אולי קשה לך לתת אמון באחרים?

או שאתה לא מוכן לקבל כישלון?

אני לא פסיכולוג, אבל נראה שאם תרצה לשנות את זה

תצטרך לסמוך על אחרים. אפילו במחיר של כישלון קטן.

לשחרר קצת. לפעמים צריך לדעת מתי להסיר אחריות

מעל כתפיי ולהאציל אותה על מישהו אחר.

כולם מעדיפים לעבוד לבד, זה הכי נוח. אתה לא מוזר

בכלל. (מהבחינה הזאת ). אבל אם אתה מרגיש שזה

מפריע לך במיוחד, אני חושב שהפסקה הקודמת יכולה

להיות לעזר.

ברור שראש ממשלה לא בודק על כל שקל לאן הוא הולך, יש לו פקידים שעושים את זה

העבודה לבד היא אולי נוחה (עד גבול מסויים) אבל הרבה פחות יעילה..ככה לפחות טוענים בחברות ההיטק...

אושר-קרה לי שנתתי לאנשים לעשות את העבודה, אבל היא לא יוצאת כמו שרציתי...אז מה עשיתי? רצית שיצא משהו, והוא לא יצא כמו שרציתי..איך באמת עובדים על זה?

זו התשובה תחפש את האנשים שאתה הכי מאמין בהם

האנשים שאתה רואה שמעשה ידיהם הכי דומות לאלו שלך

האנשים שאים יקרה משו רע אתה רוצה שהם אלה שהיהו לצידך

אם אין כאלה אז שיהיה לך ממש בהצלחה בכל מעשה ידיך...

(כמובן אל תפסיק לחפש...)

איזה תקיפה

אבל נדיר למצא בדיוק, ולצערי היום במצבי אני חייב בדיוק.

זה ממש משנה, כי לפעמים דבר כזה הוא בריא. יש הרבה פעמים בחיים תקופות- שנותנות משהו וחשובות ולפעמים צריך פשוט לזרום איתן! גם לי היתה תקופה שהייתי מאוד לבדי. לא בקטע הבודד- אלא בקטע של טיפה עם עצמי! קצת להכנס פנימה.

אז חוזרת לשאלה: זה אתה- ככה זה תמיד, או שזו תקופה (יכול להיות תקופה ארוכה או קצרה)?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....