אני יוצאת עם בחור בערך כבר חודש וחצי וב"ה הולך ממש ממש ממש טוב!! הוא בדיוק מה שחיפשתי מבחינת אישיות ורמה דתית והכל. הוא מבחינתו גם ממש בעניין ורצה שנתחתן אבל... הוא תימני! ואני באה מבית אשכנזי (גרמני). משפחה גזענית ממש לצערי... ואבא שלי לא מפסיק לדבר איתי על כמה זה לא טוב ולא מתאים ושאני לא מבינה מה זה תימנים מבחינה מנטאלית כמה זה שונה. רציתי לשמוע אם יש פה מישי במצב דומה... מה אומרים?? זה באמת כ"כ משמעותי? אני באמת קטנה ולא מבינה או שהם מגזימים? מה ההבדלים המשמעותיים שיש בין העדות? מה לבדוק? מה יכול להפריע? ואם זה לא סתם להכניס את עצמי לסיטואציות מביכות עם המשפחה...
תימנים קרובים יותר לאשכנזים מאשר לספרדים...כתר הרימון
אני לא חוששת מבחינת המשפחה שלי כי באמת שלא מזיז לי מה הם חושבים אני פשוט לא רוצה להביא בחור שהוא באמת מצויין והכל למצב שהוא ירגיש סוג ד'... יש הבדל בין אשכנזיה שמתחתנת עם תימני לאשכנזי עם תימניה כי בסופו של דבר הציביון של הבית יהיה לפי האבא. אבא שלי אומר שהם נורא עקשנים ושזה יהיה לי קשה במצבים שיהיה צריך לוותר. זה נכון? אני לא ישקר, אני מאוד מאוד אוהבת את המנטאליות האשכנזית וכן אני יצפה ממנו לבא לכיוון... יש סיכוי? יש על מה לדבר עם תימנים על זה?
אם את בקטע שהוא ילך לכיוון שלך - לא משנה בכלל באיזה עדה הוא יהיה - זו בעיה לצפות מראש שהוא ילך לכיוון ולא את לכיוונו.
מה את מגדירה הכייוון שלך? מה את מגדירה הכיוון שלו?
אני פשוט הייתי בודקת פערים - שואלת כל מיני שאלות על סיטואציות שיוצאות מהמרחק המנטלי שלכם (אם הוא באמת קיים, לי לא נראה שיש כזה מרחק, ואם כן - אז הוא לא יותר גדול משמעותית בין אשכנזי לאשכנזיה, כי בכל בית יש את הקטעים שלו - נקודה) רוצה לשמוע יותר איך הוא רואה את הבית שלכם ובוחנת את הנ"ל מצד האמת ולא מצד שלו ומהצד שלי -
אצלנו למשל, כל אחד הגיע מתרבות די שונה, למרות ששנינו מעדה לא רחוקה, אבל יש דברים שדיברנו עליהם לפני החתונה וחשבתי עליהם ובחנתי אותם ובפירוש - הסכמתי איתם יותר וחשבתי שהם יותר נכונים.
לדוג' (דוג' טיפשי אבל זה מה שעולה לי בראש): קניית מוצרים יותר איכותיים (אבל לא הכי, שלא נשלם על המותג) ולא תמיד הכי פשוט כדי שיחזיקו יותר ונהנה מהם יותר בזמן הזה. דוג' אחרת: חגיגת יומולדת לילדים/לכל אחד בהתלהבות רגשית עם מתנה וכו' (במשפחה שלי מתייחסים ליומולדת מעט יחסית)
בקיצור: תחשבי עם עצמך מה מגדיר אותך ומה קריטי לך, תהיי פתוחה לשמוע במקביל מה נכון שם, ותנסו לראות שאין יותר מידי פערים (ותמידדדדדדדדד יהיו פערים, לא משנה עם מי, פערים מנטלים, רגשיים, אישיותיים ועוד)
אל תחשבי על זה בכלל שהוא תימני וא אשכנזיה אלא תבחני כל דבר לגופו - אין שום עדיפות באשכנזים מצד האמת, וגם לא בתימנים, כל אדם בפני עצמו.
