אכן צריך להסתכל על כל אחד כאדם בודד. אסור להסתכל על אדם ובמקום אותו אחד לראות את הסקטור אליו הוא משתייך (או יהיה יותר נכון: אליו אני משייך אותו), וע"פ זה לשפוט ולבחון אותו. כל אדם לגופו.

צריך להסיר את הסטיגמות ולראות בכל אחד את עצמו ולא את החבר'ה שלו מהישיבה או מהאולפנה.

ת'כלס, ליהודי יש נשמה של יהודי.

ובלי להסתכל על המעטפת מבחוץ אפשר לראות 

כל כך הרבה יופי. וטוהר.

אמרו כבר..

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

(הלוואי שהייתי מצליחה.)

רק צריך להיזהר שמרוב "פנימיות" לא נהפוך ל"דתיים בלב"...

בעזהי"ת

אבל צריך לדעת שכן- העולם בנוי מהגדרות, והעולם בנוי מהכללות. 
ואם אני רוצה לתאר מישהו, אני אתאר אותו לפי הקבוצה שהוא הכי קרוב לסטיגמה שיש עליה הוא הכי קרוב לסגנון שלה לדעתי.
ושהצד השני שלו אני מתארת יבין שזה לא מדוייק, וזה לא אותו דבר, וכו'.

זה גם חשוב. 

הסטריאוטיפ הוא תיאור כולל שנועד להגדיר.

אבל אלו שמשתמשים בו, וכן אלו ששומעים אותו צריכים לדעת שאם פלוני הוא "דוס", זה לא אומר שבהכרח שהוא ינהג כך או אחרת, לכל היותר זה אומר שמסתבר  יותר שהוא ינהג ע"פ הסטריאוטיפ של דוס...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....