לק"י

אין משהו בסגנון, אבל עם מדריך/ה יותר רגועים?

זה בסדר שיש דרישות, ובסדר לתת להם לנסות כמה פעמים, אבל בלי לחץ... הם לא הולכים לצבא עכשיו ולא לאולימפיאדה.

אולי כדאי לנסות עוד שיעור ולהחליט.

או לשתף את המדריכה קצת על הילד. אולי תתרכך קצת...

הייתי מתייעצת עם הורים ששלחו אליה ואל השחייה.

ואולי מתייעצת אם יש חוג תנועה שהמדריכה בו ממש טובה גם אם הוא לא טיפולי בהגדרה.

מזה חוג תנועה?ואיזה עוד חוגים יכולים להיות רלוונטיים לילד בן 4?

הייתן שולחות לחוג שהמדריך והילדים בו חילונים? כי בעיר שכנה יש הרבה יותר חוגים, אבל מתלבטת אם מתאים מבחינה דתית.

זה בטוח ספורט טיפולי? כי המדריכה ממש לא נשמעת טיפולית...

מצטרפת להמלצות לחפש משהו אחר, ובעיקר לברר קודם על המדריכ/ה.

מי יגיע לחוג אם לא ילדים שזקוקים ליחס כזה?

מדובר המדריכה מוינגייט, טוענת שיש לו הסמכה לטיפול רגשי אבל לא תואר בתחום.

היו ארבעה ילדים, בגילו. הם איכשהו התאימו את עצמם למסגרת.

טוב שהוא נרשם רק לשתי שיעורי ניסיון ולא לכל העונה.

לא אומר שהיא מתאימה לסוג עבודה הזה....

בנושא הזה צריך לסמוך לא רק על התעודות שמציגה המדריכה, אלא גם על ההתרשמות שלך כאמא, @שושנושי.

והתחושות שלך אומרות שלא מדובר פה באישה שיודעת להיות דמות טיפולית, לא משנה איזו הסמכה יש לה.

וגם אם ילדים אחרי הסתדרו - את צריכה לחשוב מה מתאים לילד שלך.

ואת אמא מדהימה ממש!

אצל הבן שלי שלחנו

והיתה מדריכה מרימה ממש.

לא מוותרת מצד אחד , אבל בקטע חברי והומור.. והכי משבחת על נסיונות, וממש נותנת מקום רגשי לתסכול וכו

שהיא הציעה לי ללכת ולחזור

ולי נשמע שזה לא נכון...

יש הרבה בסיס להניח שחוג ספורט טיפןלי יתאים לילד כמו שלך

אבל המקרה הספציפי פחות התאים

וזה ממש בסדר

אולי כן שווה לתת עוד צאנס אחד לראות אם זה היה סתם יום כזה או שזה הגישה בכללי...

ואולי לא.

ולפי מה שאת מתארת פה על המוצפות מהגן, אני לא חושבת שהוא בשל כבר לחוג שהוא לא בדגש רגשי טיפולי, לדעתי..

הייתי חושבת איך ליצור לו מקום לפריקת אנרגיות בסביבה הקרובה

אם זה דברים בבית(אנחנו לאחרונה הבאנו טרמפולינה קטנה וזה ממש מוצלח לנו)

או משחקיה בסביבה שאפשר לעשות בה מנוי

או אפילו נער שיעשה לו חוג פרטי של כדורגל במגרש...

אבל אפשר לנסות לשאול אותו

(לא שבוע מראש, אבל יום קודם)

אפשר להזכיר לו שהיה ממש כייף והם שיחקו בהרבה משחקים , אבל שצריך לעשות בדיוק את מה שהמדריכה אומרת, כמה פעמים, גם אם קצת קשה.

כמובן שאם מסכמים שמגיעים, אז משתדלים לשתף פעולה לכל אורך המפגש.

יכול להיות שלאט לאט הוא והיא ילמדו אחד את השני ויהיה קל יותר.

האם נכון לדרוש ממנו גם אחהצ לשתף פעולה?

יש לו בקושי שלוש שעות עירות..

אני רוצה שיפרוק שישתחרר

לק"י

עדיף משהו כיף נטו

אולי אפילו ללכת לג'ימבורי או משחקיה

או כל חוג לאו דווקא טיפולי

רק שיוכל לפרוק מרץ ובלי אנרגיה שלילית

שמכניס למסגרת ומשמעת, ודווקא ילדים עם קשיי קשב וקושי למלא הוראות יכולים להירתם בזה, כי הוא טוב ויש לו אנרגיות, והמאמץ שלו נושא פרי, חווה הצלחות ולומד התמדה.

דווקא מדריך קצת קשוח ודורש לדעתי מיטיב איתם, אבל כמובן שלהיות עם יד על הדופק ולשמוע ממנו שהוא נהנה יותר ממה שהוא מתוסכל.

ואני רק שאלה, איך מגיעים לקבוצות כאלה של ספורט טיפולי?

לק"י

או לשאול בקבוצות ווצאפ אזוריות.

