מפרסם בשם חבר טוב!!
"ההורים שלי (במחילה מכבודם...) מתחילים התנהג כמו ילדים קטנים!
כאילו הם איזה זוג צעיר, שהתחתן לפני שנה...
כל הזמן חיבוקים ליטופים.....
מעצבן אותי!!
ואני צריך לראות את כל זה!!
לא תגידו הם צעירים! הם בני 45!!!
מה לעשות עם זה?"
מפרסם בשם חבר טוב!!
"ההורים שלי (במחילה מכבודם...) מתחילים התנהג כמו ילדים קטנים!
כאילו הם איזה זוג צעיר, שהתחתן לפני שנה...
כל הזמן חיבוקים ליטופים.....
מעצבן אותי!!
ואני צריך לראות את כל זה!!
לא תגידו הם צעירים! הם בני 45!!!
מה לעשות עם זה?"
ולא זורקים אחדל שני קללות במקרה הטוב או פשוט מתעלמים אחד מהשני במקרה הפחות טוב.
נכון שזה מביך, ומעצבן ובחייאת מה נסגר איתכם.
אבל תנסו לחשוב על הקיצוניות השניה ותראו שזה הרע במיעוטו.
)תיפיבס"ד
ושתי הקיצונויות לא עדיפות..
אההה...
שהתנהגותם "דוחה אותו". מפריע לו?שימצא פיתרון אחר .זה לא מצדיק לפגוע ברגשותים אם הוא מרגיש נבוך. שיצא דרך אחרת. גם יציאה "לא בהפגנתיות" משדרת להם שהם "פושעים" או שהוא נדחה מהתנהגותם הממש "נלוזה". את צעירה וחסרת נסיון חיים
בדמייך חייבס"ד
אל תיפגע, אבל עדיף את זה!!כמה אני אתן בשביל שההורים שלי יהיו ככה
ההורים שלי רבים על לחם!!!מה נסגר,אנלא יודעת,קללות,מאחלים אחד לשני מוות טרגי,מתעלמים אחד מהשני,אחד בורח השנייה נועלת אותו מחוצלבית!!והכי נורא..שמערבים אותך בזה!!אררר אני שונאת את זה.....את מי את מעדיפה??את מי את יותר אוהבת??עם מי היית רוצה לגור???? קיצר תגיד תודה!!!!!!!זה פרס!......
ממש מצטערת שהייתי מגעילה ממש,אבל באמת,הייתי חייבת לפרוק 
בס"ד
מה הבעייה בכך שההורים של אותו אחד אוהבים אחד את השני?
הם צריכים להודות לקב"ה על כך שהזוגיות שלהם נשארה כמו שהם היו זוג צעיר וזה לא ירד או נהייה הרגל.
חוץ מי זה-
יכול להיות שהיה איזה משבר בינהם, והם הלכו לאיזה משהו (כן, הילדים לא יודעים מה עובר על ההורים שלהם) ועכשיו הם עברו אותו או שזאת הדרך שלהם לשחזר את אהבה בינהם כמו שהייתה פעם
מילא פעם אחת פעמים. אבל כל הזמן...
לאיודע...
בס"ד
לא נעים לראות שהבית מתנהל בזוגיות טובה? זוגיות טובה היא ברכה!!!
בעז"ה אני מאחל לאותו אחד ולכולם, שגם להים תהיה בעז"ה זוגיות טובעם עם בת/בן הזוג שלהם
בס"ד
כמו שלא נעים לך להסתכל על כל זוג מביע חיבה ככה גם על הוריך.
נכון, זה יותר טוב מהאופציה השנייה, נכון טוב לדעת שההורים שלך אוהבים אחד את השני,
אבל אם זה מגיע לרמה שזה כבר מפריע לילד אז אני חושבת שיש גבול מסוים.
ילדים לא צריכים לראות הכל, יש דברים שמוטב אם ישאירו אותם לחדר השינה או למציאות שהם לבד.
