תמיד כשאנחנו מדברים בסוף שנינו יוצאים מעוצבנים וגם כשאנחנו מדברים זה צועקים

וסתם שתדעי!

נסענו לטיול היום עם חברים וכולם רצו לעשות אבובים!

ורק לנו אמא שלי לא הסכימה!

כאילו אנחנו ילדות קטנות!

אני באישי...

דבר ראשון אני בטוחה שאת לא שונאת אותו,את עצבנית!!!

דבר שני לכי אליו דברי איתו הכי דוגרי שיש....

אני בטוחה שזה יעזור!

ותגידי לו אבא תן לי להתקדם לאט לאט כי זה לא יעזור!

תסבירי לו איך את רוצה שהוא יעיר לך וכו'...

בהצלחה!!!

נ.ב-הוא בכל זאת אבא שלך ורוצה לטובתך!

ואת לא שונאת אותו...תאמיני לי זה יעבור...!

(מדובר לשלוצקי וישראלית)

מה אתם מתווכחות איתה אם היא באמת או לא באמת שונאת את אבא שלה?!

ככה היא מרגישה עכשיו! אז מה אתם בכלל פותחות את זה?!

סליחה אם פגעתי! זה פשוט הציק לי... גם לי יש משו דומה וזה טעון וכואב לי מדיי...

בס"ד

 וגמלי יש דבר כאוב מאוד וטעון מאוד עם אבאשלי-אי אפשר לדבר איתו,אני והוא זה ממש כמו שמן ומים-לא  הולך ביחד,אבל למדתי איך להסתדראיתו בסופו של יום-וגמאתם תלמדו,פשוט צריך לתת לזמן ולשכל לעשות את שלו.........

מה את יודעת בכלל מה קרה שם? ואצלי...???

איך את מסוגלת להיות כלכך בטוחה בעצמךך?!?! שאת בכלל לא יודעת מה קרה שם!!!!

רוצה גילוי לב?? כן! אני שונאת את אבא שלי! 

ואל תגידי שאני לא!! כי אני באמת שונאת אותו!! שונאת אותו בכל נימי נפשי!!

פשוט תסתמי!!!!!!

עיצבנת אותי. איכזבת אותי.

את פשוט.....

עזבי. 

בס"ד

אני לא אפתח איתך עכשיו את הריב הזה כי הוא פשוט מיותר-אבל תאמיני שעברתי הרבה אבל הרבה עם ההורים שלי-דברים שאת אפילו לא רוצה לדעת עליהם-אל תסמכי כ"כ על הדברים שאת אומר,כי את לא יודעת בידיוק מי עומד מאחורי המסך טוב?!

כי אני באמת חושבת שהיא סתם אומרת את זה כי היא ממש פגועה או לא יודעת מה מאבא שלה..אבל לא נראה לי שהיא באמת שונאת אותו...

בסך הכל הוא אבא שלה לא איזה מישהו זר...ואולי הוא מקשה עליה אבל זה לא מצריך אותה לשנוא אותו...

זה גם כפיות טובה להגיד כזה דבר..אחרי הכל הוא זה שגידל אותך וכו'..אז מה עם רבת קצת או הרבה....זה יסתדר תדברו ותעדנו תענינים...

ושוב.אם את רוצה אני באישי בשמחה לעזור!!

אולי לא הבנתי כל כך נכון את מה שניסית להבהיר כאן..אולי אבא שלך עזה לך כל כך רע שזה באמת מצריך לשנוא אותו אבל באמת שזה לא נראה ככה...

אם היא היתה יותר מפרטת אולי הייתי משנה את דעתי!

ואין לי בעיה אם זה שאת מתעצבנת.....

תתעצבני זה טוב!

ותאמיני לי שכשאבא שלך יהיה ח"ו במצ קשה,לא עלינו!!!

את תביני שאת מתה עליו!!!

אולי עכשיו את בכסוך איתו וכו'...

אבל אין לך מושג מה שהורים עושים בשביל הילדים שלהם!

אז תתחילי להעריך גם אם זה לא נראה,אני בכייף יכולה לדבר איתך באישי ולהמליץ דברים!!!

וסתם ככה אני לא אומרת לך שהחיים שלי הם דבש....

היתה לי תקופה ששנאתי את הבית,רציתי ממש לברוח ואז דברתי עם ההורים שלי!

ובהחלט אני מצטערת על כל הקללות והטימטום שיצא לי מהפה עליהם!

ואני מבטיחה לך שיבוא יום וגם את תתחרטי!!!!!

ואני ישתוק . כי אם אני יתחיל לדבר יחסמו אותי .

גם אני מזמן לא ביחסי BFF עם ההורים שלי... ואמא שלי.. זה אגדה של ממש...

כן אנחנו בכזה גיל. לחלקנו זה יעבור, לחלק לא.

ואנשים, הלל שיא הצודקת!!!
בייחוד בסיפור שלה. תקלטו יש כזה דבר שאבא ישנא את הבן/בת שלו...

