בס"ד

מחלקים לכל אחד דף שעליו הוא רושם את שמו למעלה ועונה על שאלות כגון:

1. מהו הצבע האהוב עליך?

2. איזו מכונית אתה רוצה?

3. מהו תחביבך?

4. מאכל..

5. כשתהיה גדול מה תרצה להיות..

וכו' וכו', אבל שיהיה לפחות איזה 10 שאלות.

אז עכשיו יושבים סביב שולחן וכל אחד עונה לעצמו, בלי להראות לשאר החבר'ה, ובלי לדבר (חשוב מאוד! לא להראות לשאר החניכים, זה הורס את המשחק).

בקיצור, אחרי שכולם עונים, הם כותבים שם למעלה כמובן, ומביאים למדריך.

המדריך לוקח צלחות חד"פ כמס' החניכים ועל כל צלחת כותב את שם החניך בארטליין..

את הצלחות שמים במרכז השולחן מפוזרות סתם...

המדריך מחלק לכל חניך כ-5 סוכריות טופי, אפשר לזרום עם המס', ואפשר גם מסטיקים נגיד וכו'..

ואז המדריך לוקח את אחד הדפים שהחניכים הביאו לו, ובוחר 2 שאלות שאותן הוא מקריא ביחד עם התשובה שהחניך כתב. לדוג', אם המדריך בחר את שאלה מס' 1 - מהו הצבע האהוב עליך, והחניך כתב ירוק, אז המדריך יקריא כך - "על השאלה מהו הצבע האהוב עליך הוא ענה ירוק". וככה הוא מקריא נגיד 2 שאלות מהדף של משה, ביחד עם התשובות לשאלות, ואז החניכים צריכים להמר בעזרת הסוכריות של מי הדף שהמדריך קרא ממנו... כמובן, שכשהמדריך הקריא קודם את 2 השאלות והתשובות, הוא לא אמר את השם של החניך שמהדף שלו הוא מקריא...

אז איך מהמרים?

שמים סוכריות בצלחת עם השם של מי שאני חושב שזה הדף שלו. לדוג', אם אני חושב שהמדריך הקריא מהדף של שמוליק, אני אשים בצלחת שכתוב על שמוליק...

ואז, אם מישהו הימר נכון, הוא מקבל את כל הסוכריות של שאר החבר'ה.

אם שניים הימרו נכון (שניהם שמו בצלחת של שמוליק) אז הם מתחלקים בסוכריות..

אם אחד החניכים הוא החניך שהמדריך מקריא מהדף שלו, הוא עושה כאילו הוא לא יודע מי זה החניך שבדף, ומהמר איפה שהוא רוצה, אבל אסור לו להמר בצלחת שלו... ואז, אם אף אחד לא הימר בצלחת שלו, הוא מקבל הכל...

קצת חפרתי, מקווה שמובן..

בהצלחה.

אבל מניסיון- מה שקונה בנים בגיל הזה זה אוכל!

אז ברור שתעשי גם פעולה מושקעת ויפה,

אבל טיפ- תכיני להם גם איזה ארוחה שווה כזאת...

ב"הצלחה!!

תכיני שקית עם קרח ובפנים קליק ותקפיאי את זה..ואז כל אחד מספר על עצמו וזה..ונשאר קרח קטן שוברים..

וכותבים צופ'ר "אחרי שנשבר הקרח בא הקליק"..חמוד כזה..סתם להכרות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...