נתאסף כולנו ליד הקבר,
נזכר איך לפני שנתיים הקפיצו כל אחת באמצע החופש עם הבשורה הנוראה,

איך עמדנו מולה

המומות, כואבות, לא מאמינות.

בוכות.

להפרד?

איך אפשר?

ועכשיו אחרי שנתיים,
כשהכאב והגעגועים באים וחוזרים..

ומכים וקופצים לביקור מדי פעם -
אני קולטת ש..

המציאות הזאת חוזרת על עצמה-

אנחנו גדלות,

עושות בגרויות, מוציאות רשיון
ואפילו חלק כבר מדברות על חתונה

והיא..

שם,

נשארה ילדה, נערה..

עם חינניות ואור בפנים

עם חיוך מרוח ועמידה על עקרונות.

עם מסירות נפש...

ה' פשוט ענק!
הוא לא עוזב לרגע, אפילו לא לאחד!

הוא כל הזמן מאמין ונותן כוחות!

בציפיה לבניין אריאל ולתחיית המתים במהרה!

בשורות טובות!

ואם מישהו יוכל לקבל על עצמו מחר להשתדל לשמוח יותר מהתמיד, או כל מצווה אחרת לע"נ נעם מרים בת רן, שה' יברך אותכם!

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים