אין מה לעשות.

זה באשמתו. לא באשמתי.

כנ"ל יריב אופנהיימר שר"י ובג"ץ.

אתם חבורת בכיינים מצועצעים! אני מצטערת שאני ככה בוטה, אבל זו האמת!

למה הדבר דומה?

לאדם שמתבונן בבן שלו משחק בסכינים/ חשמל/ עומד על החלון בקומה העליונה -

ולא עוצר אותו במהירות (גם אם זה כרוך במכה על היד...)

ואח"כ בוכה.. "אין ילד", "הסכינים זבל" "החלון זבל".. וכו'

לא באתם!

לא נאבקתם!

מה אתם בוכים???

חבל שאתם לא מבינים חברי פורום נוג"ה - כמה כוח יש לנוער, לכם!!
לפני קום המדינה, נערים בני 12, 13, 14, 15, 16 - נלחמו עם נשק ביד.

ארגנו פיצוצי גשרים, פיצוצי מלונות, התנקשויות בבכירים -

הפכו את המדינה והשאירו את המשטר הבריטי חסר אונים.

איפה אתם היום??

יש לכם את אותם כוחות! אם לא יותר!!!

הורים? מעצר? מכות מיס"מ?

זה מפחיד, נכון!

אבל אתם יכולים להתמודד!

תאמינו לי, לא מתים כ"כ מהר...
ואם כן? 
טוב למות בעד אלוקינו, ארצנו ועמנו!

יכול לעשות כלום נגד זה!

מאי האי?

אם את רוצה פרטים את יכולה לפנות אליי באישי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....