יוצאי תימן מחזיקים מאוד מהמסורת שקיבלו מהעדה במקור מארץ מוצאם. הן לגבי נוסחי תפילה ובית הכנסת, הן לגבי ליטורגיה, הן לגבי מנהגים הלכתיים, הן לגבי מבטא וקריאת התורה וההפטרה. אין שום סיבה שהוא יילך לכיוונך. כשאני הייתי בקשר עם בת למשפחה יוצאי תימן, הקפדתי כבן ליוצאי אירופה שהטקסים היהודיים שאנחנו עורכים יהיו אך ורק כמנהגי העדה שאותם אני מכיר ומיישם. זה עניין ברור וחד-משמעי. מה את מצפה, שמעכשיו הוא ינגן בקידוש את הניגון "כי בונו בוח---רסו" ויסיים "boyray pree hagofayn" במקום "bore peri hajofan" בסילסול כנוסח תימן? הציפיות שלך מוזרות מאין כמותן, ונראות לי כתוצאה של טעות נוספת, אחת מבין רבות נפוצות, שמקורן בהיסטריית הבל"חיוּת האולפניסטית, המאמינה בשידוך של כל דבר לכל דבר, וכל מין לשאינו מינו. ניסיון לכופף את הבחור למה שהוא איננו עלול להסתיים גרוע ביותר. היזהרי. לצערי הרב אני שוב מוצא את עצמי - בפעם המי יודע כמה בפורומים האלו - משתומם ולוקח על כתפיי את העבודה הבזוייה והבלתי-מתגמלת של טילטול אנשים והצבתם בפני המציאות.
גם את זה אבא שלי אומר!!! הוא אומר שהם קמצנים וזה תבוע להם יותר מדי עמוק בגנים!!! ואי אפשר לבדוק את זה לפני חתונה כי זה עדיין לא חיים משותפים... אוף אוף אוף!! אני באה ממשפחה כ"כ לא קמצנית זה ישגע אותי אם זה באמת ככה...
נכון, זה קשה לעשות את ההפרדה בראש, במיוחד אם חופרים לך על זה בבית, אבל-
את יוצאת עם מישהו שטוב לך איתו, שהוא בדיוק מה שחיפשת מבחינת אשיות, רמה דתית והכל (את אמרת..)
אז למה שזה יתקע בגלל ההכללות האלה?!?!
אומרים שתימנים קמצנים? >תבדקי אם הוא לא מתקמצן עליך בפגישות, בדקות שיחה וכו'.
אומרים שהמנטליות שלהם שונה? >אולי הוא 'משתכנז'...כבר כמה דורות בארץ מין הסתם, עד כמה ההבדלים באמת קריטיים?
אם בדקת הכל ומבחינתך הוא סבבה, אז אל חשש מכל ההגדרות. את פוגשת את _____ ולא את העדה התימנית כולה
הבעיה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא איך ההורים יקבלו אותו. ולזה הייתי ממליצה לך להכין אותם מעכשיו. אולי עוד בזכותך יפחת קצת הפרוד בעם, כשמשפחתך תבין שאין בעיה עם שום עדה וה'התערבבות' היא רק ברכה!
(יצא חרוז)
פשוט בושהאנונימי (פותח)
אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל לכתוב מרוב שאני בהלם מהשאלה ומחלק מהתגובות כאן.
לאן הגענו? בגלל סטיגמות מטופשות, בדיחות מפגרות ולא מצחיקות וכמה אנשים עם מידת גאווה בגודל של פיל הגענו למצב שחלק מהציבור שלנו מסתכל על אחים שלו בצורה מעוותת כל כך. באמת שבא לי לבכות.
אני ממש לא מתכוון ספציפית לתימנים, זה נכון באופן כללי.
אני לא מנסה לומר שאין מנטליות עדתית. אבל איך זה יכול להאפיל על מה שרואים בפועל? איך זה יכול לסמא את העין מלראות את הבן אדם שמולנו בפני עצמו?!
אני תמיד משתדל לא לפסול מישהי אחרי הדייט הראשון, מתוך מחשבה שאם בררתי כמו שצריך, ולא היה אסון, אז אולי זה לא מייצג וחבל לפספס. הפעם היחידה שחתכתי אחרי דייט אחד, היתה כשהבחורה זרקה בדיחה גזענית על העדה שלי. מעבר לזה שבאמת נפגעתי! לא הבנתי איך היא מעזה לומר לי שאני קמצן אחרי ששילמתי עליה, השארתי טיפ והיא אפילו לא הציעה להשתתף! עצם העובדה שאתם יכולים מהסיפור הזה לנחש מה העדה שלי (ולצדוק באחוזים גבוהים) מראה כמה הבעיה חמורה.
באמת שאם הייתי יוצא עם מישהי שאבא שלה מדבר עלי ככה והיא בכלל שוקלת את האפשרות שיש משהו במה שהוא אומר, הייתי בלב שלם אומר לה בהצלחה בהמשך ומחפש מישהי שתדע להסתכל עלי ולהבין שמה שהיא רואה, זה מה שאני.
אני מתנצל אם זה היה חריף, באמת שניסיתי לרכך קצת, אבל אני חושב שמדובר בתופעה נוראית שאין לה מקום בקרב מי שרואה את עצמו כשומר תורה ומצוות וק"ו אחד שעל לשונו מתגלגלים אידיאליים של כלל ישראל, אחדות וכו'.