כאלה שמפרסמות את עצמן באופן עצמאי ואז אפשר להוציא הפניה ולקבל החזר

מדריך דורש יכול לעשות זאת לגמרי מתוך גישה חיובית ומרימה - "בוא נמשיך לשחק עכשיו, חבל להפסיד, הנה, אתה מסוגל, אמא מסתכלת מרחוק ומעודדת אותך".

מדריך כזה באמת יצליח להכניס את הילד למסגרת בצורה טובה.

מדריך קשוח עלול רק להוריד את הילד ולגרום לו להירתע מכל הנושא...

היה לנו ניסיון עם מדריך דומה ומהר מאד הילדים פרשו

עכשיו הוא בחוג אחר עם מדריך מהמם שכיף לילדים להיות איתו ומניע אותם לפעולה

(שני החוגים לא היו ספורט טיפולי אבל לא משנה)

ילד לא לומד מתוך קשיחות

זה סתם עושה אנטי ולא כיף

חוג אמור להיות כיף.. ומדריך צריך לדעת לדבר בשפה של ילדים

גם ככה עם בגדים בצבע המתאים יש אנשים שמתבלבלים

אני לא אוהבת שאומרים לי מתוקה על בן וחמוד על בת....

הכחול שאני מלבישה לה זה רק ג'ינס וכזה...

אבל אולי אני מגזימה...

בהמשך מגיעות מספיק העדפות... לא רואה צורך להקשות על עצמי כעת כתינוקת, בטח אם זה יוביל לעוד קושי בעתיד כפעוטה או ילדה בגלל עוד העדפה שיצרתי אצלה.

בגדים שהם צבעים יחסית ניטרליים אני יכולה להלביש (צהוב/ חום/ אדום וכדו')

כחול/ תכלת אני לא מלבישה לבנות

וגם להיפך לא מלבישה ורוד לבנים.

וזה גם קצת תלוי בבגד, יש בגדים שהם בצבע של מין ספציפי אבל כן מתאימים גם למין השני.

לבן שלי יש חולצת פולו מעלפת בצבע ורוד. שהיא בוודאות בנים ולא בנות.

ביננו, אם זה בבית אז למי אכפת.

אפשר להלביש מה שיש לך ונח לך.

בחוץ לדעתי זה כן קצת לא מתאים...

פיג'מות או רזרבות שאין לך משהו נקי זמין- הייתי שומרת

אני עכשיו לפני לידה ראשונה של בת, וממש לא אוהבת את כל הקשקוש של הורוד המוגזם הזה

הרבה יותר אוהבת צבעים ניטרלים אז בכל מקרה קונה חום, צהוב, ירוק כאלו, אבל שמתאים לבנות

לא הייתי זורקת בגדים טובים

תמיד נחמד שיש הרבה אופציות

ואם יש מקום שחשוב לך שהיא תיהיה 'לבושה' אז תלבישי לה משהו יותר של בנות...

או מתחת לבגדים.

ויש צבעים נייטרלים יותר.

ירוק, ותכלת זה נראה לי סבבה.

גם כחול יש ויש.

תכלס גפ כחול הייתי מלבישה אפ זה מה שהיה לי, אבל בעדיפות נמוכה יותר

זה שונה מבן שלובש ורוד לדעתי, כמו שלי לא מפריע ללבוש כחול

כצבעים של בנים דווקא, לעומת ורוד וסגול שלדעתי הם ממש של בנות.

בכל מקרה, אני מלבישה לבת שלי את כל הצבעים, כל עוד זה נראה של בנות. למשל, כחול עם פרחים - כן, ירוק עם מכוניות - לא. אם זה חלק אז ממש לא משנה לי

מצד שני אני לא שומרת בגדי תינוקות מילד לילד אז השאלה לא מתחילה...

אבל בגדים שיש לך בבית? חופשי לגמרי כן.

גם ככה בגיל קטן מחליפים בגד כל שעתיים, פליטות, זחילה..

שיהיה לה תכלת משעה 10 עד 13, מה קרה?

ולבת השניה שלי (כולה שניה כן? לא תגידי עשירית) קניתי מלכתחילה בגדים יותר של בנים כי כבר נמאס לי מהורוד.

ואגב גם לבנים בבית אני מלבישה בגדים קודמים של האחיות הגדולות, ממש לא אכפת לי, ולהם בטח שלא

נוטה להשאיר את מה שלא מובהק של בנים

ומיינתי ממש בגדים שהם ממש של בנים ובגדים שהם יותר ניטרלים יחסית

ובפועל לא היה בא לי להלביש אותה בבגדים האלה ורק כשממש נתקעתי היא לבשה אותם ורוב הזמן היא לבשה בגדים מובהקים של בנות שקניתי או השגתי לה😅

אז לכי תדעי אם תהיי כמוני..

נראה איך ארגיש..

