אני יודע ככה:

 -חצאית עד אחרי הברכיים, גרביים.

 -חצאית עד הרגליים, בלי גרביים.

אבל אולי עדיף שהבנות בפורום יענו לך.

זה תלוי מי את..אם את רוצה שיענו מבחינת ההלכה אז אל תשאלי אותי ...

אבל תלוי איך את רוצה שיענו לך..

וברור שהתכוונתי לענות לפי ההלכה.

מה שלא לפי ההלכה יכול גם גרביים על האוזניים וסוכריות בשיער...

לגבי החלוקה,אני לא חושב שזה מתחלק לספרדים ואשכנזים דומני שרוב הפוסקים לפי ידיעתי אינם פוסקים כמשנה ברורה ,ספרדים ואשכנזים.אבל לגבי פירוט ומבחינה מעשית חשוב לפנות לרב

שאם יש 10 סנטימטרים של חצאית אחרי הברך לא צריך גרביים...

ובכך אתה\ את אומר\ת שתמיד צריך גרביים...

האשכנזיות יכולות ללכת עם חצאית אחרי הברך בלי גרביים על פי דעת המשנה ברורה שהיה פוסק אשכנזי (וכך פוסקים רבים מהרבנים כיום וחצאית ארוכה הפכה למעין חומרה).

על-פי דעת רוב מוחלט של הפוסקים - אין להסתמך על דעת המשנ"ב בדבר זה, שבטעות יסודה*. לדעת רוב הפוסקים האשכנזים (כן, האשכנזים) אין צורך ללבוש חצאית ארוכה, אך חובה שהשוק יהיה מכוסה (בגרב לא שקופה), ושהברכיים לא ייראו כלל - גם בעת ישיבה.

רוב הרבנים שמקילים כדעת המשנ"ב הם ראשי אולפנות וכו', לא פוסקים גדולים בעלי שיעור קומה.

ספרדיות הולכות לפי הבית יוסף שפסק נגד המשנה ברורה וקבע שצריך חצאית ארוכה וגרביים אם רואים את הרגל (יש סיכוי שגם בכללי אני לא ממש זוכרת).

איך הבית יוסף יכול לפסוק נגד המשנ"ב אם הוא כ-400 שנה לפניו?

לגבי כף הרגל - הדבר תלוי במנהג המקום ולכן במאה שערים - חייבת ללבוש גרביים אם הולכת עם סנדלים, ובבית-אל - לא חייבת ללבוש גרביים אם הולכת עם חצאית ארוכה שמכסה את השוק.

*פסקו של המשנ"ב שמתיר מתבסס על הנחה שהשוק הוא החלק העליון של הרגל והירך הוא החלק התחתון. המשנ"ב הביא בשער הציון כמקור לדבריו את הפרי-מגדים ואת החיי אדם.

המעיין בפנים יראה שהפרי מגדים הביא את דבריו בדרך אפשר אך לא הכריע שאכן מותר לקרוא ק"ש נגד רגל חשופה של אשה, והחיי אדם כתב במפורש להיפך.

בגמ' נאמר- "שוק באשה ערווה"

והפוסקים נחלקו על הגדרת "שוק".

יש כאלו שפסקו שזה החלק שמעל הברך (המשנ"ב למשל) ויש שמתחת לברך. זה בגדול אפשר לומר מתחלק לאשכנזים ספרדים, אבל ממש בגדול- הרצי"ה למשל מאוד לא אהב את הפסק של המשנ"ב, וכו'. ובגדול זה יותר תלוי בפסיקה שאת הולכת לפיה ולא לפי המוצא שלך.

עכשיו, אם נלך לפי מי שאומר לכסות את מה שמתחת לברך- זו גם שאלה האם חצאית עד הקרסול מספקת, או שצריך לכסות הכל? וגם כאן כמובן נחלקו הפוסקים...

לגבי חצאית "קצרה" (שלא מגיעה עד הקרסוליים)- מי שהולכת לגמרי לפי הפסק ששוק זה החלק שמתחת לברך, זה די בעיה לשים רק גרביים (בדיוק כמו שלא תשימי טייץ' סתם ככה- אם המקום מוגדר כאסור אז אסור שיראו את הצורה שלו..)- אבל גם כאן יש מקלים . ושמעתי בשם החזו"א שהוא אמר לשים חצאית 3/4 בערך, וגרביים אטומות כדי לצאת ידי חובה מכל הפוסקים- אבל לא ראיתי את המקור אז אני לא בטוחה בזה עד הסוף . 