אני מאחל לך ולאבא שלך לעשות תשובה שלמה לקראת ראש השנה, ולאחר מכן שתזכי להקים בית נאמן בישראל, מתוך טהרה, קדושה ואהבה גדולה.
אני איתך.... ככה זה בדיווווק היה אצל ההורים שלי...זורוגורואחרונה
אבא שלי תימני ואימא שלי אשכנזיה ו.......
ההורים של אימא שלי לא השלימו עם הנישואים שלהם... זה הגיע לרמות שאני לא אפרט עליהם......
דוד שלי תימני נשוי לבחורה יקית וחיי הנישואים שלהם מוצלחים מאוד.
נראה שמול העקשנות היקית, הנישואים עם תימנים מצליחים הכי יפה.
אכן, עקשנות זה עניין של אופי. ובדורנו כמו היקים כך גם התימנים, כולנו בכור היתוך אחד - ישיבה תיכונית, הסדר, וכו, כך שמבחינת המנטליות היום יומית, לא נראה לי שהדברים משמעותיים. ההבדל יתבטא בנוסח התפילה, ובתוספת מאכלים נפלאים, של הסבתא.
אני לכשלעצמי שילוב של אמא תיימניה ואבא לבנוני.
אני חייב לציין שהנדיבים ואלו שמשפיעים עלינו הכי הרבה כסף הם דווקא הסבא והסבתא התימניים! ביתם תמיד מלא אוכל במקרר, רק מחכים לנו שנבוא לסעוד אצלהם סעודת מלכים, בכל יום בכל שעה.
מסכים אתך שזה התעללות אין לי ספק בעניןאנונימי (פותח)
אני רק מסביר שמבחינת הבעל הוא לא עושה את זה להתעלל אלא פשוט ככה והא גדל
שהאשה עושה הכול והבעל חוגג .מזכיר קצת את הערבים אבל מה לעשות שיהודים היו גרים בניהם 2000 שנה .וכנרא כשחזרנו מהגלות כל אחד היא איתו מנהגים ששיכים גם לגוים שיחיו בתוכם
אגב גם בוכרים לדוגמה יש להם פטור מתורנות מטבח בצבא בגלל שאסור להם לפי המנהג לעשות עבודת נשים
אשה אחרי לידה - למהשתעמוד על המנגל? אם בעלה אוהב אותהוהיא חשובה לו, הוא יכול - ואני מכירה רבים שכאלו - לבטל אתהנמגל / להזמים מישהי שתמורת 30 שח לשעה תסדר ותנקה וכל הסלטים יבואו קנוייםממסעדות גורמה, אםהמגל כל כך חשוב.
לאור ההסבר של אותה חברה, נשמע יותר שככה נוח לה מאשר לפתוח את הדברים עם בעלה.
זה לא נדיר להאשים את החמות / העדה/ הרב / הרופא או כל דבר שאפשר לפני שלוקחים אחריות על הזוגיות.
אבא שלי מעדות המזרח והוא היה עושה הכל, הייתי נותנת לו גם לתפור לי בגדים- היה תופר הרבה יותר טוב מאמא שלי
ומכירה הרבה גברים מעדות המזרח שעוזרים בבית
יקים ותימנים זה שילוב נפוץ ומוצלח מאוד.אנונימי (פותח)
ידוע לי על הרבה מאוד זוגות שהשילוב שלהם הוא המוצא היקי והתימני. יש אומרים שזה אחד השילובים הכי מוצלחים שיש. פדנטיות, עקביות, סדק ועוד ועוד (כמו שיש כאלה שאומרים שאמריקנים ומרוקנים זה שילוב מוצלח, אבל מסיבות אחרות). בעבר המוצא התימני היה משמעותי מאוד, אבל היום כשהולכים לגן ולבית הספר עם ילדים מכל העדות, מה זה משנה בכלל? היום לא רק תימנים אוכלים סחוג, ולא רק אשכנזים אוכלים דג מלוח. אבל צריך לשים לב, לפעמים יש משפחות תימניות מסובכות בגלל שפעם הגברים היו נושאים שתי נשים, ולכן עניין המשפחולוגיה שם יכול להיות מסובך. לא שזה משפיע על משהו בדור של בני העשרים, אבל יכול להיות שהמשפחה שלו עדיין בסיבוך כלשהו. אם אין כזה דבר - מה טוב, אם יש כזה דבר, תבדקי אם זה מתאים לך. אם הבחור שלך כזה מקסים, בהחלט ייתכן שהוא שווה את זה. ואגב, ידוע לי על זוג שהיא רצתה להתחתן עם תימני, האבא שלה, היקה, לא הסכים, ובסוף לאחר כמה שנים היא התחתנה עם בחור ממוצא אתיופי שהיה צעיר ממנה בעשר שנים.
