לנושא

(ולכן גם קשה לדון בדברים האלה במבט אמיתי)

אני חושב שגם 3 מטרים זה יותר מדי. 

אני מציע שיתחילו למכור משקפיים אטומים ומקלות נחיה... 

לא לצאת מהבתים. ככה בטוח לא ייכשלו חלילה.

שם גם ככה לא צריכים להסתכלל לצדדים שעוברים את הכביש 

אני מסכימה עם שמואל, שאיבדנו רגישות לנושא ולכן קשה לדון על זה באמת..

טוב פירושו בכל המובנים (מועיל,נורמאלי,וכו')

יתלבשו איך שבא להם.. חחח ורציני, למה ישר לפסול? יש את ההכרזות הגדולות האלה על הפרדה שהם באמת מגוחכות, אבל פה זה כל אחד לעצמו - מי שרוצה לשמור על עיניו, בבקשה! אם יש מישהו שחושב שזה יעזור לו, מה אכפת לכם?? התרגלנו ישר לצחוק על זה... (מדברת גם על עצמי, כן?)

אגב , נראה לי שכותבים "הוו..." לא  "אוו..", לא?,

ו... לעזאזל את הורגת אותי...

אני מניח שכלפי חוץ אי אפשר להבחין שלא מדובר במשקפי שמש רגילות.

(אם כי אני מניח שכשעוברים כביש זה עשוי להיות בעייתי, צריכים ראות רחוקה.)

האיזור שלנו באמת נעשה בלתי אפשרי בזמנים האלה של הקיץ.

ללכת בלי משקפיים בכלל זה קשה, כי (אצל חלק מהממושקפים) הראש מתחיל

לכאוב מהר כשהכל מטושטש.

סוסים שימשו למשיכת מרכבות, ככל הנראה עוד לפני שנעשה בהם שימוש לרכיבה.
ענף הספורט המודרני של נהיגת כרכרות ראשיתו בסוף המאה ה- 18.
תחרויות נהיגה בוחנות את כלל הכישורים של הנהגים והסוסים.
היות והכרכרות המקצועיות שמיוצרות כיום בעולם לספורט זה הינן קלות במיוחד, והיות והמשא הינו אדם אחד או שניים (ללא משא) אין הסוסים מתאמצים במיוחד.
זאת ועוד, העוסקים בדבר אומרים כי לכל הדעות עיסוק בספורט זה מפתח את שרירי הסוס במיוחד.

בתמונה ניתן לצפות בתרשים המפרט את מרכיבי הרתמה, והפירוט לפניכם:

1. רצועת ראש -
היא החלק מהרסן שאליו מחברים את רצועת הלחי, הגרונית והמצחית.

2.... .....

7. סכי עיניים (בלינקרים) -
הם תריסי עיניים על רצועת הלחי, אשר חוסמים את שדה הראייה לצדדים ולאחור, כדי לחסוך מן הסוס מראות העלולים להבהילו.

8. קולר -
עשוי עור מרופד מותאם סביב צווארו של הסוס.
הוא נועד לשאת את רתמת הצוואר המתכתית.
לפעמים משתמשים בקולר חזה במקום קולר רגיל.

........

הסייח השחור (באנגלית Black Beauty) הוא רומן של הסופרת האנגליה אנה סואל משנת 1877. הוא מספר את קורותיו של סוס שחור בגוף ראשון, העובר בין בעלים שונים ומספר את חוויותיו בכפר ובעיר

(ויקיפדיה)

אין לי אלא לשלוח אתכם לספר עצמו- לקרוא את התיאור מזווית ראייתו- או אי ראייתו - של סוס

שרואה בקצה העין תנועה- אבל לא יכול לזהות מה היא, לא יכול לבחון אותה ולדעת להתמודד מולה-

ולכן נרתע ונפחד מכל תנועה קטנה שעוברת לידו

בני אדם אינם סוסים.

אפילו לא לשיטת דרווין.

אחת משיטות המוסר בישיבות אירופה במאה שעברה- נהגו לעשות מעשים מוזרים, משפילים את עצמם -כדי לשבר את הגאוה, להכניס לתודעה "איך בין גורנישט".

מעט שבמעט מתלמידי ישיבות המוסר שרדו את השואה- בגדול השיטה שלהם לא תפסה והתפשטה בדור שלנו...

ולא נראה לי שלעבודת השם נעלה ומתוכננת כזו התכונו ממציאי ה"פאטנט" בכתבה

וכאן צריך להזכיר את התנא האלוקי הקדוש רבי יוחנן.

לו יצויר שהיה מדובר באנשים צדיקים הייתי אומר אשריהם שזכו להדר במצוות. הרבי אלעזר זצו"קל היה הולך מביתו לבית המדרש במנהרה שנחפרה מתחת לאדמה ןהיה נוסע ברכב עם חלונות אטומים כדי לא להיחשף למראות הרחוב.

לו היינו זוכים להגיע למדרגתו אשרינו.

מאחר וממציאי המשקפיים האלו מראים עצמם כמדקדקים במצוות ולא תתורו כאשר במצוות אחרות כגון שפיכות דמים, גזל ושמירת שבת הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם אז גם ההתחסדות הזאת נראית לי לא במקום וד"ל....

אבל מה בדבר הרעיון כשהוא לעצמו?...

לא לכל חרדי שטס לחו"ל וצריך את זה "רק" לשדה תעופה...

מי שבאמת ובתמים מגיע לדרגה הזאת אני מצדיע לו

איזה יומרה או יוהרא יש כאן?

הרי אם הבנתי נכון את הרעיון, אף אחד חוץ ממך לא מבין שזה משהו מעבר למשקפי שמש...

ש"במצוות אחרות... הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם"?

ומנהרה, זה ודאי טירוף.

כפי שאולי היה הרב הנז' (שלא הכרתיו).

אם כן- אז מדובר ברבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל, וידוע שבמשפחתו של הבבא סאלי הייתה הקפדה גדולה על שמירת עיניים.

(האמא הפולניה לנודניק הדוס מידי ....)

צריך להסתכל גם על הצד השני- כדי לראות את האיזון

רבי אלעזר היה גם מאוד צנוע ופרוש וזה באמת התאים למעמד הכללי שלו בעבודת השם

אבל גם היה מאוד מחובר לעמ"י - המוני אנשים התדפקו אצלו -הוא לא היה מנותק.

לא היה לו חלוקה של "הם" ההמון ההמוניים ו"אנחנו" הצדיקים

(או- הם ההמון שצריך לשמור את העיניים ממנו ואנחנו קדושי עליון ששמים משקפיים שחורות)

אני מסכים איתך לגמרי.

אני רק לא מסכים לכך שמפרסמים דברים כאלה בידיעה שאנשים ידברו לשון הרע (אתה מוחזמן לבדוק את השרשור).

יפה, כל הכבוד לציבור הדתי לאומי! אנחנו הנוער!

אנחנו, שיודעים לאהוב חילונים, ו-"למרות שהם לא שומרים תורה ומצוות"- הם יהודים, הם אחים שלנו,

אבל החרדים? מה פתאום? הם- המיץ של הזבל של המין האנושי! הם בכלל לא בני אדם! ועוד דתיים?

אין שום קשר בינם לבין המילה דתי.

במיוחד כשהם ממציאים כל מיני פטנטים לשמירת מצוות.. הרי ברור שזה הכל נובע מתוך אינטרסים מגעילים, ולא מתוך רצון אמיתי. הם- מושחתים מהיסוד! טיפת בושה אין להם!

-----

בקיצור, חבר'ה, תבדקו טוב טוב את עצמכם ואת האמירות שלכם, שהם לא סותרות קצת את מה שאנחנו מאמינים בו.

(ולא. אני לא בא לומר שהציבור החרדי הוא טלית שכולה תכלת. אבל מה זה משנה? והציבור שלנו כן טלית שכולה תכלת? ולמה מי שעובדש את ה' בצורה שלפי דעתנו קצת מוטעית, הרבה יותר גרוע ממי שכלל לא מעניין אותו מה דבר ה' בעולם?)

בכל מקרה ברור לי שלא שרשת נכון.

(הבעיה שדברת עליה קיימת אמנם במקומות מסוימים אבל בכל אופן לאמצאתי את זה בשרשור הזה).

בעבר היה לי חבר חסיד ברסלב שברחוב היה הולך עם מגבת על הראש.

מתי שהוא יצא לי לדבר אתו על העניין - כשהשיחה התחילה הייתי בטוח שהוא עושה את טעות חייו, אבל אחרי חמש דקות שהוא דבר אתי ההסתכלות שלי השתנתה מן הקצה אל הקצה.

הטענה שלי היתה שאדם שילך עם מגבת על הראש או שכל הזמן יחשוב על כך שהוא הולך עם מגבת כדי לא לראות את- ... וממילא לא ירויח בסופו של דבר כלום. או שהוא יצליח 'להתגבר' כל הזמן אבל זה להזמין לעצמך מלחמה לכל החיים.

לטענתי עדיפה התייחסות מזלזלת של אוי זה כל כך שטויות ולהמשיך הלאה.

אבל אז בוא הסביר לי שהוא עושה זאת בכלל לא מתוך מלחמה אא מתוך אמונה שלמה שאם הוא צריך לראות משהו הקב"ה יזמין לו את מה שהוא צריך לראות, אז כמובן בכבישים הוא מסתכל על הרמזורים וכו', כי אין לסמוך על הנס,

אבל ודאי שאין צורך לחיות כל הזמן בתחושה של אם אני לא אראה את כל מה שיש ברחוב אז אני אפספס משהו הוא לא מסתכל כי אין לו צורך לראות ואם יש צורך הקב"ה כבר ידאג לזה.

בקיצור בדברים האלה העיקר הוא הגישה.

ספציפית לגבי המשקפיים האלה יתכן שמן הראוי לקחת אותם בשביל מקומות שבהם אתה יודע מראש שיש בעיה של צניעות ומצד שני הם לא יוצרים בעיות אחרות למשל באוטובוס או רכבת (אמנם יש לשים לב שבאוטובוס זה לא ימנע ממך את מצות והדרת פני זקן\ אשה בהריון.)

עד כאן הרהורי הקודחים

"מאחר וממציאי המשקפיים האלו מראים עצמם כמדקדקים במצוות ולא תתורו כאשר במצוות אחרות כגון שפיכות דמים, גזל ושמירת שבת הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם אז גם ההתחסדות הזאת נראית לי לא במקום וד"ל...."

עוד ציטוט:

"טמטום בהתגלמותו"

לפי דעתי השרשור הזה הוא הביטוי החריף ביותר לבעיה הזאת..

אין להסיק מזה על הציבור החרד לדבר ה' בכללותו. רוב מוחלט של הציבור החרדי הם אנשים טובים וצדיקים.

יש לכולנו הרבה מה ללמוד מהציבור החרדי ולא הייתה לי שום כוונה לזלזל בציבור הזה.

אם חלילה השתמע מדבריי אחרת אני מתנצל.

בכל מקרה הרב אמזלג, אני לא חושבת שיש סיבה לדבר עליהם כך גם אם הם אנשים לא נורמאליים בעינייך...

אני הייתי מציעה לך לראות את התחקיר על החרדים שעשה אמנון לוי- זה פשוט מרתק ומעניין (עולם ומלואו- ראיתי פעמיים כדי להאמין).

יוטבתה- אני זה שיוצא נגד הדיבור הזה על חרדים, לא ההיפך.. על ציניות, שמעת?

(קשת הבנה שכמותי) |נבוך|

סליחה...

הוא דייק מאד בלשונו, וגם הסביר את עצמו שוב.

לגבי הציטוט טמטום בהתגלמותו הוא התייחס לשתי תופעות שהם לדעתו טמטום,

הוא לא התייחס לחברה החרדית.

אני חושב שעיקר הטעות שלך היא כי אתה לא מכיר את האנשים שמאחורי המילים, מי שמכיר (אני מכיר רק ממה שקראתי שהם כתבו פה) יכול לומר לך שאו שזו סתם צורת התנסחות רגילה של בן אדם שאוהב לצעוק את מה שהוא חושב או שפשוט וברור שהוא לא התכוון למה שניתן להבין ולכן צריך למצוא את ההסבר הנכון למה שהוא כתב.

יכול להיות שבאמת האמירה של עקיבא היתה לגבי אנשים ספיציפיים שהוא מכיר אישית. 

לא באתי לשפוט פה אף אחד- למה הוא מדבר כך על חרדים.

באתי להציג אמירה ברורה נגד הלך הרוח בשרשור שאכן(אני עדיין עומד מאחוריי מילותיי) כן מוסב על הציבור החרדי בכללותו, ועל הקפדתם הכללית לגבי עניינים מסויימים.

אם מישהו לא התכוון לכך והוא נפגע מדבריי- קבלו את התנצלותי.

אך מי שכן התכוון לכך, ומתחבא מאחורי כל מיני תירוצים- שיפנים היטב את מה שאמרתי, ואם הוא לא מסכים עם עצם האמירה- שיגיד.

הטענה- "פלוני או אלמוני לא התכוונו לכך" אינה עניינית, כי, כאמור, לא באתי לשפוט את הפלוני או אלמוני האלה. 

ופה אני חושב שאתה טועה וזהו בכלל לא הלך הרוח של השרשור.

להיפך.

אגב: יש הבדל בין אמירות על אנשים לבין אמירות על מעשים.

ואני מציע שתבחין לב.(שם שם)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!