אבל זו חובה שצריך להשתדל לעשותה

לפני כמה זמן שאלתי את אבא שלי ואמר לי שאין לי חובה להפריש אבל טוב לעשות את זה  אני לא יודעת מה המקור ל'קולא'

בעיקרון- זה חלק ממצוות צדקה, אבל זה תלוי אם אתה עצמאי כלכלית (סטודנט, בייניש, ב"ש, חייל...)...

בכ"מ- שמעתי מהרב מגנס (שליט"א) שאם אתה חי גם על חשבון ההורים, ואז בגלל שאתה תורם (מהכסף של הש"ל נניח) תצטרך לבקש עוד מההורים... אז לא לעשות את זה

יישר כוחך!!

בעזהי"ת.

והוא הרחיב את זה גם למצב שאם אתה מחזיק את עצמך בכוחות עצמך, אבל כל חריגה זה מההורים, אז אין צורך לתת.

הרבה פעמים זה לא בכסף מזומן אלא בשווי כסף - בכל מיני פרוייקטים  וטיפים שמתגלגלים אליי כבעל מקצוע.

(פסיקה של הרב שלי)

ועכשיו אני לא עובדת.

אבל בעז"ה כשאעבוד - אפריש...

אני תמיד משתדלת להפריש..
יש לי עבודה קבועה- ולכן גם הוראות קבע למקומות שחשוב לי לתרום להם,
וכשאני מרוויחה יותר מזה- אני נותנת לעוד מקום פשוט במזומן...

אם כי אני חיה בבית-

אבל עובדת ומממנת את הלימודים שלי..
ככה שאני לא יודעת אם אני חייבת או לא..

 

אלא מנהג שנעשה כחובה למי שנהג בו...

וגם מי שמפריש צריך להפריש מה'נטו' הכנסות (אחרי הוצאות קבועות) ולא מהברוטו

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=4545

מנהג ישראל זה רק בדבר שכל ישראל קיבלו עליהם.. מעשר כספים לא כולם נוהגים..

בלי קשר- הדין שהבאתי הוא בשם גדול אחר בדורנו... ששמעתי בשמו (באזניי)

אם כי זה לא ימנע ממני לתת.

באמת? זה לא כולל הוצאות קבועות??


תודה  קיש!! יודעים איפה אפשר לראות בפירוט את כל העניין של מעשרות?

צדקה ומעשר כספים - הרב אליעזר מלמד

מעשר כספים - הרב אליעזר מלמד

שיעורים בנושא מעשר כספים באתר ישיבה

ציטוט מאחד הקישורים לטובת הציבור:

שאלה : האם חייב אדם להפריש מעשר מהכספים שהוא מרוויח?
תשובה : ההלכה היא שמצווה מן המובחר לתת חמישית מהרווחים לצדקה, ומידה בינונית לתת מעשר מן הרווחים, והנותן פחות, מקיים את מצוות הצדקה כמידת עין רעה (שו"ע יו"ד רמט, א).
ונחלקו הפוסקים בשאלה מהו מקור המצווה לתת מעשר כספים. לדעת מיעוט הפוסקים החיוב מן התורה (כן משמע מתוספות תענית ט, א). ויש סוברים שהחיוב מדברי חכמים (ט"ז יו"ד שלא, לב). ויש סוברים שהחיוב מחמת מנהג (ב"ח שם).
אלא שצריך להדגיש, שלמרות שיש אומרים כי המקור למעשר כספים הוא במנהג, אין זה אומר שהנותן מעשר מקיים מצווה קלה שיסודה במנהג. שהרי ברור כי עצם מצוות הצדקה היא מן התורה, שנאמר (דברים טו, ז-ח): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ... דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". כלומר, כאשר אפשר יש לספק את צרכיו של כל עני ועני, "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". אלא שבדרך כלל צורכי העניים מרובים, ואין אפשרות לספק את צורכי כולם, ועל כן קבעה ההלכה, שמידה בינונית לתת מעשר. נמצא אם כן שהמצווה לתת מעשר כספים היא ההגדרה כיצד לקיים את מצוות התורה כפי המידה הבינונית. 
כלומר אף שיש אומרים שהמקור לנתינת מעשר הוא ממנהג, המנהג בא לפרש את מצוות התורה, והנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצוות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה. 
מכל מקום ישנה משמעות הלכתית לשאלת מקור החיוב לתת מעשר כספים, והיא לגבי אדם שמצבו הכלכלי דחוק, שאם נפסוק שנתינת מעשר כספים מהתורה - גם כשמצבו דחוק, כל זמן שהוא אינו אנוס, חובה עליו לתת מעשר למי שעני ממנו או להחזקת לימוד תורה. אך אם נפסוק כדעת רוב הפוסקים שנתינת מעשר כספים הוגדרה על ידי חכמים - הרי שמי שמצבו דחוק פטור מנתינת מעשר ויסתפק בנתינת מתנה קטנה למי שעני ממנו, אבל מי שמצבו דחוק במקצת יהיה חייב במעשר כספים. ואם נפסוק שנתינת מעשר כספים היא מנהג, גם מי שמצבו דחוק מעט יהיה פטור ממעשר כספים, והמנהג חל רק על אדם רגיל שמתפרנס כממוצע.