עכשיו שואלת את עצמי איך להשתלט על הכביסות והסדר תוך כדי צירים (לא כואבים לרוב אבל כל הגוף נוקשה)

הייתי מתחילה מבירור רפואי - ברזל למשל

בגן הפנו לדיאטנית ולא הלכתי כי לא הבנתי מה היא יכולה לעזור

גם עכשיו אני לא מבינה אבל אולי אנסה

אולי הם סותמים לו את התיאבון...

ובמקביל - לבקש מהרופא בדיקות דם, אולי זה נובע מחוסרים.

(יש לי גם ילד בררן, אבל הוא כן אוכל הרבה - רק פשוט את אותם דברים. ולאחרונה שמתי לב שהקטנה שלי בקושי אוכלת, רק דברים מסוימים מאוד, אבל ממתקים היא כן אוהבת, ואני די בטוחה שזה סותם לה את התיאבון לפעמים ומודה שקשה לי להיחץלחם בזה, כשהממתקים נמצאים בבית והיא מגיעה כבר כמעט לכל מקום... בכל אופן, מרשה לעצמי להציע לאחרים את מה שאני לא עומדת בו🤭)

אז לא בטוחה שזה הבעיה

וגם אם זה סותם את התאבון לבוקר

איפה הוא בצהריים ובערב? 😅

מקווה שהן היו מקיפות מספיק...

נראה לי שכן כדאי להתייעץ עם דיאטנית, אבל מהניסיון שלי עדיף לחפש מישהי פרטית עם המלצות.

הנשנושים. נתתי לו אותם בצהרים

ובהוקר כריך עם דברים שאהב

עעשיו הוא כבר מתבגר אוכל יופי יופי 😂

איך המשקל שלו? איך התפקוד?

יש לו קופסת אוכל שמחולקת ל3 (אחד גדול ו2 קטנים)

אז התא הקטן הוא נשנושים (ולפעמים שניהם)

אני מצד אחד ממש לא בעד לשגע על אוכל

מצד שני אולי זה כבר לא בריא...

המשקל שלו בסדר לדברי הרופאה

גם התפקוד, אולי קצת עייף

בדיקות דם תקינות

מציעה לך לשבת איתו לשיחה ותכינו רשימה של מה הוא כן יכול לאכול- רשימה קצרה ממש של 2 או 3 אופציות לכריך. לא להגזים עם הרשימה וגם כשאת שמה לו, שימי לו במנות קטנות

לפי ים כששמים כריך שלם זה מייאש אותם מראש..😅

ואולי יעדיף דברים אחרים מכריך. אולי יוגרוט למשל

חטפתי חרדה רק מלקרוא את התיאורים 😅

זה קשה כשילד לא אוכל.. שולחת חיזוקים 🙏

בדיקות הדם התקינות היו מספיק מקיפות מבחינת ברזל? כי כשיש חוסר נוזלים בדם, ההמוגלובין יכול להיראות תקין כשבאמת הוא נמוך יותר.

אני חושבת שבמקומך הייתי נותנת לו טיפות ברזל של תינוקות, במינון רגיל של תינוקות (מינון מוגדל רק בהוראות רופא). ורואה אם יש שיפור אחרי שבועיים.

בדרך כלל נותנים מינון לפי המשקל.

אבל כדאי קודם לבדוק אם באמת יש חוסר, ולבדוק את כל המדדים של הברזל ולא רק המוגלובין.

אם הוא מתפתח בסדר מבחינת גובה ומשקל, והוא חיוני ועירני, זה פחות מדאיג.

יש ילדים כאלו שחיים מהאוויר.

אבל בכל זאת כדאי שהוא יאכל כמו שצריך.

אפשר לנסות לחפש דברים שהוא אוהב ויאכל בבית הספר.

הבן שלי תקופה ארוכה היה אוכל מצות.

אפשר לנסות דברים שהם לא לחם כמו קרקרים, פריכיות, אוכל מבושל.

אולי יעזור להוריד את הנשנושים. ולבדוק אם בבית הספר מחלקים להם דברים שממלאים אותו.

כדאי לבדוק חוסר בברזל, זה יכול לגרום לחוסר תיאבון. ואפשר לשאול רופא אם יש עוד דברים שיכולים להשפיע.

את יכולה לקבוע לו תור לדיאטנית, אולי יהיו לה רעיונות.

ועוד משהו חשוב- לא להפוך את כל נושא האוכל למאבק. זה יכול לגרום עוד יותר לא לאכול.

במרפאת אכילה אמרו לי לדאוג שיאכל ארוחת בוקר טובה ואיכותית בבית (הוא קם מוקדם אז זה בסדר)

לכיתה אני שולחת אותו עם פאוצ' פירות (וגם לחם למקרה שהוא יאכל בטעות, בנתיים לא קרה טעות כזו) ובערב הוא עושה אמבטיה או מקלחת ארוכה לפני הארוחה

וזה עוזר לפתוח תאבון

וגם הרבה פעמים מכינה מרק עוף איכותי ששותים רק את הנוזלים בכוס.