אני יודעת שההורים שלי אוהבים אחד את השני ואני לא רואה אותם מתחבקים ומתנשקים...
פעם הייתי רואה אותם, כשהייתי קטנה ועכשיו הם כבר כנראה עושים את זה לבד,
כי תכל'ס זה באמת מביך לראות אותם מגלים גילויי חיבה כאלה...
אז כן, הורים צריכים להראות שהם אוהבים אחד את השני, אבל במידה.
אני מניחה שכל הורה יכול לדעת מה זה במידה ובכל מקרה זה כל זוג צריך לדבר עם עצמו ולהחליט מה הוא כן מראה ומה לא.
מה שבטוח זה שיש גבול.
יש דברים שילדים יכולים לראות ויש דברים שלא, שזה מביך, שזה לא לעניין לעשות לפני הילדים.
לא נפרט כאן מה לא ומה כן אבל אני חושבת שהורים מספיק חכמים בשביל לדעת מתי זה כבר עובר את גבול הטעם הטוב.
שמחה שהם אוהבים, שמחה שיש להם זוגיות מעולה, אבל כנסו לחדר ותנעלו את הדלת מצידי, יש דברים שלא עושים מול ילדים.
בס"ד
באמת יש בזה בעיה.


תודה על ההסכמה...ענבלבס"ד
רוצה לשתף איפה חיטטת? 


חגי לנדסברג
מרדכיכאיל ושהם מתנהגים בחוסר דרך ארץ מוחלט. זה מאוד לא יפה מצידך. מביך את הילד? יתכן שתריך להתחשב אבל "יש דברים שלא.." הגזמת בגדול. חיבוק זה לא מי יודע מה?
והתאורים שלך ("יש דברים לחדר השינה..") פי מאה יותר צריכים להיות נסתרים מהחיבוק קטן. מה קרה לך? את עושה מהם טיפוסים מגעילים כאיל ומה? קראי את התגובה שחלך שנית. איזו תוכחת מוסר נוקבת. הגזמת
הצגת את התנהגות ההורים "מי שיקרא" יחשוב שהם כאלו פושעים וחסרי התנהגות אנושית. התכוונתי שהגזמת
שיך לבני ה-20-30 ולא יודעים שהשנים עוברות מהר לא לעולם הם ישארו צעירים אז נראה לה
דבר שאמור להיות צנוע ובחדרי חדרים ולא לעיני כל, גם אם זה הילדים שלכם
שיאהבו אחד את השני כמה שהם רוצים, אבל לא כשאני בשבת איתם לבד בבית, ולא באמצע שולחן שבת...."
אמרתי, ואני אגיד שוב- כמה שזה אולי קשה, תגיד תודה שזה ככה ולא אחרת!!
ההורים שלי גרושים, אז אולי אני לא אובייקטיבית, אבל באמת שכבר קשה לי לראות שירשורים כאלו.
אולי פשוט תגידו תודה????
לא נעים? צא! אבל לקחת קשה?
תודה שהם ביחד!!!
סליחה עם זה יצא קצת פוגע, לא בכוונה, פשוט זה ההפך ממה שהולך אצלנו...
סליחה אם הבנת אותי שהצרות שלך לא נחשבות..
רק רציתי להגיד שיש בזה גם משהו טוב, ואתה יכול גם לראות את הצד הטוב, ולא כל הזמן להיות עצוב מזה.

את יכולה לבוא אל מישהו שעבר את השואה ולהגיד לו "שמע אחי היה לך קשה והכל
וכל המשפחה שלך מתה,אבל סך הכל,תראה עכשיו אתה יותר מחושל,יש לך יותר כוחות להתמודד,
קעקוע נחמד על היד..."בכל דבר כמעט יש רע וטוב השאלה היא מה יש יותר.
