האמת זה דיי נורמאלי..גם את תדברי אחרת בבית או לאחים שלך ואחרת נגיד בסניף או בכיתה...

ניסית לדבר איתה? להגיד לה מה שאת מרגישה? בכל זאת זה אמא שלך!

בהצלחה!

ועוד משו-

מאוד מאוד הגיוני שהיא לא שמה לב בכלל! דברי איתה על זה! זה ממש יכול לעזור!

סמכי עלי שמה שכתבת בדיוק הוכיח את זה

בס"ד.

מה את רוצה? שהיא תתעצבן עליהם כי היא כועסת עלייך? זה דווקא יפה מצידה... וקל נלה לעשות את זה, כי אמהות לא כועסות- כמעט תמיד הן רק מעמידות פנים בשביל החינוך..

לפעמים אמא שלי צועקת עליי על כלום,ופתאום עם אחים שלי היא מדברת כמו בןאדם.

זה ממש מעצבן ולא נעים,אבל ככה זה החיים.

הפיתרון הכי יעיל זה פשוט להציב אולטימטום דברי בכבוד תיראי אותי לא תדברי יפה לא תיראי אותי!

תן לבנות לייעץ לה.

את בדיוק כמוני אחותי!!

עם ההתנהגות של אימא שלי ליד חברות שלה...

אני כל כך כועסת, אבל אל תשכחי שזה גיל התבגרות, ושזה ייגמר!!!
אבא שלי אמר לי

בהצלחה!!!!!!!!

ובאמת באמת שאת לא היחידה אצל כל העולם בערך זה ככה בגיל  שלנו....

תנסי לעבוד על זה ולא להתעצבן...

גם אני מנסה...

אה ותדברי איתה על זה! תשפכי הכלללללללללל.......... (בעדינות כמובן, אני חייבת לומר שקצת פספסתי שם..)

וברגע שהיא תשאל אותך מה קרה תסבירי לה שאת לא סמרטוט...

ממתי אמא קוראת לבת שלה סתומה ומטומטמת??

בחיים לא ראיתי דבר כזה!!!!??????

אני מפספסת כיבוד הורים... חבל לי.....

אם תחשבו על זה טוב טוב כשאתם עצבניות / עצבניים על אימא שלכם שאתם עושים באסה לעצמכם אולי זה יעזור.... ושתדעו שזה לא קל.. זה קשה מאוד..

אז בהצלחה לכל המתבגרים והמתבגרות!!!!

זה טבעי שאימא מרגיזה!!!!!!!!! באמת באמת...

ילדה כמו כל הילדות?

...

אני בטוחה שלא- בעיקר לטוב, אבל גם למוטב...

קודם כל תנסי לעשות רשימה

כל ההגדים שאמא שלך אמרה לך היום\ השבוע

מתוך זה תמייני- כמה מהם היו הגדים\ אמירות מעצבנים? כמה מהם היו הגדים שהיא יכלה להגיד גם לחברה שלה?

אח"כ- על כל היגד מעצבן- תנסי להזכר-

מה את אמרת או עשית- שהיא אמרה לך את זה? (או- מה מישהוא אחר בבית עשה... ויצא לה בטעות עלייך...)

זה^ יעזור לך לתפוס פרופורציות.... מה באמת קורה...

כל אמא צועקת- לפעמים

במיוחד אמהות בסף החופש הגדול.. שצריך לסחוב רק עוד יומיים את הסיוט הזה... והכוח כבר נגמר...

וכל אחת מדברת עם חברות שלה יותר יפה בד"כ... (כשמישהיא רבה עם חברה שלה- אוהו... אבל זה נושא אחר)

ולפעמים בבית מרגישים יותר חופשי לומר דברים- שלא היינו אומרים בחוץ, כי קרובים יותר

זה^ יעזור לך קצת יותר- להבין את מה שאת אמרת "אמא שלך טובה"!

לגבי צורת דיבור וביטויים שלא נעים לשמוע

יש שתי אסכולות-

זו שאומרת -כיבוד הורים.

גם אם ההורים אומרים דבר לא נעים- לשתוק. לשתוק. לא להגיב. לכבד.

אני באה מאסכולה שניה- שאומרת שיש בקשר נורמאלי כבוד הדדי מינימאלי.

ולכן אם ביטוי כזה נזרק לכיוונך- את צרכיה להפגין המון כבוד, המון איפוק, ולומר בשקט, בעדינות -

"סליחה, צורת ביטוי כזו לא נעימה לי לשמוע. אל תקראי לבת שלך סתומה או מטומטמת."

(תלכי על ניסוח של "לא נעים לי" ולא על ניסוח של "לא מקובל עלי"- שזה ניסוח עם פחות כבוד כלפיה)

ב"ה

כל הכבוד על החשיפה, זה חלק מהרפואה..

חלק מהדברים כמו מילים פוגעות והשמצות-הן לא בסדר ,וחשוב לעצור אותן. אפשר אולי על ידי עירוב גורם שלישי -יועצת שלה, או דודה שהיא מאוד מעריכה.לשתף בלי לבייש את האמא אלא מתוך רצון שתרמוז לה בלי קשר עליך..

לגבי ההתנהגות הכפולה-מוכר וזה אותי גם שיגע - אבל אז הבנתי שזה חוסך לי בושות- שכולם יחשבו שאמא שלי עצבנית או שתפסה אותי על  משהו..