זה לא שבבית הוא אוכל ובחוץ לא, גם בחופש הוא לא אכל ארוחת בוקר הרבה פעמים

ואם אכל אז עשה לי טובה ואכל רבע פרוסה

הוא לא אוכל פירות חוץ מתפוח שאותו לא רוצה כי אמר שזה קצת השחיר

שזה חלק מהבעיה, הוא לא אוכל המון דברים (גם כאלה שאכל בעבר)

לק"י

לא מבינה ממה חיים הילדים האלה שאוכלים אוויר רוב היום...

בהצלחה!!

בבית ואמרו לי לשחרר את הנושא של הבית ספר אפילו שהוא שם מרבע ל8 עד 3 וחצי...

ולכן גם המקלחת לפני ארוחת ערב, כדי לעזור לו לעורר את התיאבון

כשלא אוכלים הרבה זמן התאבון נסתם, לפעמים הם אפילו שותים על חשבון האוכל

אז לכן חשוב גם לעבוד על האוכל בבית, וגם לשלוח משהו קטן שהוא כן אוכל מתי שהוא במהלך הלימודים (גם אם זה חופן פיצי של נשנושים)

אולי תלכו למרפאת אכילה?

צריך הפנייה מרופא?

אני מאוד לא רוצה לעשות עניין גדול מזה שהוא לא אוכל, לא רוצה שזה יכנס לשיח בבית. מתלבטת כמה לעשות בגלל זה

יש שם בעצם מעטפת של אנשי צוות שעוזרים בנושא, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, דיאטנית, פסיכולוגית וכו'

זה ממש ממש לא לעשות שיח בבית מזה שהוא לא אוכל, אבל כן לטפל בזה

אם נראה לך שלא צריך לטפל כי הכל טוב והוא מקבל את כל התזונה שהוא צריך- אז מהמם אבל אם את רואה צורך שהוא יאכל בבית/בבית ספר כנראה שהוא לא אוכל מספיק, אז לפחות תעשי בדיקות דם מלאות לראות שאין לו חסרים, ותבדקי שהוא פעיל, עירני וכו' ולפי זה תחליטי אם ללכת למרפאת אכילה. (אולי תתחילי מדיאטנית ילדים?)

הבן שלי מתפתח מצוין (שכלית ומוטורית) אבל רזה מידי והיה לו חסרים תזונתיים, עכשיו ב"ה אין לו, ואני גם לא לחוצה שיאכל בבית ספר

כן דואגת שיהיה לו משהו קטן לאכול כי הרבה שעות בלי אוכל סותמים תיאבון

ואין שום שיח בבית על מי אכל וכמה

לדוגמה מה שעולה לי,

זה לא להגיד "אתה לא אוכל"

אלא: מנגנון הרעב לא מאותת לך מספיק/ בזמן שצריך לאכול.

או לדבר על אבות המזון ונלך למישהי שתלמד אותנו יותר על תזונה.

כלומר להפריד בין פעולת האכילה, לבין המנגנון שאמור לעודד אותה.

ככה הוא לא ירגיש לחץ שהוא אמור לעשות פעולה (לאכול) ושבוחנים אותו על זה.

אבל אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון

עשיתי עם אחד הבנים לפני שנים

וזה לא היה טוב

יש היום מספיק מידע ברשת

אין לך מה ללכת לשם ולהתחיל לשמוע את כל העצות שבפועל לא עובדות

תצטרכי לבוא איתו יום אחד לשם

כבר עדיף ללכת להנחיית הורים טובה במקום זה

היה לי ילד בדיוק כזה לא אוכל כלום ושום דבר

בפועל הדבר היחיד שעזר היה לשחרר

אבל הכי משחרר שיש

לא לעשות עניין מכלום

זה היה אחרי שהלכתי לרופא הילדים בקופה שמתמחה גם בזה

הוא ביקש שארשום במשך שבוע מה בדיוק הוא אכל ולחזור אליו

חזרתי אחרי שבוע עם רשימה של בערך

2 עוגיות ביום וכמה במבות

אז הוא אמר לי הנה הוא אכל עוגיות ובמבה

הוא ניזון מזה

ולא מהאוויר

זה לא נקרא שהוא לא אוכל!!

וככה שיחררתי לגמרי

ופתאום הוא התחיל לאכול דברים חדשים

מרוב ששחררתי אני אפילו כבר לא זוכרת איך זה היה בדיוק

זה לא סתם שהוא לא אוכל.

אולי התרגל לא לאכול וכבר לא מפתח רעב.

הוא לא אוכל כי יש דברים שמפריעים לו ובהחלט כדאי לטפל בזה.

יש ילדים שלא יאכלו תפוח כי הוא קצת השחיר, אבל הם יאכלו מרק.

ויש ילדים שלא יאכלו מרק כי נגע בזה משהו אבל כן יאכלו משהו אחר.

ילד שפשוט לא אוכל, וגם בבית הוא לא מתיישב לאכול אחרי שכל היום לא אכל, לדעתי זה דורש התערבות

תתחילי מהדיאטנית ותתקדמי.

