ואני חייבת להגיד שאת פשוט נשמה !!

רואה סרטים לא צנועים זה בסדר אבל זה לא מתיר לך לעשות דברים אחרים

ואם את עוברת בפרהסיה על עברה זה יותר חמור מסתם ככה כי את בעצם מכריזה שאני עוברת עברה 

ולא מתביישת בזה 

וגם זה כמו חרדי שישאל למה מתייגים אותו אם הוא הולך עם כיפה שחורה יכול להיות שהוא חושב 

בדיוק כמוך. 

וגם אני חושב שהחיצונית מראה גם על הבפנוכו (בדרך כלל) ודוסית זה אחת שעושה את כל הדברים שאת עושה 

ו"גם"לובשת חצאית ארוכה .

וזה טבעי ולא נראה לי נתן לשינוי את איך שמתייגים אנשים לפי הבגדים או איך שהם נראים וזה בדוק גם במחקרים שעשו(ועשו על הנושא הזה הרבה נראלי לפחות)

ואם את כלכך דוסית אולי תלבשי חצאית ארוכה

קצת משהו...

אני לא מדברת על חצאית עד הרצפה אבל כן 10 ס"מ מתחת הברך וחולצה עד המרפק לא חייב עד הסוף....

זה לא אומר שאם היא עושה את זה אז זהו, היא דוסית, אבל אם חשוב לה לקיים ת'הלכה אז זה חלק ממנה...

וזה גם לא אומר שמי שעם חצאית ארוכה וחולצה ארוכה יותר דוסית ממנה כי אם זה לא בא עם שאר הדברים אז זה סתם הצגה....

מוזר, נראה לי שאני מכירה את החברה הזו...

סתם, אבל בדיוק היום חשבתי על זה (חחח, צירוף מקרים), והגעתי למסקנה שיש אנשים שרואים דברים פחות טובים, אבל מקפידים על דברים אחרים, ואנשים אחרים לא רואים ססרטים, אבל פחות מקפידים על דברים אחרים..

אי אפשר לשפוט אדם כל עוד אתה לא בנעליו!

אני הולכת עם חצאיות ארוכות, אבל יותר קשה לי עם דברים אחרים, אז זה אומר שאני צדיקה, או לא??

זה אומר שאני נורמלית! זה אוומר שאני בתהליך!!

לאח שלי יש סטיקר ממש צודק על הגיטרה: "אני בתהליך". כל אדם נמצא בתהליך, ולכל אדם יש תהליך שונה.

מי ששופט- טועה. נקודה!

כדי שהאנשים יבינו למה את מתכוונת -

כשאת אומרת חצאית קצרה זה מעל הברך או מתחת?

באמת!

כשאת לובשת בגד מסויים, את בעצם משדרת משהו. הבגדים והמראה החיצוני הם הדבר הראשון שיודעים עלייך- המסר הראשוני שלך כלפי העולם. (ואין מה לעשות, מישהי שבוחרת להיראות לא הכי דוסית, זה מה שיחשבו עליה. לפחות בהתחלה- עד שיכירו באמת ולעומק.)

תחשבי מה את רוצה לשדר.

וחוצמיזה, מה אכפת לך מה אנשים חושבים עלייך? העיקר זה מה הקב"ה חושב עלייך..

בהלכה,  הההתר ללכת עם חצאית קצרה, נחשבת כ"קולא" שהקל בזה ה"חפץ חיים"  במשנה ברורה.

לע"ד - החפץ חיים היה בין המקלים היחידים בענין זה.

ז"א שמי שהולכת ככה  היא בסדר,  אך היא בחרה בדרך של "קולא",  ולא הולכת לגמרי לפי שורת הדין לפי רוב הפוסקים.

בשיחות הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו של הראי"ה)  מובא - שהרב זצ"ל סבר שהיה אפשר לוותר על הקולא הזו של החפץ חיים.

בהלכה,  הדרך שנחשבת "לכתחילה"  לפי רוב הפוסקים,  היא לכסות את הרגל עד הקרסול. 

אפשר בחצאית ארוכה  (כמנהג חלק מהדתיות לאומיות), 

אפשר בחצאית שעוברת את הברך + גרביים  (כמנהג החרדיות)...

ז"א  שמי שלובשת חצאית ארוכה אינה מהמחמירות , אלא היא הולכת לפי שורת הדין. 

(ללכת עם חצאית ארוכה עד הקרסול + גרביים - זה כבר הידור במצווה מעבר להכרח)

כל הנ"ל נכתב לפי מה שלמדתי,  כל הרוצה יכולה  לברר אצל רבותיה.

אני מאמין שחלק גדול מהבנות לא ללמד את זה. 

בכל אופן, בהצלחה לכולכן בהתקדמות בעבודת ה'.

ההשתדלות שלך בעולמך הפנימי, נפלאה.

בכל אופן רק רציתי להוסיף - שהנשים פטורות מהרבה מצוות (כל מצוות עשה שהזמן גרמא כגון - תפילה במנין, תפילין,  ציצית , סוכה,  4 מינים...),  אך אחת המצוות החשובות שיש להן, ומיוחדות אצלהן -  זו הצניעות.

הצניעות חשובה גם כלפי פנים - הפנמה שהעיקר שבך זה לא הגוף החטוב, אלא הנשמה הטהורה, המידות הטובות... (יופי זה חשוב אך הוא לא העיקר)

הצניעות חשובה גם כלפי חוץ - ע"י צניעות הנשים (בעיקר הנשים, אך גם הגברים) - נקבעת איך נראית רשות הרבים של עם ישראל,  נקבעת קדושת  רשות הרבים של האומה.

אפשר וצריך להיות - גם טהורה מבפנים, ובחיצוניות - גם יפה וגם צנועה.  בהצלחה.

אבל אני העדפתי לנהוג לפי ה"קולא" ולהשקיע יותא בלא לעשות עבירות שהם מדאורייתא!!

מספיק להכניס לעצמכם לראש לפי המראהה!!!

דיי באמת נמאס, אני מכירה בנות חילוניות שהרבה אבל הרבה יותר צדיקות מבנות אחרות דתיות שאני מכירה!!

ולהפך, אני מכירה בנות דתיות שמתנהגות זוועת עולם...

עם כל המראה הזה של "אני צדיקה"

זה ממש לא נכון!!

המראה החיצוני ממש לא קובע מי את, או מה את!

ונכון, אני לא הולכת הכי ארוך שאפשר, סבבה? לא נוח לי כל הקטע של לטאטא תריצפה...

לא בשביל זה החצאית נועדה!

אני יכולה ללכת עם חצאית קצת מתחת לברך, וזה לא אומר כלווווום!!! על האישיות שלי!!

אתם צריכים להכיר בנאדם לעומק כדי להבין מי הוא, ומה הוא!!!

ב"ה

היא קרובת משפחה שליXD

היהדות אינה "להיות אדם טוב". 

להיות יהודי נאמן פירושו לקיים את רצון הבורא כפי שהוא נתגלה בתורה שבכתב ובעל פה.

ולראיה, ישנם חילונים טובים וזה לא עושה אותם למקיימי רצון הבורא, ולהבדיל יש גויים טובים וזה לא עושה אותם ליהודים

כאשר מה שמנחה אותך זה קבלת מלכותו, לא ממש משנה מה הוא צווה אלא העיקר הוא לקיים את הצווי שלו!

בכל מצווה יש שני אספקטים:

1. קיום הרצון הספציפי של הקב"ה הבא לידי ביטוי במצווה המבוצעת

2. ביטוי כללי שמקיים המצווה הינו עבדו הנאמן של המלך.
 

התרעומת שאת מקבלת מבחוץ מכוונת בעיקר כלפי האספקט השני. המעשה שלך מתפרש כ"שימת פס" על רצון הבורא כי במעשה שלך את בפומבי אומרת שאת לא מקבלת את מלכותו באופן טוטאלי. כמו אזרח של מדינה שבוחר לעצמו איזה חוק לקיים ואיזה לא. וכאשר השוטרים מתדפקים על דלתו הוא מספר להם את החוקים שהוא כן קיים.