תכלס,בגירושין יש יותר רע,,לא יעזור כלום.לכן זה חרא.למרות שאפשר למצוא כמה
צדדים טובים מיזעריים{שמע יש לך עכשיו שני בתים! איזה כיף!! <צ>}
והמדד זה מה הית מעדיף שייקרה.כי תכלס גם אם יש בזה כמה צדדים טובים
אם היית מעדיף שזה לא יקרה אז זה רע בשבילך.
כי זה לא חוכמה תמיד אתה יכול להשוות א עצמך למישו שנידפק יותר ממך.אבל המדד זה אתה.
אם אציע לאדם 1000 ש"ח או 2000 ש"ח הוא יעדיף את ה2000,
זה אומר שאם הוא יקבל 1000 זה רע? (הרי המדד זה מה עדיף, לא?!)
לכן כל דבר בעולם מכיל טוב ורע, ופחות או יותר המדד היחיד זה איך האדם מסתכל על זה...
טוב או רע.
כאל ושמפגינים חיבה מול היחלדים יכולים למוד אז ב ה ח ל ט צרתה גדולה מ"צרתו"(ואיני מזלזלת בהרגשתו בכלל אבל צריך לומר האמת) את מצבה שהיא באמת סבלה ממנו כל הזמן ואין מה להשוות - אפסיים הסיכויים שהיא תוכל לתקן(לא שמעתי על הרבה גרושים שחזרו)
ותגרום להם להרגיש פושעים? תתביישי .יש כבוד להורים ואגב, גיל 45 זה צעיר. ילדים בני 16 זה נראה חלהם ממש זקן אבל זו נקודת המבט שלהם
היא דיברה כנגד הפגנת חיבה פיזית של הורים אחד כלפי השני ליד הילדים.
הרי אם ההורים באמת אוהבים אחד את השני רואים את זה באופן ההתייחסות שלהם אחד לשני.
החצנה כזו תמיד נראית לי... לא אמיתית.... במיוחד אם זה רק בזמן האחרון....
לא תגיד שגם חיוכים מאוזן לאוזן הם הפגנת חיבה מוגזמת, (תראה זוגות צעירים ברחוב דתיים וחרדים ממש לא משנה, אני גרה באזור חרדי ורואים שזוג צעיר עדיין בהתלהבות יותר, מה לעשות, אני שמחה שבני 45 גם מרגישים שמחה, ונכון שיש גם התיחסות וכו' וכו' אבל אל תתיחסו אלההורים כאל ממש חסרי דרך ארץ. איל וביקורות ממש נוקבות היו פה(בכמה תגובות ארוכות) כי גם אתה כשתינשא אולי תחייך לבת זוגך ברחוב(שומו שמיים) גם חיוך מלבב של שני בני הזוג עם מבט של ברק בעיניים מראה חיבה גדולה. אז ההורים צריכים להתנצל בפניכם, מה, רק לבני 20-30 מולר לשמוח? לדעתי, לא צריך לתת חיבוק ליד הילדים אבל לא יודעת אם פותח השירשור לא הגזים ,אול יחיבוק קטן זה היה. שלאר ידבר על הוריו ןכעל איזה פושעים, ואני מקווה שהוא כותב בשם בדוי כי מצוין שם ושם משפחה וןיש פרטיות
אינם פיזיים.
ואם הבן שלהם מרגיש נבוך, ואפילו חבר שלו אמר זאת, כנראה שישנה סיבה למבוכה.
ולא יפריע להוריו. אולי ה ו א מפריע להם ולא להפך.
אני מניחה שלא כולם יסכימו עם מה שאני אכתוב אבל בכל זאת.
מגע בין גבר לאישה יכול להיות קשור ל2 דברים- קשר של אהבה, וקשר מיני.
אנחנו בדרך כלל מרגישים מבוכה כאשר המגע נראה לנו כקשר מיני, בעיקר כי אנו (גם מתוך היחס הדתי )רואים בכך משהוא שלילי.
