את צריכה לבחון האם זה רעב או שמא פינוק.

אם זה צורך אמיתי של רעב- תני לה דייסה לפני השינה שתמלא לה את הבטן לפני כן. כך תדעי שהיא בטוח לא רעבה.

בנוסף, יכול להיות שהיא משתמשת בבקבוק בתור מוצץ וחבל לתת לה אותו ולהרגיל אותה למצוץ אותו בלילה.

ממליצה לתת מוצץ במקום בקבוק ולבחון זאת.

בבוקר תני לה בקבוק.

וממליצה על הספר "הלוחשת לתינוקות". יש לה שיטות טובות להרגעת תינוקות.

רק יש לשים לב- לאר לקחת את השיטה ברצינות תהומית אלא לקחת חלקים ממנה שטובים לך, ואת השאר לשים בצד.

לקחת אותה בעיקרבון מוגבל כי זה יכול להכניס להמון מתח סביב סדר היום של התינוקת.

שווה קריאה!!! עזר לי מאוד עם הילדים שלי!!!

בהצלחה!

הם גדלים בטירוף בגיל הזה. לא הייתי מונעת ממנה מזון. מים נקיים עלולים להיות להזיק לכליות שלה, אם זה לא יחד עם מוצקים, ובכמויות קטנות מאוד.

צרה גדולה שאנשים בעולם המערבי, המתקדם, לא יודעים מה זה תיוק ומה הוא צריך, ועד כמה... אנשים רבים מופתעים מהאינטנסיביות של גידול ילדים! לא רק את תינוק צריך כל כך הרבה, לאורך היום והלילה, ולא מעניין אותו שאמא צריכה גם לקום בבוקר ולתפקד

במקם לשנות את התינוקת, הייתי בודקת מה את יכולה לשנות אצלך: להפחית שעות עבודה? לגייס עזרה? להתחלק עם בעלך בלילות?

שהתארחה בפורום הריון ולידה

תשוטטי באתר שלה בשעות הפנאי

בהצלחה 

www.michaltzur.co.il

תודה!

לדוג' במקום 3 כפעיות לשים 2, ואח"כ לרדת ל=1 ואח"כ לחצי...

דבר שני- אם היא קמה כל 3 שעות לבקבוק למה את ערה כ"כ הרבה? אולי היא כבר יכולה לשתות לבד? (כמובן עם כרית או משהו כזה) ותנסי ללכת לישון בדיוק אחרי שהיא כבר שתתה בקבוק ואז תקומי "רק" פעמיים... אולי פעם את ופעם בעלך ואז זה בעצם לקום פעם בלילה שזה לא כזה נורא.

ואכן- ילדים בגיל הזה קמים בלילה...אין מה לעשות...

מצטערת, אף פעם לא נעים להגיב ככה להודעה, אבל חשוב שהדברים ייאמרו למען אחרות שקוראות כאן:

גם דילול התמ"ל בגיל כזה וגם השארת תינוק עם בקבוק במיטה לשתייה עצמאית וללא השגחה - שניהם מסוכנים, וגבו קורבנות ל"ע. אנא, אל תעשו זאת.

בס"ד

אז ככה כתוב בספר ? אבל כל ילד והעניין שלו.

אצלי שני הילדים התחילו לישון משלושה חודשים לילה שלם ומחצי שנה עד שנה וחודש קמו מלאנתלפים בלילה. למה? לא יודעת, אולי שינים אולי סתם קריזה... בכל מקרה אל תלכי לפי הספר כל ילד בזמנו ובעיתו... חבל שתהי בלחץ כי אז הוא ירגיש את זה ואז הוא בכלל לא ישן כי את מצפה ממנו.. זה פסיכולוגי כזה...

זה שלב קשה מאוד. מצטרפת לקודמותי באמירה שבכלל לא שייך לצפות שילדה בגיל כזה תישן לילה שלם. אולי אם לא מצפים לזה אז פחות מתוסכלים?

לא שזה עוזר לעייפות, אבל אולי נפשית זה מרגיע קצת...

אגב, אולי כדאי לך לבדוק שדברים כמו ברזל וB12 תקינים אצלך, כי חסר באלו- ברור שיכול להוסיף לעייפות.

"צרת רבים חצי נחמה"- או שכן או שלא, אבל מעודי לא פגשתי אמא לקטנים שהיא לא עייפה.... זו מתנה שאנחנו מקבלות עם הילד הראשון. כמו שאמי טרחה להזהיר אותי: "מזל טוב, עכשיו 20 שנה לא תישני ואח"כ תשלימי הכל.."

אז אני לא רוצה לייאש ח"ו,  רק לחזק אותך במצב הלא-פשוט הזה, שכולנו עוברות כל הזמן, ובע"ה גם נקבל על כל הקושי הזה שכר!! (דיר באלאק אם לא!)

אז שיהיה בהצלחה, קחי נשימה עמוקה ותדעי שזה עובר.

תזכרי גם שהעובדה שהיום מצפים מאישה לחזור לעבודה אחרי כמה חודשים, לא מעידה על זה שאת חזרת לעצמך. רק לעבודה חזרת, אבל ההתאוששות מהלידה (בתוספת חוסר שינה) לוקחת הרבה זמן, יותר ממה שנראה לנו. חז"ל אמרו שההתאוששות לוקחת שנתיים.

אז את יכולה להרשות לעצמך להרפות בכל מה שקשור לתפקוד בבית- את עדיין אחרי לידה. מותר לך להיות עייפה ובלי כוח ולגיטימי לגמרי להיות זקוקה לעזרה.

שה' ישלח לך המון כוח וסבלנות וגם עוד קצת שעות שינה...

בהצלחה בהמשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם ביום היא אוכלת כל 3 שעות, או שהיא עושה הפסקות גדולות יותר (נגיד 4 או 5 שעות)?

אם ביום היא עושה הפסקות של יותר מ-3 שעות, אז אני ממליצה להעיר אותה לאחר 3 שעות בכל פעם, וכך היא תעשה את ההפסקה הגדולה בלילה.

אם גם ביום היא אוכלת כל 3 שעות, אז יוצא שהיא אוכלת 8 פעמים ביממה, ולדעתי זה הרבה (הבן שלי אוכל 6 פעמים ביממה). אולי כדאי לנסות להגדיל את הכמות שהיא אוכלת בכל פעם, ואז היא תצטרך לאכול פחות פעמים.

ובנוסף, עצה נוספת - לפני השינה תנסי לתת לה כל שעתיים, או אפילו שעתיים וחצי. יכול להיות שזה ימלא לה את הבטן, ואז היא תעשה הפסקה גדולה יותר בלילה.

בהצלחה

ושואלת את בעלי - למה? למה אני לא יכולה לישון רצוף? למה הוא מתעורר כל כך הרבה?

למה הוא נרדם ורגוע רק אחרי שהו יונק?

למה הוא לא רוצה במיטה שלו?

אז הוא עונה לי:

אל תדאגי, כנראה שגם הוא (אחרי שני אחים גדולים ממנו) יתחיל לישון לילה רצוף בגיל שנתיים...

אז במקום להילחם בזה ובילד שלי, אני משתדלת לגדול ולתת לו לגדול בקצב שלו.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....