פשוט תראה את זה לאנשים.
יש פה המון אנשים שהתלוננו על מר צרותיהם בחד"ר, ולפעמים אני הייתי היחידה שם.
ושעוותת פשוט ישבתי להם על הוריד שאני לא מוכנה שהם ילכו מהחד"ר בלי שהם אומרים לי שהם חייכו לשניה אחת. פשוט אין מצב כזה! ואם הם החליטו להתנתק- אני שולחת להם באישי שאני תמיד כאן. והרבה מהם גם חזרו אלי, ודיברו איתי.
גם אם הם לא סיפרו לי בדיוק מה קרה להם ולמה וכו'-
תמיד הם יודעים שאצלי אפשר לפרוק, ואני יכולה לעודד.
מספיקה פעם אחת שאתה הבנאדם היחיד שהיה למישו לפרוק עליו, וזה מקרב אותך אליו ברמה שאתה לא מכיר..
אבל לא לבוא ברמה של "בוא, תספר לי מה קרה ונפתור ת'בעיה ביחד."
אני, אישית, תמיד באה בשתי גישות-
א- הבנאדם לא דפוק. קרו טעויות, וכולנו עשינו טעויות. זה לא הופך אותנו לרשעים/דפוקים/מפגרים/אנערף. זה הופך אותנו לעוד יותר בני אדם. => ברגע שהבנאדם מולך קולט שאתה בצד שלו- יותר קל לו לדבר איתך ולהקשיב לך.
ב- אתה לא צריך לספר לי מה קרה. אני מבינה שקשה לך, שאתה מפחד לצאת "רשע", שיהיו לי עליך אח"כ סטיגמות. סבבה. אל תספר. אבל תזכור תמיד שאם באלך לספר, לבכות, לפרוק- אני פה. תמיד. וגם כשאני לא פה-- אפשר לכתוב לי ולכתוב לי ולכתוב לי וכשאני אהיה פה אני אראה את זה ואענה לך. => זה נותן לבנאדם מולך תחושה שיש מישו שאוהב אותי ורוצה בטובתי..
קיצור,
מקווה שעזרתי
די פירקתי עכשיו את כל מה שהיה לי על הלב
בהצלחה צדיק 