אבא של חברתי תימני ואמא שלה מעולם לא הכינה פיתות בבית- נסחפתם לגמר... ובעלה האשכנזי ממש בורח מעבודות הבית..
זה ממש עניין אישיותי של כל אחד.
ואם נלך לפי סטיגמות- אזא כדאי לחשוב אילו דברים קשים אומרים על האופי של היקים..
אני אשכנזיה שנשואה לתימני וב"ה אנחנו מאושרים!מיכל כ
אני חושבת שעניין העדות כבר פחות משמעותי אצל רוב הצעירים היום ויש באמת הבדלים של מנטליות. שאגב, הם קשורים גם לאופי של משפחות ולא רק לעדות.. אבל יש מנהגים אחרים ותפילות שונות ואם בוחרים בזה, צריך לבחור להתרגל ואפשר גם לבחור לשמור על מה שרוצים.
השאלה המרכזית בעיני היא מה האופי והמידות של הבחור, כמה הוא פתוח וכמה את פתוחה. אישית אני חושבת שבכל זוגיות יש עבודת מידות והכרות ועשייה משותפת ואני מאמינה שאם אוהבים באמת ולשני הבני זוג יש רצון ומוכנות, אז בע"ה הם יהיו מאושרים.
בעניין ההורים, אני רוצה להאמין (ב"ה לא נתקלתי אצלנו, אבל מכירה מאחרים) שכשהם יכירו באמת את הבחור ויפגשו בו עוד צדדים חוץ מהעובדה שהוא תימני, זה יקרב אותם אליו, אולי ייקח קצת זמן, אבל בע"ה. ואולי גם ישנה להם את הדעות הגזעניות שלהם (כמובן שלא בשביל זה מתחתנים, אבל על הדרך..)
של אשכנזיות שמתחתנות עם בחורים ממוצא תימני. הן מרוויחות בעל שאוהב לתת ולעזור ולתקתק את הבית בעוד הן מתפנקות. ככה הו יכולות לאכול במבה בפסח ועוד כהנה וכהנה.
והבחורים מצידים חושבים שזה "זכות גדולה" להתחחתן עם אשכנזיה....
וזה כבוד גדול ואני ממש גאה בזה!! אני אשכנזיה מכל הצדדים, והוא תימני מכל הצדדים, ובעזרת ד' עם הרבה אהבה שמחה ואושר אנחנו מתחתנים עוד חודשיים.. אז נשמה, אם את רוצה את מוזמנת בשמחה ממש לאישי.. ואולי בהזדמנות כשיהיה לי כוח אני אכתוב פה בפורום מה אני חושבת על זה.. בהצלחה!
אבא תמני שלם אמא אשכנזיה פולניה+מרוקאיתאנונימי (פותח)
שילוב די מחריד אבל יש לי אחלה של הורים שאוהבים ונותנים את הכל בשבילנו וזהו זה היה פעם כל הגזענות עכשיו נגמר!!!!
אצלנו במשפחה, סבא שלי עלה מתימן סבתא שלי פולניה.ay
והם זוג מקסים מקסים, אם טוב לכם ביחד. אין לעדה משהו שצריך להפחיד אותך.
מרוקאית ואשכנזי אנונימי (פותח)
אני מרוקאית ובעלי אשכנזי ואנחנו נשואים ב"ה בכיף גדול!
לא אגיד לך שאין הבדלים בין העדות והכל זורם חלק אבל דווקא זה עושה את החיים קצת יותר מעניינים...
למען האמת בעלי באופיו הוא יותר מרוקאי מאשכנזי אבל עדיין לי היה קצת קשה בהתחלה עם שינוי של מנהגים וכו' אבל ב"ה מסתדרים וצריך ללמוד לקחת הכל בסבבה.
לדעתי,אם הכל בסדר מבחינתך וזה הבחור שאת רוצה להקים איתו בית מבחינת מידות,בחינה דתית וכו' אז לכי על זה.
אל תתני לדבר כמו עדה להשפיע,אלא אם כן זה דבר שממש ממש מפריע לך ואת לא חושבת שתסתדרי איתו.
כמובן שצריך לדעת שבנישואים יש צורך לבוא לקראת (גם אם זה היה אשכנזי ואשכנזיה)
לא את מכתיבה את אורח החיים בבית וגם לא הוא אלא אתם יוצרים משהו משותף של שניכם... אצלנו למשל יש הרבה דברים בשבתות שאנחנו עושים כמו שאצלי בבית עושים כי זה מקובל ומוסכם על שנינו.
מבחינת עקשנות,אני לא יודעת אבל כמו שראיתי שכתבו פה זה עניין של אופי. שימי לב לבחור שאת יוצאת איתו אם הוא באמת עקשן,מכתיב וקובע מה יהיה ולאן תלכו כל פעם או נותן לך את המקום לדבר,לבחור וכו'.. אני לא כ"כ חושבת שזה עניין עדתי-יותר סטיגמטי...
