גם אני מרגישה ככה לפעמים..

לפעמים אנחנו חושבים באמת רק רע עצמינו.. תסתכל על עצמך ו..גם אם לא נראה לך שאין בך אפילו משו  טוב תנסה להגיד משו אחד שאתה טוב בו או משו טוב בך ותעצים אותו!בכל בן אדם יש משו טוב..ולפעמים הידיעה שייש בך דברים טובים ולהאמין בזה באמת עושה יותר טוב ונותן הרגשה יותר טובה וכיפית להסתכל על המצב של איפה אני נמצא כי שאני נגיד מודעת לדברים טובים אצלי יותר קל לעבוד..
לפעמים באמת מרגישים כאילו אין לנו כבר כח גם אני שואלת את עצמי הרבה פעמים את זה אבל בדברים אחרים ובאמת ה' אוהב כל אחד ואחד מאיתנו ועושה לו רק טוב גם אם לא נראה ורוצים לדעת מה טוב בזה וזה נסתר וקשה אבל ה' מביא נסיונות לכל אחד יש כאלו שיותר וכאלו שפחות אבל אם ה' נותן לך כאלו נסיונות כנראה שייש לך כוחות ממש גדולים!!והוא פשוט רוצה שתהייה מודע אליהם ותוציא אותם החוצה..נכון שבאמת יש שאלה למה הוא עושה את זה בדרך הזאת..אבל זאת הדרך שלו בעולם להסתיר..ואנחנו צריכים לחפש ולחפש כל הזמן ונגיע בסוף אל התשובה..
ולפמים להגיד קשה לי ולהיות מודע למצב שלנו זה כבר חלק בצמיחה..ופשוט להחליט מעכשיו זה לא ככה..
אני לא ביוק יודעת כי  לא פרטת מה הייה המשבר..אבל מה שייש לי  להגיד שגם מכל נפילה אפשר לקום!!גם אם לא חושבים את זה!!אני בעצמי חשבתי שאני לא אוכל לקום מהמצב שהייתי נמצאת [לא הייתי במצב גרוע אבל הנסיונות היו קשים לי]..ולאט לאט אני מנסה לקום גם אם יש נפילות בדרך רק צריך להתחזק באמונה ולבקש ממנו עזרה גם עם כועסים עליו..
מקווה שעזרתי ולא רק חרתטטי..
אם מדבר עם בנות וצריך עזרה יכולה לנסות לעזור בשמחה באישי..
יהיה טוב בעז"ה!!

ולא משתלם לחיות כאן, אבל אין מקום אחר. והמחשבות הבאסות האלו לא יועילו לך.

יש לי מה להגיד אבל אין לי כח עכשיו.. בכל מקרה: אל תצפה לעזרה מאף אחד, כי היא לא תגיע. לא לנצח. תדאג לעצמך.. שבוע טוב ורק טוב!

קודם כל, כולנו מרגישים כך לפעמים. אם גיליתי משהו בשנה הזו על העולם הזה - זה שלכולם קשה, לא רק לי.

ר' נחמן כותב (הלכות ברכות ההודאה ו, ט-י) שאין סיכוי שד' ברא את העולם הזה בשביל הצרות והיגונות שהוא סובל כאן. אבל אם נרצה או לא נרצה - העולם מלא בהם. אז מה התכלית שלו?

התכלית היא שבת קודש. שב"ק היא מעין עולם הבא, למה? כי פעם בשבוע רבש"ע נותן לנו נחמה (שבת נחמו...), קצת אור מהעולם הבא. ע"י זה שאדם מתנער פעם בשבוע מצרותיו הארציות ומקבל את אותו אור של העוה"ב - הוא מתנחם מכל הצרות.

לכן לענ"ד נראה שאם תכין לאורך כל השבוע את עצמך לשב"ק, וגם בימי החול תזכור שבסוף יש נקודת אור שנקראת שבת - תוכל קצת להתנחם ולהתעלות.

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד בנושא. אם אתה רוצה אתה יכול לדבר איתי באישי.

בהצלחה.  

קודם כל,

אתה צריך לחיות בהרגשה, שאתה תצליח בעז"ה,

צריך אמנם כוח רצון גדול, ועצווםם!!!

[גם כוח נפשי..]

אבל רק אל תייאש את עצמייך..

אל תגיד, אני ילד לא מוצלח,

ממני לא תצא הישועה, לא זקוקים לי, אני מת בשבילם...

אתה צריך להתחיל ליות בשביל עצמיך..[למרות כל האגואיסטיות שבדבר..]

באישי בכייף..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות