לנושא

(ולכן גם קשה לדון בדברים האלה במבט אמיתי)

אני חושב שגם 3 מטרים זה יותר מדי. 

אני מציע שיתחילו למכור משקפיים אטומים ומקלות נחיה... 

לא לצאת מהבתים. ככה בטוח לא ייכשלו חלילה.

שם גם ככה לא צריכים להסתכלל לצדדים שעוברים את הכביש 

אני מסכימה עם שמואל, שאיבדנו רגישות לנושא ולכן קשה לדון על זה באמת..

טוב פירושו בכל המובנים (מועיל,נורמאלי,וכו')

יתלבשו איך שבא להם.. חחח ורציני, למה ישר לפסול? יש את ההכרזות הגדולות האלה על הפרדה שהם באמת מגוחכות, אבל פה זה כל אחד לעצמו - מי שרוצה לשמור על עיניו, בבקשה! אם יש מישהו שחושב שזה יעזור לו, מה אכפת לכם?? התרגלנו ישר לצחוק על זה... (מדברת גם על עצמי, כן?)

אגב , נראה לי שכותבים "הוו..." לא  "אוו..", לא?,

ו... לעזאזל את הורגת אותי...

אני מניח שכלפי חוץ אי אפשר להבחין שלא מדובר במשקפי שמש רגילות.

(אם כי אני מניח שכשעוברים כביש זה עשוי להיות בעייתי, צריכים ראות רחוקה.)

האיזור שלנו באמת נעשה בלתי אפשרי בזמנים האלה של הקיץ.

ללכת בלי משקפיים בכלל זה קשה, כי (אצל חלק מהממושקפים) הראש מתחיל

לכאוב מהר כשהכל מטושטש.

סוסים שימשו למשיכת מרכבות, ככל הנראה עוד לפני שנעשה בהם שימוש לרכיבה.
ענף הספורט המודרני של נהיגת כרכרות ראשיתו בסוף המאה ה- 18.
תחרויות נהיגה בוחנות את כלל הכישורים של הנהגים והסוסים.
היות והכרכרות המקצועיות שמיוצרות כיום בעולם לספורט זה הינן קלות במיוחד, והיות והמשא הינו אדם אחד או שניים (ללא משא) אין הסוסים מתאמצים במיוחד.
זאת ועוד, העוסקים בדבר אומרים כי לכל הדעות עיסוק בספורט זה מפתח את שרירי הסוס במיוחד.

בתמונה ניתן לצפות בתרשים המפרט את מרכיבי הרתמה, והפירוט לפניכם:

1. רצועת ראש -
היא החלק מהרסן שאליו מחברים את רצועת הלחי, הגרונית והמצחית.

2.... .....

7. סכי עיניים (בלינקרים) -
הם תריסי עיניים על רצועת הלחי, אשר חוסמים את שדה הראייה לצדדים ולאחור, כדי לחסוך מן הסוס מראות העלולים להבהילו.

8. קולר -
עשוי עור מרופד מותאם סביב צווארו של הסוס.
הוא נועד לשאת את רתמת הצוואר המתכתית.
לפעמים משתמשים בקולר חזה במקום קולר רגיל.

........

הסייח השחור (באנגלית Black Beauty) הוא רומן של הסופרת האנגליה אנה סואל משנת 1877. הוא מספר את קורותיו של סוס שחור בגוף ראשון, העובר בין בעלים שונים ומספר את חוויותיו בכפר ובעיר

(ויקיפדיה)

אין לי אלא לשלוח אתכם לספר עצמו- לקרוא את התיאור מזווית ראייתו- או אי ראייתו - של סוס

שרואה בקצה העין תנועה- אבל לא יכול לזהות מה היא, לא יכול לבחון אותה ולדעת להתמודד מולה-

ולכן נרתע ונפחד מכל תנועה קטנה שעוברת לידו

בני אדם אינם סוסים.

אפילו לא לשיטת דרווין.

אחת משיטות המוסר בישיבות אירופה במאה שעברה- נהגו לעשות מעשים מוזרים, משפילים את עצמם -כדי לשבר את הגאוה, להכניס לתודעה "איך בין גורנישט".

מעט שבמעט מתלמידי ישיבות המוסר שרדו את השואה- בגדול השיטה שלהם לא תפסה והתפשטה בדור שלנו...

ולא נראה לי שלעבודת השם נעלה ומתוכננת כזו התכונו ממציאי ה"פאטנט" בכתבה

וכאן צריך להזכיר את התנא האלוקי הקדוש רבי יוחנן.