לבינתיים תנסי לשלוח אותו עם לחמניות טריות ללא ממרח. או בגט.

או להכין בבית מאפה עם קוטג וקמח (יש מתכונים לבייגלים וכד') אפשר לתגבר חלבונים בתוך הבצק עצמו.

אם זה עובד, כדאי להכין בצק בכמות שתספיק לשבוע, ולהקפיא מנות.

מבינה את כיוון המחשבה שלך לא עשות עניין יותר ממה שזה כרגע, אבל נשמע שזה כבר מצב שמצריך התערבות.

יש ילדים בררנים שזה לא קשור לדינמיקה מול ההורה ואם הוא עושה מזה עניין או לא אלא שהם באמת צריכים עזרה.

וזה נפוץ מאוד בבררנות אוכל

כשהתפריט מראש מצומצם זה

(שחיקת אוכל (Food Burnout / Food Fatigue) היא מצב שבו ילד אוכל את אותו המאכל לעיתים קרובות מדי עד שלפתע הוא נמאס עליו לחלוטין והוא מסרב לאכול אותו יותר.)

הכתובת שלכם זה קלינאית תקשורת שמתמחה בבררנות אוכל

אנחנו בדיוק גם שם

בהצלחה!

חוסר ברזל גורם לחוסר תאבון

חופן נשנושים ושקית מקורנפלקס או משהו אחר.

יכול להיות שזה כבר סותם אותו?יש ילדים לא אכלנים, והמעט הזה פשוט נותן להם תחושת שובע.

יכול להיות שמזה הוא מרגיש שבע

איך הוא במהלך היום כשהוא לא אוכל כלום בבית? רגוע, מרוכז? שמח? נהנה? יוצא משחק? אם כן כנראה שבאמת הנשנושים האלה מהצד שלנו נראה נשנוש לו זה כארוחה.

במקום עוגיות אולי תנסי להביא לו תמר? פרי? פחות ממלא.

ורק כריך קטן וטעים (כריך קטן ממש להרגשה שאכלתי הכל...) לארוחת עשר בהפסקה.

ניסית למשל רק מרק לערב או משהו לא פחממתי? הייתי מנסה רק לראות מה קורה...

ואם עשיתם בדיקות דם- בדקו גם צליאק?

כדאי לוודא שצליאק גם נשלל.

לפעמים אוכל אותה בדרך חזור מבית הספר ורוב הפעמים נשארת ככה ליום אחרי...

אין לי למה להחליף לו את העוגיןת, הוא אוכל דברים מאוד מסויימים שהם לא פירות וירקות...

כשמכינה מרק מסויים מאוד הוא אוכל, אבל אין כל יום. בדכ יש אותו יומיים (או שלוש אם נשאר).

אולי באמת אחזור איתו לרופא לבדיקות מקיפות

גם לראות שלא חסר לו ויטמינים בעקבות האוויר שהוא אוכל ;)

בכל אופן, שתדעי שבשניידר יש מחלקת ילדים שלמה של בעייתיים באוכל.

צוות פסיכולוגי ומרפאות בעיסוק, קלינאיות שמקיימות קבוצות אכילה לילדים. שווה לך לברר.

ממש כדאי קודם בדיקות מקיפות באמת- גם צליאק...

מבינה שלא אוכל פירות, ירקות וכו...

וואו לא פשוט כאמא לראות את זה, אבל תכלס נראה שטוב לו ככה. (ועדיין כדאי לברר ולבדוק רפואית).

שגם לפעמים חסר תיאבון/ בררן

מה שעזר לו להפחית בררנות ולהגביר תיאבון

1. להשאיר בידו את הבחירה מה מתי כמה ואיך לאכול

2. לא להתערב בבחירה הזו אף פעם

3. להמשיך להציע ולשלוח לו אוכל

4. לא להיות מוטרדים מאוכל שלא נאכל

5. להקנות לו מידע על תזונה נכונה

6. לתת דוגמא אישית בתזונה נכונה

ספציפית לגבי מה שכתבת

יש ילדים שעוגיות ונשנושים יכולים לסתום את התיאבון ליום שלם

זה לא שהוא לא אוכל כלום

הוא אוכל אותם במקום ארוחה

אם יש לו רק קצת תיאבון

כדי לכוון אותו לאכול אוכל מזין

עדיף שהוא לא יאכל בבוקר כלום וישאר לו תיאבון ללחם

איך צליאק גורם לחוסר תיאבון?

1. פגיעה בספיגת המזון בצליאק, אכילת גלוטן גורמת לתגובה חיסונית שפוגעת ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך, ספיגת רכיבי תזונה עלולה להיפגע, והדבר יכול להשפיע על ההרגשה הכללית ועל התיאבון.

2. כאבי בטן ואי־נוחות לאחר האוכל נפיחות, גזים, בחילות, כאבי בטן או שלשולים עלולים לגרום לאדם להימנע מאוכל, גם אם הוא מרגיש רעב בתחילה.