בין הורים יש לא רק קשר מיני, אלא גם קשר פשוט של אהבה, קשר של חיבה טבעית שבה מגע היא דבר בריא וטוב (ממש כמו שחיבוק בין שני חברים לא מביך אותנו).
אז, בעזרת ה' אם אתם רוצים להקים בית ובו זוגיות בריאה תתחילו להפנים את זה שלא כל דבר שקשור לאהבה קשר למיניות, ולא כל מגע הוא שלילי!
ברמה המעשית: אני מציע לחבר שלך שברוח טובה ואולי קצת בהומר ירמוז להורים שלו שזה קצת לא נעים לו/מביך אותו.
בהצלחה.
ויש מגע שממש איננו "מיני".(הגדרתך בוטה לדעתי.) מובן נשיש יחסי כבוד טדרך ארץ אבל חיבוק זה גם מוסיף חיבה, ולכן בורא עולם ברא את הכלי הזה. ויש לנצלו לטובה. טוב, צריך שהילדים לא ירגישו אי נעימות אבל אם יראו פעם ב...חיבוק קטן, מה יקרה? מגוע עליהם להתיחס להורהם כאל מגעילים?(סליחה, מכל תאורי ה"מבןכה" של הילדים המסכנים, כך זה נראה.
וגם אניבעד שלא לידם אבל לא להיסחף.ולהציג התנהגותם באופן דוחה כי הם לא פושעים. וגיל 45 זה לא 70 ותרגעו. הלואי ושמחת ההתלהבותתישאר 40 שנה.(מובן שחוץ מקשר של אחוה שלום ורעות וכו' וכו' )הם לא פושעים ואל תתארו כאילומה הם עשו.. הם לא יאדו מהפסים.
נותנים חיבוק אז רק מההורים שלו הוא "נדחה". נכון, עדיף לא לידו אבל הוא רואה שהם בזוגיות טובה גם ביחס ולא שהם פוגעים זה בזה או אדישים זה לזה ויש רק חיבוק(ושוב, אני לא בעד שיהיה הרבה פעמים בנוכחות הילד) אבל לא להגזים ולתאר זאת את מעשיהם כגרועים יותר ממה שזה( ולדעתי ה"נישוק" לדעתי אולי הוא מתכוון לנשיקה קטנה עדינה על הלחי.גם אני חושבת שיש דרך.אל תחשבו ישרשהם התנהגו בצורה בוטה..אני דנה לכף זכות את הוריו
גם חברים נותנים חיבוק ולעיתים אף נשיקה קטנה. ושוב, איי בעד להפריז במס' פעמים לידו
לשבת במיטה עם אוזניות על ווליום ולשיר בקולי קולות.
רק לא לשמוע.
חושבים שכוול היום הוא רואה זאת. למשל בממוצע פעם בשעה שעתיים אך יתכן שהוא פעם שכמה ימים ראה את הוריו וזה כבר נראה לו הרבה מאווד (ושוב, איני בעד ליד הילדים יותר מפעם אחת חיבוק ) כי לדעתו הוריו ממש "מבוגרים" אז שידע שםג לזוג צעיר אין להתחבק ליד ילדים או בודאי ובודאי ליש זרים אך הוריו נמצאים ליד ילדם -הוא . אול יפעם בשלושה ימים ב"שמן האחרון" ("חודש" אולי ?!) אז בל נדמיין ישר מציאות ונקבע שהוא נבוך באופן ממש נוראי כי לא בהכרח. איננו יודעים כמה כבר "ראה את "התנהגותם הממש נלוזה"(בציניות כמובן) נכון, צריך להתנהג יור בצנע אך לא חלהפריז ולהציד דברים כי באמת זה לא בהכרח כפי שאנו מדמיינים לעצמנו ע"פ ה"תאור" של "כל הזמן" גם שלוש פעמים אול יניראות לו כהרבה (אם גיל 45 זה ממש לו שייך לדעתו לתת חיבוק) כך שאי אפשר לדעת
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!