בכל אופן שיהיה המון בהצלחה!!!
מחקר והלכה תימנים ויקיםאנונימי (פותח)
בשנות ה70 פרסמה האנטרפולוגית פרופ' פילס פלגי מחקר שמראה שנשואין מעורבים המוצלחים ביותר הם של תימנים וייקים
מבחינה הלכתית אין לשמוע להורים בעניין זה
בבית הכנסת של היקים בתל אביב איחוד שיבת ציון דומני שאחד מחברי ההנלה הוא תימני
גילוי נאות הכותב הוא תימני
בהצלחה ובברכה
למה כל התימנים הולכים עם חולצות במידה S או Mאמא, ברוך ה'
למה ראיתם פעם תימני לארג'? (L)...
הייתי חייבת...
אבל אני אשכנזיה שנשואה באושר לתימני שהרבה יותר לארג' ממני (אבל אני לובשת מידה לארג' והוא כמובן S עדיין.. כמו כל האחים שלו, משקל ממוצע 50 קילו...)
את ילדה גדולה ויודעת מה מתאים לך. עם כל הכבוד למצוות כיבוד הורים........ את זו שצריכה ללכת לישון עם בן זוגך בלילה ואת זו שצריכה להתעורר עם בן זוגך בבוקר. לשילוב - תימנים אשכנזים יוצאים הילדים היפים ביותר בעולם והחכמים ביותר בעולם.......הפסד שלך.....
with all respect due to you my dear,i dont think yemenite boy is right for you.unfortunately,all my yemenite friends were married to yemenite guys,the best of the best,but the truth is cruel,all three are divorced! all were niice,fine talmidei chachamim,etc.and all three sex maniacs!do you think you can survive life with such a guy?
absolutely,no,their mentality isnt european,and they are still a few centuries backward.
are you ready for physical abuse?are you ready for having another wife at home?yes,they have different criteria of living.have you forgotten the oldtime facts fro ezra and nechemia?take the nechemia book and read,they are famous for their stinginess mine kind!.
Hey lady, get the hell outta here. We don't need no nutjobs here on our forums! As a native Israeli, born and raised in some Sharon region city neighborhood, together with all of my friends from all origins whose parents came from many diverse countries, I can tell you are as mad as a hatter. This is an utterly laughable nonsense. I had been also to America and acquired there my English hence answering you in here with your own langauge. What does the book of Ezra, or Nehemia, or any custom observed back in the original Yemenite community prior to coming over to modern Israel, have to do with any current day Israeli modern orthodox matching and wedding world? Being such a jerk as you describe is absolutely independent of country of origin. Not long ago a police officer named Michael Fischer (oh-so-white and of "cultivated" origin) who lived in the fancy elitistic city of Hod Hasharon shot to death his wife and kids and committed suicide. Just like any other American redneck madman with too much rifle and ammo. So shut your mouth and try to think, as hard as it comes to you, before you speak up and generalize.
גם אם דעתה לא מוצאת חן בעינייך, עדיין מותר להאדם נוף מורשתו
לכתוב פה, והיא לא צריכה לעוף...
זו עניות דעתי...
get informedאנונימי (פותח)
lady!, you are all kind of messed up .
i am utterly shocked by the stupidity i just witnessed
i was born in yemen and very recently (10years) immigrated to a western country , in this short period i got fluent in 7 languages , you should know that i took great offence by your uninformed and idiotic comment as i believe many others did, let me just educate you on some points you stressed , i will start with the so called stinginess , well unlike the ashkenazy sector (wich i know only too well , Yiddish is one of the languages i am fluent in) when we invite some for a shabbat meal most of the time it is spontaneous without the need for an invitation 2 month prior to date for the simple fact that we always put a few extra pieces of salmon and chicken just in case someone might come over . myself, i am truly puzzled as many friends (not yemenite) have told me that i spend/waste way too much for nonsense. next i will discuss the "another wife at home" and "nechemia" rubbish , although it is true i have an uncle that has 2 wives , he married them 40 years ago in yemen and for that time and place it was acceptable regardless of your opinion and by the way upto 300 years ago when Rabenu Gershom made a Cherem it was acceptable to the ashkenazy sector just as well , next i will not even address the physical aspect comment (i think its a plus) and last but not least your three friends , if they are even in the slightest bit as arrogant as you , no wonder the yemenites kicked them away , one other thing about us we hate arrogant people
zmanit203אנונימי (פותח)
i think it all comes down to the guy himself , no-one can advise you better than your heart (lev lo meshaker) not your father nor the nice people trying to help here , what i can tell you is that all the branding marks we have been blessed with by morons who dont realize the damage they are doing to community in whole , they are all rubbish , and most of the time offensive . as i said people dont get born with stinginess or stubbornness , you get these in all the sectors , if you have been going out with this guy for a few monthes you should have a good idea of what he is like , good luck
מורכב ותלוי מאוד-מנסיון אישיאנונימי (פותח)
בס"ד
נשואה לספרדי וממשפחה אשכנזיה מאוד- וגם אני זלזלתי בעדתיות ברווקותי. (ועובדה
אין ספק שפערי העדות ממש משמעותים. גם כיום- 10 שנים אחרי, ישנם תחומים שעולים כקושי- חלוקת תפקידים, שולחן שבת, סוגי מאכלים, יחס לאמא וכו'. אפילו שהוא ממשפחה כביכול "משוכנזת", הוא נותר בסממנים מוטבעים ספרדי.
