פסק-הדין להבאת הגאולה של הרב מרדכי אליהומושיקו

באחד הפרקים של ספרו החדש "משנתו של הרבי מליובאוויטש" העוסק באופן מקיף ומעמיק במאפייני משנתו של הרבי ובתכניה, מבאר הרב מאיר אליטוב בין השאר את ה'יחידות' האחרונהשקיים הרבי עם הרב אליהו.

הרב אליטוב מוכיח אחד לאחד שמאחורי כל הגמרות והמדרשים ש"עפו" בחלל החדר בבקיאות מבהילה, מסתתר למעשה דין-תורה נוקב להבאת הגאולה תיכף ומיד וללא ייסורים על ישראל. 

הרבי שביקש מהרב להיות הדיין בעניין זה, מביא למעלה מארבעים ציטוטים שונים להוכחת שיטתו והרב המשמש כדיין במעמד זה מביא ציטוטים נגדיים. 

בסוף ה'יחידות' מסכים לבסוף הרב לדעת הרבי ואומר שאכן יש לפסוק מיד על בא הגאולה.

בסוף ה'יחידות' המבוארת מופיע פסק-הדין שכתב הרב בכתב-ידו והחתים על עשרים ושלושה איש (דיני נפשות), רובם ככולם דיינים ידועים ומוכרים. 

על-פי החלטת תלמידיו נקבר הרב כשהפסק הנ"ל בתוך ידו הקדושה.

יצויין כי גם ב'יחידות' קודמת של הרב מרדכי אליהו, בתאריך כ"ז באדר שני תשמ"ו, הרבי הזכיר אודות פסק-הדין:

"בהמשך למוזכר אודות ביאת משיח - הרי, למרות שכבר... עדיין לא בא!... אולי יתקבצו כל הרבנים ויוציאו פסק-דין שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד!... כפי הנראה הדבר היחיד שחסר הוא - החוצפה של בני-ישראל, לדרוש ולתבוע מהקב"ה שיביא את הגאולה... צריכים להתחיל הרבנים הראשיים, הכהן בראשנו, והרב הראשי אחריו, וכל העם אחריהם - ב'קול גדול' ובאופן ד'קהל גדול'!"

 



 

משיח עכשיו!!!!!!!לפרוש כנפיים
ענק התורה והחסידות האבני נזר זצ"ל קבע שפסה"ד פסולמנחם שטיין
עבר עריכה על ידי מנחם שטיין בתאריך י' אלול תשע"ב 00:52

אל האבני נזר  ( הרב אברהם בורנשטיין חתן הרבי מקוצק , בעל שו"ת" אבני נזר ואגלי טל , בידוע כרבי מסוכאטשוב)  באה אשה אלמנה בדמעות שליש  ותבעה לדין תורה את בעל הבית שאצלו היא שוכרת את חדרה-דירתה.

 האבני נזר אמר לה  (באידיש) "דמעות הן גם שוחד, אני פסול לדון בעניינך."

 

 לפי הסיפור שלפנינו בית הדין קובע ש"לאחר ששמענו הדברים הטענות  והבקשות שנאמרו בדמעות שליש" .

 תמוה שלא היו ערים לבעיתיות שבדבר.

לא נמס לך להקניטדיסה

ולהמשיך לזלזל בחב"ד אתה לא מגיעה לקרסולים של חסידי חב"ד

 

שתחזור בתשובה שלמה אמן

 

אם זו הבעיה היחידה שלךאלעד

שמקורה מסיפור חסידי על אחד האמו"רים,

המשיח יכול להיות רגוע ולבוא.

 

 

 

 

[לעצם העניין, הלוואי שמשיח יופיע כל רגע, וודאי לנו שהוא יכול להופיע כל רגע, אך מכלי שני (חבר טוב שלי) שמעתי שהרב מרדכי אליהו זצ"ל בעצמו התבטא באוזניו ואמר לו שאחרי שהרבי נפטר, מסתבר שלא הוא יהיה (או היה) המשיח. וגם דעתו של בנו הרב שמואל שליט"א ידועה בנושא]

הפסק דין הזה לא קשור לזהותו של משיחמושיקו

ומנחם שטיין הראה דעתו בזה שהוא מזלזל בכל מי שלא חושב כמוהו בדיוק ואפילו אם זה הרב מרדכי אליהו זצ"ל

 

וע"ז נאמר ". .  הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ"

וכך כותב זאת מנחם ברוד המסביר הידועמנחם שטיין

http://chabad-il.org/sh/601-700/sh608.htm

חב"ד, שיחת השבוע ו' באלול  תשנח    מנחם ברוד  

שוחד דמעות

"שוחד הוא לאו דווקא של כסף, גם דמעות בפרט של אלמנה הם בגדר שוחד."

וכך כותב זאת מי שלא מעוניין במשיח כלל^אלעד
ואולי לשם שינוי תדון עניינית ?מנחם שטיין
עבר עריכה על ידי מנחם שטיין בתאריך י' אלול תשע"ב 23:43

בפתיחת הדיון הבאת משהו שמתיימר להיות  להיות פסק דין .

 הראיתי שלפי ענק התורה והחסידות, האבני – נזר , פסק הדין הזה שמצהיר שהוא  הענות לבקשה רווית דמעות – פסול מיסודו , כי  הוא ניתן על בסיס שוחד – דמעות.

 כרגיל בפורות לא היתה שום התיחסות עניינית אלא רק לעג לרעיון של שוחד-דמעות.

 

 הראיתי שנושא שוחד דמעות נמסר גם בשיחת השבוע על ידי מסבירן חב"ד ברוד.

 ושוב במקום תגובה עניינית באה מתקפה ולעג.

 

 מה יבין מכך הקורא הסביר ?

עבר עריכה על ידי מנחם שטיין בתאריך י' אלול תשע"ב 23:38
ואולי לשם שינוי תדון עניינית ? (נשלח שוב להקלת הקרמנחם שטיין

בפתיחת הדיון הביא מושיקו משהו שמתיימר להיות  להיות פסק דין .

 הראיתי שלפי ענק התורה והחסידות, האבני – נזר , פסק הדין הזה שמצהיר שהוא  היענות לבקשה רווית דמעות – פסול מיסודו , כי  הוא ניתן על בסיס שוחד–דמעות.

 כרגיל בפורום לא היתה שום התיחסות עניינית אלא רק לעג לרעיון של שוחד-דמעות. ( הרעיון זכה ללעג ,כי הובא בשם ענק חסידות שדרכו שונה מהותית מחב"ד )

 הראיתי שנושא שוחד דמעות נמסר גם בשיחת השבוע על ידי מסבירן-חב"ד ברוד.

 ושוב במקום תגובה עניינית באה מתקפה ולעג.

  מה יבין הקורא הסביר לגבי יחס המגיבים על חכמה בינה ודעת?

 

אנסה להסביר לך היכן הבעיתיות.haim770

ב"ה,

(ההדגשות משלי)

"בפתיחת הדיון הביא מושיקו משהו שמתיימר להיות  להיות פסק דין" (מ"ש)

למה מתיימר? יושבים בפורום מורחב 23 דיינים, שומעים את הטענות של הטובעה או הטובעים, ונותנים וחותמים על אחלטתם, אם זה לא פסק דין אז מה כן הוא פסק דין ????

 

"הראיתי שלפי ענק התורה והחסידות, האבני – נזר , פסק הדין הזה שמצהיר שהוא  היענות לבקשה רווית דמעות – פסול מיסודו , כי  הוא ניתן על בסיס שוחד–דמעות.

