יצאה לי סקירה קצת ארוכה, לגבי אלכוהול והריון בלבד אפשר לדלג לכותרת השלישית.
ראשית, ההבדל בין ההריון למצב שלאחר הלידה:
בהריון התינוק נבנה ומתפתח ברחם. אלכוהול שעובר את השליה עשוי להשפיע לרעה על התפתחות התינוק ולגרום למומים מולדים בלתי הפיכים.
מה שלא קורה לאחר הלידה - התינוק כבר שלם ובריא באיבריו, ולכן אלכוהול לא יכול כבר לגרום לבעיות מולדות, אלא אם זה תינוק להורים ממש אלכוהוליסטים שנותנים לו קצת יותר מדי "משקה" לאורך זמן, כמצב כרוני - ואז הוא עשוי לסבול מקשיי התפתחות מגוונים.
מנגנון הסינון והבקרה של הגוף מפני אלכוהול ממוקם בכבד, והכבד של תינוקות וילדים אינו מסוגל לעמוד בעומס של שתית אלכוהול כמו מבוגרים (הצהבת של התינוקות - מקורה גם במעט חוסר בשלות של הכבד, זה טבעי ומראה עד כמה הכבד רגיש).
מכאן ניתן להבין שמתן יין בקצה הזרת או על גזה ספוגה בכמות מזערית - לא תזיק לתינוק, אך מתן תוספת של יין לתינוק (ובכלל לילדים) עשויה להפריע לתפקוד הכבד.
שנית, לגבי שימוש באלכוהול בכלל:
בעולם הגדול:
בעולם הגדול שתיינות הינה בעיה כואבת המווה עומס על שירותי הבריאות והרווחה. באירופה יש מדינות שלמות שמאבדות אחוזים ניכרים מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) עקב אחוזים נרחבים באוכלוסיה שהופכים לשתיינים וכבר אינם יצרנים במקומות העבודה שלהם, יחד עם היותם עומס על מערכות הבריאות והרווחה.
בארצנו היפה והמתוקה אין בעיה לאומית של שתיינות, ישנם מגזרים וציבורים שהינם בסיכון לכך אך לא כלל הציבור. כשבעם ישראל ישנו היתר להשתכר יום אחד בשנה, הדברים נראים אחרת. ולכן מה שמהווה מלחמת קיום בארצות אחרות לא בהכרח רלוונטי לגבינו.
אך הערה זו מתייחסת לאלכוהול ככלל, ולא בהריון והנקה - לשם תיכף נגיע.
מבחינה פזיולוגית:
צריך להבין שמבחינה רפואית גרידא, שכרות נחשבת להרעלת אלכוהול - הכבד של השיכור כבר אינו מצליח לנטרל את השפעת האלכוהול ואנחנו רואים אדם שיכור. יש אנשים שמשתכרים מעת לעת, נניח פעם - פעמיים בשנה, ועל זה הגוף מצליח להתגבר. אך יש אנשים שרגילים לשתות באופן קבוע, וגם אם אינםמשתכרים הם במצב די קבוע של סחרור קליל, והם יסבלו לאורך זמן מסיבוכי הרעלת אלכוהול כרונית הכוללים כשל של הכבד, מחלות ויראליות של הכבד(צהבות למיניהן), הצטברות נוזלים בחלל הבטן והרעלה מוחית - אנצפלופתיה - עקב הצטברות רעלים בגוף שהכבד אינו מצליח לנטרל. מי שיש לו מזל יגיע להשתלת כבד, במדינות רבות כבר לא מאפשרים השתלות כבד לאנשיםשהרסו אותו ע"י אלכוהול, שומרים את הכבד המיועד להשתלה למי שזקוק לו מסיבות אחרות.
כל הסקירה הזו נועדה להסביר שהמחקרים העולמיים מושפעים מהמצב העגום הזה שאנחנו, ב"ה, איננו חלק ממנו, ולכן צריך להסתכל על המחקרים בעין ביקורתית - לקבל את המידע שרלוונטי לדחות מסקנות שאינן רלוונטיות לגבינו.
ושלישית, והכי חשוב - אלכוהול והריון:
חלק מהכשרתי כאחות כללה השתתפות ביום עיון של רופאי ילדים ונשים בנושא אלכוהול והריון, ובעיקר השפעתו על העובר. הכנס התקיים לפני כשנה בהדסה בירושלים.
בכנס דובר על נשים שרגילות לשתות לשכרה: נשים ששותות כל שבוע בבילוי בסוף שבוע עד שראשן מסתחרר, זו שתיה רק פעם בשבוע אך באותה פעם בודדת הן שותות הרבה, והוזכרו גם נשים שרגילות לשתות יותר מפעם בשבוע - נשים ששותות נניח פעם ביום, אך לא מגיעות לכדי שכרות.
לענ"ד, למרות שבאותו הכנס דיברו בחריפות נגד שתית כל משקה אלכוהולי במהלך הריון, במחקרים שהוצגו לא הובאו נשים ששותות פחות ממנת אלכוהול בשבוע - פחות מכוס יין אדום, שזה מה שרובנו רגילות לשתות בקידוש בשבת.
בכנס הוצגו המומים מהם סובלים העוברים שאימותיהן נוהגות לשתות אלכוהול בהריון, בכמויות שפורטו למעלה. המומים כוללים שינוי במבנה הפנים (אוזניים נמוכות בדומה לתסמונת דאון, שפה עליונה רחבה, השטחה של הפס בין האף לשפה העליונה) ובנוסף מומים שכליים-קוגנטיביים והתפתחותיים, פיגור בדרגות שונות, לידה עם תסמונת גמילה מאלכוהול ועוד.
הבעיה העיקרית במחקרים מסוג זה היא שהמחקרים מבוססים על דיווח של האמהות על כמויות השתיה שלהן, דיווח שעשוי להיות מוטעה - אםמפני שחלק מהנשים מדחיקות את השתיה ואם מפני שחלקן מעצימות את הכמויות בדיווחים לעומת המציאות, עקב רגשות אשמה. בעיה נוספת היא שמרבית האמהות ששותות אלכוהול יותר מפעם בשבוע הן בסיכון גם לשימוש בסמים והתנהגויות נוספות המסכנות את ההריון והעובר, גם הדיווח על הסמים וכד' הינו מוטה בדר"כ ולכן קשה לבודד סטטיסטית את "תרומת" כל אחד מהסיכונים לשלומו של העובר.
מסקנותי האישיות - לא מסקנות מקצועיות, אלא מה שאני באופן אישי עושה:
א. מי שאוהבת לשתות יין ואלכוהול, אך לא משתכרת, ראוי לה לשים לב במהלך ההריון לכמויות שהיא שותה. פחות ממנת אלכוהול, פחות מכוס יין אדום (תזכרו שכוס יין אדום אינה כמו כוס מים - זה לא 200 מ"ל אלא משהו כמו 40-50 מ"ל!) כמות שכזו פעם בשבוע לא אמורה להוות בעיה. אם היא רוצה לשתות באירוע באמצע השבוע - שתזכור בשבת שכבר שתתה את המנה השבועית ותשתה מיץ ענבים במקום.
ב. לגבי ההנחיה שהוזכרה בשרשור כאן שדולות נותנות לנשים יין אדום בלידה - זה נושא שצריך בירור, אולי יפעת תוכל להרחיב עליו, כי לענ"ד היין עשוי להרדים את העובר ולעשות אותו ישנוני, וזה עלול להפריע למהלך הלידה התקין ואפילו לגרור התערבויות מיותרות ולידה מכשירנית. אבל בזה אני פחות בקיאה, אשמח לשמוע בנושא.
ג. בברית אני באופן אישי שמחה שנותנים לתינוק שלי קצת יין, זו כמות מועטה וזה מרגיע אותו. בנוסף אני דואגת לתת לתינוק אקמול כשעה לפני הברית, ולהניק אותו אחרי - אלו משככי כאבים ידועים ומפורסמים.
ד. למעט בברית עצמה, ילדים לא מקבלים אלכוהול - לא בפורים ולא להשקטת מיחושים שונים. בשבת הם רשאים לטבול זרת בקידוש והילדים הגדולים יותר מקבלים לגימונת, מי שרוצה הרבה מקבל מיץ ענבים.
אין יוצאים מן הכלל, ובפורים אני שומרת עליהם היטב כי הרבה שיכורים מנסים לתת לילדים לשתות.
ה. כשבני משפחה רוצים לתת לילדים שלי משהו שלא מוצא חן בעיני - מיין/ויסקי/בירה ועד סוכריות שמהוות סכנת חנק - אני אומרת לבן המשפחה שאני זו שהיתה בהריון 9 חודשים, ולכן אני זו שמחליטה. שמעתי פעם שישנה הלכה שאסור לתת לתינוק מאכל לפני שמבקשים רשות מאמו, אז גם ההלכה איתנו, וגם תחושות הבטן שלנו בדר"כ הכי נכונות - רק נשאר להאמין בעצמנו ולהיות אסרטיביות למען הילדים המתוקים שקיבלנו מלמעלה.
הרבה בריאות לעבודתו יתברך.
