מזדהה עם הדברים האינטימיים שאני אנסה לכתוב כאן.
אני רוצה לבקש סליחה.
זה לא קל. לבוא ולבקש ממישהו שפגעת ממנו משהו...
לא די שפגעת בו - אתה גם מצפה שהוא יגמול איתך חסד.
שיתדמה לקונו, יעביר על מידותיו - ויסלח.
אני לפעמים באמת תמה - איך אפשר לבוא בציפייה כזאת...
זה לא מובן מאליו.
אני רוצה לבקש סליחה, על שבתוך המהלך הזה של דייטים,
של התעסקות בנושא כל כך טהור, כל כך חיוני ורגיש -
אולי הילדותיות, אולי חוסר הזהירות, אולי המידות הבלתי מתוקנות מספיק,
אולי חוסר הרגישות -
גררו לאותה פגיעה.
כשאדם אחר - טהור, צדיק, ישר, יקר - נפגע בגללך -
קשה גם לבוא ולבקש סליחה.
בקושי קל להראות את הפנים שלך מולו. איך הצלחת לפגוע בו?!
שונא להתייפייף.
פגעתי ביהודי - אני מחויב בחשבון נפש חודר ועמוק. בבדק בית רציני.
לבקש סליחה? אני לא יודע כ"כ איך לבקש סליחה.
אני רק רוצה לומר, שתחושת המועקה התנחלה, שרגשי החרטה עמוקים וכואבים,
חקוקים על מצחי בכל מקום בו אלך.
ומכאן והלאה לבי מלא בציפייה כנה ונאמנה,
לשמוע בשמחתך במהרה, לרגע הזה שבו כל הדינים יתמתקו,
ושכל חשכת העבר תתנדף כחלום יעוף - מול אורה האיתן של הישועה הזרוחה לעין כל.
שנה טובה.