אני מבין מאיפה באה ההתיפיפות הזאת של "נשמה.. תראי.. את לא שונאת... הוא לא שונא.. שנאה מזוייפת.."
ואנא ערף איזה עוד זבל אמרתם כאן...


זה מזכיר לי את "נשים בירוק"
אלו נשים מסכנות שלא נחשפו באמת לפיגועים ורצח מהחברה הערבית לכן הם אומרים:"נשמות... תראו.. אנחנו לא שונאים.. הם לא שונאים... זה סכסוך אדמות.." וכו' וכו'

הם אומרות מציאות מסויימת כי הם לא נחשפו למציאות קשה.
אני, הלל, ואני בטוח שעוד כמה, נחשפנו למציאות הלא מלהיבה הזאת. שלפעמים אבא/אמא ינתקו קשר עם הילד/יעיפו מהבית/יגרמו לברוח/עוד אלפי דברים.


אם אתם לא חטפתם כזה דבר אשרייכם ואשריי חלקכם. אבל אל תטיפו לנו שאין משהו שנוכחנו לדעת שיש!!!!!


נ.ב.
אני באישי


 

בהתחלה אמרתי וואלה זה אבא שלי אני לא באמת שונאת אותו..אבל בחודש האחרון זה ניהיה כבר מוגזם כל המריבות וזה אני כבר לא סובלת אותו

אנחנו כל הזמן רבים.כל הזמן אני כבר כ"כ רגילה שזה כבר לא כ"כ מפריע לי הצעקות ולא הריבים

פשוט כל פעם מחדש אני שונאת אותו וזה מפחיד אותי שאני מרגישה כלפיו ככה..זה אבא שלי..

אבל אברי והלל צודקים למברבה הצער..

למה אני למה דווקא אני??!?כל יום בערך אני שומעת אתזה מאמא שלי

"איך איך יצאה לי בת כזאת??מה עשיתי?"

אני באמת אני מרגישה שאני רוצה למות הלוואי והייתי יכולה לעוף מכאן אבל זה לא מציאותי

למה אני ה'?!למה???????שיעזבו אותי בשקט!

זה מה שאמא שלי אומרת באמת..לא המצאתי או הגזמתי אומשו המשך המשפט יותר גרוע..אני לא רוצה לומר אותו..

אני באישי בכיף...

אולי לא ברמה הזאת וב"ה שעברתי את הגיל של שונא אבל גמ אני רב פווווווול עם ההורים שלי

בשמחה באישי ותדעי שאת לא לבד

וכן אני אומרת את זה מניסיון...,אולי אם היא היתה מפרטת יותר לא הייתי אומרת את זה כי אני לא באמת יודעת איזה מצב באמת היא...כמו שכתבתי קודם...

אבל כרגע אחרי שהיא נתנה לי קצת יותר מידע אני באמת מבינה!!

אני מכירה חברה שלא דיברה עם אבא שלה פוול זמן...מאז שהיא היתה ממש קטנה כיתה ה' או ו' עד כיתה ט'...וכן עכשיו ברוך ה' הם בקשר מעולה...הייתי אצלה כשהיא דיברה איתו בפעם הראשונה...אחרי כל השנים האלה...אבל זה היה בגלל משהו מאוד ספציפי....

נשמה,תדברי עם מישהו קרוב מהמשפחה..אולי יוכלו להסדיר את הענין בניכם...

את כל כך פטתית...

אין לכם מושג מה אפשר לעבור עם הורים, ואתם משגעים עם ה"נשמה את לא שונאת"!!!!

למעשה קשר בין בן/בת להוריו/הוריה הוא כ"כ עמוק שנראה שיש פה הגדרה לא נכונה,אדם ששונא מישהו ויקרה לו משהו (לדוגמא אויב,חלילה לשנוא אדם מישראל) לא יתחיל לחשוש לגורל אותו אדם ויהפוך ברגע אחד את "שנאתו" כלפיו בדאגה ואהבה..

זה גיל ההתבגרות והרבה עברו את החיכוכים האלו ברמה כזו או אחרת(והגיל אינו מצדיק אי כיבוד הורים).אם אתה חושב אחרת כלפיך אז אדרבא זה המקום לתקן קשר שהגיע עד לרמה כזו.אלא שלרוב זה לא כך(לא אומר שלא צריך לתקן,אלא שלרוב זה חלילה בטח שלא יגיע לשנאה אמיתית).אתה מוזמן לשלוח לי הודעה אם משהו בעיניך נראה לא נכון..

באמת אני לא יודעת את כל הצדדים....

אני ממש מבינה אותך!
אנחנו לא מושלמים, אנחנו בני אדם!

וסתם ככה אני חושבת שלמרות שאת לא מסתדרת עם ההורים שלך,

עדיף לך לפרוס לפניהם את כל מה שאת מרגישה! 

ו....עוד המלצה-אם יש לך אפשרות לפנימיה לכי על זה...