3. חסרים תזונתיים ועייפות חוסר בברזל, בחומצה פולית או ברכיבי תזונה אחרים עלול לגרום לעייפות ולחולשה, שעשויות להתלוות לירידה בתיאבון.

4. אצל ילדים — האטה בגדילה לעיתים צליאק מתבטא דווקא בתיאבון ירוד, בעלייה איטית במשקל או בהאטה בגדילה, גם ללא שלשולים או כאבי בטן משמעותיים.

האם התיאבון חוזר לאחר שמתחילים דיאטה ללא גלוטן?

בדרך כלל, אם חוסר התיאבון נובע מצליאק פעיל, הוא עשוי להשתפר לאחר התחלת תזונה נטולת גלוטן והחלמת המעי. השיפור יכול להתחיל בתוך שבועות, אך ההחלמה המלאה עשויה להימשך חודשים.

חשוב לדעת: אם יש חשד לצליאק, לא מפסיקים לאכול גלוטן לפני ביצוע הבדיקות, משום שהדבר עלול לשבש את התוצאות.

אבל לדעתי יהיו בחירות גם יהיו

וביבי עולה

בעז"ה

השם מוריש ומעשיר מוריד שאול ויעל

כל הקולות של התקשורת קשקוש, לא קונה את זה. גם הרבה שמאלנים לא מאמינים בעצמם במועמדים שלהם. לדעתי חלקם יצביעו ימין למרות הקולות בחוץ

ראית כמה קולות יש לדמוקרטים לפי הסקרים?

אין סיכוי שיש ככ הרבה אנשים שהולכים אחרי היאיר גולן והפה המלוכלך שלו

יש כל כך הרבה אנשים פקחים ושהתפקחו לאחרונה

ראינו במהלך ה3 שנים האחרונות איזה עם חזק יש פה

הבן אדם מדמיין שאוהבים אותו..

זה סתם בשביל הדוגמה

אולי אם יבוא המשיח או משהו כזה 🙈

בכל מקרה צריך לשחרר...

זה לא בשליטה שלנו

אנחנו עושים השתדלות לבחור במה שנכון

ומי שיש לו אפשרות להשפיע גם זו השתדלות

וזהו

בוא ניתן להקב"ה לנהל את העניינים ונתפלל לטוב

שאחד המניפולציות הכי גדולות של ביבי היא הפחדה.

מה שיש לו להציע זה ביטחון, לכן יש לו אינטרס להפחיד.

לא סתם יש שוב שמועות על לחימה באיראן בסמוך לבחירות.

הוא רוצה בשיתוף טראמפ להזכיר לכולם את הצורך בביטחון ומי הוא "מר ביטחון".

ההפחדה השניה (אולי הראשונה) היא שכל מי שהיא לא הוא - זה שמאל שהולך לפרק את המדינה לשני עמים ואין לו שום ידע ויכולת ביטחונית.

רוב המחנה השני הוא לא שמאל, והמון מהפעילות של ביבי גם כשהוא קורה לעצמו ימין מוחלט, היא שמאלנית כמו לתת לחמאס לגדול במשך שנים.

בנט, ליברמן ואייזנקוט הם לא שמאל.

יאיר גולן והערבים- הם השמאל היחידי והמוחלט, וגם המרכז סולד מהם, כמו ליברמן ובנט.

אגב הדעות של החרדים שישבו עד עכשיו בכנסת במשך שנים הם גם שמאל קיצוני יותר מכל השמאלנים(עיין ערך הקלטה של הרב לנדו, וכחרדית לשעבר זאת הגישה המיינסטרימית שגדלנו איתה).

בקיצור ממשלת שמאל מוחלט בכלל לא על הפרק

אולי קואליציה עם מיעוט שמאל, אבל גם לא, עדיין יש סיכוי שיעדיפו קואליציה עם החרדים או ממשלת אחדות עם ביבי בקדנציות.

ואם את מאמינה, לסמוך על אלוקים ולעשות את שלך בבחירות, מה שצריך לקרות יקרה ומעבר לזה זה לא בידנו.

ההפחדה הזאת היא כלי. של כל הצדדים.

אגב אני כמובן במחנה ימין, אבל המניפולציה שקופה.

הגדולות או למפלגה קטנה שעוברת אחוז חסימה וכו', לא לזרוק קולות לפח אבל תוהה מה יהיה יותר יעיל כי הממשלה האחרונה היתה ימין על מלא אבל בפועל בקושי תפקדה (להרגשתי)

בזכות סמוטריץ

ובן גביר החמיר את הנהלים עם המחבלים בכלא

ולאחרונה החלו לדבר על המצב הדמוגרפי בצפון (לצערי חוץ מהמפלגות הדתיות אף אחד לא מדבר על זה שאנחנו מאבדים את הצפון)

אז קורים דברים

פשוט התקשורת מראה את הדברים באופן רע

כן יש יותר התיישבות אבל כל האזור מרגיש לי הרבה פחות בטוח וחבית נפץ שה' ישמור מה יקרה אם היא תתפוצץ

מה עוזר לי שהחמירו נהלים בכלא? זה לא מרתיע את הערבים מלפגע

והמחיה התייקרה, והמילואים (שהאמת שכלית כנראה לא ישתנה כלום אבל רגשית זה כבר טו מאצ'), ולא עשו שינויים משמעותיים בשום תחום חוץ מלריב

לא שאני בטוחה שממשלה שמורכבת משתיים- שלוש מפלגות גדולות יעשו איזה עבודה משמעותית אבל אני גם לא יודעת שלא 😋

כי אני גרה כאן כבר אי אילו שנים והמצב השתנה ללא הכר.

