אמור להיות תוכן בשמחה, לא? איך היא תיוולד מעצמה? ואם כן כנראה שהיא לא אמיתית,

חוצמיזה זה ממש לא קשה, וזו עוד סיבה לכך שזה לא יכול להיות,

הבעיה היא שבמהלך החיים קורים דברים לאדם שמאפילים על השמחה שלו, כל מה שהוא צריך לעשות זה לחזור אל הצב של השמחה.

ה'הצגה' של השמחה בסופו של דבר תזכיר לו את מצבו המקורי= שמח- וכך הוא יגיע לשמחה אמיתית.

מקווה שהובנתי אם לא אנא אמרו זאת.

מי שבכל תורתו שזור הצורך בשמחה, שזורה ההזדקקות לשמחה בעבודת ה' שלו, אין זה סימן שהוא היה מדוכא לאללה? כי מי שבאמת שמח, לא צריך לדבר על זה כ"כ הרבה.

והיפוכו- מי שמדבר על סבל וייסורים, מתח, בדידות וכו', כנראה מרגיש את השמחה הרבה יותר נוכחת בחייו, ויש לו צורך להעמיק את הצד הפחות שמח שבמציאות. 

כי רק הוא שמח וסביבו כולם עצובים.

וכן להיפך.

אז אכן בשיחות הר"ן וחיי מוהר"ן

רבי נחמן מתואר בהחלט כאדם שהיה נכנס לצער גדול במשך תקופות ארוכות מאד

ואז פתאום הוא היה מגיע למצבי שמחה קיצוניים.

המחקרים (ל"ע, שדות האמונה) טוענים שהוא היה במניה דיפרסיה.

אם אני לא טועה הרב יאיר דרייפוס בספרו חתונה של אבודים, כותב דברים ברוח מה שתולתול אמרה.

אבל אני חושב שרק אדם שהיתה לו נטיה כזאת עצומה לעצבות יכול ללמד אותנו על עומק השמחה.

בבחינת במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיק גמור אינו יכול לעמוד.

אבל כנראה שלא היה בו ממש, והרי אמר: "אין שום יאוש בעולם כלל".

אז באמת אדם שמח לגמרי (יש כזה?) לא יכול לומר זאת, רק מי שכמעט נפל לשם. 

אבל כמעט.

ולא הבנתי למה שאדם ידבר הרבה על מקום שהוא לא כולו "נוכח" בו? 

בס"ד בר"ה

"ועיקר היהדות, תמימות ופשיטות"

פילוספיה וחוכמות למיניהם לא בבית ספרינו

בס"ד בר"ה

תמימות ופשיטות לא מעידה על טיפשות!!!!

והמטרה שלנו היא לעבוד את ה'..איפה שצריך שכל שמים שכל, ואיפה שלא, לא!!

עייני ליקוטי מוהר"ן תורה א'!!

אשרייך

היא בשכל.

בשביל עבודת הלב יש את התפילה.

מי שלא מכניס את השכל ופוטר כל דבר:"כאן לא צריך שכל" מתחמק מאחריות וחי במקום קטנוני וטיפשי.

יש לנו חובה לחקור כל דבר, ולא להשאר בתמימות ובפשטות, (בטח לא בדבר כ"כ חשוב כמו הבדלים בתפיסות של הוגים.)

כל הראשונים אמרו זאת: רמב"ם, כוזרי, רס"ג, רבינו בחיי וכו'.

כדאי לעיין שם, לפני שקופצים לר' נחמן ובטוחים שזו התורה כולה... או "רבינו אמר". רבכם, לא רבינו.

צר לי לאכזב, אבל רוב (אם לא כל) המחשבה היהודית עד לפני 200 שנה, הייתה כולה בעד חקירות שכליות.

רבינו בחיי לדוגמא:

ליברמן, לפני שער הייחוד בפירושו ל"תורת חובות הלבבות".

ועייני עוד כאן.

במקום את שער הייחוד.

עדיין, הראשונים (ובראשם הרמב"ם) חוקרים בשכל ובפילוסופיה.

אין ספק שהחסידות עשתה מהפכה גדולה בכל מה שקשור למחשבה היהודית. (יותר נכון, שינתה לחלוטין את כל מה שהיה מקובל עד אז. החל מהשגחה ועד לדרכי עבודת ה') חבל שאנשים שוכחים שלא ר' נחמן ירד מהר סיני עם לוחות הברית.

(מביא מקורות רבים ואחרים, שמצביעים על כיוון קצת אחר ממה שציינת.

שיטה שאינני חסיד שלה, אבל היא קיימת.)

אבל יש בתורה של ר' נחמן חידושים שראוי לכל בר/ת אוריין לתת עליהם את הדעת,

לא חייבים לקבל - אי אפשר להיות אדישים.

לא נורא.. אגיב בפעם הבאה

אבל נראה שהאדישות היא מצד מאד מסוים..

(אני בטוחה שלמדתי יותר ר' נחמן, משרוב האנשים פה פתחו אי פעם את המורה או את ספר המדע..)

מורה נבוכים? הרבה הרבה פחות נגיש משני הספרים דלעיל ביחד.

(בהתחשב בזה שיש כ"כ הרבה שיעורים בליקו"מ...)

אגב, אני לא משוכנע שהסוגיות בספרותו של רבי נחמן פחות רלוונטיות

מאשר וויכוחים עם הפילוסופיה האריסטוטלית והמועתזילית...

טוב, אני לא מדברת על הלכות תשובה שלומדים בכיתה ג'.

אני בעד שאנשים לא ישכחו שלפני  (וגם אחרי) ליקוטי מוהר"ן יש הגות יהודית ענפה. 

אני גם בעד!

אבל בשביל זה פתחנו את המשפט היומי מבוסטון... לא?

(שמייחל לגאולה...)

(ולהתרשמותי, שרשור זה לא לוקה בהכרח ב"עוון" הנזכר )

אי אפשר לקחת משפט אחד.

זה מגיע בפסקאות..

רוב המשפטים כפי שאנו נתקלים בהם היום פה ושם הם לא הטקסט המקורי,

אלא עיבודים שונים שתומצתו שהותאמו לשפת דורנו.

נו... אז תביאי!

ותצרפי את כל מה שנצרך סביבו...

בס"ד בר"ה

בשמחה הייתי דן איתך בענין, אבל משום מה זה נראה שלא כ"כ בא לך לדון בדבר, אלא את במקום של להכפיש ולהתנשא!!!

אם תשימי לב, בכל הודעה שלך, נכנסת איך שהוא ברבינו או בחסידיו!!

אם תרצי באמת לברר לעומק את הענין של "פשיטת ותמימות" ו "שכל" בעבודת ה', אשמח מאוד לדבר על זה, אך כל עוד, מה שחשוב לך להכריז זה: שרבינו לא ירד מהר סיני עם הלוחות, למדתי יותר רבינו מאשר אנשים למדו רמב"ם, רבכם לא רבינו וכו' לא נראה לי שיש כ"כ על מה לדבר, כי בטח גם לא תרצי להקשיב...

מחילה, אבל ככה זה נראה..אם אני טועה אשמח לתיקון

מכתב הרבי האחרון מחב"ד.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל