יש סיפור על אחד הרביים (למה אני לא זוכרת שמות??? למה?)
ששלח תלמיד שלו לבית של רב אחד- כדי לעזור לו ללמוד איך לשמור על המחשבות
דפק התלמיד בדלת הבית, דפק.. חיכה... דפק שוב.. .
כל היום ... חיכה... דפק
לא פתחו לו
רק בערב אותו רב פתח לו
מה מי מו (אני הורסת את הסיפור...)
לימדתי אותך לשמור על המחשבות שלך! כמו שאני בעל הבית אצלי ואני מחליט מי נכנס מתי- ככה אני בעל הבית במוח שלי - וככה אני בעל הבית בפלאפון שלי ובתקשורתיות שלי בכלל
אני זו שמחליטה כשקוראים בשמי לענות "רגע, אני באמצע" אני זו שמחליטה להודיע "אני הולכת לישון, תהיו בשקט בבקשה"
גם כשזה מגיע לפלאפון- מותר לי להודיע את זה.
מותר לי גם להחליט לא לקחת ולהשתמש בדברים שהמכשיר שלי מציע
זה שיש בפלאפון אפשרות טכנית לאינטרנט, למשחקים, להמרת שער הדולר, לרינגטון מעצבן שבעולם, ל...
לא אומר שאני חייבת להתשמש באופציה הזו
ובגיל 20+ אני צריכה להיות מספיק בוגרת ומחונכת להחליט את זה לבד- בלי שמישו יחסום לי את המכשיר...
** קופץ- זה קטע יפה
רק הסתייגות אחת- לפעמים שיחה ממספר חסוי זה ממרפאה או דבר חשוב אחר -לא כדאי לסנן...