סתם דוגמא - היום תופסים פה טרמפים חופשי מצמתים שפעם היה פחד אלוקים לעצור שם להגיד תפילת הדרך.

כל יום...

ימנית כמובן חח

אז לכי עם הלב שלך

בע"ה שיהיה מספיק מנדטים להרכיב ממשלת ימין להמשך עבודה על מה שכבר התחילו

ושיפור והתחלה למה שעדיין לא הגיעו לזה

רק שהשמאל לא יעלה, רק לא זה

אבל ראיתי קטע קטן של הרב ליאור אנגלמן מתוך פודקאסט שאמר שהוא רואה את הבחירות כרצון ה'.

ז"א ברור שאנחנו צריכים לעשות השתדלות ולצאת, להצביע, לשכנע אנשים להצביע וכו' אבל בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון.

בעיני יש בזה משהו מאד מרגיע.

לא מוצאת את הקטע החתוך, תסתכלי פה מדקה 13 עד 16:30 בערך.

נשמע קשה וכואב מאוד

האמת הייתי מנסה במקביל לאנטיביוטיקה ללכת לרפואה משלימה

יש מישהו שממש מומחה בדברים האלה

פרטים בפרטי...

אני צריכה קודם מישהי שתשלים ביני לבין הרפואה המשלימה....

הייתי מחכה למחר, אם עד מחר בבוקר אין שיפור לפחות בחום ובצמרמורות, הייתי הולכת שוב לרופא.. דעתי האישית כמובן.. תרגישי טוב 🙏

שאת יכולה להתייעץ?

אחרי אדביל ושתי מנות אנטיביוטיקה.

או לפנות עכשיו, ואם אין שיפור עד הבוקר אז בוודאי!!

תבדקי כל הזמן שהאדום שיש לך לא מתמשך בקו דק כלפי מעלה, כי אז זה ממש זיהום שמצריך מיון

רפואה שלמה

כאחות הייתי מתייעצת לפחות בטלפון עם רופא,

ומבררת אם אפשר לתת לאנטיביוטיקה 24 שעות להשפיע או להתקדם לווריד

וב"ה לא המשיך להתפשט

אני עם חום אבל מרגישה טיפה יותר טוב

מחר בבוקר אראה מה המצב ואולי אפנה שוב לרופא

תודה לכולכן

רפואה שלמה

לנו יש טינקו והמברשת נשלפת

אז מוציאה אותה מנקה טובטוב תחת מים זורמים עם סבון משפשפת (במקרה תורך גם עושה עם מסרק חחחח כדי להוציא דברים קטנים מבין השערות או שתהיה מסודרת) ושמה לייבוש בשמש

ומקפידה להפעיל ניקוי עצמי אחרי כל שימוש

רוב הפעמים גם מוסיפה אח''כ אקונומיקה

ראיתי מישהי שמייעצת לכבס במכונה

מכניסה למדיח??

כביסה. מכונה עדינה של 30 דק.

אני יודעת שזה עלול להרוס, עדיין עושה את זה.

האם נהרס? לא עוקבת

גם - להקפיד על ניקוי עצמי ופינוי מים כל יום.

לא מצליחה

נכניס לשטיפה למכונה

אולי הסירחון זה מהמיכל אם לא מפנים אותו כל יום.

אגב אפשר לקנות תרסיס מנטרל ריחות זה גם עוזר לתחסוק שוטף

ולא רק לשואב האמת

אני קניתי את של קוקה והוא מעולה

לא פרסום כמובן

לא כל החיים יש זמן ללאבי דאבי

יש ילדים, פרנסה, החיים עצמם.

תנסי למצוא מה משמח אותך שלא תלוי בו.

חשוב לצאת להליכות, כן לזוז למרות הבטן הכבדה.

גם אם תבכי הכל טוב, אל תתביישי, תשחררי מועקות.

זה שלב מתבקש וגם הורמונלי.

לגבי אחרי הלידה תבדקי אופציות של עזרה טכנית, זה ממש חשוב וגם של אוורור.

לגבי הלידה עצמה קשה לדעת מראש מה יהיה.

תתפללי שיעבור בשלום ושתהיה חוויה טובה בע"ה.

ומוסיפה שלהיות ברורה בצורך שלך.