לעומת זאת, התרעומת שאת מביעה נובעת מזה שאת רואה את היהדות שלך כ"שק של זכויות" שאת ממלאת. ובוחרת  מה למלא בו ומה לא . סרטים כן, חצאית לא. וזוהי כמובן גישה מוטעית. היהדות שלנו לא צריכה להיות מונעת מקבלת שכר או פחד מעונש אלא מהבנה אמיתית ופנימית שהכי טוב זה לעבוד את השם. ובל הכח! כי זה מה שמחבר אותך אליו ועבירה זה מה שמנתק אותך ממנו.

אשר על כן, אני מציע לך בחום רב שמהיום והלאה תקבלי על עצמך להיות עובדת השם, בלי פשרות, בלי חשבונות כפי שקראנו בשבת שעברה:

ואהבת את ה' אלוקיך

בכל לבבך  -בשני יצריך

בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך 

בכל מאודך - למעלה מכל מידה

לאהוב אותו מעט מזעיר ממה שהוא אוהב אותך

רק טוב

אני לובשת חצאית שמטעטע{סליחה על השגיות}את הרצפה מרצוני! אחיות שלי לובשות קצר אפילו קצת מעל הברך ואנחנו לא דוסים...

צנוע....ובצדק!

כי זה לא כל כך מצוי בחלק מהמקומות.

וגם הרבה חצאיות ארוכות, הן גם צרות. ו/או צמודות.

(לא שאני מבינה איך הולכים איתן..)

שאת יכולה לומר אוי נפלתי, ראיתי פרסומת לא צנועה,

אוי נפלתי, לא התפללתי היום,

אוי נפלתי, אמרתי לשון הרע ולא יכולתי להתאפק....

אבל כשאת קונה בגד מסוים, את מכריזה:

ככה אני רוצה להראות!!!

ואם את דוסית, זאת אומרת לא שאכפת לך איך את נראית,

אלא אכפת לך איך ה' חושב שיהודיה צריכה להראות,

את צריכה לחשוב אם הבגד הזה עונה להגדרה....

(ובמאמר מוסגר: זה שאת נצרכת להוכחות לדוסיות שלך

מתחומים אחרים שאינם לבוש,

רומז שיש לך רגשות אשמה בתחום הזה.

אני לא בא להגיד מה דוסי ומה לא, אבל תחליטי:

אם זה בסדר, ועונה להגדרת הדוסיות כמו ש-א-ת הגדרת אותה,

את לא צריכה להפגע ממי שחושב אחרת או לפרסם שרשורי פריקה.

ואם זה לא עונה להגדרה, את צריכה להסביר ל-ע-צ-מ-ך

למה את הולכת ככה...)

לא לשבת על שולחן? זה רשום בשולחן ערוך?

אבל צניעות בבגדים כן!

ולמען הבהירות - אין בהגדרה זאת דרישה להתאים לסטנדרטים של זולת כלשהוא.

צניעות היא גם נושא בתחום הפרטי, אבל ניתן שאת מתלוננת על איך אנשים מתיחסים אלייך, בואו נדבר על הרשות הרבים.  בכל חברה המראה החצוני משפיע על היחסים בין אשיים: שוטר, חייל, סוהר, אסיר, ברמן, עו"ד, אחות, שופט, תלמיד חכם, והנאלה.  אפילו הכי הכי חילונית לא תלך לראיון עבודה כדי להיות מנכ"לית לבושה בשמלה מתאימה למועדון לילה. ולמה? כי היא רוצה שיקחו אותה ברצינות. היא לא תדיג אבל יש לי דוקטורט בכלכלה מרוורד ועשרים שנים נסיון בתחום. כי זה  לא משנה. לא יקחו אותה ברצינות. וזאת המציאות. את יכולה לכעוס עליה, אבל לא תשני אותה. ובטח שאת גם עושה בדיוק אותו דבר, אפילו בלי לשים לב. האם את היית יוצאת עם בחור שלא חובש כיפה? עם עגיל? באף? עם קעקוע? אולי הוא מתפלל שלוש פעמים ביום ולומד תורה? אני לא מכירה אותך, אבל אם את כן שופטת אחרים גם כן אין לך טענה בכלל. 

