברסלברים האלה, כולם, משפילים ת'צמם ברחותות, ובגלל הריקודים שלהם, אין לילדים שלהם כסף, והם לא רואים אותם, והם דואגים רק לעצמם, ולריקודים שלהם. ואחרת: חרתות, הברסלברים האלה, לא אוכלים בצל, ובטוחים שהם הכי קדושים. איזה זייפנים, מפגרים, מטומטמים, בטוחים שכל העולם שלהם. ועוד כל מיני "שירות ותשבחות" על ברסלברים. ואני התביישתי, בהורים שלי, ובעצמי- וא סיפרתי את זה יותר לעולם לאף אחת. גם ככה קןדם התביישתי. אבל קצת קודם סיפרתי ל-3 חברות שלי. ומאז חברה שלי לועגת , כל הזמן: מה הפלא שההורים שלך חפרנים? (והם לא) או: אם הם לא יהוי ברסלברים, אז תהיו עשירים, ואין לי מה להגיד. אני לא יודעת ממה זה נובע. בטח לא מרוע. ובא לי לבכות. מה להגיד? מה לעשות?
תודה על הקריאה.... וסליחה על האורך, מקווה שאתם לא שונאים ברסלברים.