לו יצויר שהיה מדובר באנשים צדיקים הייתי אומר אשריהם שזכו להדר במצוות. הרבי אלעזר זצו"קל היה הולך מביתו לבית המדרש במנהרה שנחפרה מתחת לאדמה ןהיה נוסע ברכב עם חלונות אטומים כדי לא להיחשף למראות הרחוב.

לו היינו זוכים להגיע למדרגתו אשרינו.

מאחר וממציאי המשקפיים האלו מראים עצמם כמדקדקים במצוות ולא תתורו כאשר במצוות אחרות כגון שפיכות דמים, גזל ושמירת שבת הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם אז גם ההתחסדות הזאת נראית לי לא במקום וד"ל....

אבל מה בדבר הרעיון כשהוא לעצמו?...

לא לכל חרדי שטס לחו"ל וצריך את זה "רק" לשדה תעופה...

מי שבאמת ובתמים מגיע לדרגה הזאת אני מצדיע לו

איזה יומרה או יוהרא יש כאן?

הרי אם הבנתי נכון את הרעיון, אף אחד חוץ ממך לא מבין שזה משהו מעבר למשקפי שמש...

ש"במצוות אחרות... הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם"?

ומנהרה, זה ודאי טירוף.

כפי שאולי היה הרב הנז' (שלא הכרתיו).

אם כן- אז מדובר ברבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל, וידוע שבמשפחתו של הבבא סאלי הייתה הקפדה גדולה על שמירת עיניים.

(האמא הפולניה לנודניק הדוס מידי ....)

צריך להסתכל גם על הצד השני- כדי לראות את האיזון

רבי אלעזר היה גם מאוד צנוע ופרוש וזה באמת התאים למעמד הכללי שלו בעבודת השם

אבל גם היה מאוד מחובר לעמ"י - המוני אנשים התדפקו אצלו -הוא לא היה מנותק.

לא היה לו חלוקה של "הם" ההמון ההמוניים ו"אנחנו" הצדיקים

(או- הם ההמון שצריך לשמור את העיניים ממנו ואנחנו קדושי עליון ששמים משקפיים שחורות)

אני מסכים איתך לגמרי.

אני רק לא מסכים לכך שמפרסמים דברים כאלה בידיעה שאנשים ידברו לשון הרע (אתה מוחזמן לבדוק את השרשור).

יפה, כל הכבוד לציבור הדתי לאומי! אנחנו הנוער!

אנחנו, שיודעים לאהוב חילונים, ו-"למרות שהם לא שומרים תורה ומצוות"- הם יהודים, הם אחים שלנו,

אבל החרדים? מה פתאום? הם- המיץ של הזבל של המין האנושי! הם בכלל לא בני אדם! ועוד דתיים?

אין שום קשר בינם לבין המילה דתי.

במיוחד כשהם ממציאים כל מיני פטנטים לשמירת מצוות.. הרי ברור שזה הכל נובע מתוך אינטרסים מגעילים, ולא מתוך רצון אמיתי. הם- מושחתים מהיסוד! טיפת בושה אין להם!

-----

בקיצור, חבר'ה, תבדקו טוב טוב את עצמכם ואת האמירות שלכם, שהם לא סותרות קצת את מה שאנחנו מאמינים בו.

(ולא. אני לא בא לומר שהציבור החרדי הוא טלית שכולה תכלת. אבל מה זה משנה? והציבור שלנו כן טלית שכולה תכלת? ולמה מי שעובדש את ה' בצורה שלפי דעתנו קצת מוטעית, הרבה יותר גרוע ממי שכלל לא מעניין אותו מה דבר ה' בעולם?)

בכל מקרה ברור לי שלא שרשת נכון.

(הבעיה שדברת עליה קיימת אמנם במקומות מסוימים אבל בכל אופן לאמצאתי את זה בשרשור הזה).

בעבר היה לי חבר חסיד ברסלב שברחוב היה הולך עם מגבת על הראש.

מתי שהוא יצא לי לדבר אתו על העניין - כשהשיחה התחילה הייתי בטוח שהוא עושה את טעות חייו, אבל אחרי חמש דקות שהוא דבר אתי ההסתכלות שלי השתנתה מן הקצה אל הקצה.

הטענה שלי היתה שאדם שילך עם מגבת על הראש או שכל הזמן יחשוב על כך שהוא הולך עם מגבת כדי לא לראות את- ... וממילא לא ירויח בסופו של דבר כלום. או שהוא יצליח 'להתגבר' כל הזמן אבל זה להזמין לעצמך מלחמה לכל החיים.

לטענתי עדיפה התייחסות מזלזלת של אוי זה כל כך שטויות ולהמשיך הלאה.