הוא לא יכול להבין אותך לגמרי.

אף אחד לא יכול.

תביני עם עצמך מה בדיוק את צריכה ותתווכי לו.

ולמצוא מקורות תמיכה נוספים.

בתוך עצמך ובאחרים.

אבל צריכה טכנית לפרוק

לדבר את הקושי גם

נגיד יצאתי עם חברה, זה כיף זה מקליל זה נעים מאוד

אבל לא ץמיד מתאים לפרוק לחברה רווקה קושי של חוץש תשיעי

אז את חוזרת הביתה והתורך לדבר את הקושי קיים עדיין

וגם בגלל שאצלו עמוס עכשיו, אז גם בכלל אני צריכה להיות האוזם הקשבת שלו

וכמה אני יכולה

נשים מבינות הרבה יותר את המצב.

ורוב גברים לא מבינים את התועלת שבדיבור ופריקה.

נסי לבקש דברים שהוא כן יכול לתת לך, אני בטוחה שיש המון, כבר ממה שכתבת.

ודברים שהוא לא מסוגל לתת, למצוא אוזן קשבת אחרת. אולי אחות?

מטפלת בטח לא קל להתחיל בתשיעי, אבל אולי בעתיד, זה עוזר מאוד.

אתם שניכם צריכים לפתח אפיקים נוספים לפרוק בהם.

אתם שניכם עמוסים מנטלית, אין פנאי וקשה להקשיב ולשמוע ולהכיל את השני עד הסוף.

זה מאוד הגיוני ונורמלי.

בין לשתף רק את הבעל לבין לשתף חברה רווקה יש מנעד באמצע.

חברה נשואה, אמא, אחות, דודה.

זה מעולה שאת יוצאת עם חברות בשביל הקליל והאוורור זה סופר חשוב.

את יכולה לפרוק לנו פה 😄

ל עזר גם הקבוצה של ההכנה ללידה, למרות שזה אנשים זרים, השותפות גורל, הביחד היה נחמד. וגם אחרי הלידה מטעם העירייה היו מפגשים שך נשיפ אחרי לידה, מיזם ממש מדהים, היינו נפגשות אחת לשבועיים (עם התינוקות כמובן)

לפעילות וארוחת בוקר קלה וממש חיכיתי למפגשים לראות קצת נשים במצבי וגם התוכן היה קליל ונחמד מאוד.

לפעמים פורקן הוא באמצעות דיבור למישהו קרוב,

אבל אם לא מתאפשר יש עוד דרכים משלימות:

בכי, התבודדות, כתיבה, תרגילי הרפיה, מקלחת טובה, מוזיקה, טבע.

גם חיבוקים עם אנשים קרובים, כמו עם הילדים למשל..

ברור שבסוף את רוצה את בעלך, אני לא אומרת לוותר לגמרי, אבל אפ יש חלופות נוספות, אז הצורך איתו יהיה קל יותר והצורך שלן בך גם.

ואז תהיה לכם איזה פניות לפגוש אחד את הצורך של השני.

יש דברים בהן נשים יהיו יותר קשובות יותר מבינות אבל את צריכה מישהי בסטטוס שתוכל להבין ולהיות שם בשבילך ולהקשיב

ממליצה לחשוב על אופציות אחרות שהן לא הוא

וחיבוק♥️

החברה היחידה שלי רווקה חח

(יש עוד אחת אבל תמיד כשמדברים איתה זה בסוף עליה אז אין לי כוח)

אמא שלי לוקחת מידי קשה וברצינות ולא נרדמת אחר כך ובלה בלה

ואחיות שלי מהממות אני אבל מרגיש לי שעמוסןת מידי…

איך אני מזדהה במיוחד עם המשפט:

(יגידו לי להזיז לך את הטוסיק? הנה אני אזיז אותו) ותמיד בראש כזה של אם תגידי לעצמך שאת גןססת שישה שבועות את תגססי, תצאי מנק' הנחה שיהיה בסדר ואם משו מרגיש לך יותר מידי- אז ברור שתרפי

צחקתי לעצמי😅 זה בול מה שאני שומעת

אין לי משהו חכם לומר,

רק להגיד שכנראה גברים זה גברים ואין ציפיות אין אכזבות.

נסי להיכנס אליך פנימה בלי תלות בו, אם משמח אותך לארגן תיק פשוט תתחילי טכני ואחרי המעשים נמשכים הלבבות

ותבכי, ברור שתבכי זה משחרר וזה מצוין, תכתבי, או תדברי לעצמך, בלחש כמו תפילה. תגידי מה את רוצה שיהיה ומה קשה. גם שאף אחד לא מקשיב לנו זה עושה טוב.

ואם קשה לך כעת להכיל את העומס שלו, תגידי לו שזה קצת מורכב לך עכשיו ואת צריכה קצת שקט וריכוז לקראת הלידה.

ושיהיה בשעה טובה ומשמחת!

של חיזוק?

נשמע כזה שאת זקוקה לזה.

שיהיה בקלות!