אפשר להרחיב בשמחה באישי (עד כמה שאני יכולה..) או בפורום בנות .

אם את רוצה לחשוב על זה הלכה למעשה, כדאי להתייעץ עם רב שאת מחזיקה ממנו ומכיר את הרקע שלך.

בהצלחה ממש. 

שאלו את הרצי"ה פעם עד איפה צריך להיות השרוול לאישה. עד המרפק, סמוך למרפק וכו'. הוא ענה: "כמו נחמה". בדיעבד הסתבר שהוא התכוון למורה נחמה לייבוביץ' ז"ל, שהיתה ידועה בצניעותה והיתה מחמירה ללבוש שרוולים לאורך כל הזרוע עד היד. ועוד הוא אמר בהזדמנות אחרת, ש"לא רק הרבנית צריכה להתלבש כך (=כמו נחמה לייבוביץ'), כי אם גם הרב!". כשהרצי"ה אומר רב, הוא מתכוון לנושא משרה תורנית, כלומר, כל ת"ח כזה צריך ללבוש שרוולים ארוכים!

הרצי"ה לא מדבר כפוסק, הוא מדבר כמחנך שמחנך להחמרה יתרה במצוות, מתוך הבנת גודל חשיבות הצניעות. אולם אין לקחת את דבריו כהלכה, כי אם אידאולוגיה שמחמירה במצוה מסויימת. 

לכן יש להפריד בין דבריו לבין דברי פוסקים שמדברים כפוסקים. ולמי שמבקש הלכה - להביא הלכה, ולא אידאולוגיות.

כי אז מה אם הרצי"ה לא פסק שאסור. 

יש כ"כ הרבה שמסתמכים על הפסק הזה של המשנ"ב, ותמיד זה ברור שזה ממש סבבה והכל, ואם את אשכנזיה אז פשיטא שאת יכולה ללכת בלי חצאית ארוכה- וזה ממש ממש לא ברור. ואז אפשר לומר- ואי, אבל רוב הפוסקים האחרים לא התירו. וגם: הרצי"ה אמר שהפסק הזה לא מוצא חן בעיניו> אז אז מה אם הוא לא פסק נגדו, זה כבר נותן למישהי שמעריכה את הרצי"ה למשל, להבין שזה לא נושא כזה פשוט שאפשר להקל בו. 

ההלכה היא שלפוסקים מעטים השוק האמור בחז"ל הוא עד הברך. הסיבה שהרבה מקלות בכך היא מכיוון שהפוסקים המעטים האלה הם בין היתר המשנ"ב, שהרבה הולכות על פיו. הרצי"ה, מתוך גישתו האידאולוגית המאוד מחמירה בצניעות (ובצדק, הרי תורתו היא התורה הגואלת, ומקובלנו שאחת הבעיות המעכבות את הגאולה היא אי-הצניעות), אמר שאין לסמוך על זה. אולם מי שהיתה באה לשמוע ממנו הלכה נטו - אני מאמין שהוא היה אומר לה לסמוך על המשנ"ב.

גם מישהו שמעריך את הרצי"ה לא בהכרח עושה כל מה שהוא אומר. אני מכיר רבנים, תלמידי תלמידיו של הרצי"ה שלא מקפידים על שרוול ארוך, למרות שכביכול זה מה שאמר הרצי"ה. אני מכיר רב אשכנזי, שלא חשוד בכך שאינו הולך ע"פ תורתו של הרצי"ה, שלא מוציא את ציציותיו החוצה, כמו שהקפיד הרצי"ה לומר לתלמידיו. 

בקיצור, לא פשוט להגיד שמכיוון שרבנו אמר משהו אחד, אז כל מי שהולך בדרכו חייב לעשות את זה, או שזו ההלכה.

באתי עם חצאית קצרצרה הביתה [עברה את הברך. אבל ב-ד-י-ו-ק] ושמתי גרבי קרסול כשאמא שלי התעצבנה עלי שאני הולכת עם חצאית קצרה מידי אמרתי לה "אבל מותר עם גרביים..."

אני אשכנזיה. ואני הולכת עם חצאיות קצרות. ואבאשלי רב. [כל המעלות בבחורה אחת ]

וזה נכון מה שאמרו, שזה חלוקה לפי ספרדים ואשכנזים.

לאשכנזיות מותר ללכת בלי גרביים גם אם החצאית קצרה, כי "שוק" לפי האשכנזים זה מעל הברך.