המסקנה שלי היתה-ביני לבין עצמי- אני לומדת עכשיו איזה אמא אני לא רוצה להיות. איזה דברים אני אשתדל למנוע כשאני אהיה שם.. (לא אמרתי לה את זה כי זה מאוד פוגע,אבל זה לימד אותי הרבה וגם קצת ניתק אותי רגשית מהקריזות שלה)

את הפתרון האמיתי נתן ר' נחמן בעצותיו והיום מטפלים רגשיים מאוד מאמצים את המלצותיו.  דברי עם ה'!  דברי עם הדמות של אימך ולא איתה ישירות.  תזהי את הרגשות שלך, אל תתעלמי מהם והכי חשוב - לבכות!!  הדמעות הן סנו ממיס כאבים..

מה שצריך להבין זה שזה הסרט שהקב"ה בחר עבורך. אימך היא התיפאורה ושני השחקנים היחידים בסרט הם את והקב"ה. 

רק אם תפעלי כך - תצמחי ותגיעי לסיפוק ולשמחה.

אם את מעוניינת בדיבור נוסף, תשלחי לי למייל האישי.

ה' אוהב אותך ויתן לך כח לצמוח!!

מה זה השטויות האלה שאמאשלה היא התפאורה בסרט?
 

בסרט שלה - כל גוף חיצוני הוא התפאורה. כמו גם בסרט שלך ובסרט שלי.

העבודה האמיתית היא ביני לבין רגשותי בתוך עצמי.

אבל את לא צריכה לכעוס. תלכי בקצב שלך ותהיי תמיד בשמחה!

לא יודעת, אני ממש לא מתחברת לכל הרעיונות האלה. וההתקדמות שלי בתחום הרוחני שלי לא כוללות רצון להפוך את כל החיים שלי לתפאורה. אני לא מאמינה שזה מה שהקב"ה רוצה ממנו.

קודם כל לדעתי בכל מצב צריך לשמור על כיבוד הורים.

שווה ליזום שיחה מלב אל לב עם אמא, בזמן שיש בו אוירה נעימה, והיא ואת רגועות, ולשתף אותה בהרגשה שלה. זה לא נעים, צריך אומץ, אבל מנסיון ממש שווה ויכול לבנות משהו חדש טוב יותר בינכן. בשיחה לא לתקוף ולהאשים, אלא פשוט לשתף בהרגשה שלך, בצורה מכבדת ואמיתית.

ובכל מקרה אני מאמינה שכל אירוע שה' נותן וצריך להתמודד אתו, הוא נסיון בשבילנו. את האדם השני לא נוכל לשנות, אבל נוכל לשנות את עצמינו ואת התגובה שלנו למה שקורה. אולי זו הזדמנות לעבוד יותר על המידות... בהצלחה מכל הלב!

גם הילדים שלי חשים כך כלפינו - זה אומר שאת מתבגרת ולפעמים כועסת ומכעיסה והיחסים בעליות ומורדות.

עוד כמה שנים תביני את אימך יותר טוב בע"ה.

אבל תראו.. עוד משו מעצבן ממש!!

אמא שלי היא אשה שמממש יכולה לעזור למשל יש לה חברה שהבן שלה (גיל ההתבגרות)קצת עושה בעיות היא מדברת איתו והוא נרגע..

וכולם מתים עליייה ממש!!

היא נחשבת צדיקה כזאתי שעוזרת לכולם, והרבה אנשים מספרים לה מה מפריע להם והיא מייעצת להם ועוזרת ומפנה זמן ונפגשת והכל...

אבל איתי למשל היא אפפעם לא דיברה וממש שוחחה איתי וזהה...

קיצור הבנתם??

כמו שאת שונה מאד מחברות בגילך ככה כל אמא שונה מאד מכל אמא אחרת.
בכל מקרה לפי מה שאת אומרת אם הבנתי נכון, מה שמפריע לך בעיקר זה שאת מרגישה שכלפיי כולם יש לה המון אמפתיה, רגישות וכו וכלפיי הילדים שלה פחות.
אני חייבת לציין שזה מאד מובן ומקובל שזה יפריע לך, לפי ההגיון והרגש הפשוט הילדים אמורים להיות במקום הראשון בלב של אמא שלהם ואין לך מה לחשוב שאת רעה, זאת הרגשה בריאה ונכונה.
לא הזכרת את אבא שלך, מה היחס שלה כלפיו? מכל בחינה. אני חושבת שזאת נק' משמעותית בהבנה של איך הדברים הולכים אצלכם בבית.
בכל מקרה מן הסתם אמרו לך כבר, אבל נסי לדבר איתה על זה. לא כשהיא בין הסירים או עסוקה במעבר ממקום למקום, אלא תגידי לה שאת רוצה לדבר איתה שיחה רצינית ותשאלי מתי היא יכולה ואז תעלי בשיחה את מה שאת מרגישה כדי שתענה לך בכובד ראש ולא תנפנף אותך בכך שהיא אוהבת אותך.
בהצלחה מתוקה..

או פנים אל פנים..

או מכתב..

או אסמאס..

יש המון דרכים..(:

בהצלוחהה...

את יכולה להתקשר ולהתחזות למישו' אחר ולשטוח בעצם את הבעייה שלך בפניי אמא שלך..ואז לשמוע את התגובה שלה ואחר"כ לגלוות לה איכשהו שזו היתה את..

אני יודעת שזה נשמע קצת מופרך...אבל..

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.