הי, אני נמצאת בבעיה. ואני פונה למקום הוירטואלי כי כאן אנשים הם אובייקטיבים.
אני בת 22 ויוצאת עם מישהו שקטן ממני בשנה בערך. שנינו חרדים.
המערכת יחסים שלנו נמשכת כבר על משהו כמו 9 חודשים.
שנינו אחרי ביטול אירוסין בעבר(שהצד השני ביטל).
בהתחלה יצאנו ב"שידוך" ואחרי זה נלחצתי מאד (כי זה היה זמן קצר אחרי שביטלתי) והלחצתי אותו ואז הוא אמר שנקח את הזמן... לקחנו את הזמן ויצאנו 3 חודשים... הייתי מאושרת! היו לנו ויכוחים דביליים. אבל אולי זה נורמאלי, ובכל קשר מתווכחים. אבל תמיד הלכנו לישון עם חיוך ואחרי שהכל הסתדר.
אחרי 3 חודשים הסביבה התחילה ללחות אותי להתחתן. ואני התחלתי להלחיץ אותו. והוא ביקש ממני לתת לו זמן. לא הבנתי מה העיניין של הזמן. אם הוא רוצה אותי אז למה לא עכשיו? וככה לחצתי אותו לזה עד שיום אחד כניראה זה עבר גבול והוא נפרד ממני.
במשך חודשיים היינו פרודים. שבמהלך החודשיים האלו הוא ממש רצה לחזור וכ"כ הצטער שנפרדנו והבטיח לי שנקח את הקשר ברצינות.
באמת אחרי פסח חזרנו להיות ביחד מאוהבים מתמיד. והוא כל הזמן דיבר על חתונה(כניראה כדי שאני ארגע)והגיע אלי הביתה. אני באתי אליו. וכל פעם הייתה הצעת נישואין באופק.
מישום מה כל פעם שהוא תכנן להציע לי נישואין היה לנו מין ויכוח דפוק שהרס את כל מה שהוא תכנן והוא נלחץ ודחה את זה בעוד שבוע.
אני הייתי נורא מתוסכלת שכמעט הייתי מאורסת לו וזה בוטל.. וככה היה לנו שבועיים של מריבות ורע. ואז נפרדתי ממנו לשבועיים והוא כמובן לא הפסיק לסמס לי וידעתי שהוא מתגעגע.
וחזרנו. אבל הפעם הוא אמר שאני לא אלחיץ אותו עם חתונה. שהוא לא רוצה אף אחת חוץ ממני אבל הוא מרגיש שאני רוצה אותו רק לחתונה ולא את מי שהוא באמת אז שאני ארגע עם זה וזה יבוא טבעי.
באמת אנחנו ככה כבר חודש... אני באמת מאושרת ורגועה.
כמובן שלא הכל מושלם. יש ויכוחים פה ושם... חברה אחת שלי אומרת לי שהוא שטלתן שהוא פחדן. ההורים שלי אומרים שאני פראיירית שלו.
אבל טוב לי איתו! אני מאושרת. אני עושה את הכל בצורה הרבה יותר טובה שאני בת זוג שלו. אני לא יודעת אם אני עיוורת מאוהבת או מה אני כבר.....
אני לא יודעת מה לחשוב.
הוא אומר שהוא יודע שמהצד זה נראה שהוא משחק בי אבל יום אחד הוא יוכיח לכולם שזה לא ככה...
סליחה על החפירה הארוכה!!
אני מקווה שתתנו לי עצות טובות מהצד...
תודה!