 כרגיל בפורום לא היתה שום התיחסות עניינית אלא רק לעג לרעיון של שוחד-דמעות. (הרעיון זכה ללעג ,כי הובא בשם ענק חסידות שדרכו שונה מהותית מחב"ד )
 הראיתי שנושא שוחד דמעות נמסר גם בשיחת השבוע על ידי מסבירן-חב"ד ברוד." (מ"ש)
שאלה: לפי מה נקבע מי גדול בתורה? מי ענק בתורה? מי פצצה גרעינית בתורה?
אם הטענה צודקת אז מה זה משנה מפי מי היא מגיע? גם אם זה היה נאמר על ידי פצפון בתורה בטענה צודקת צריך להתחשב.
ואם היה ברצונך לשאול הייתה יכול לשאול בצורה עוד יותר חזקה, בסיפור המעשה שהובאה, היתה טובעת בדמעות מול נטבעה ודיין (3 גורמים), ובפסק דין הרבני שלפנינו יש בעצם רק שתי גורמים הטובעים בדמעות שהם במקרא זה גם הדיינים שפסקו והנטבע. כך שה"קושיא החזקה" עוד יותר גדולה.
ולמרות השוחד-דמעות והעובדה שבתוך קהל הטובעים נמנים גם הדיינים, הרבנים החתומים פסקו את פסיקתם !!!!????
כדרכה של תורה היה ניתן לכבד את הרבנים החתומים ולהפנות אליהם את הטענות הנ"ל, אבל אין זה מן הכבוד כלפם לעלות את הנ"ל לדיון בפורום, יש לך טענות לרבנים תבזבז 23 בולים ותפנה אליהם. אבל כנראה שהשאלה היא בשביל השאלה ולא ע"מ לקבל תשובה, ליצנות לשמה.
אם הדמעות הם שוחד, אני לא זוכר את האימרה האמיתית אבל נאמר מה שהוא בסגנון שכל מי שאינו בוכה בין כיסא לעשור, זה מראה על אי שייכתו לעם ישראל. אז אם נמשיך בכיוון מחשבה שלך, כל יהודי שבוכה על מצבו הרוחני ואפילו הגשמי לפני כיסא הכבוד ביום הדין, אז כביכול גם היושב על כיסא דין (הדיין האולטימטיבי) צריך לפסול את עצמו מלדון, כי הוא קיבל שוחד.
אז יש לך גם טענות כלפי מעלה ולא רק כלפי הרבנים החתומים על הפסק דין, שבעצם שאלתך היתה איך לאחר שכביכול קיבלו שוחד בדמעות לא פסלו את עצמם מלדון, אם כן גם היושב במרומים צריך לפסול את עצמו מלדון את עם ישראל ביום הדין. אתה בעצמיך מבין את האבסורד שבדבר, בפעם ה-5773, כביכול הקב"ה הולך להיות לשבת על כיסא הדיין כשכל התהליך הוא פסול מיסודו.
כדי לקבוע שדרכו של האבני נזר שונה מהותית מדרכו של חב"ד, וגם שנבין, אנו הפשוטים שבעם את הבדלי הגישות היה מן הראוי להביא לפחות בראשי פרקים מה ההבדלים, SORRY, אני לא מכיר אותם להיפך אני יודע שכמעט היחידים שמתחשבים בדעתו, דעת יחיד, של האבני נזר לגבי חק תוכות בחצי אות הם הסופרים החב"דיים, רב קהל הסופרים הלא חב"דיים, כשיש תיקון בתו"מ עד שם השם מסתפקים בפיסול צורת האות עד האות הפסולה ללא מחיקתה כליל, שהסופרים החב"דיים, רובם, מתחשבים בדעתו, אז מוזרה בעיני טענתך שמה שגרם לתגובות לעגניות, הוא שכיביכול, בגלל שהדברים הובאו וכו'.
אז נכון לעגנו, אבל לא כפי שאתה מנסה לתאר על בעל האבני נזר, לעגנו רק עליך בלבד וזאת בגלל הסיבות הבאות:
  1. כל הזמן אתה בעצמיך לעגת לכל מי שהביא סיפורי צדיקים כהסמכתא לדבריו, והנה הכושי הפך אורו ומביא "תענה חזקה" כנגד בית דין של 23 דיינים מכובדים על סמך סיפור צדיקים, תמוה לא???
  2. יש לי  ונראה לכמה חברים הרגשה, שאתה אינך שואל על מנת לקבל תשובות, וכל שאלותך אינם אך ורק להקניט ולהרגיז.

"מה יבין הקורא הסביר לגבי יחס המגיבים על חכמה בינה ודעת?" (מ"ש)

לאור כל הדיונים הקורא הסביר הבין כבר מזמן שאין כאן עסק אם שואל בתמימות, ויש כאן עסק אם נודניק לא קטן שערב והשכם רוצה לעורר מאומות ולא שום דבר אחר ומסתתר תחת מסווה של חכם מבין וידען !!!

אם תשכיל לקחת את כל הלכי מחשבותיך כהלכה למשה מסיני, אולי יתיחסו אליך אחרת, אבל אתה היחיד שגורם לכך, ותכניס לך טוב לראש אחת ולתמיד שאם מגיב מסוים עונה לך בלעג, הוא אינו לועג לפסוק, למשנה או לענק התורה שבשמו הדברים הובאו, הוא לועג על מגיש הדברים בגלל הצורה שהוא מגיש אותה ורק בגלל זה.

