אני כותבת מאנונימי כי אם אתחיל את הפרוייקט הזה, ישר ידעו מי עומדת מאחורי הניק,
ואני לא רוצה שזה יקרה...
קראתי פעם כתבה, על תושבי שכונה שהקימו לעצמם מכולת קאופרטיבית
ללא מטרת רווח, הם ניהלו את החנות, הזמינו מוצרים ומכרו בעצמם, כדי לחסוך בעלויות.
ועלה לי רעיון, אני שואלת כדי לבדוק את דעתכן, אם לרעיון כזה יש צ'אנס להצליח...
והנה, לעניין,
להתארגן מינימום 50 אימהות, שכולן גרות באיזור ספציפי( ערים סמוכות, מועצה אזורית אחת, מושבים סמוכים וכ'ו..), אחרת זה לא כדאי, שיהיו חברות ב"אגודה", אפשרי שלאגודה יהיו כמה איזורים ובכל איזור יהיו מינימום 50 אימהות.
כל אחת תתנדב בתורה, לפני חגים, תחילת הלימודים אחת לזמן שייקבע (פעם בשלושה חודשים, לדוגמה בלבד)
לסוע לדרום ת"א איפה שיושבים הסיטונאים ולערך קנייה סיטונאית מרוכזת של ביגוד בסיסי (כדי שלא יהיה מקום יותר מידי לבעיות שנובעות מטעם אישי או בילבולים בהזמנה) הלבשה אישית בסיסית וטקסטיל לבית, לילדים, תינוקות אמהות ואבות. המתנדבת תשלם כמובן מחיר סיטונאי נמוך בהרבה מהעלות של זה בחנות "רגילה", ואם יהיו איזורים נוספים, יגיעו לפי תור לחנויות מהאיזורים האחרים לקחת את הפריטים המסויימים בקנייה שמיועדים לאיזור שלהן. (ומדוע שלא תהיה קנייה עצמאית לכל איזור? כי אם מישהי אחת קונה הכל, המחיר שהסיטונאי נותן הוא יותר נמוך.)
הפרסום לאגודה והפנייה להצטרף יערכו על לוחות מודעות בריכוזים ויישובים דתיים, מוסדות חינוך (מיסודי ועד על יסודי, מוסדות תורניים ומוסדות אקדמיים) עלוני שבת (במידה ויעתרו לפרסם בחינם, לא מוציאים כסף על פירסום) פייסבוק ופורומים וכל רעיון יתקבל בברכה.
את הקאופרטיב יתפעלו החברות בו בהתנדבות, לפי תורנויות קבועות, וגם הילדים שמתאימים בגיל יעזרו בחופשים מטעמי חינוך לעזרה. אם יהיה מספר גדול (מעל 50) של אמהות בכל איזור, לא ייפול נטל רב על כל אם.
יש מצב לרעיון כזה להצליח?
