שלוםאנונימי (פותח)

הי, אני נמצאת בבעיה. ואני פונה למקום הוירטואלי כי כאן אנשים הם אובייקטיבים.

אני בת 22 ויוצאת עם מישהו שקטן ממני בשנה בערך. שנינו חרדים.

המערכת יחסים שלנו נמשכת כבר על משהו כמו 9 חודשים.

שנינו אחרי ביטול אירוסין בעבר(שהצד השני ביטל).

 

בהתחלה יצאנו ב"שידוך" ואחרי זה נלחצתי מאד (כי זה היה זמן קצר אחרי שביטלתי) והלחצתי אותו ואז הוא אמר שנקח את הזמן... לקחנו את הזמן ויצאנו 3 חודשים... הייתי מאושרת! היו לנו ויכוחים דביליים. אבל אולי זה נורמאלי, ובכל קשר מתווכחים. אבל תמיד הלכנו לישון עם חיוך ואחרי שהכל הסתדר.

אחרי 3 חודשים הסביבה התחילה ללחות אותי להתחתן. ואני התחלתי להלחיץ אותו. והוא ביקש ממני לתת לו זמן. לא הבנתי מה העיניין של הזמן. אם הוא רוצה אותי אז למה לא עכשיו? וככה לחצתי אותו לזה עד שיום אחד כניראה זה עבר גבול והוא נפרד ממני.

במשך חודשיים היינו פרודים. שבמהלך החודשיים האלו הוא ממש רצה לחזור וכ"כ הצטער שנפרדנו והבטיח לי שנקח את הקשר ברצינות.

באמת אחרי פסח חזרנו להיות ביחד מאוהבים מתמיד. והוא כל הזמן דיבר על חתונה(כניראה כדי שאני ארגע)והגיע אלי הביתה. אני באתי אליו. וכל פעם הייתה הצעת נישואין באופק.

מישום מה כל פעם שהוא תכנן להציע לי נישואין היה לנו מין ויכוח דפוק שהרס את כל מה שהוא תכנן והוא נלחץ ודחה את זה בעוד שבוע.

 

אני הייתי נורא מתוסכלת שכמעט הייתי מאורסת לו וזה בוטל.. וככה היה לנו שבועיים של מריבות ורע. ואז נפרדתי ממנו לשבועיים והוא כמובן לא הפסיק לסמס לי וידעתי שהוא מתגעגע.

וחזרנו. אבל הפעם הוא אמר שאני לא אלחיץ אותו עם חתונה. שהוא לא רוצה אף אחת חוץ ממני אבל הוא מרגיש שאני רוצה אותו רק לחתונה ולא את מי שהוא באמת אז שאני ארגע עם זה וזה יבוא טבעי.

באמת אנחנו ככה כבר חודש... אני באמת מאושרת ורגועה.

 

כמובן שלא הכל מושלם. יש ויכוחים פה ושם... חברה אחת שלי אומרת לי שהוא שטלתן שהוא פחדן. ההורים שלי אומרים שאני פראיירית שלו.

אבל טוב לי איתו! אני מאושרת. אני עושה את הכל בצורה הרבה יותר טובה שאני בת זוג שלו. אני לא יודעת אם אני עיוורת מאוהבת או מה אני כבר.....

 

אני לא יודעת מה לחשוב.

הוא אומר שהוא יודע שמהצד זה נראה שהוא משחק בי אבל יום אחד הוא יוכיח לכולם שזה לא ככה...

 

סליחה על החפירה הארוכה!!

אני מקווה שתתנו לי עצות טובות מהצד...

 

תודה!

 

 

נראה לי שזה מצב מורכבאהבה אחישנה
מדי בשביל לייעץ פה בפורום...

נשמע שיש איזה פחד שחוסם אתכם מלהתקדם הלאה....

חבל ללכת סביבו סחור סחור....
אין דבר כזה שמישהו רוצה להציע נישואען ומבטל בגלל ויכוח קטן...?אז מה יהיה אח''כ....?

נשמע שאתם ממש צריכים לדבר עם מטפל/יועץ מקצועי שיעזור לכם לראות את התמונה מחוץ לתלות הרגשית...לראות מה מקשר בניכם באמת, מה חוסם אתכם ולקבל כלי עבודה לצאת ממעגל התקיעות הזאת....