שניהאלעד

היית מעיז לעמוד שם מול 23 רבנים ביניהם הרבי והרב אליהו זצ"ל,

ולטעון בפניהם שפסק הדין פסול?

 

אני סומך בעיניים עצומות עם מו" הרב אליהו ששימש שנים רבות מאוד בדיינות, וסובר שהרב אליהו עצמו לא מסכים ששוחד גמעות פסול, שהרי הוא חתם והצטרף לפס"ק.

 

הקורא הסביר עשוי להבין מהדיון המוזר הזה שיש יהודי פשוט שקוראים לו מנחם שטיין, שבכל כוחו מנסה להביא טענות סרק והבל כדי לעכב את ביאת משיח צדקינו, גם אם זה אומר לדרוש דרשות חסרות הגיון או להביא ראיות מוזרות מסיפורי חסידים, כאלה שהוא בעצמו מזלזל בהם, אשר נוגדים את דעת גדולי הדור ליטאים וחסידים.

אכן, לא פס"ד אלא מתיימר להיות פס"דמנחם שטיין

בבקשה הביטו שוב בניר שמתיימר להיות פס"ד.

 פעמיים יש על הנייר חותמת-מים שבה כתוב

            COL.ORG.IL  

זה לא נייר של בית דין בארה"ב. 

 זה נייר של עיתנאי בארץ !   ( זה משמעות  IL  ). 

אז איזה עיתונאי  שיודע פוטושופ הכין משהו . זה ראוי להתיחסות כל כך רצינית?

 

ובדבר אחד צודקת המחשבה של 770 שכותב שעל בית הדין לסייע ל"טובעת בדמעות מול נטבעה ודיין "  במקרה זה ברור שמחובת בית הדין לבוא לעזרת הטובעת בדמעות. הגמרא אומרת לנו  (סוטה כא ע ב , תרגום חופשי) :

איזה הוא חסיד שוטה? כגון הרואה אשה טובעת בנהר ואומר : לא דרך-ארץ להסתכל בה ולהצילה .

מנחם זה לא על הנייר זה על כל תמונה באתר הזהמושיקו

זה נייר סרוק סה"כ...

בדיוק^אלעד
ואלו דברי רבי יהודה הלוי בכוזרי לנושא הנדוןמנחם שטייןאחרונה

רבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי' (מאמר ב' כד):

(בלשון ימינו)

כששאל מלך כוזר את ה'חבר' - מדוע אינו עולה לארץ ישראל? השיב לו: 'הובשתני מלך כוזר!' צדקת! אנחנו כאבותינו ממשיכים לשבת בגלות ומתעצלים לעלות ארצה. כך היה גם בראשית ימי הבית השני, רק מעטים עלו מבבל, 'ונשארו רובם וגדוליהם בבבל, רוצים בגלות ובפרנסה – שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם'. והוסיף: עד היום הזה, כשאנו מתפללים: 'המחזיר שכינתו לציון' תפילתנו אינה אלא 'כצפצוף הזרזיר' – כלשונו. 

 

 ובלשון תרגום הכוזרי :


אמר החבר: הובשתני מלך כוזר, והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שאמר: "רני ושמחי בת ציון" (זכריה ב יד), כי כבר היה הענין האלהי מזומן לחול כאשר בתחלה אלו היו מסכימים כלם לשוב בנפש חפצה, אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם, ושמא על זה אמר שלמה: "אני ישנה ולבי ער" (שיר השירים ה ב), כנה הגלות בשינה והלב הער התמדת הנבואה ביניהם. "קול דודי דופק", קריאת האלהים לשוב. "שראשי נמלא טל", על השכינה שיצאה מצללי המקדש, ומה שאמר: "פשטתי את כתנתי", על עצלותם לשוב. "דודי שלח ידו מן החור", על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים, עד שהודו קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה, ונתן להם כמצפון לבם, ובאו הענינים מקוצרים מפני קצורם, כי הענין האלהי איננו חל על האיש אלא כפי הזדמנותו לו אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. ואילו היינו מזדמנים לקראת אלהי אבותינו בלבב שלם ובנפש חפצה, היינו פוגעים ממנו מה שפגעו אבותינו במצרים. ואין דבורנו: השתחוו להר קדשו, והשתחוו להדום רגליו, והמחזיר שכינתו לציון וזולת זה, אלא כצפצוף הזרזיר, שאין אנחנו חושבים על מה שנאמר בזה וזולתו, כאשר אמרת מלך כוזר.




 

גם שמאלני יכול להבין בקלות שנסיגות זה גרוע מאודhamedinai

בס"ד

לפני כ-40 שנה, באחת משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (חב"ד) זצ"ל בעת הלחימה בלבנון, שמעתי רעיון שנחרט בזיכרוני: הרבי הסביר שאם צה"ל יפעל בתקיפות ובנחישות, בלי לחשוש מאלו שהם "הירא ורך הלבב", התוצאה תהיה חיסכון עצום בחיי אדם — פחות הרוגים בצד הישראלי, פחות הרוגים בקרב הערבים, ואפילו פחות הרוגים בקרב המחבלים.

לאורך השנים, הרבי דיבר פעמים רבות מספור נגד נסיגות מאדמת ארץ ישראל, והסביר שהנסיגות אינן מביאות שלום, אלא פוגעות בביטחון ומכניסות את ישראל לסכנה קיומית.

כיום, לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", כולם כבר רואים כיצד הנסיגה מרצועת עזה בהתנתקות הזיקה באופן אנוש לביטחון ישראל והביאה למחיר דמים חסר תקדים של אזרחים ולוחמים.

אולם, ישנה נקודה אחת שפחות מדגישים — ודווקא היא עשויה להיות המפתח לאחדות בינינו: הנסיגות הגדילו בצורה דרמטית את אובדן החיים גם בצד הערבי.

הקשר הזה חשוב במיוחד כשאנו משוחחים עם אחינו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מתוך דאגה כנה לערכים הומניטריים ולמניעת הרס ושכול, רבים מהם מאמינים שנסיגה תמנע נפגעים. כשאנו מבינים שנסיגות מובילות בהכרח לעליית צבאות טרור ולחורבן קשה בהרבה גם בצד השני, הדאגה הזו מוסרת. מתוך הבנה משותפת זו, קל יותר להגיע לאחדות ולחיבור בימין ובשמאל.

מה אומרים הנתונים בשטח?

כדי לבחון את הרעיון הזה במבחן המציאות, אספנו נתונים מנורמלים (לפי גודל האוכלוסייה - מס' הרוגים ל-100,000 תושבים) והשווינו בין שלושה אזורים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, בהתאם לעומק ההתנתקות שבוצעה בהם:

* 1. רצועת עזה (התנתקות מלאה - עקירת יישובים ונסיגה מוחלטת של צה"ל):

כ-2,000 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(פי 200 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)

* 2. צפון השומרון (התנתקות חלקית - עקירת יישובים תוך השארת חופש פעולה לצה"ל):

כ-60 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(פי 6–7 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)

* 3. מרכז ודרום יהודה ושומרון (אחיזה רציפה ונוכחות מלאה של צה"ל וההתיישבות):

כ-8–10 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(הערה: אין כיום אזור שלא הושפע מהסכמי אוסלו, ולכן הנתונים גם ביהודה ושומרון גבוהים מכפי שהיו אלמלא ההסכמים, אך ההשוואה בין דרגות הנסיגה השונות מאז 7 באוקטובר מראה מגמה מובהקת).

> במילים פשוטות:

> הסיכוי של תושב עזה ליהרג במלחמה גבוה פי 200 מתושב חברון או רמאללה.

> עבור תושב ג'נין או טולכרם (צפון השומרון) — הסיכוי גבוה פי 6–7.

>

השורה התחתונה

נסיגה ויציאה מהשטח לא חסכו בחיי אדם — הן הכפילו אותם במאות מונים:

* איפה שיש התיישבות ונוכחות של צה"ל: הטרור נגדע באיבו, נמנעות תשתיות טרור כבדות, וממילא המחיר בחיי אדם – לשני הצדדים – נמוך בהרבה. הנוכחות בשטח מתבררת כגורם המייצב והמגן הטוב ביותר.

* איפה שפונו יישובים וצה"ל נסוג: צמחו צבאות טרור רצחניים, והמחיר לשני הצדדים זינק לממדים חסרי תקדים.

כשמסתכלים על העובדות בעיניים פקוחות, מבינים ששמירה על אדמת ארץ ישראל ועל ביטחון המדינה היא אינטרס אנושי ומוסרי ראשון במעלה — שמציל חיים כפשוטו.