אל תקראו לי גזענית כי אני חיה עם זה יום יום.
עם זאת- נכון מה שאמרו שאת עלולה להשאר לבד- מכירה חברה בסיטאציה זהה לשלך, לפני כבר עשור!!שאביה היקה פסל בחור חמודות,ועד היום היא לבד-היא יודעת שהוא לא יקבל חתן ספרדי- אך במו ידיו הוא מנציח את רווקותה..והיא מדהימה, יפיפיה , חכמה, מפרנסת וכו..
תביטי במרכיבי ההתנהלות בבית הוריו טוב טוב, בסעודות,ביחס למתנות, בפרגון,במילים הטובות, בדינמיקה-ותבדקי אם את רוצה כזה בית. אם כן, אז לכי על זה! ובהצלחה!!
גם אני ממשפחה ייקית, ואני מבינה על מה את מדברת...אדם נוף מורשתו
קודם כל חשוב לי שלא תילחצי - מה שתחליטי יהיה לטובה בעז"ה, והזיווג הנכון בא יבוא.
דבר שני - אני בטוחה שאבא שלך בסך הכל רוצה בטובתך. אל תזלזלי בעצתו, ומצד שני - אל תיקחי אותה כתורה למשה מסיני. תבדקי ותבחני את הדברים בעצמך.
אני אישית מאד אוהבת את העדה התימנית, אנשים מאד שמחים וטובי לב, והמורשת שלהם מאד מפוארת! עם זאת, יש משהו מאד נכון במה שאבא שלך אמר - הם מאד מאד "ראש בקיר", עקשנים ולא מוכנים להתפשר.
לא מכירה את נושא הקמצנות.
א-ב-ל!!!!!!!!!!
זה קיים גם בעוד הרבה עדות!!!
בינינו, הייקים לא עקשנים? תחשבי על הדור של הסבא והסבתא שלנו - הם לא היו ראש בקיר?
אז נכון, הדורות הצעירים יותר, הארצישראלים, כבר פחות, ואצל התימנים זה עדיין נמשך, אבל בכל זאת...
והעדה ההונגרית? הרי הם אשכנזים, אבל הם אנשים מאד מאד קשים! לא באה עכשיו לבחון איך השפעת מה שהם עברו בשואה קשורה לקושי הזה, אבל הם עצבניים כמו מרוקאים וקמצנים כמו פרסיים... (וואי, כמה סטיגמות...)
חברה תימניה אמרה לי פעם שהייקים הם התימנים של האשכנזים, ויש בזה הרבה מאד מן הנכון. הסדר, הדקדקנות, לקיחת האחריות, המורשת המפוארת.
אני אישית מכירה רק זוגות תימניים, לא מכירה זוגות מעורבים של תימני עם עוד משהו, אבל אני בטוחה שאם הבחור יוצא עם אשכנזיה הוא יודע מה הוא מחפש.
לדעתי צריך להעלות את כל השאלות האלה בפניו, בשיחה גלויה, כמו כל זוג שיוצא, ולשמוע ממנו מה הוא אומר. כמובן שזה צריך להיות בצורה רגישה מאד, ולא להזכיר בכלל שזה מה שאבא שלך אמר! זה עלול לגרום לבעיות בעתיד!
בהצלחה רבה!
אדם נוף מורשתו הרגת אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!סוד היצירה
מה מאכילים את הרווקים? כמה שטויות כמה בררה?!!!!!!??????????
זה מה שאני אוהבת בחילונים- בלי לדבר כרגע על מהות הקשרים שלהם ואופי הקשר...הם פוגשים מישהו יוצאים איתו אם הוא נחמד ומתאים הם ממשיכים הלאה לא ממש מעניין מה סבתא רבתא שלו עשתה ואיפה.......
דיייייי תשתחררו מהמדבקות שההורים שלכם והסבים והסבתות הדביקו לכם ואולי לא בכוונה ובצורה לא מודעת!!!!!!!!
