ואוי היו לנו שתי בנות שהלכו איתנו כל הזמן והיה מצחיק מדי פעם הם הקראיו לנו סיפור וזה אבל בעיקר היה לנו צחוקים איתם חוץ מיזה שבלילה הייתי צריכה משהו מהמטבח ואף אחד לא הסכים להביא לי ואז ____ מצוות בית מדרש הלכה והביאה לי שיא החמודה!!!!

כן, הייתה מישהי מצוות בית המדרש שדי התחברתי אליה, היא הייתה עדינה כזאת והלכה איתנו כל המסלול בשקט, לפעמים דיברה איתנו, לפעמים אנחנו דיברנו איתה.. כשקיללנו וכאלה היא לא אמרה לנו שאסור היא סוג של תירגמה את הקללות שלנו לכעס במילים טהורות, פשוטות, נקיות.. ועם זאת נתנה תחושה שהיא מבינה אותנו..

אני ממש אהבתי אותה, היא הייתה כמו מישהי גדולה כזאת שתשמח לעזור בכל מה שצריך.

אנשים מצחיקים  

(נסיון נוסף לדיון..)

ממש תודה רבה לכל מי שענה עד עכשיו!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....