אבא שלי אמר לי שזה משהו מובא ממשלי שכתוב שבנות היו יוצאות לחולל ולרקות בכרמים כולן לבושות בבגדים מושאלים כדי שכולם יהיו שוות כאחת ובנים היו יוצים לבחור נשים. והסיבה שזה רק ביום הזה הוא מפני שהיה איסור להתחתן בין השבטים והיו משפחות שלא היה להם עם מי להתחתן אז עשו ת'יום הזה...

מקווה שעזרתי....

מאז חטא המרגלים כל שנה בט' באב כל הגברים שהיו בני יותר מ20 בזמן חטא המרגלים היו יוצאים וחופרים לעצמם קבר והולכים לישון בו בלילה...

ו...חלק מהם לא היו קמים בבוקר...

(רק לחשוב על זה זה מצמרר...)

עד לשנה האחרונה לפני הכניסה לארץ, אז כולם ידעו שמי שהולך- לא חוזר... 

(כי הם היו האחרונים מהחטא, וכל השאר כבר מתו...)

קיצור, הם נכנסו לקבר, וחיכו, וחיכו וחיכו....

בבוקר כולם קמו, אף אחד לא מת!!!

ואז הם אמרו לעצמם: "לא יכול להיות, כנראה התבלבלנו בתאריכים...

היום לא ט' באב, ננסה מחר...."

ולמחרת, כנ"ל- כולם קמים!

ושוב הם אמרו שהם התבלבלו, וכו'

עד שהגיע ט"ו באב- אמצע החודש, שאז הם ראו שהירח מלא, הם אמרו לעצמם-

"לא יכול להיות שטיענו!!... ככל הנראה- ה' סלח לנו!!"

אז... ט"ו באב זה היום שבו ה' סלח לעמ"י על חטא המרגלים....

ט"ו באב שמיח!!!!!

ומה אנחנו כיום עושים עם זה?

מה אנחנו כיום עושים עם קבלת התורה??

מה אנחנו היום עושים עם יציאת מצריים?????

כאילו מה- היה נגמר, ביי?

זה יום שמח!

וגם כל הקטע של הלחולל בכרמים- יש על זה פווווול פירושים....

:

1)כלו מתי מדבר

2)הותרו שבטים לבוא זה בזה

3) הותרו בנ"י להתחתן עם שבט בנימין

4)הוסרו השומרים שמנעו מבנ"י לעלות ולחגוג את הרגל בירושלים בבית המקדש.

5)הובאו לקבורה הרוגי ביתר(שנהרגו במרד בר כוכבא).

ניתן להבחין שהמשותף לכל הדברים הללו הוא שהם דברים המכפרים/משלימים על החוסר והחטא שהיה בט' באב (חטא המרגלים, חורבן בית מקדשנו-שנאת חינם).

ובעז"ה שנזכה ביום זה להתחזק באהבת ישראל,כמו בזמן המשנה שהיו יוצאות בנות ישראל בבגדים זהים-לבן אל מנת לא לבייש את מי שאין לה....

אבל איך אנחנו חוגגים אותו?

אין בו מצוות מיוחדות.

אפילו לא הלל.

אז מה כן?

כן, אהבה, עם משמעות גדולה יותר..

הנה קישורים למה שהרבנית עתליה תחי' כתבה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t452753#5342648

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t452753#5344351

אני מאמינה ויודעת, שגם כבחור בא ליד כרם וקלט מישהי נחמדה.. המשמעות שהוא בחר בה עמוקה, מעבר למה 

שמתבטא ביופי החיצוני.

אם כי, היופי החיצוני אומר משהו גם על הנשמה..

נגיד אסתר המלכה, לא היתה מהממת, אבל היה בה חינניות, ד' משך עליה חוט של..חן? חסד. ?

מזה היה בדיוק..? משו בסגנון.

החיצוניות היא הקרן אור של הנשמה. החיוך שהפנים מבטאות, או להפך.. העגמומיות.