אבל אז בוא הסביר לי שהוא עושה זאת בכלל לא מתוך מלחמה אא מתוך אמונה שלמה שאם הוא צריך לראות משהו הקב"ה יזמין לו את מה שהוא צריך לראות, אז כמובן בכבישים הוא מסתכל על הרמזורים וכו', כי אין לסמוך על הנס,

אבל ודאי שאין צורך לחיות כל הזמן בתחושה של אם אני לא אראה את כל מה שיש ברחוב אז אני אפספס משהו הוא לא מסתכל כי אין לו צורך לראות ואם יש צורך הקב"ה כבר ידאג לזה.

בקיצור בדברים האלה העיקר הוא הגישה.

ספציפית לגבי המשקפיים האלה יתכן שמן הראוי לקחת אותם בשביל מקומות שבהם אתה יודע מראש שיש בעיה של צניעות ומצד שני הם לא יוצרים בעיות אחרות למשל באוטובוס או רכבת (אמנם יש לשים לב שבאוטובוס זה לא ימנע ממך את מצות והדרת פני זקן\ אשה בהריון.)

עד כאן הרהורי הקודחים

"מאחר וממציאי המשקפיים האלו מראים עצמם כמדקדקים במצוות ולא תתורו כאשר במצוות אחרות כגון שפיכות דמים, גזל ושמירת שבת הם לא כ"כ מקפידים כשזה לא מתאים להם אז גם ההתחסדות הזאת נראית לי לא במקום וד"ל...."

עוד ציטוט:

"טמטום בהתגלמותו"

לפי דעתי השרשור הזה הוא הביטוי החריף ביותר לבעיה הזאת..

אין להסיק מזה על הציבור החרד לדבר ה' בכללותו. רוב מוחלט של הציבור החרדי הם אנשים טובים וצדיקים.

יש לכולנו הרבה מה ללמוד מהציבור החרדי ולא הייתה לי שום כוונה לזלזל בציבור הזה.

אם חלילה השתמע מדבריי אחרת אני מתנצל.

בכל מקרה הרב אמזלג, אני לא חושבת שיש סיבה לדבר עליהם כך גם אם הם אנשים לא נורמאליים בעינייך...

אני הייתי מציעה לך לראות את התחקיר על החרדים שעשה אמנון לוי- זה פשוט מרתק ומעניין (עולם ומלואו- ראיתי פעמיים כדי להאמין).

יוטבתה- אני זה שיוצא נגד הדיבור הזה על חרדים, לא ההיפך.. על ציניות, שמעת?

(קשת הבנה שכמותי) |נבוך|

סליחה...

הוא דייק מאד בלשונו, וגם הסביר את עצמו שוב.

לגבי הציטוט טמטום בהתגלמותו הוא התייחס לשתי תופעות שהם לדעתו טמטום,

הוא לא התייחס לחברה החרדית.

אני חושב שעיקר הטעות שלך היא כי אתה לא מכיר את האנשים שמאחורי המילים, מי שמכיר (אני מכיר רק ממה שקראתי שהם כתבו פה) יכול לומר לך שאו שזו סתם צורת התנסחות רגילה של בן אדם שאוהב לצעוק את מה שהוא חושב או שפשוט וברור שהוא לא התכוון למה שניתן להבין ולכן צריך למצוא את ההסבר הנכון למה שהוא כתב.

יכול להיות שבאמת האמירה של עקיבא היתה לגבי אנשים ספיציפיים שהוא מכיר אישית. 

לא באתי לשפוט פה אף אחד- למה הוא מדבר כך על חרדים.

באתי להציג אמירה ברורה נגד הלך הרוח בשרשור שאכן(אני עדיין עומד מאחוריי מילותיי) כן מוסב על הציבור החרדי בכללותו, ועל הקפדתם הכללית לגבי עניינים מסויימים.

אם מישהו לא התכוון לכך והוא נפגע מדבריי- קבלו את התנצלותי.

אך מי שכן התכוון לכך, ומתחבא מאחורי כל מיני תירוצים- שיפנים היטב את מה שאמרתי, ואם הוא לא מסכים עם עצם האמירה- שיגיד.

הטענה- "פלוני או אלמוני לא התכוונו לכך" אינה עניינית, כי, כאמור, לא באתי לשפוט את הפלוני או אלמוני האלה. 

ופה אני חושב שאתה טועה וזהו בכלל לא הלך הרוח של השרשור.

להיפך.

אגב: יש הבדל בין אמירות על אנשים לבין אמירות על מעשים.

ואני מציע שתבחין לב.(שם שם)

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה