אז ככה--
עוד שבועיים מתחילים ת'שירות ולא באלי עליו בכלל!!! מצד אחד-יייאאא סופסוף 
מצד שני-- בעעע 
אמא לא הכי מבינה מזה אומר שירות.היא יודעת מזה. אבל היא לא ניראלי הכי מפנימה. עשינו כבר חלק מהקניות והכל אבל אני היחידה במשפחה שעושה שירות (ישלי אחות גדולה שלא עשתה אין עוד בנות) ולכן היא לא כ"כיודעת מה צריך ומה לא... כשאני אומרת לה על דברים מסויימים שצריך היא לא מבינה למה ומה...
פשוט מתסכל כבר!!! אין לי חשק!!
מה עושים???
תודה
אני אופטימית, נתחיל יהיה קצת יותר ברור מעכשיו ויאללה נעבור את זה בכיף, בעשיה נתינה והשפעה 
נשמה! צאי לכייף, אני מכונה לבוא איתך לקנות עוד דברים וכ'..
אתן מתחילות פרק חדש בחיים! וזה דבר מעולה..אני עכשיו לקראת סיום שנת שירות שניה שלי ואני יכולה לומר שזו אחת החוויות הטובות שעברתי.. תקופה מאוד מבגרת, מלאה בעשייה,מלאה בהרבה חסד, התמודדויות, קשיים,(כן, יש קשיים ואסור לחיות בסרט..) אתן הולכות להכיר בנות חדשות, מקום חדש,אנשים חדשים,אולי אפילו עיר או שכונה אחרת.. אתן עומדות לגלות עולם קצת אחר וזה דבר ממש טוב.. רק עצה שלי,.. תשימו לב שאתן לא שוכחות את עצמכן.. אני לא בטוחה שעכשיו תרדו לסוף דעתי, אבל חשוב לשים לב שבכל האטרף של הנתינה שיהיה לכן זמן לעצמכן! להתחזק, להתמלא... אם יש לכן שאלות אשמח לייעץ... שיהיה בהצלחה!! ובאמת הכי חשוב תהנו מהרגעים היפים האלו...
אפשר להבין פתאום את ירידת החשק רגע לפני ההתחלה. פתאום יש חששות, חרדות, לא כל כך בטוחים... זה טבעי ומובן.
גם מה שסיפרת על נושא השירות אצלכם בבית בוודאי תורם לאווירה.
אני ממליצה לקחת בקלות, ליהנות מההכנות ולזכור שלמרות שמדובר בפרק חשוב ומשמעותי בחיים, חשוב לקחת הכל בפרופורציות ולזכור שגם אם שכחת לקחת משהו את הרי חוזרת הביתה ותוכלי לקחת אותו בפעם הבאה..
שיהיה בהצלחה בכל מקרה!
עוד קצת יותר משבועיים וחצי
אבל יש לי סמינריון עוד שבוע אז זה לא ממש נחשב
להגיד את זה שוב?
גם לי לא בא
בעעעעעע!! להפנים, להזכיר, לא החלטתי את ההחלטה הזאת סתם, זה לא מושלם אבל זה חתכת פלוס לחיים, שנה הבאה תלכי לאנשהו אחר, אוף! נמאס לי להיות בקטוגוריה שאנלא קשורה אליה. מה כ"כ קשה להיות נורמאלית?!?!!? 
והי, תחשבו על הדברים החיוביים - שנה חדשה, והתחלה חדשה לגמרי
זה לא כמו להתחיל עוד שנה בתיכון, שבתכל'ס אנשים כבר קיבעו לעצמם דעה עלייך - כאן את באמת יכולה להביא לפועל דברים שבחיים לא באו לידי ביטוי אצלך, כי האנשים שאיתם תעבדי מעולם לא הכירו אותך לפני כן. D:
חחח אני לא באמת כזאת מדוכדכת, רק חלקית... וזה מצחיק הניסיון לעידוד בנק' ש<כמעט> בדיוק הפריע לי 
אני בכיתה יב והכיוון שלי זה לגמרי ילדים או נוער בסיכון, או ילדים בכללי (אבל משהו משמעותי) ואני פשוט מרגישה אבודה רצח. למי פונים? איך נרשמים? איך אני יודעת מה אני באמת רוצה? את מי שואלים? איזה מסגרות יש לי שיכולות לענות למטרה שלי?
ממש אשמח שמישהי שכבר הייתה שם תכוון אותי כי ברצינות אין לי מושג.
מחפשת שירות משמעותי ומספק?
רשת מעונות ויצו מגייסת מחנכות-מטפלות לגיל הרך
בואי לקחת חלק חיוני בחינוך הדור הבא
● הכשרה מקצועית מתמשכת על חשבון הארגון
● עבודה בצוות מקצועי ואיכותי
● סביבת עבודה חמה, משפחתית ותומכת
0522333957
בהצלחה לכל האלופות כמוני שמתחילות שירות מחר
היי.. אני בת שירות במקום מסוים-מבחינת המקום גם לא ככ כיף לי אני דיי סופרת את השעות עד שזה נגמר, אבל אני עוד מאמינה שאולי זה ישתנה, הקושי האמיתי הוא עם המדשית שלי אנחנו פשוט לא מסתדרות אני אומרת א' היא חייבת להגיד ב', היא לא סובלת אותי ואני גם לא מאוד מחבבת אותה.. קשה לי מאוד ככה!
לא ממש באלי לערב רכזת אני מרגישה שזה סתם יעשה בלאגן (גם הרוב מתחת לפני השטח.. לכאורה אנחנו קצת מדברות ואין משהו דרמטי, אבל אני רואה בשיח שלנו וגם דברים ששמעתי..)
הצילוווו אני עוד רגע משתגעת כאן.. מה כדאי לעשות?
הי אני מדריכה באולפנה שנה הבאה ואשמח לרעיונות למשחקי היכרות לקבוצות גדולות. משחקים שעושים אווירה ולא נמרחים..