אדם נוף מורשתו ממה שכתבת נראה שאת חיה באיזה כפר של איימיש......(אנשים שקנאים לייחודיות שלהם)
אני מרחמת על זה על החוסר פתיחות הזאת ואי היכולת להתחבר ולהנות וללמוד ממי ששונה מאיתנו שיש לו המון מה להציע לנו בתור בן אדם מתפתח....
והבחורה שכתבה כאן אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך האם זה מפריע לך שהבחור תימני או לאבא שלך ותחשבי בכנות. אם זה מפריע לך זאת בעיה. וגם אם לא הוא בטוח ירגיש את זה.
בהצלחה.
לא ממש הבנתי מה במה שכתבתי גרם לי להיות היימיש...אדם נוף מורשתו
זה שהם חיים בצורה פרמיטיבית אל מול עולם מתפתח...סוד היצירה
הונגרים הם ככה, תימנים הם שמחים אבל הם ככה וככה....ואלה ככה וככה.... נו באמת אם נאסוף עכשיו את כל התימנים אחד אחד אחד נעבור כולם אותו הדבר עקשנים??? כל האנשים שהיו בשואה הם "ראש בקיר"? כל ההונגרים הם ככה וככה? (זאת חשיבה ממש כוללנית וילדותית במידה מסויימת ולא שאני אומרת ומאשימה אותך זאת חשיבה שמתעתעת בכולנו במיד כזו או אחרת) ולא אני לא לא חושבת שאת המצאת לעצמך את הדעות האלה אני מבינה שכנראה מישהו טיפטף לך אותן והשאלה מה את עושה עם זה?
ומה שאני יכולה להציע לבנות כמוכן אולי תתחתנו עם מישהו ממש ממש דומה לכן אבל תמשיכו לחיות בחברה הישראלית ותצטרכו להתחכך ולהסתדר גם עם כאלה שלא בדיוק דומים לכן שתי טיפות מים.
ולגבי זוגות אשכנזי ותימני (פחחח זה נשמע לי מצחיק אפילו לכתוב את זה)
יש הרבה מאוד כאלה שאני מכירה וגם כאלה שהם מעדות שונות שלא בא לי אפילו לכתוב כי זה מגעיל.
מתוקה שלי, אני נשואה ויש לי 5 ילדים.. וממרומי גיליאדם נוף מורשתו
(וואי, זה נשמע מבוגר...)
אני מרשה לעצמי לומר,
שנורא נורא קל לומר לה:
אל תתייחסי לסטיגמות!!
אל תקשיבי לאבא שלך!!
הרבה יותר קשה לומר לה את מה שאמרתי:
תבדקי את הדברים!!!
כן, זה לא פוליטקלי קורקט לומר, אבל הבחורה הולכת לקראת נישואין.
ראיתי שגם את נשואה, ולכן בוודאי תסכימי איתי, שהרבה אנשים חושבים שלמצוא את בן/בת הזוג זו העבודה הקשה, אבל בתכל'ס, העבודה הקשה מתחילה לאחר הנישואין.
בניה של קשר היא לא דבר קל, גישור על פערים הוא לא דבר קל, ופערים קיימים תמיד, גם בתוך אותה העדה, כי אנחנו באים ממשפחות שונות והרגלים שונים.
וכן, כשמתחתנים עם עדה אחרת בדרך כלל קיימים יותר פערים לגשר.
זה לא אומר חלילה שלא אמורים להתחתן בין עדות, כולנו עם ישראל, ובכל עדה ישנם דברים מדהימים, אבל צריך לדעת לקראת מה הולכים, ולא לנפנף את זה כאילו שזה לא חשוב.
או להאשים אחרים בהיימישיות כי הם מעזים לדבר על הבדלים בין עדות...
אני חוזרת שוב על הדברים שאמרתי - היא לא צריכה לקחת את הדברים שאבא שלה אומר לה כתורה למשה מסיני, אבל היא גם לא צריכה להתעלם מהם לגמרי.
היא צריכה להבין שתמיד יהיו פערים בין עדות, לכן הבאתי למשל את העדה ההונגרית שהיא אשכנזיה אבל גם עליה יש סטיגמות, ולכן היא לא צריכה להתייחס קשה לזה שהבחור תימני, כי תמיד ישנם הבדלים בין עדות, ואף בין משפחות באותה עדה,
ולכן, לענ"ד, היא צריכה לשבת ולדבר על זה עם הבחור, לשאול אותו איך מגשרים על הפערים בין העדות, אם זה לא מטריד אותו או את ההורים שלו, ולהיזהר מאד לא לומר לו שאבא שלה אמר עליו דברים, כי אם הם יתחתנו זה עלול ליצור מתח.