ו...אל תשלי את עצמך! גם אם פתאם לא תריבו חודש ואפילו אם אז יציע נישואין ...אם יש בו פחד שמודחק הוא יצוף שוב עם הויכוח/קושי הראשון...וגם אחרי החתונה...

ללכת ליעוץ זה לא כדי שמישהו יפתור את בעיותיכם. אלא כדי לקבל הכוונה,שיקוף וכלים מעשיים לעבודה.
וחבל על כל יום שעובר! את כבר כ'כ קשורה אליו וחבל להקשר כ'כ לא למי שבאמת שלך....אז לא לפחד!יש מלא מטפלים מעולים ונחמדים...

דיברתי איתואנונימי (פותח)

על טיפול זוגי הוא מסכים והסכים מזמן.

אבל אני לא מבינה כ"כ מה הטעם...

הרי הוא אמר לי בפירוש מתי שחזרנו פעם אחרונה שהוא לא בשל...

אני לא יודעת אם זאת הסיבה באמת שהוא לא בשל לחתונה או שזה אני ספציפית.

מישום מה תמיד שאנחנו מעלים את הנושא הוא איכשהו מעלה עוד נושא שהוא מרגיש שאני מרגישה שהוא לא מספיק לי.

לא מספיק לי הכוונה לא מספיק טוב עבורי או שאני חשה טובה יותר ממנו ושיש לי דרישות גבוהות ולא משנה כמה הוא משקיע זה אף פעם לא מספיק. וצריך שיהיה איזון.

 

מבחינתי הוא מספיק לי ומושלם בשבילי ואני לא מבינה את כל זה! איך עוד אפשר להראות לגבר שהוא אהוב ורצוי בכל מצב?(למרות שתמיד לימדו אותי שאני צריכה להראות לגבר שאני ממש לא פראיירית ואני לא איתו בכל מצב!)

 

הוא הרבה פעמים אמר שהוא מרגיש שאני רוצה אותו בשביל חתונה. בגלל שכל החברות שלי כבר התחתנו.

 

זה ברור לי שזה לא רק זה...

נראה לי יש פה בלבול....אהבה אחישנה
נראה לי שיש פה בלבול----->אהבה אחישנה
אלף כל- ברור שאת רוצה אותו בשביל חתונה......!!
אם לא בשביל חתונה אז בשביל מה אתם ביחד.......?
וזה בכלל לא 'רק'...זה כל העניין...לבנות בית משותף,זוגיות כנה ונצחית ולא ארעית...

ואם זה לא ברור לו שלשם הוא רוצה להגיע....ועוד הוא מצייר לך שאת לא בסדר בגלל שאת רוצה להתחתן....???!!....אז אחות יקרה, תחשבי טוב עם עצמך...תפנימי שהבלבול הוא אצלו...

ו...בטח שצריך ללכת לטיפול.
דוקא כי הוא אומר שלא בשל...למה את צריכה לסבול ,לחכות,לבזבז את זמנך ולהתייסר ככה...?
יתכן ויש לו איזה פחד/חוסר אמון/תפיסה לא נכונה מכל העניין של להתחתן...
ובטיפול מבררים מה העניין באמת..ומקבלים כלים להתחיל לזוז ובאמת לעבוד ...

סליחה שאני אומרת את זה בחדות,
לדעתי את צריכה להתעורר ולהתחיל לרחם על עצמך ועל חייך. וגם עליו.
ולא להתקע שם ורק להאמין לו...להבטחות שהזמן יעשה את שלו...תעשי לשניכם טובה ואל תאמיני!
אם את רוצה שיזוז משהו.

אני לא אומרת להיפרד...!! אבל לקבל עזרה! דחוף!
9 חודשים זה ה מ ו ן זמן......!!!
את מזכירה לי אותיאלומה20

זה לא נשמע טוב

בכנות. כמובן שהמצב אצלי היה בהרבה יותר גרוע גם ממובנים אחרים אבל  לפי דעתי המשפט "הוא אומר שהוא יודע שמהצד זה נראה שהוא משחק בי אבל יום אחד הוא יוכיח לכולם שזה לא ככה..." מעורר חשד. אל תתלי תקוות כי מה שאת רואה עכשו זה מה שיהיה. אולי הוא תלותי ואובססבי אליך אבל אתם לא מתאימים? מהניסיון שלי , ההורים צודקים . אם את כנועה לו יותר מדי  זה גם לא טוב. אל תתני שיחשבו עליך אפילו שאת פרייארית .