הסברת פנים או התנכרות.

הכל מסמל.

אני חושבת שהדורות כל כך שונים.. בראיה, בחכמה, כמובן גם במצב של היום ובניסיונות.

ובלי לסתור אנחנו גם דור מדהים.. שחוזר לעקבותיו בצורה מפליאה.

שנזכה באמת בע"ה..

תסתכלי במסכת תענית ל:,

(עשיתי על זה סיום בבר מצוה...)

יש פווול פירושים...

התכוונת ל-לא.

מתי חוללו? מתי פנו לבחורים? ומי אמר שהיו שם גם בחורים שהוזמנו ל"אירוע"? אולי לא מדובר בכלל בשלב אחר באותו יום? האם זה היה גם ביום הכיפורים?

דניאלה - מה שכתבת לגבי היופי של הפנים, הגמרא בתענית כד. מתארת בדיוק כמוך:

"כלה...כל זמן שעיניה יפות - אין כל גופה צריכה בדיקה, עיניה טרוטות - כל גופה צריכה בדיקה".

פירוש הדבר: העיניים משקפות את המצב הבריאותי של האדם. חיוך אפשר לזייף. עיניים צוחקות - לא ניתן לזייף.

בזמן שהעינים צוהלות ושוחקות באמת - ברור לנו שכל גופה ונפשה של הכלה בריאים ג"כ.

אולם כשהעיניים כבויות - אזי לא ברור אם גופה ונפשה של הכלה בריאים ועל כן צריך לבדוק אחרי בריאותה.

כולנו מכירים את זה מקרוב. לפעמים רק כשמביטים בעיניים של מישו אחר מיד אפשר לשים לב אם הוא חולה, סתם מצונן, אם עבר עליו משהו לאחרונה וכו'...

שנזכה לשמוח שמחה אמיתית בבניין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

אמן!

שפעם בגלל שהיו קצת רווקים ורווקות היה ערב אחד כזה שחוללו בכרמים.

היום - כיוון שלצערינו התופעה נפוצה מאוד לא מספיק ערב פו"פ אחד בט"ו באב אלא צריך כל השנה.

זוגות נשואים - שיחזקו ויתחזקו את אהבתם.

בנוסף הוא כותב שבגלל שזה יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה צריך לצאת מהעדתיות שבנישואין,

ובגלל שגם הצבא הוא גורם מלכד בין הזרמים והעדות - צריך ללכת אליו גם מסיבה זו.

זה נוגע אלייך במשו? איכשהוא נראה לי שלא כ"כ.

מה שכן - צריך פשוט להרבות באהבת ישראל, ולהמנע כמה שיותר מחילוקים ומחלוקות.

בעזהי"ת.

בשטח ממש מרגישים את האור שלו, אפילו אפשר לעשות צל והכל..

וברצינות, למה זה לא הגיוני שיהיה חג אהבה?!? גם ליהודים מותר להנות מטיפת קיטשיות ורומנטיות..

יש מקום ביהדות לאהבה רומנטית, אבל ט"ו באב לא בא לסמל אותה, 

והוא באמת לא חג אהבה מהסיגנון של הוולנטיין.

בעזהי"ת.

היהדות שונה מזה לחלוטין

אבל גם ביהדות יש מקום לזה. לא יודעת אם המקום של זה מתנקז לט"ו באב, אבל זה קיים ועוד איך.

ממליצה לקרוא את המאמר: http://www.kipa.co.il/jew/holidays/Tu_BAv/34031.html

שם הוא מסביר שזו אהבה מסוג אחר..

אני הולך לחברה שלי, מצדיע לה... ומביא לה ורודים ורודים... 

אחר כך הולכים לאיזה מסעדה רומנטית שהאורות שם זה נרות בצורת לבבות...

ואחר כך אני אומר לה שאני אוהב אותה.

(ממתי הצדעה נהייתה מחווה רומנטית?)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....