אמור להיות תוכן בשמחה, לא? איך היא תיוולד מעצמה? ואם כן כנראה שהיא לא אמיתית,

חוצמיזה זה ממש לא קשה, וזו עוד סיבה לכך שזה לא יכול להיות,

הבעיה היא שבמהלך החיים קורים דברים לאדם שמאפילים על השמחה שלו, כל מה שהוא צריך לעשות זה לחזור אל הצב של השמחה.

ה'הצגה' של השמחה בסופו של דבר תזכיר לו את מצבו המקורי= שמח- וכך הוא יגיע לשמחה אמיתית.

מקווה שהובנתי אם לא אנא אמרו זאת.

מי שבכל תורתו שזור הצורך בשמחה, שזורה ההזדקקות לשמחה בעבודת ה' שלו, אין זה סימן שהוא היה מדוכא לאללה? כי מי שבאמת שמח, לא צריך לדבר על זה כ"כ הרבה.

והיפוכו- מי שמדבר על סבל וייסורים, מתח, בדידות וכו', כנראה מרגיש את השמחה הרבה יותר נוכחת בחייו, ויש לו צורך להעמיק את הצד הפחות שמח שבמציאות. 

כי רק הוא שמח וסביבו כולם עצובים.

וכן להיפך.

אז אכן בשיחות הר"ן וחיי מוהר"ן

רבי נחמן מתואר בהחלט כאדם שהיה נכנס לצער גדול במשך תקופות ארוכות מאד

ואז פתאום הוא היה מגיע למצבי שמחה קיצוניים.

המחקרים (ל"ע, שדות האמונה) טוענים שהוא היה במניה דיפרסיה.

אם אני לא טועה הרב יאיר דרייפוס בספרו חתונה של אבודים, כותב דברים ברוח מה שתולתול אמרה.

אבל אני חושב שרק אדם שהיתה לו נטיה כזאת עצומה לעצבות יכול ללמד אותנו על עומק השמחה.

בבחינת במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיק גמור אינו יכול לעמוד.

אבל כנראה שלא היה בו ממש, והרי אמר: "אין שום יאוש בעולם כלל".

אז באמת אדם שמח לגמרי (יש כזה?) לא יכול לומר זאת, רק מי שכמעט נפל לשם. 

אבל כמעט.

ולא הבנתי למה שאדם ידבר הרבה על מקום שהוא לא כולו "נוכח" בו? 

בס"ד בר"ה

"ועיקר היהדות, תמימות ופשיטות"

פילוספיה וחוכמות למיניהם לא בבית ספרינו

בס"ד בר"ה

תמימות ופשיטות לא מעידה על טיפשות!!!!

והמטרה שלנו היא לעבוד את ה'..איפה שצריך שכל שמים שכל, ואיפה שלא, לא!!

עייני ליקוטי מוהר"ן תורה א'!!

אשרייך

היא בשכל.

בשביל עבודת הלב יש את התפילה.

מי שלא מכניס את השכל ופוטר כל דבר:"כאן לא צריך שכל" מתחמק מאחריות וחי במקום קטנוני וטיפשי.

יש לנו חובה לחקור כל דבר, ולא להשאר בתמימות ובפשטות, (בטח לא בדבר כ"כ חשוב כמו הבדלים בתפיסות של הוגים.)

כל הראשונים אמרו זאת: רמב"ם, כוזרי, רס"ג, רבינו בחיי וכו'.

כדאי לעיין שם, לפני שקופצים לר' נחמן ובטוחים שזו התורה כולה... או "רבינו אמר". רבכם, לא רבינו.

צר לי לאכזב, אבל רוב (אם לא כל) המחשבה היהודית עד לפני 200 שנה, הייתה כולה בעד חקירות שכליות.

רבינו בחיי לדוגמא:

ליברמן, לפני שער הייחוד בפירושו ל"תורת חובות הלבבות".

ועייני עוד כאן.

במקום את שער הייחוד.

עדיין, הראשונים (ובראשם הרמב"ם) חוקרים בשכל ובפילוסופיה.

אין ספק שהחסידות עשתה מהפכה גדולה בכל מה שקשור למחשבה היהודית. (יותר נכון, שינתה לחלוטין את כל מה שהיה מקובל עד אז. החל מהשגחה ועד לדרכי עבודת ה') חבל שאנשים שוכחים שלא ר' נחמן ירד מהר סיני עם לוחות הברית.

(מביא מקורות רבים ואחרים, שמצביעים על כיוון קצת אחר ממה שציינת.

שיטה שאינני חסיד שלה, אבל היא קיימת.)

אבל יש בתורה של ר' נחמן חידושים שראוי לכל בר/ת אוריין לתת עליהם את הדעת,

לא חייבים לקבל - אי אפשר להיות אדישים.

לא נורא.. אגיב בפעם הבאה

אבל נראה שהאדישות היא מצד מאד מסוים..

(אני בטוחה שלמדתי יותר ר' נחמן, משרוב האנשים פה פתחו אי פעם את המורה או את ספר המדע..)

מורה נבוכים? הרבה הרבה פחות נגיש משני הספרים דלעיל ביחד.

(בהתחשב בזה שיש כ"כ הרבה שיעורים בליקו"מ...)

אגב, אני לא משוכנע שהסוגיות בספרותו של רבי נחמן פחות רלוונטיות

מאשר וויכוחים עם הפילוסופיה האריסטוטלית והמועתזילית...

טוב, אני לא מדברת על הלכות תשובה שלומדים בכיתה ג'.

אני בעד שאנשים לא ישכחו שלפני  (וגם אחרי) ליקוטי מוהר"ן יש הגות יהודית ענפה. 

אני גם בעד!

אבל בשביל זה פתחנו את המשפט היומי מבוסטון... לא?

(שמייחל לגאולה...)

(ולהתרשמותי, שרשור זה לא לוקה בהכרח ב"עוון" הנזכר )

אי אפשר לקחת משפט אחד.

זה מגיע בפסקאות..

רוב המשפטים כפי שאנו נתקלים בהם היום פה ושם הם לא הטקסט המקורי,

אלא עיבודים שונים שתומצתו שהותאמו לשפת דורנו.

נו... אז תביאי!

ותצרפי את כל מה שנצרך סביבו...

בס"ד בר"ה

בשמחה הייתי דן איתך בענין, אבל משום מה זה נראה שלא כ"כ בא לך לדון בדבר, אלא את במקום של להכפיש ולהתנשא!!!

אם תשימי לב, בכל הודעה שלך, נכנסת איך שהוא ברבינו או בחסידיו!!

אם תרצי באמת לברר לעומק את הענין של "פשיטת ותמימות" ו "שכל" בעבודת ה', אשמח מאוד לדבר על זה, אך כל עוד, מה שחשוב לך להכריז זה: שרבינו לא ירד מהר סיני עם הלוחות, למדתי יותר רבינו מאשר אנשים למדו רמב"ם, רבכם לא רבינו וכו' לא נראה לי שיש כ"כ על מה לדבר, כי בטח גם לא תרצי להקשיב...

מחילה, אבל ככה זה נראה..אם אני טועה אשמח לתיקון

מכתב הרבי האחרון מחב"ד.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…