למרות שהביה"ל מביא דעות שיותר מחמירות, בכל זאת יש את המשנ"ב.

אם לא נלך על אזשהו קו מכריע תמיד נמצא דעות יותר מחמירות.

האם זה גורע מההידור עד כדי כך שנגדירם כלא מהודרים (ובפרט שדעת הרשב"א והירושלמי להחמיר בזה, כמבואר בב"י).

כשרים לכתחי' זו כבר שאלה אחרת, ולמעשה ודאי שכך אנו נוקטים.

לאיפה הגענו?

מי קובע את הקריטריונים? ב"ב?

אם ישאלו אותי על פרשיות שאינן מתוייגות בבד"ק חי"ה, אומר שאינן מהודרות.

לדעת מרן אין בתגים האלה צורך כלל, ועדיין לדעתי לא יקראו מהודר.

דיבוק כזה שצורת האות לא משתנה לא פוגע בהידור. מעשים של יום יום, אני רואה גם אצל סופרים מומחים מאוד קיימים דיבוקים כאלה, מפרידים אחר הכתיבה.

דיבוק עבה כמלא עובי קולמוס יותר חמור בהרבה. 

שאלתי את הרב פרידלנדר במבחן ההסמכה  אם הוא מכיר מה הנוהג בזה (לספרדים)

ואמר לי בשם חכם בן ציון אבא שאול  שאין צורך להחמיר בזה

לגבי בדק חיה כיוון שרוב הסופרים ב"ה כן מקפידים בזה אז כנראה יש תוקף מסוים למנהג .

כשדברתי עם ת"ח גבי הנושא הזה, וגם לגבי שאר הידורים ומה בכלל נקרא מהודר, אמר לי שלדעתו יש בזה מבוכה גדולה, שהרי אין סוף להידורים וחומרות. וגם קשה להגדיר בדיוק למה מתכוונים כשאומרים מהודר (חוץ מכתב יפה ואחיד). ולדוגמא הזכיר מה שאמר הרב יעקב יוסף שמי שאינו כותב בקנה הסתו"ם שלו כלל אינם מהודרים (לספרדים), אבל יש שכן מוכרים אותם כמהודרים וכו' וכו' ולדעת הרב אליהו זצ"ל מי שלא כותב בחילוק אותיות ועם פסיעה לבר אינו נקרא מהודר וכו' וכו' ואין לדבר סוף.

כך אמר לי גם סופר מומחה, חכם וחסיד ומתנהג בחומרות יתרות לרוב, שהוא אינו מוכר הסתו"ם שלו כמהודרים, וכששואלים אותו הוא אומר שמוכר מה שהוא מניח ומברך עליו ללא שום פקפוק, ותול"מ (ותו לא מידי).

בחוברת שאלות של לשכת הקודש, ששם בהערות מוזכרים כמעט כל העניינים המעלים ומורידים בהידור.

ר' רחמים ברוך שובך !

ב"ה

אם כן לאן נעלמת?

כמעט שנה !!!!

שלום,

אם הדיבוק נעשה לפני שנהיה צורת אות שלמה, דהיינו כשכתב "ארצך" נדבקה ה"ך" לאות "צ" למטה,

כיוון שעדיין האות "ך" לא היתה שלמה בצורתה, כשנדבקה היתה עדיין אות "ר" ואחר"כ נעשתה

לאות "ך" ראוי להחמיר,  כיוון שנכתבה בפיסול.

אך אם הדיבוק נעשה לאחר שנשלמה האות, דהיינו כשכתב "ארצך" נדבקה ה"ר" לאות "א" למטה, 

כיוון כשנדבקה האות "ר" לאות "א" כבר נגמרה צורתה ויש עליה צורת אות שלמה, כאן מקלים בדין זה כיוון שנגמרה האות בהכשר ואחר"כ נדבקה.

האשכנזים ודאי סוברים כך, אך לדעתי בין לספרדים ובין לאשכנזים דין זה, אע"פ שהשו"ע לא מחלק "נדבקו האותיות....אם גרר והפרידן כשר"

רואים מכאן שזה בדיעבד ("אם") לכתחילה יגרור את כל האות כמו שאמר (בסעיף י"ז כמדומני) לגביי האות "ר" שצריך לגרור כולה כיוון שבפעם אחת נכתבה.

ואע"פ מה שכתבת, נראה שלרוב הפוס' דיבוק שאינו משנה צורת האות אפי' תוך כדי הכתיבה, אפשר בהחלט להפריד אח"כ.

השאלה אם זה נכנס בגדר מהודר או לא.

נעלמת להמון זמן,

האם אתה אומר שזה בדיעבד להפריד דיבוק כשזה נדבק לפני שצורתו הושלמה?  

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.