"זאת הבת שלך, הבת האובדת, שהלכה לטייל ושכחה תדרך, שנאבדה בין כל הסלעים שנפלו עליה, שנאבדה בחשכה."
"אני רוצה לחזור, לחזור אליך, להיות הבת שלך."
"אני כולי רסיסים לא נשאר כלום, נראית נורא, זוועה, אבל אני מאמינה שהמצב יכול להשתנות, בעזרתך ובהשתדלותי."
"אבדתי תדרך אליך, אל הכל יכול אל מי שעליו נאמר אין עוד מלבדו ובאמת הוא אחראי להכל, אבל אני רוצה לחזור!!! תעזור לי!! אני מבקשת!!!"
"יהיה לי קשה,, להסתגל מחדש למנטליות של הבית, להאמין בך, לסמוך עליך, אבל אני רוצה."
"בבקשה ממך אבא יקר, קבל אותי בזרועות פתוחות. כ"כ צריכה חיבוק, ורק אתה יכול עכשיו לתת אותו, וגם זה החיבוק שהכי יעזור."
אז אני באה אבא, בריצה...
אני באה מהר, מקווה להגיע במהירות רק תעזור לי לפתוח תדלת, השומרים עומדים בפתח, תבוא לפתוח לי כי אני הבת שלך, וגם אם אתה מלך מלכי המלכים הכי גדול בעווללם, אני הבת שלך, הבת הקטנה והאבודה. אז תבוא?"
^^^ נכתב מלב דואב, בדמעות.
[תודה ענקית ועצומה למי שעזר/ה לי להגיע לזה עכשיו. ואל תגיב/י בצורה שידעו שזה את/ה.]
אשמח לקבל מאמרים וחיזוקים מעניינים וחזקים בנושאי אמונה. תעלו לפה לזכות את השאר.
וגם רעיונות מועילים לדברים טובים עשות בזמן פנוי....
תודה אחים צדיקים שלי!! ושתדעו שאבא גם אוהב אותכם, אוהב אותךָ ואותך.
ומחכה לכם... חודש אלול, המלך בשדה!!
באהבה גדולה....
ו
לבנות
שד' יפנק אותך...