אני הייתי בפנימיה וזה דיי עידן תמצב עם ההורים שלי!!!!

אולי זה יקל עלייך!!!!

בהצלחה ואם באלך אני באישי בכייף!

מקווה בשבילך שהכל יסתדר, ותוכלי לכתוב במהרה ש- אין כמו אבא שלך!!!!

יש כזה דבר לשנוא את אבא ואמא!!!

גמלי זה היה פעם...לגיטימי ביותר!!!זה לא האידיליה כמובן, אבל זאתי מציאות...

אני באישי,לא מבטיחה לעזור..להקשיב-תמיד!

אני חושבת שכששונאים מישהו לא אכפת שיקרה לו משהו....

אפילו לא אכפת שהוא ימות!!!

אז אם אני טועה.....

תקנו אותי!!!

אולי אומרים את זה בקטע של הסלנג ,

 או סתם מרגע של עצבים כשרוצים שהבנאדם המסוים שעצבן אותי כרגע יעוף לי מהעניים??!!!

בס"ד

מה אתם חושבים?!!?!?!?!שלי לא קשה לומר אבאשלי אוהב אותי?אבא שלי ירק לי בפרצוף(פשוטו כמשמעו) ואמר לי בפנים כמה גרועה אני!! אינלי שומדבר במשותף איתו-אפילו שיחה אי אפשר לפתוח איתו! אז תרדו מזה-ועובדה שאני ממשיכה להאמין שהוא עדיין אוהב אוית-ומשכנעת את עצמי שאני אוהבת אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מה נסגר איתכם?!?!?! אם ההורים שלכם  היו כ"כ שונאים אותכם מעיפים אותכם מהבית בבעיטה!תתחילו לחשוב טוב טוב ולהעריך קצת יותר ת'הורים שלכם לפני שאתם מדברים ככה!!(ואני לא מנסה לעשות את עצמי מסכנה-כי אני לא ,ואבא שלי הוא לא רע-הוא האבא הכי מדהים בעולם,פשוט רציתי שתלמדו להעריך אותם קצת מעבר לדברים שאתם רואים)

בס"ד

 ילדים שההורים שלהם אונסים אותם ומתעללים בהם (ב"ה...לא מכירה כאלה-מהחדשות)והם לא רוצים לדווח למשטרה כי זה משפחה-ולמרות הכל שהם שונאים אותם,הם לא רוצים לפרק את המשפחה

אם לא הייתי מובנת אני שונאת !אני לא יודעת איך להגדיר פשוט שונאת בצורה שאפילו אני נבהלת מעצמי

אבל אני שונאת אותו!

ותמיד אפשר להתפלל לה' ותראי ישועה בקרוב!

-לגבי הערך להורים!!!!

ו....!!!!!- אולי את יכולה ללמוד מאולפניסטית, הרי את אמרת שהמצב שלך לא כמו שלה....

אז אדרבה ששלך יותר קל-

תסתכלי אותה, אווו באמת אחלה כוחות!!!!
זה לא קל והיא מצליחה....

חוץ מזה שאם את רוצה לצאת מהמצב הזה ואת כ"כ משכנעת את עצמך שאת שונאת אותו אז אני יכולה לחתום לך שאת לא תצאי!!!!!

בהצלחה נשמה!!!!!!!

שאני משכנעת את עצמי שאני שונאת אותו?!נראלך כיף לי?!?את בכלל יודעת באיזה מצב אני?!?????!

איך את יכולה לומר כזה דבר בכלל"??!

מה לעשות אני מרגישה ככה אני לא יכולה להרגיש אח\רת ואל תעיזי להגיד שאני מנסה לשכנע את עצמי!

איך את יכולה להגיד את זה בכלל?!את באמת חושבת שכיף לי ככה????!

סליחה על התוקפנות אבל זה עיצבן אותי

בס"ד

שמעת על המשפט הזה איפעם?זאת הכוונה-לפעמים את חושבת שמה שאת מרגישה באותו הרגע הוא אמיתי ויישאר לעד-ולבסוף,את עושה טעות שלמשך זמן רב מאוד התחרטת עליה-רק בגלל אותו הרגש הרגעי הזה,המוח האנושי יודע כל הזמן להבדיל בינהם,ולכן לפעמים רגשות רגעיים אלו נראים לך אמיתים,אז "משכנעים את עצמך" כן!!עם כמה שזה נשמע מזעזע....כמה פעמים שישבתי ובכיתי בחדר-אזרתי כוחות,והתחלתי לומר לעצמי "אני אוהבת את ההורים שלי למרות הכל" ולחזור עלזה שוב ושוב ושוב ,ואז-בן רגע הרגש הנתעב הזה נעלם-הלב מתרכך ורוצה מחילה,סליחה ....ותאמיני לי שאני לא חיה בשום סרט-וגמלי אינשום דבר במשותף בין אבאשלי לביני-יש ביננו הבדל של 36 שנים!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...