עזרה מהציבור למצוא מקור לדברי הרבי הרש"ב מלובביץ''סוס אדום

מחפש מקור למשפט הבא שמובא בשם הרבי הרש"ב מליובאוויטש:

"כל השנה אני צריך לדעת את הקב"ה ואילו בראש השנה אני צריך להאמין בו"

אם מישהו פה יודע את המקור המדויק, או נתקל במשהו דומה. אשמח שיודיעני.

הדת אינה אמורה להיות מחוללת של מריבות ומלחמותhamedinai

הדת אינה אמורה להיות מחוללת של מריבות ומלחמות – נהפוך הוא. כאשר מפנימים שלכולנו, לכל בני האדם ולכל היצורים, יש בורא אחד, מבינים את עומק הפסוק: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם". כל המריבות והמתחים סובבים בסך הכל סביב אישיות כזו או אחרת, וזהו עניין משני לחלוטין שאינו העיקר.


אף אדם לא יוכל לשכנע, ובטח שלא להכריח, אדם אחר לקבל את אמונתו. לכן, הדרך הנכונה עבור כולנו היא להתלכד סביב המאחד, ולא סביב המפריד.


כיהודי חסיד חב"ד, אני רואה זאת היטב בתוך הבית פנימה. למרות שרבים מאמינים שהרבי מליובאוויטש זצ"ל הוא המשיח, הרבי עצמו הבהיר כמה וכמה פעמים שזהות המשיח אינה העיקר, אלא הפעולה למען הטוב והאחדות. גם בעת חילוקי דעות פוליטיים סוערים בין מפלגות, הרבי תמיד ייעץ להתחיל בנקודות שכולם מסכימים עליהן – ומתוך כך, שאר הבעיות כבר ייפתרו מאליהן עם הזמן.


ברוח זו, אם נביט על המזרח התיכון, נראה שיש כאן שטחים עצומים ומקום לכולם. כל שנדרש הוא להסיר את השנאה, ולחפש מה ניתן לעשות יחד, מתוך כבוד לתורה ולאמונה של כל אחד ומבלי שום כפייה.


בסופו של דבר, כל האמונות המונותאיסטיות שותפות ליסודות גדולים: אמונה בבורא אחד, איסור גזל ואשת איש, ושאיפה לעשיית טוב וחסד. גם בנושאים מורכבים כמו להט"ב – גם מי שמאמין שזה אינו דבר נכון, מבין שזריקת בני אדם מגגות, חס וחלילה, היא לא הדרך לשכנע איש.


אגב, גם השמאלנות היא סוג של דת רעיונית. גם הם מאמינים בצורך לעשות טוב וחסד עם בני האדם ולשפוט בצדק. על בסיס הערכים האלו, אפשר למצוא מרחב לשיתוף פעולה גם איתם.


כשנשכיל להתמקד במאחד, נצעד יחד אל עבר הגשמת הייעוד: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".


אני מאמין שאפילו האיראנים, אם יקראו את הדברים האלו – בין אם בעזרת גוגל טרנסלייט ובין אם דרך תרגום AI – יזהו כאן "דברי שלום ואמת". הבנה כזו יכולה לחסוך להם, ולעולם כולו, את הצורך במלחמות דת מיותרות.

חסידי חב"ד הניחו תפילין לשמעון פרס כמה וכמה פעמיםshaulreznik

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

אתה בטח מתלוצץ, נכון?מי האיש? הח"ח!אחרונה

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

חבדניקים מתגייסים לצבא כמו דתיים לאומייםתמימלה..?
או לא מתגייסים כמו חרדים?
לא זה ולא זהתות"ח!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אממתמימלה..?

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

נכון, את צודקתתות"ח!

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

תודהתמימלה..?
השאלה היתהבישיבות חרדיות אסור להתגייס, בהסדר חלק מהישיבה זה הצבא, איפה חבד ממוקמות על הרף של אסור עד חובה?
בשמחהתות"ח!

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

איפשהו באמצעפונקציה

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

רעיונית זו מה שהבחור רוצהפונקציה

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.


התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.


לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

ממ מענייןתמימלה..?אחרונה

תודה

מחפש ספרים חב"דים על תפילהred panda

היי,

במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש  שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.

תודה!

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

דיוק כל אות במילים "כי ה' לצד הזה", כמו "לך לשלום"hamedinai

תקציר:


האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -


"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.


דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇


לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.

https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267


מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.


נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.


נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.


הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.


אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו

ספריית ליובאוויטש

"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".

אולי יעניין אותך