מבחינת ההלכה החצאית חייבית לכסות את הברך כאשר את יושבת. אפשר למצוא איזה דעה מינורית שאומרת אחרת אבל זאת ההלכה. ומה שאנשים אחרים עושים זה בכלל לא עניינך. קודם כל את אחראית על המצוות שלך. אני גם מכירה בנות שלומדות ומתפללות הרבה יותר ממני ואני עם החצאית הארוכה וזה לא מזיז לי בכלל. אני בעד התפתחות רוחנית ושכלית וכלכלית ואישית של כל אישה, אבל צניעות היא העיקר בשביל נשים. (ברור שצניעות הרבה מעבר לאורך של החצאית אבל זה מתחיל עם הדרישות של ההלכה.) ואם את לא מתלבשת לפי ההלכה, אפילו שאת בן אדם מדהים, נשמה קשורה להשם והכול זה מעיד על הגישה שלך להלכה. בן אדם יכול להרגיש שהוא קשור להשם ולא שומר הלכה. ופשוט בחור דוס ירצה אישה שמבינה את חשיבות הצניעות. ולפי מה שאת כותבת את לא, בגלל זה זה לא מתאים.

קראתי שוב את מה שכתבת ויכול להיות שאת מבובלת. קיבלת על עצמך כל מיני דברים לא ממש רלבנטים ואת מסתובבת בחצאית קצרה!!  תתחילי עם הדברים הבסיסים. תתלבשי צנוע!!  גם לעצמך, וגם לבעליך לעתיד, וגם כדי לא להכשיל את הציבור, ואחר כך תוכלי להוסיף דברים אם תרצי. 

ושיהיה לך בהצלחה

זה שאתם חושבים שאתם יודעים מה עיקר ומה טפל,

ויכול להיות מאוד שאתם גם צודקים,

לא מתיר לכם להגיד למישהו אחר

"עדיף שתפסיק להתעסק בטפל"!!!!

להתבודד, לדבר עם ה' ולקרוא תהילים זה טפל????

לא להסתכל על פרסומות - הלואי עלי!

לא להסתכל על בובות לא צנועות - דבר גדול מאוד!

לא לשבת על שולחנות - גדולים וטובים ממכם כבר אמרו

ששולחן דומה למזבח וטוב מאוד שלא לשבת עליו!

איך אתם יכולים ככה ללעוג למישהי שמקפידה על זה

מתוך רגשות אמיתיים של יראת שמים והתקרבות לה'???

רק בגלל שאתם חושבים, שבלי החצאית זה לא שווה שום דבר?

דניאל צדיקה!

כל הכבוד לך שאת מקפידה על הדברים האלה,

שרבים וטובים מזלזלים בהם!

אל תקשיבי לכל אלה שאומרים לך 'הכל או כלום!'

ואל תעזבי מה שכבר השגת בעמל רב!!!!

סליחה על החריפות.

אני רואה בת אדם ואני מסתכלת ישר על הלבוש!

אל תבינו אותי לא נכון!

יש לי חברות עם סקיני ויש לי עם חצאיות שמטאטאות את הריצפה!

אבל אין מה לעשות....הלבוש זה דבר ראשון שמסתכלים!

ואם מישי רוצה שיסתכלו עליה דוסי שתלך ארוך!

אין ברירה

זה לא שאנחנו החלטנו מה עיקר ומה תפל זאת ההלכה קבעה.

האם תלכי ליהודי שצם ביום כיפור ולא בונה סוכה

ותגידי לו:

זה שאתה צם ביו"כ לא שווה כלום בגלל שלא בנית סוכה?

וקודם תבנה סוכה ואח"כ תבוא לבית כנסת?

ובכלל, אני מסכים שזה הלכה וזה מנהג.

ואם מישהו יבוא לשאול אותי מה יותר חשוב

או מה עדיף לקיים קודם, זה שונה.

אבל המרחק מכאן ועד להגיד למישהו שכבר עושה את זה

'זה לא שווה כי לא עשית עוד משהו'

הוא כרחוק שמים וארץ.