הוא צריך לחזר אחרייך לא את

אצלי היה סיפור שהבחור שניפרדתי ממנו  (ב"ה!!)  הציע לי נישואין  יחסית מהר ובכלל לא ציפיתי .. אבל הצהיר שנתחתן עוד שנה שנה וחצי ... ואני לא התלהבתי מזה. גם בגלל הדת..  ואז נוצר מצב שדומה לזה שאת מתארת.. אני לחוצה שהוא לא רציני בכוונותיו והוא מבטיח שהכל יהיה בסדר .. הוא משחק ברגשות שלך. ואולי משכנע אותך בצורה חזקה שטוב לך ובפנים את צועקת "תתקדם" והוא מתעלם  

 

אין עצות בסיפור כזה חוץ מללכת ליעוץ רציני...חתונת הדמים

או מישהו שמבין בתחום.

 

את במקרה יותר מידי מסובך מכדי להסתמך על עצות של גולשים בפורום....

לא הבנתי דבר אחדמוטיז

למה זה שאת רוצה להתחתן אומר שאת לא רוצה את מי שהוא באמת? נשמע כמו גישה לא יהודית,

אין קשר יותר אמיתי מחתונה!

 

אל תענה לה. שתלך ליעוץ וזהו. זה מקרה מסובך מידי.חתונת הדמים
כן המפקדכבשת החורף
לא המפקד! (תרתי משמע)מוטיז

משמעות א': שאתה או את לא המפקד

משמעות ב': שגם אם כן את\ה לא צודק, לא עניתי לה

תקשיבי למה שחברים והמשפחה אומרתאנונימי (פותח)

אהבה עיוורת! ככה שגם אם תרצי ותנסי מבחינתך הוא מושלם ואין לו חסרונות כלל וכלל באמת לטובתך במיוחד שלאחר שביטלת אירוסין וכתוצאה מכך נפגעת מאוד הייתי מציעה לך לבחון שוב את הנושא נישואין זה לא משחק!

הצעת נישואיןדור3

אני ממליצה לך ללכת ליעוץ באופן דחוף הנקודה כאן לא ארוסין כן או לא יש כאן בתאור שלך סימפטומים רבים לאחד שיהיה בעל מכה אל תעשי שום צעד משמעותי מבלי להתיעץ עם איש מקצוע אמיתי ולא שרלטן שרווח מאוד בציבור החרדי מתוך עבודה עם הנושא

מסכימה איתךאלומה20

סימפטומים רבים לאחד שיהיה בעל מכה

 

מניסיון קשה

בכלל לא נראה ליעדידפ

הריח הוא מורח אותך,

לא בשל- לא ביחד!

תהיה לא בשל עם עצמך

אל תשלח SMS אלתתקשר

ואל תפנה בכלל

להכיר הוא מכיר

יש לו בעיות שיפתור אותן לבד

ויכוח לא דוחה הצעת נישואין- ויכוחים עלולים להיות חלק מהחיים

חשוב לשקול- איך הוא מגיב בשעת ויכוח? 

האם בסופו של יום את מרגישה תמיד טועה? אשמה?

 

תשלחי את הכתב שלו לגרפולוג\ית מומחה\ית בלי ידיעתואנונימי (פותח)

ותנסי לברר טלפונית אצל הגרפולוגית אם הוא ''בשל'' להתחתן אתך...

רעיון מעולהארלט

אבל תקבעי פגישה רק עם גרפולוגית מעולה והיא כבר תתן לך ניתוח אופי וניתוח מצבו כרגע. את צריכה להשיג קטע שהוא כתב. עדיף על דף בלי שורות

וכשהוא ישמע על זה הוא בטוח ירצה להתחתן איתה...כבשת החורף
ועם אסטרולוגית וקוראת בקפה... רק להיות בטוחה...האדם היושב
גרפולוגים לא מנתחים כתב יד בלי אישור של בעל הכתבw.w.m.n

אסור להם

לפי דעתי האישית את צריכה להציב לו אולטימטום של זמןמאיה29

9 חודשים זה המון זמן להיות ביחד ולא להיות סגור אם לרצות להתחתן או לא ! הבטחות ומילים יפות זה נחמד ויפה אבל אותי לימדו שמילים נאמרות באוויר ומעשים זה הקרקע והבסיס ...

 

תדעי, הבעיה היא לא אצלך, הרצון שלך להתחתן כבר ולבסס את הזוגיות שלכם הוא מצויין, לגיטימי, בוגר וכך צריך, אם לא להוט לו להתחתן וכל וויכוח שלכם מעורר בו פחד אז הוא צריך לבדוק את עצמו, כל דקה בחייך היא חשובה אל תבזבזי את זמנך על בחור שעדיין מבובל ובשום פנים ואופן לא להיות כנועה או פראיירית, ומי כמו ההורים שלך מכירים אותך! תקשיבי להם!!

 

קחי אותו לשיחה רצינית בלי קוצי מוצי, ותבהירי לו חד וחלק שאם הוא לא מציע לך בתוך זמן מוגבל שאת תבחרי לשיקולך (ועדיף כמה שיותר מהר...)את בוחרת לך כיוון אחר בחיים..בלעדיו ! לא ראוי לך בחור שנותן לך לחכות כ"כ הרבה זמן ושאת מעניקה לו את כל אהבתך ונותנת לו הזדמנויות רבות כ"כ...

 

חשבי על זה ! הזמן הוא חשוב ! וזכרי ... מילים לא אומרות שום דבר, רק מעשים אז שיתעורר על החיים שלו קצת !!!

 

בהצלחה יקירה, מאחלת לך שתדעי רק שמחה וטוב והקב"ה יעזור להחליט את ההחלטה נבונה והנכונה בשבילך...

 

 

אם כבר לפני האירוסין אתם צריכים ללכת לייעוץ...אדם נוף מורשתו

מה יהיה אחר כך?

 

זה שהוא מתקשר ורוצה זה לא מפתיע, יש דבר כזה שנקרא כח ההרגל.

 

זה שלך טוב זה נהדר, אבל השאלה היא אם את לא מסונוורת.

 

בדרך כלל אני לא מאד בעד לשמוע את החברה, אבל במקרה הזה כדאי לייחס לה משמעות.

 

אני אישית הייתי נפרדת לתקופה ארוכה, שתבטל את כח ההרגל, בלי לדבר באמצע בכלל. תבדקי מה קורה אז.

ויכוח דוחה נישואין?אנונימי (פותח)

אולי הסדר הוא שונה???

לא הויכוח דוחה את הצעת הנישואין, אלא הוא יוזם וויכוח, כדי שתרגישי שהיום לא מתאים להציע נישואין.

 

נסי לחשוב על הוייכוחים שהתעוררו, האם יתכן שהוא ממש יזם אותם, כדי שלא תצפי שהיום, אחרי וויכוח הוא יציע נישואין?

 

ועוד משהו, הוא בן 21, ואתם יוצאים תשעה חודשים כלאמר כשהוא היה קצת יותר מעשרים, נפגשתם והוא היה כבר אחרי ביטול אירוסין.

 

מתי הוא הספיק כל כך הרבה?

 

הוא נראה לך אדם נחמד, איך הוא נראה לך כבעל?

מעניק או דורש?

מתחשב או משתלט?

 

חשבי על כך, בעיקר על הוויכוחים שמסייעים לו לדחות את הצעת הנישואין.

יש סיפור ממש דומה ששאלו את הרב מרדכי אליהומרים שראל

בספר אביהם של ישראל חלק א' או ב'.

נראה לי שהוא ענה שהצד השני צריך להחליט,

ואם הוא לא מחליט צריך להיפרד, אבל תבדקי את זה.

הרבה בהצלחה ומזל טוב!

ליבי ליבי!! לכי ליעוץ.. ואל תסכימי להיות סמרטוט!מייכ

הוא צריך לחזר אחרייך לא להיפך!!

 

כן.. זה קשה,, כי נראה כמו שאת רוצה אותו.. מאוהבת וטוב לך איתו, ומרגישה אדם יותר טוב.. זה המון!

 

אבל..

הוא משחק בך חמודה.. כאילו את רוצה אותו יותר משהוא רוצה אותך.. הוא צריך כל הזמן הוכחות.. מה? כל החיים תצטרכי להוכיח לו? זה מעייף! זה נורא! 

 

ו.. אם הוא לא רוצה אותך כלכך,, הוא לא ראוי שתירצי אותו.. כאילו טוב לו בקשר איתך.. טוב ברור את נשמעת כזו רגישה ומקסימה.. ונותנת לו תחושה טובה..  אבל אולי את עולה עליו? יותר טובה ממנו? והוא מרגיש קטן לידך ולכן מפחד? אולי הוא לא רוצה דווקא אותך.. אלא את התחושה הטובה שאת נותנת לו? נחמד לכם ביחד.. אבל הוא לא רוצה להתחייב??

 

טוב נראה לי שמה שכתבתי קצת המאיס אותו עלייך..

 

 יש שיר מהמם של שלומי שבת ששר: "אם יש חזק בין שנינו זו רק את" 

 

אבל גם הוא צריך להיות משו ולא סמרטוט, מה שגורם גם לך להיות סמרטוט בשבילו!

 

 

בהצלחה מהממת! 

 

שיהיה לך בקלות! 

 

קשה קשה אהבה!!!
 

אה.. ואני רוצה לכתוב לך משו נוסף,, שכתבתי אותו לעצמי..

 

אם בסוף תתחתנו - אז תראי איזו אהבה גדולה יש לכם.. מקסים!

ואם תיפרדו- אז זה עוד יותר רומנטי! למה? כי למרות האהבה הגדולה איתו, את מוותרת עליה למען בעלך האמיתי! כאילו איתו זה יהיה עוד יותר עוצמתי בעז"ה!!!

 

 

עצהקטנה גדולה
יהלי! בוקר טוב ! צר לי לשמוע על המצב בו את נמצאת. באמת מצב לא קל!
כפי שקראת כאן בפורום כמה ןכמה פעמים, הליכה ליועץ או יועצת זה רעיון מעולה. אני אף פעם לא אהבתי יועצים. לא ממש האמנתי לעניין היועצים, עד שהקב״ה הפגיש אותי עם זוג יועצים נשוי שבמקרה הם גם שדכנים. הלכתי אליהם כדי שישדכו לי . לאחר כמה זמן פגשתי בחור ובמהלך הקשר הייתי חייבת עצות והדרכה וזכרתי אותם.. התקשרתי אליהם וקיבלתי הדרכה מעולה. הם ליוו אותנו במהלך הקשר וכל פעם שהייתי צריכה עצה ואפילו קטנה הם היו שם. יש להם חכמת חיים , הם מכירים מאוד את עולם השידוכים כי הם משדכים וגם מעבירים קורסים לשדכנים והרצאות... מבינים וקולטים בדיוק את האדם שעומד מולם ומבינים לנפשו. עם הזמן נתקלנו במכשול גדול בקשר שגרם לנו להפרד לשבועיים.. וכאן העזרה שלהם היתה גדולה מאוד. הם פגשו גם את הבחור והזמינו אותו אליהם לשיחה, ביררו עליו גם בנוסף.
מה שאני באה לומר הוא שההדרכה היא נכס יקר וצריך וחייב לקבל אותה.
יהלי, שבאת לפורום להעלות את בעייתך מתוך מחשבה שכאן האנשים הם אובייקטיבים וזו מחשבה מעולה כי כשהרגש מעורב אין מקום למחשבות שלך, של ההורים,של חברות ... יש מקום רק לעצה ומחשבה מתוך שכל ולא רגש!! ויועץ , משם תבוא הישועה. בסיפור הזה אין יותר מקום לרגש. הרגש הוא כמו יצר הרע שמסית אותך לכיוון שלו ולא נותן לך לחשוב בבהירות ולנתח את המצב כראוי.
נשמע שקיימת בעיה בהתמודדות של הבחור. אתם חייבים לפנות להדרכה ומהר!
הרשי לי מכל הלב להמליץ לך עליהם. הם מירושלים. אם תרצי אשמח לתת לך את המס' שלהם. תפני אליי למייל. Leac99@gmail.com
ואת בטח סקרנית לדעת מהו סוף הסיפור שלי? מה עם הבחור?
היום, כבר חצי שנה שאני קמה לצידו בבוקר עם חיוך...
בשורות טובות!
אם תרצי אמליץ לך על רב ממש טוב שמבין בענייןסוד היצירהאחרונה