ולספרדיות ה"שוק" זה כל הרגל.. ולכן אם הן עם חצאית קצרה- חייבים גרביים שיכסו.

היום כבר הרוב הולכים לפי האשכנזים.. [הבורגנים האלה. השתלטו על הארץ..]

הספרדיות ש"מקלות" [אני לא רואה בזה הקלה. אני רואה בזה חובה בסיסית] - ישלהן על מי לסמוך, והרבה.

ומי שמחמירה- תבוא עליה הברכה

חצאית.

רוב הפוסקים קבעו שיש לכסות את הרגליים עד כף הרגל. מיעוט הפוסקים קבעו שיש לכסות עד למטה מן הברך. המחמירה תבוא עליה ברכה והמקילה יש לה על מה לסמוך. למחמירים, החצאית צריכה להגיע מתחת לברך, ולמטה מזה אפשר לכסות בגרביים וכמובן טוב יותר לכסות בחצאית ארוכה שמגיעה עד הקרסול. הברך – וכל שכן למעלה ממנה – חייבת להיות מכוסה כולה בחצאית בכל מצב, ולא די בגרביים, גם אם הם אטומים. כיוון שהחצאית מתקצרת בתנועות שונות, כגון ישיבה או עליה במדרגות ולאוטובוס, הרמת רגל על רגל או התכופפות, היא חייבת להגיע לפחות עד עשרה ס"מ מתחת לסוף הברך.

למחמירים, הגרביים צריכים להיות אטומים לגמרי ולא שקופים כלל. אין לסמוך על מספר הדנייר, אלא לבדוק אחרי לבישת הגרב, שלא נראים דרכה צבע העור, שערות וורידים. גוון חום הוא צבע טוב. גרב שחור וכחול שאינו די עבה אינו טוב, אם גוון העור הבהיר בולט בעדו. אין לגרוב גרביים מבריקים [כגון מחומר לייקרה מבריק], צבעוניים או עם דוגמאות, בהיותם מושכים תשומת לב. אין לגרוב גרביים בצבע העוד כיוון שהרגל נראית לא מכוסה.

אם החצאית מגיעה עד הקרסול אפשר ללכת בלי גרביים,אבל אם החצאית מעל הקרסול את צריכה ללכת עם גרביים ארוכות,שלא יראו בכלל את הרגל!!

היום הרבה ספרדיות הולכות כמו הלכות האשכנזים אבל זו טעות גמורה וממש צריך להתחזק בצניעות!!!!!

(לפי המשנה ברורה לכל הדעות)

להבנתי,  גם לאשכנזיות, החצאית לא מגיעה לקרסול - צריך גרביים.

אלא,  שאצל האשכנזים יש פוסק חשוב מאוד - שהקל,  והוא המשנה ברורה  (החפץ חיים).

לפי החפץ חיים - אפשר להקל כך שהברך תהיה מכוסה.   להבנתי זו קולא  שרוב הפוסקים הקדומים לא נקטו כמוה.

כול העולם החרדי האשכנזי,  לא מקל כמו החפץ חיים,  ולכן הנשים הולכות עם חצאיות שעוברות את הברך אך לא מגיעות לקרסול, ולכן הן הולכות עם גרביים. 

גם הרב צבי יהודה  הכהן קוק זצ"ל (בנו של הראי"ה קוק )  אמר שהוא היה מוותר על הקולא של החפץ חיים.

ז"א שסבר משעיקר הדין - לא כדאי להסתמך על קולא זו.

רוב הרבנים של הציבור הדתי לאומי פוסק למי ששואלת אותו - שאם הברך מכוסה -זה "בסדר".

שהרי יש פוסק חשוב מאוד שאפשר לסמוך עליו  (ואסור לזלזל בכך).  

להבנתי, יש לזכור שלרוב גדולי הפוסקים - מעיקר הדין ראוי שיהיה מכוסה עד הקרסול -  וזו לא חומרה.

בהצלחה בהתעלות בצניעות,  זו זכות גדולה שלכן כלפי שמיא,  זו זכות גדולה שלכן עבור קדושת רשות הרבים של עם ישראל. 

בספר ילקוט יוסף אוצר דנים לאשה (פרק ס סעיף ד ) כתוב ש"נשים חייבות לילך תמיד עם גרביים שאינן שקופות ויש נשים ההולכות בשמלה ארוכה המגיעה עד הקרסוליים ... אך הנכון הוא להחמיר בזה .." ובהערות בשו"ת מנחת יצחק שהביא את הב"ח שהתיר באופן שרק כפות הרגליים מגולות במקומות שרגילים לילך יחפים והוסיף שבמקומותינו יש להחמיר בכפות הרגליים מגולות ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן אבל הוסיף ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא יש להן על מה לסמוך אך הנכון להחמיר מאוד בכל כיוצא בדברים הללו. 

שלו' רב
ישנה מחלוקת בפוסקים האם חיוב כיסוי באשה הוא עד הברך בלבד או עד סוף הרגל (לא כולל כף הרגל). במחלוקת הזו המשנה ברורה מקל, ולכן מי שרוצה להקל יש לה על מי לסמוך. אבל רבים מהפוסקים מחמירים, והמחמירה בכך עושה דבר טוב.
כמובן, שכיסוי הברך שהוא המינימום חייב להיות בכל מצב, דהיינו גם במצב ישיבה וגם כשעולים במדרגות וכו'.
יש בודאי גם עניין לכסות חלק מהשוק אף אם לא מכסים את כולה.
גרביים שקופים אינם משמעותיים כלל לנושא זה.
אני מקווה שהדברים ברורים.

http://www.kipa.co.il/ask/personal.asp?id=266568&pass=8771

אני ספרדיה ואני הולכת עם חצאיות מתחת לברך 

ואני לא הולכת עם גרביים ואין לי כוונה ללכת עם גרביים ואני בחיים לא אלך עם גרביים 

וככה רוב הבנות הדתיות הולכות

אני לא חושבת שאיי פעם יצליחו לעשות מנהג לספרדיות ולאשכנזיות כמו שאמרו פה

זה אולי היה אבל אני בספק גדל אם זה יהיה....

אז מה לעשות ככה זה היום צריך למצוא הלכות שמתאימות לדור שלנו ולא לפני מאות שנים - ואני חס וחלילה לא באה לזלזל, אבל הדור שלנו שונה מהדורות הקודמים. 

יומטוב!

אל תשאלי אנשים פה באתר.

תחפסי בהלכה ואם לא מספק אותך,

אז תשאלי רב למה אסור.

אין אפור בהלכה!!!!!!!!

אם החצאית ארוכה מאוד לא צריך גרביים. מעבר לזה לא מכירה הלכות נוספות.

יש מקומות שבהם זה בגדר "מנהג המקום" , השאלה אם את במקום ואם את בקטע של המנהג...

בלי קשר להלכה, אישית, לדעתי גרביים בהחלט "משדרגות" את המראה הצנוע, וגם את תחושת הצניעות.

לא חייבים כמובן גרביים שחורות ועבות.. אפשר גם גרביים מגניבות יותר.

זה באמת תלוי בך!

אני לא יודעת אם יש לגבי זה הלכה ממש אני יודעת שבעקרון- גרביים זה מכבוד התורה אבל לא בגלל זה אני גורבת גרביים...

אלא בגלל צניעות, אני גורבת גם כשאני הולכת עם חצאיות ארוכות וגם עם 3\4 ...

החילוק בין הפוסקים זה מה ניקרא ה"שוק"

המישנה ברורה הוא היחד שמסביר שהשוק ניקרא החלק עד הברך וזה אומר שמותר שיראו מהברך ומטה. בלי גרביים..הפוסקים שמתירים מיסתמכים על הפסק של המישנה ברורה...

(לספרדים יש הרבה יותר בעיה בזה ביגלל שהם לא הולכים לפי המישנה ברורה שהוא היחיד שהתיר...)

הרב צבי יהודה אמר בפירוש שישנם 2 דברים שאנחנו לא נוהגים לפי המישנה בורורה1. יחס לרשעים(לגבי לשון הרע) 2. ההיתר ללכת בלי גרביים!!!!

* אם הולכים אם חצאית ארוכה שמכסה עד לכף הרגל(לפי השיטה השנייה שאומרת שה"שוק" זה מהברך עד לכף הרגל..)לא צריך ללכת עם גרביים...

צדיקה, אשרייך שאת זוכה לברר ענינים כאלה!!

ובהצלחה! שניזכה להוסיף עוד אור וקדושה בעמ"י!!!!

*עניין אחרון וסורי על החפירות... אם בת רוצה לקבל על עצמה משו...הרב שלמה זלמן אוריבעך אמר שתקבל על עצמהבעניני צניעות כי זה מהות בת ישראל....(כמובן יש עוד המון דברים...

בעניין הזה אז לא הולכים אחריו (בעניין הגרביים)!

יומטוב!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...