בעזהי"ת

אם מספיק רוצים למצוא.

מצידי, שתהיה הסיבה הכי דבילית בעולם-

לקום בבוקר בשביל לראות תוכנית טלוויזיה כייפית.

לקנות לעצמך מיקס שוקולדים ולפנק ת'צמך כל בוקר באחד.

זה השלב הראשון.

אח"כ צריך לחפש תכלית לחיים;
למה אני פה? מה אני עושה פה? מה המטרה שלי?
תמצא מישו לדבר איתו על הכל. הרבה יותר קל לברר בשתיים.

ומתוך כך להאמין שיש לנו משמעות בעולם,

ולקום בבוקר- זה לא סתם!

זה לקום לעוד יום משמעותי שבו אני מועיל לעולם!

אתה חשוב!!

לא הכל נדפק..

יכול להיות שמאוד מאוד קשה!!

גם יכול להיות שאולי יותר קל לנו לראות את הרע, באופן טיבעי, אז רק אותו אנחנו רואים..

אבל דבר עם ריבונו של עולם! הוא עוזר כל כך!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....