תפני אליי באישי כמובן!

כמה טריקים על משיכה מעת קדםכְּקֶדֶם

לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו

תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!

מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן

לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.

כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.

דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר

לא בטוחה שהבנתיכל היופי

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

מי אמר שזה נכון?לגיטימי?

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

הוא ממש לא מתייחס כמו מכונהקעלעברימבאר

Dude, מה זה האובר התעסקות בפרטים הזה?די שרוטאחרונה

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

מה דעתכםאשר ברא

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת

קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת

את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע

מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

קשה כקריעת ים סוףמסתתר

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת

מבורך מאוד.advfb

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

למה לא?ברוקולי

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

חושב שזה מבורך אבלישי2

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

זה תלויאילת השחר

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

זה שחתכת ממישהו לא אומר שהוא לא טובמישהי719

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

מכיר כמה וכמה זוגות כאלוהסטורי

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

לדעתי, יש להן טעות יסודית.לגיטימי?אחרונה

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָהאחרונה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

שיר ממבט של רווקאש לבנה

הי.

הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.

"אבל אחלה בחור"

תהנו

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,

פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה

בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,

אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.

הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב

וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי

אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,

בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.

וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,

יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר

אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:

"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?

אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,

אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,

תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,

שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,

שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה

מושלםהפי

ככ מתחברתמישהי719

מושש!מסתתר

הגרסה הרגועה עדיפה?אש לבנה

ראשונה!מסתתר

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

מקסים! בקרוב מ מ ש!נחלת

אגב מי שהתחבר לסטייל - שיר נוסף משעשע שעשיתי אתמולאש לבנה

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

מתחרה בגידי גוב. גם בשורה האחרונה...shindovאחרונה

דאגה רעילות וזהירותMentality

מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.

דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.

אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.

המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.

יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.

זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.

ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.

במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.

כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.

יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.

יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.

כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.

בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.

כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.

"אכילת לב"התלמיד העייף

"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

ברוררadvfb

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

הכאב שלך מובןברוקולי

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

אלו החייםלגיטימי?

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לפעמים קשה לגלות שאלו החיים, וזה בסדר גמורadvfb

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

בטח שזה קשה!לגיטימי?

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

נכוןadvfb

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

אתה צריך להשתפר גם בלי קשר אליהמשה

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

אכילת לבאשר ברא

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אם אתה בעניין של ספריםכל היופיאחרונה

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

על מה אתם מדברים בשיחה ראשונה בטלפון ?בננה1234

סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל

זה לא שיחה שמדברים בה יותר מידיפצל"פ

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

לדעתיאשר ברא

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש שיחות ויש שיחותלגיטימי?

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

שאלה מעולה!advfbאחרונה

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

מסכימה ממש!עַלְמָה

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

חיפוש זוגיותאתרוג1

הי לכולם

מחפשת זוגיות רצינית לחתונה

מסורתית שומרת כשרות וחגים

איפה אפשר להכיר?

ברוכה הבאה.אביעד מילוא

בהצלחה בחיפוש

יש בתגובה הנעוצה בראש הפורום קישור לשדכנים, ישקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 1:26

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

כאן זה פחות המקום להכירלגיטימי?

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אבל גם פה תמיד תתכן האפשרותקעלעברימבאר

אמת, אבל פחות נראה לי שיש מסורתייםלגיטימי?

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

לא מקבל את סעיף א'advfb

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

בוודאי. אבהיר את כוונתילגיטימי?אחרונה

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.