אבל ברגע שבו אדם מפרסם בפומבי "אני עושה כך וכך" ו"לא עושה כך וכך" בתור אקט של דתיות הוא צריך לצפות לתגובות.

נניח, באופן תיאורטי, ומאד מאד מוקצן, שהיה עולה מישהו וכותב כאן "אני נוסע פעמיים בשבוע לקברי צדיקים", "אני טובלת במקווה כל ערב שבת", "אני מאד מקפידה לא לדבר בזמן שאני אוכלת", וממשיך עם "אל תמדדו לי את הדתיות שלי, אז מה אם אני לא שומר שבת ואוכל יחד בשר וחלב (אבל לא גדי בחלב אימו) ואז מה אם אני הולכת עם גופיות", היית מסתכל על זה בחיוך משועשע, נכון?

כי הדברים שאותו אדם עושה אינם הלכה אלא כל מיני מנהגים או חומרות שהוא לקח על עצמו, אבל על ההלכה עצמה, ההלכה כפי שנפסקה וכפי שהיא מחייבת, הוא איננו מקפיד.

מה שנקרא "טובל ושרץ בידו".

אז עד כאן הדוגמה המוקצנת, ועכשיו למקרה שלנו: 

אינני יודעת, ואני אף תוהה לעצמי על כך מדי פעם, מהו המקור לכך שלא יושבים על שולחן, ומאיפה מגיע הביטוי "שולחן הוא כמו מזבח", כי בינינו, הוא לא...

אז לבוא ולומר משפט כמו "אני הולכת עם קצר (לא יודעת מה נקרא קצר אצל הכותבת...) אבל אני לא יושבת על שולחן" זה משפט שהוא בעייתי בעיניי, ומראה לי שישנו פה בלבול בין עיקר ובין טפל.

אני לא באה חלילה בביקורת על דניאל, כי כל אדם עושה את חשבונותיו, ורק הקב"ה יודע מחשבות אדם. 

דווקא מדבריה של דניאל אני מתרשמת שהיא אדם מקסים ואיכותי.

אבל אם מישהי מעלה עניין שנראה מדבריה שהיא פספסה את העיקר ומתמקדת בטפל, למה לא להפנות את תשומת ליבה לכך?

הרי אם היא לא היתה רוצה תגובה - היא לא היתה מעלה את זה לדיון, הלא כן?

ודניאל - אם פגעתי בך אני מבקשת את סליחתך. מקווה שהבהרתי עכשיו יותר את דבריי...

היא אמרה שזה מפריע לה איך שמסתכלים עליה!

אז למרות שזה קשה או לא צודק אין ברירה!

אם מפריע לך ואת רוצה שיסתכלו עלייך בתור דתייה תאריכי את  החצאית בכמה סנטימטרים!

ציטוט: יש לי הרגשה שהיא פשוט הולכת עם חצאית שלרוב הדעות היא מותרת אבל מה לעשות שתפיסתנו הראשונית מושפעת בעיקר מחיצוניות ולכן זה לא נראה כל כך דוס בעיננו כי התרגלנו שחצאית ארוכה זה מישהי דוסית.

אז זהו שלא.

כפי שכבר כתבו - הפוסק היחיד שהקל בזה זה החפץ חיים במשנה ברורה (הוא לא דיבר על לבישה אלא על קריאת שמע כנגד שוק מגולה), כל שאר הפוסקים חלקו עליו בזה, ויש שכתבו במפורש שהוא טעה בדבר הזה.

כל הרבנים שמקלים היום הם מחוץ לתמונה כי עם כל הכבוד להם הם לא מגיעים לציפורניים של הזרת של החפץ חיים או של החולקים עליו, אלא מסתמכים על דעתו - כלומר מסתמכים על דעת יחיד.

כולם מסכימים ששוק באשה ערווה. אלא שורש המחלוקת הוא בהגדרת המושג שוק. כל הפוסקים סוברים ששוק זה החלק התחתון של הרגל, וירך זה החלק העליון. (ובודאי שגם ירך הוא ערווה ואין צורך שהגמ' תגיד זאת, כמו שאיננה אומרת על אברים צנועים אחרים בגוף). לעומתם המשנ"ב סובר ששוק הוא החלק העליון, ולא החלק התחתון.

