כל אחד פה חווה אותה בשלב כזה או אחר.

כן. גם אני חוויתי אותה מס' פעמים.

היא ממש לא נעימה..

והתחושות אחרי כן עוד הרבה פחות נעימות...

אבל למרות שעברתי דברים כאלה אני היום חי, נושם ו...כן. אפילו קצת שמח...

אני באישי כמובן...

אם לא- אשמח שתסבירי שוב למה התכוונת!

("מה הייתה כוונת המשורר"? בשעה שכתבת את השרשור...)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....