אם כבר נסלח לא נראה לי שיש עניין לבקש סליחה, ובמיוחד אם זה עלול להזיק...

מאשר להשאיר כאב בלב של בנ"א במשך שנים על גבי שנים.

חשוב להגיד סליחה, וחשוב לכאוב את הרגע כדי להפטר מהכאב בהמשך הזמן.

כמו מחלה שאם לא מטפלים בה ומדחיקים היא עלולה להתפרץ ובגדול ולהזיק יותר ויותר.

אך אם מטפלים בה בזמן, זה אמנם כואב כי לפעמים דרוש לגעת בפצע, אך כך נרפאים

מקווה שהובנתי. נשמה, המון ב"הצלחה..

בלי מועקות מהעבר..

ב"ה

את צריכה לבקש לדעתי אם לא חייבת..

פתאום זה יכול להתפרץ אצלה הכעס.

ות'אמת יש מצב שהיא איתך סבבה והכל,אבל מבפנים היא כ"כ כועסת שאת תרוצי לבקש סליחה..

בס"ד

חברות זה לא רק הדברים הטובים, זה גם התאקלים, ההתנצלויות והפיוס.
אחרת זה משהו מלאכותי. בלתי אפשרי להיות שני אנשים הרבה זמן והכל יהיה מושלם.
דווקא הדיבור על הדברים הפחות טובים, על הקשיים מעצימים את הקשר ומעלים אותו למעלה, למימד יותר נכון.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....