בגלל שזה נראה אבוד מראש מרימים ידיים.

זה ממש עבודה חשובה לנסות ולתקן את האנשים האלה.

ואין דבר כזה אבוד מראש, זה לא מה שלומדים עכשיו בחודש אלול?

שתמיד אפשר לעשות תשובה, ושה' נותן לכולם הזדמנות...

ולפעמים גם אם זה לא נראה מבחוץ- ברור שזה משפיע על הבנאדם,

אז מה אם הוא לא מיישם מיד את הפעולה של אתמול, 

לא כזה קל לעשות תפנית של 180 מעלות,

ואת לא יכולה לדעת מה הפעולה הזאת עשתה לנפש שלו.

לאנשים שהולכים להתנדב במקומות כאלה מגיע צל"ש ענקי,

ולא נראה לי שהדרך לחזק אותם ולתת להם גב,

היא להבהיר להם שאין להם סיכוי להצליח...

בעזהי"ת

ערבבת פה שתי דברים; המעשים הקטנים ברחוב, של 'אני לא פראייר אני יהודי', וחינוך נוער-עם-היסטוריה-קשה.

דבר ראשון. 

את אומרת שלילדים בשכונות מצוקה וכו' יש 50% לגדול לפשע [ולאו דווקא גניבות. אלימות וכו']

אז אני אומרת לך שיש יותר. א-ב-ל אם הם חברים בסניף/סתם בקשר עם מישהו טוב כזה כמו שתיארת, רק אז זה יורד ל50%.
ובאותו דבר-

את אומרת 'וואלה, לא תצליחו לשנות את העולם. למה לנסות?'

ואני אומרת- וואלה, אפילו עם ייצא לי להפגש עם 500 בני נוער כאלה בחיים בכל העבודות השונות- הדרכה [כאילו, הדרכתי חניכות מדהימות בסניף וממש לא סניף פיתוח, אבל נניח], שירות לאומי, עבודה לעתיד, הכל. נניח ואני אתקל ב500 כאלה. ואפילו השפעתי במשו רק על אחת מתוך כל החמשמאות. ואפילו היא לא הפכה להיות הרבנית ימימה/הרבנית עידית/בנאדם גדול זה או אחר. ואפילו הפכה להיות 'סתם' בנאדם רגיל, ואפילו לא טוב במיוחד וכאלה. אבל היא הייתה יכולה להיות במקום יותר גרוע ובזכותי היא התקדמה אפילו מדרגה אחת- אשריי והלוואי שאזכה. 

ולדבר השני. 
על המעשים הקטנים האלה.
קודם כל, דבר מאוד קריטי- כשאני קמה לבנאדם זקן באוטובוס [אגב, בונוס בסוף חפירתי- שיעור מהמם שלמדתי אתמול באוטובוס על זה], כשאני עוזרת לחברה, כשאני שמה בקבוק במיחזור או אפילו סתם בפח במקום לזרוק- קודם כל אני עוזרת לעצמי.
אני מחנכת את עצמי, ואני עצמי כעצמי הופכת להיות בנאדם טוב יותר. כבר שווה.

מעבר לזה.

מספרים תמיד על חבר שלנו שהלך על חוף ים במקסיקו. והחוף היה שרוע בעשרות אלפי כוכבי ים שהים פלט. וחבר שלנו הלך על החוף, ומידי פעם נעצר, הרים כוכב ים בודד, וזרק אותתו למים. וחוזר חלילה.
שאלנו אותו, מה- אתה משוגע? הרי יש פה עשרות אלפי כוכבי ים! לא תוכל לשנות זאת! והוא ענה. 'לא אוכל לשנות זאת עבוד כל כוכבי הים שעל החוף; אבל בשביל הכוכב הבודד הזה, עשיתי לו הכל..'
כן. הבקבוק שזרקתי לפח- לא הוא מה שיעשה את הסביבה איכותית יותר; אבל הוא לא ילכלך אותה יותר. הוא לא יזבם אותה יותר.. הקשיש שקמתי לקראתו באוטובוס- זה שקמתי לא יעשה אותו בריא יותר, אבל בהחלט ישמח, בהחלט יקל.. לא ישנה לו את החיים, אבל בשנייה הנוכחית- יעשה לו המון טוב.

'כי מי עושה את הנהר אם לא הטיפות הקטנות, ומי אם לא גרגרי החול עושים את המדבריות?' [אסתר קל]

וחוצמזה, במקום שבו שירתתי בשירות לאומי [עד לפני שבוע] לימדו אותי דבר אחד מאוד מאוד מאוד מאוד עיקרי. על בני אדם- לא מתייאשים, ולא משנה מי הם או מה הם. את לא יכולה לדעת עד איפה בנאדם יכול להגיע. וחזיתי את זה על בשרי וראיתי אנשים צומחים מהמקומות הכי נמוכים.

ואני יכולה לפרט עוד באישי, אבל חפרתי.

מוזמנתמיד, מוזמנים כולם..

[והנה הסיפור בונוס.
אתמול נסעתי באוטובוס פנימי, קו 4 בבאר שבע. 
באחת התחנות נעצר האוטובוס, ועלה אדם זקן. בחור, לא דתי דווקא, שישב באוטובוס, לא חיכה שהבנאדם יעלה בכלל. לא חיכה כלום. האוטובוס לא היה מלא אפילו; היו מקומות ריקים, אבל רחוקים מאוד/צפופים וכו'. הבנאדם פשוט קם באופן אוטומטי מהמקום הנוח שהיה לו והלך אחורה. הזקן הנ"ל בכלל לא ידע שהוא קם בשבילו, הוא עלה לאוטובוס וראה מקום פנוי כבר! וואי. זה היה מדהים. 
ולך, פותחת השירשור- הנה. הזקן הזה אפילו לא ידע שעשו לו טוב; אבל אני שלמדתי מהצד למדתי מזה שיעור, אז גם לי הבנאדם הזה עשה טוב ואמרתי לו את זה. 
היה שווה? ברור!]

אחריות חברתית היא לא נחלתם של המורעלים והצדיקים בלבד.

כן, גם את צריכה לפעול ולהשפיע. ודווקא בגלל שגנבו לך את הדברים. הילדים המתוקים האלה ויתרו על עצמם, לא מאמינים בעצמם שהם מסוגלים ליותר. אבל את- אל תוותרי עליהם. 

אני עכשיו בשמינית ויש לי חבר'ה בשבט שמזמן ויתרו על עצמם. אבל, מה לעשות, הרכזת גרעין התותחית שלנו לא מפסיקה להאמין בהם והיא פשוט לא מוותרת. ואת צריכה לראות איזה אנשים מדהימים הם נהיים לידה. והיא לא מרביצה בהם תורה, לא מטיפה להם מוסר. פשוט מאמינה בהם. וזה מדהים כמה שזה עושה.

תאמיני, וזה יעשה את כל השינוי.  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....