רוני ורוניקה שניצר/ מתוך הפגנת תמיכה באהבה
אם תביטו סביב תוכלו לראות משהו שונה מהרגיל. ריח חדש-ישן מציף את האוויר. מעין תחושה נוסטלגית בלתי מוסברת, אך באותה המידה כל כך מוכרת. תוכלו לראות משהו שחלקנו שכחנו איך הוא בכלל נראה. חלקנו אולי אפילו לא זכה להרגיש מהו אותו הדבר. לצערי, אני מוכנה להודות שרובנו אפילו לא יודעים טעמו מהו. הדבר הזה, הוא לא דבר מה בכך, הוא לא דבר שאפשר לקחת כמובן מאליו, אבל אני מאמינה שמזמן התרגלנו לתפוש אותו ככזה.
אותו הדבר התמוה, הוא לא מסובך ולא מסתורי, והוא בטח לא מורכב- הוא פשוט מאוד אהבה. הוא מבול קטן של אהבה שמציף לב אחד שפועם בגוף אחד, שמפעיל נפש אחת שנמצאת כאן היום ומצטרפת לעוד המון נפשות שמוכנות להישזר בקריאה האולי כמעט נואשת לאהבת החינם.
אותו מבול שעלה על גדותיו בלבו של אחד, הציף בדרך כזו או אחרת גם את לבו של אחר, וכך הגענו לכאן היום במטרה למתוח את מיתרנו, להישיר מבטינו ולהרים את קולנו בדרישה אחת וברורה- אהבת חינם.
ברור לי שניסוח המושג הזה הוא הרבה מעבר ללא ברור, אפילו מטושטש עד חוסר יכולת להבינו. אז מהו אותו מושג, ואיך אני יכולה לעמוד כאן היום ולהתיימר להעביר מסר כזה או אחר אליכם, קהל התומכים והמפגינים, אם אני בעצמי אינני יודעת באופן ברור ומדויק מהו אותו המושג, אהבת חינם?
יכולתי להביא אלף ואחת הגדרות מילוניות, ויקיפדיות ואפילו אנושיות למהי אהבת חינם. יכולתי. אבל אני לא חושבת שאף אחת מהן יכולה להעביר לי או לכם את המטען הרגשי והמחשבתי שמסתתר מאחורי האותיות המרכיבות את המושג האינסופי הזה. כל אחת מההגדרות האלה היו עושות עוול למושג כל כך טהור, היו משפילות צירוף כל כך נקי, היו מוחקות ערך כל כך נצחי.
אם כך, אהבת חינם מהי?
אהבת חינם היא הכלה. היא היכולת לקבל את השונה. להבין את נפש האחר ללא הבדלה בין הנפשות. כי חלק מהכלה הוא ההבנה שכל הנפשות שוות, שהרי כולם בצלם אלוהים נבראו, וכמו שאמרו חז"ל, אין דמו של אדם אדום יותר משל חברו.
אהבת חינם היא אכפתיות. היא היכולת לזהות את מצוקת האחר ולגלות כלפיה אמפתיה חזקה מספיק כדי לגרום לפעולה להיעשות על ידינו. אין צורך בפעולה אשר תהפוך סדרי עולם, אך לפעמים די במילה טובה, הושטת יד לעזרה או אפילו נדבה כדי לפתור הרבה יותר ממה שנדמה לנו, כי הרי כבר נאמר שאדם צריך לחיות בשביל אחרים, לא רק בשביל עצמו.
אהבת חינם היא סבלנות אין קץ לבעיות, לסיפורים, לפניות ולשינויים שנקווים במצולות נפשו של האחר. היא היכולת להיות לאוזן קשבת, ליד מלטפת, לכתף תומכת שאחרים ידעו שאליה ניתן לפנות, בפניה מותר להישבר ועליה אפשר להישען.
אהבת חינם היא נתינה, הפיכת ריקנות ההיות לאהבה מתפרצת וחסרת פנים ללא רצון לקבל כל תמורה.
אהבת חינם היא יופי. יופי נקי וטהור שאותו זוכים לראות רק המעטים שמצליחים להשתחרר מאותם כבלי הגזענות, חוסר הסובלנות, האנוכיות והבורות שמאיימים לכבול את כולנו מהרגע בו אנחנו נולדים עד לרגע בו אנחנו מספיק חזקים כדי לשבור את אותן השלשלאות שהניחה עלינו שנאת החינם שאליה נולדנו.
אוכל להמשיך ולדמות את אהבת החינם לאלפי דימויים, ולהביא דברים שנאמרו בנושא מאות אלפי פעמים. אבל הדבר הכי עוצמתי שאוכל בעזרתו להעביר לכם מהי אהבת חינם אמיתית הוא הניסוי הבא:
הביטו ימינה, או שמאלה, או לכל כיוון שרק תרצו, ומצאו אדם זר לכם. אדם אותו מעולם לא פגשתם ואיתו מעולם לא דיברתם. רגע אחד לפני שעשרות מחשבות שיפוטיות, שליליות ודעות קדומות עולות לכם לראש (וזהו כמובן מנגנון לגיטימי שטמוע בטבע היותנו בני אדם), עצרו. עצרו ואל תחשבו. הניחו את פטיש השופט שלכם בצד ופנו מקום לרגשות נקיים יותר לשטוף את לבכם וראשכם. רגשות כמו
אי- שיפוטיות.
סקרנות.
חמלה.
חיבה.
הכלה.
סובלנות.
הזדהות.
הכרה בעובדה שאותו אדם בדיוק, שאותו אינכם מכירים ובו מעולם לא פגשתם, מצא מקום ריק ונקי בלבו להכיל אתכם, בדיוק כפי שאתם פיניתם מקום להכיל אותו.
כשמהמקום הכי עמוק בנשמתכם ייצא מעין אור חף משנאה, אור שיציף את לבכם וראשכם ואת כל איבריכם, אור שייפנה מקום ליופי שיש לחברה שסביבנו להציע, אור שיעביר בכם תחושת אהבה נקייה ממילים ויפרוס חיוך על פניכם, אז, אז תדעו שעתה אתם יודעים אהבת חינם מהי.
אומרים שהאהבה מתה,
אני אומרת שהאהבה חיה, קיימת, בועטת וחינמית יותר מתמיד.