ועוד דבר, אישי אליך - התחלתי את דבריי (מתוקה שלי...) בנימה לא נעימה, כי חטפתי נימה לא נעימה. קצת יותר כבוד לדיעות של אחרים וכתיבה קצת פחות מתלהמת תהיה יותר נעימה...
כל טוב.
ל"אדם נוף מורשתו": הכיף שבנישואין לבחור מעדה שונה-אפצ'י
ו... איך זה קשור אל מה שכתבתי? קראת עד הסוף?אדם נוף מורשתו
גם אם אתם מסתדריםאנונימי (פותח)
אם ההורים לא מרוצעם מהקשר הזה. יתכן שזה ישפיע בעתיד.
נרשמתי רק כדי להגיב לך- זה בוער בי!אנונימי (פותח)
חשוב לי לומר כמה דברים-
אסור לזלזל בעניין המנטליות. בנ"א חי בצורה מסויימת בערך 20 שנה, ויש לזה השפעה מאד חזקה גם אם הוא מצהיר אחרת. מצד שני באמת יש הרבה זוגות מעורבים שחיים באושר רב.
כתימניה משוכנזת שהתחתנה עם מרוקאי וקשה לה מאד עם הבדלי המנטליות, וקשה לשני הצדדים, אני אומרת- אל תזלזלי בדברי אבא שלך, ותבדקי היטב מה סגנון המנטליות שלו.
אני מסכימה עם מה שכתבו שהיום ההבדלים מיטשטשים, אבל תוודאי שזה אכן כך, שהוא לא תימני "כבד", ושיש בו פתיחות להנהגות אחרות.
"פתיחות" זו מילת המפתח לדעתי.
כמובן שהבית באופן כללי אמור להתנהל ע"פ הבעל, וזה אומר שתצטרכי להתרגל לתפילה התימנית,, למנהגים חדשים וכדו', אבל בדברים שהם לא הלכה כמו אוכל, חלוקת תפקידים, תפילה שלך, תוודאי שהוא פתוח.
אני אפרט-
*אוכל- שהוא מסוגל לאכול אצל אחרים גם אם אין מרק תימני, ושלא תתקעו בבית כל הזמן בגלל האוכל.
*חלוקת תפקידים- כן, אצל תימנים וספרדים של פעם גברים עושים פחות, וא"א להתווכח על זה. יהיו ימים שבעז"ה תהיי בהריון, תצטרכי עזרה בלקום בלילה לתינוק, תרצי שהוא יטייל עם התינוק ואת תנוחי, אז תבדקי שהוא לא נצנצן.
*תפילה שלך- ע"פ ההלכה את אמורה להחליף את הסידור שלך, והוא אולי גם יצפה שתבואי איתו לתפילות עד שיוולדו ילדים. בדקי מה דעתו שהדבר ייעשה בהדרגה, וודאי שאת יכולה ללכת לביה"כ האשכנזי מבלי שהוא יעשה לך פרצוף חמוץ ויתן לך הרגשה רעה. הדברים האלו מאד חשובים בעיניי.
ועוד דבר- בררי על המשפחה שלו ועל הסגנון שלהם. בד"כ תימנים/ספרדים של עיירות פיתוח/מושבים הם יותר כבדים מאלו שבעיר. סביר להניח שהוא דומה למשפחתו, גם אם הוא טוען שהוא רוצה משהו אחר.
אם את מוצאת שיש בו פתיחות והוא לא תימני כבד בדוגמאות שנתתי לך (ויש לי עוד דוגמאות אם תרצי), אמרי לאבא שלך שחקרת ובדקת, והוא לא תימני שנולד בתימן, והוא יכול להיות רגוע, אבל אם תראי "כבדות" ואדיקות בהנהגותיו, כנראה שאבא שלך צודק, ואין חכם כבעל הניסיון.
לפי מה שלמדתי מהרב מלמד שליט"א לאשה אין חובה להחליף את כל הנוסח שהיא רגילהאליו,
אם היא חוששת שזה יקשה עליה לכוון בתפילה ולהרגיל עצמה להתפלל.
כן יש חובה ללמד אתהילדים את הנוסח של הבעל - ולכן הקפדתי לברך מהאירוסין ברהמ"ז של עדות המזרח, התאהבתי בנוסח, וגיליתי שהגננות... מברכות עם הילדים נוסח ספרד, גם כשהן מרוקאיות.
וככה זה גם בביה"ס - מלמדים נוסח ספרד, אין ע"מ... עם זה אנחנו מתמודדים כזוג, כשאלה חינוכית.
אך לדעת שיש דעות מגוונות בהלכה, בפועל אני בקושי מגיעה לביהכנ"ס אבל אם יש זמן - אני בוחרת מנין שקרוב לליבי, ולרוב מדובר דווקא במנין הספרדי.
האשכנזי לא בדיוק ממש כמו בבית אבא, וקשה לי עם זה...
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.