לא מה שאתם חושבים.
דתל"ש = דבר תורה לשולחן שבת. לפני כמה חודשים התארחו אצלנו בני משפחתנו המורחבת בשבת. כאשר התקלנום בדבר תורה שלף אחד היותר צעירים (בוגר ממני בשנה) דף שורות נורמלי לחלוטין, מלא באותיות ומחולק לשלושה חלקים - ד"ת לסעודה ראשונה, ד"ת שנייה וד"ת לשלישית. אותו צדיק החל קורא מהדף את השאלה המתוחכמת על דברי התורה בפרשת השבוע, ואת התשובה הנהדרת. פלא פלאים.
מאז התחלתי גם אני במנהג הזה. מאז אני יכול להגיד שחוץ מקריאת רש"י על כל הפרשה במסגרת שניים מקרא ואחד תרגום לימוד פה"ש נהיה יותר מעמיק ויותר מעיין. אם מתקילים אותי, אני לא "מנפיץ" של פרשן (המהר"ם ממונטה כריסטו...) ופירוש ספונטני על הפרשה, אלא אני שולף את הדף וקורא בצורה מסודרת.
מה אתכם? האם קורה שאתם מקבלים את שבת קודש בלי שאתם יודעים אפילו באיזו פרשה אנו אוחזים? האם ניסיתם פעם להגיע עם ד"ת מוכן לסעודות שבת?
דיון פורה. 
נ.ב.
מצטער על הכותרת הפרובוקטיבית...