מי שיעיין במשנ"ב יראה 2 מקורות בשער הציון להתר הזה. מי שיתאמץ ויעיין במקורות הללו (הפרי מגדים והחיי אדם), יגלה שהפרי מגדים כתב את סברתו ששוק הוא החלק העליון בדרך אפשר (כלומר לא הכריע שאכן כך להלכה), ואילו החיי אדם כתב במפורש לאסור.

גם אם מישהי מחליטה לסמוך על החפץ חיים וללכת עם חצאית קצרה ללא גרביים (חצאית אחרי הברך עם גרב לא שקופה זה בסדר) - היא לא יכולה להתעלם מכך שלדעת רוב מוחלט של הפוסקים היא עוברת איסור ומכשילה אנשים אחרים (בניגוד למי שמסתכל/ת בדברים לא צנועים שגורם נזק לעצמו אך לא לאחרים).

חוץ מזה - מי התיר לספרדיות ותימניות ללכת ע"פ דעת המשנ"ב כשהיא סותרת את דעת כל הפוסקים הספרדים והתימנים?

בס"ד

וכמדומני שגם להן כבר יש רבנים שמתירים.

מישהי שהולכת ככה יש לה הרבה על מי לסמוך ותסלח לי אבל יש כזה דבר שנקרא "עשה לך רב", רוב האנשים לא עושים להם כרב את המשנ"ב או את השו"ע...

עושים רב שחי, שאפשר לשאול אותו, להתייעץ איתו...

כמו שפעם חלקו על המשנ"ב גם היום רבנים יכולים לחלוק או להסכים.

גם הם רבנים, אולי הם לא מגיעים לדרגה של החולקים עליו אבל הם יותר חכמים ממני וממך ואם הם התירו אני מניחה שהם ידעו והכירו את המחלוקות האלה.

בקיצור, תתפלא, כיום גבול ההלכה הוא חצאית שהיא 10 ס"מ מתחת לברך...

ואני חושבת שלזה היא התכוונה.

אם הרב טועה בדבר הלכה מפורש, אז אי אפשר לשמוע לו כשיודעים שהוא טועה.

אם רב יאמר על חיה שאת יודעת שהיא טמאה - חזיר למשל - הרב יגיד לא, זה כבש. האם תאכלי????

תשאלי איזה רב שאת רוצה (במגזר האורטודוקסי כמובן) את השאלה הבאה:

(בלי להזכיר את עניין החצאית)

אם יש דעת יחיד בפוסקים, שכל שאר הפוסקים חלקו עליו בדבר הזה מכל וכל. וגם כיום רוב ככל הפוסקים (פוסקים ברמת הרב אלישיב, הרב דוב ליאור, הרב עובדיה יוסף - אני לא מדבר דווקא עליהם אלא על פוסקים ברמתם)  סוברים שאסור, אלא שיש רבני ישובים וראשי אולפנות וכו' שמסתמכים על הדעת יחיד - האם מותר לסמוך על שיטתם?

אני כמעט בטוח ב100% שהם יגידו שאסור לסמוך על דעתם נגד כל הפוסקים הגדולים. בפרט שכפי שכתבתי - אין למשנ"ב על מה לסמוך בפסקו כי הוא מביא 2 מקורות, שמאחד מהן משמע במפורש ההיפך ואחד מביא דעה אך מציין שהיא איננה להלכה למעשה.

אבל!!

כן, זה מעצבן שאני מרגישה צורך לעשות הצגה וללכת עם חצאית שבשבילי היא ארוכה, למרות שאני ממש לא אוהבת שת זה...

כן זה מעצבן!! ואפילו מאוד!!

חשבתם על זה שאולי סתם יש אנשים שלא כ"כ מוצאים בגדים כל שני וחמישי ויש מצב שזה מה שיש להם בארון?

חשבתם על זה שאולי אתמול ההיא הלכה עם חצאית יותר קצרה?

חשבתם על זה שאולי אתמול היה למישהי משהו קשה וזה הדרך שלה לרדת ע"מ לעלות?

ויכולות להיות מיליון ואחת סיבות!!

ומצטערת - אני לא קונה את זה שהחיצוניות משדרת וכו' וכו'. לא נאה לכם? אולי אתם הבעיה?!?

שני דברים יש לי להוסיף על התגובות, ואולי זה כלול כבר בהן

א. אדם לא צריך לשפוט את רעהו. להתייחס לכולם בכבוד, ולקוות שכולם אנשים טובים וצדיקים. כל עוד זה לא חשוב לחיים שלי - אני לא צריך (ואסור לי) לשפוט.

ב. אדם כן צריך לשפוט - את עצמו. וכאן המודד איננו אורך החצאית או צבע הנעליים. המודד הוא העיקרון: האם אני מחליט מה טוב ואני הכי חכם בעולם ועושה כל מה שבא לי, או שאני רוצה לחיות לפי מה שקבע בורא עולם, בין אם זה נוח לי ובין אם לאו. נכון שלפעמים קשה לדעת מה הן ההנחיות של בורא עולם, כי יש הבנות ודעות שונות בהלכה, אבל מה שחשוב זה העיקרון. אני רוצה לחיות כיהודי, אני "מת" להבין את החיים ואת התורה שלנו, שקיבלנו בהר סיני, ואני ממש "מת לחיות" כיהודי/ה. יש דרכים רבות לברר ולהתקדם, עלי והצליחי.

ממחיש בצורה טובה את הקטע של לתייג.

אני חושבת כמו יוסף ב'.

ו-בחיאת יכול להיות שקשה לה לעשות מצווה מסויימת כמו שכל אחד לא מושלם

עם כל ההלכות שיש. אבל זה לא אומר שהיא לא דוסית.

באמת אנשים- תנסו לא לשפוט אדם לפי מראה חיצוני. בכללי אני אומרת,

גם מישהו שלא ניראה מי-יודע-מה (מבחינת פרצוף נגיד) לא אומר שהוא לא רגיש ולא נעלב.

פשוט תפתחו תעיניים ותשימו לב.

לילאור.

דיי כתבו את מה שאני חושב אבל......

המדריך שלי שנה שעברה או אמממ לפני שנתים, סיפר לי באחת מהארוחות בוקר בישיבה, שדיברנו על זה...

שחופש אחד,( סוף שביעית שלו) הוא עבד במלצרות באיזה אולם, והיה שם בחור עם כיפה גדולה וציציות יפות משתלשלות, אאאאאבל הצדיק כול היום היה "מסתחבק" עם בנות במובן הפיזי.... רח"ל גיוועלד ל"ע!!

צהריים אחד מיודענו הנ"ל ישב ומילא קנקנים שבחורה יושבת לו על הברכיים!!!המדריך שלי "תפס עליו קריזה" הלך אליו ואמר לו "אחי, מהסיפורש"ך?אז הוא אמר לו, שמע, רבנו, הייתי חילוני, היה לי הכול, הייתי "מלך הבנות" וב"ה בחסדי ה" התחלתי להתחזק, בהתחלה היה לי שיא הקשה, אבל, שמתי ציצית ואח"כ כיפה אח"כ החלטתי להוציא ת,ציציות וחבר"ה צחקו עליי!!! הבנות התרחקו ממני. כמובן ששבת וכו גם..(התחלתי לשמור...) אבל לצערי , את העניין עם הבנות עדיין קשה לי!!!

נ.ב.

צדיק! אחלה של סרטון!!ואחלה של תמונה!!!

אשרכם ישראללללל!!!!!!!!!!!!!!

גם אני הרגשתי ככה ולכן לבשתי חצאיות ארוכות וכ'ו אבל אז, אחרי אלפי מחשבות שמתי לב שדווקא כשהתחלתי להתלבש ככה הרגשתי הרבה פחות דוסית כי ידעתי שאני עושה דברים אסורים. אז זהו אני החלטתי להפסיק עם זה- אז אני מכסה את המרפק ואת הברך ומקפידה מאוד במצוות ובקשר שלי עם ה' ואני מרגישה ממש טוב עם עצמי!!!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!