י - דרכי חישוב מעשר כספים
שאלה : אדם שמקבל משכורת, האם עליו להפריש מעשר מהברוטו או מהנטו?
תשובה : צריך להפריש מהנטו, כי זה הכסף שהוא מקבל.
שאלה : האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר? 
תשובה : יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת. 
שאלה : אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל?
תשובה : אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל ובכל מקרה היה צריך לאכול.
שאלה : אדם שחוסך כסף בתוכנית חסכון או קופת גמל כיצד יפריש מעשר?
תשובה : ראשית עליו להפריש מעשר מהכסף לפני שהוא מפקידו בתוכנית החסכון. אח"כ כשיגיע זמן הפירעון, יעשה חשבון כמה רווח ריאלי היה לו על החסכון, וממנו יפריש מעשר. וכן מי שמשקיע את כספו בקופת גמל, עליו להפריש מעשר מן הכספים לפני הפקדתם, ובעת שיפדה את כספו שבקופת הגמל, יחשב את הרווח הריאלי שהיה לו במשך השנים, וממנו יפריש מעשר. 
אמנם פעמים רבות המעסיקים כחלק מההטבות שהם נותנים לעובדים מפרישים כסף לקופות הגמל, ואז הכסף אינו עובר בחשבון העובר ושב של העובד, וקשה לחשב את שיעור המעשר. ועל כן בעת שיוציא את הכסף מקופת הגמל יפריש מכולו מעשר.
שאלה: כיצד יפריש מעשר מי שהשקיע את כספו במניות, בחלקם הרוויח ובחלקם הפסיד? 
תשובה : יערוך חשבון כללי, ואם בסך הכל הרוויח, יפריש מהרווח מעשר. ואם בסך הכל הפסיד, פטור מלהפריש מעשר. ורק לאחר שיכסה את הפסדיו ויתחיל להרוויח, יתחייב שוב בהפרשת מעשר כספים. 
שאלה: 
אם מזדמן לאדם צורך לתרום סכום גדול לצדקה, הרבה יותר ממה שהוא צריך להפריש למעשר כספים. האם יוכל להחשיב את התרומה כהלוואה למעשר?
תשובה : כן. למשל, מי שצריך להפריש כל חודש אלף ש"ח, ונתן בבת אחת עשרת אלפים לצדקה, יכול להחשיב את העשרת אלפים ש"ח כחוב של "המעשר כספים", ובמשך עשרת החודשים לא יפריש מעשר ממשכורתו.
שאלה: האם ראוי לדקדק בחישוב מעשר כספים מכל הכנסה, או שאפשר לחשב אותו בערך? 
תשובה :עדיף לחשב את מעשר הכספים באופן מדויק, וכדי לחשב במדויק יש להקדיש לכך מחברת או פנקס. ואמנם מי שבטוח שנותן לפחות מעשר, יכול לצאת ידי המצווה גם בלא חישוב מדויק. אלא שיש אומרים שהסגולה המביאה לידי עשירות היא דווקא כשמחשבים במדויק, ולכן עדיף לנהל רישום מדויק, ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף, וכבר למדנו שמידת עין טובה להפריש חמישית.

שאפשר "לבחון" בה את הקב"ה

"בחנוני נא בזאת"

אז למה לא

לבחון את הקב"ה?

לא רוצה לבחון את הקב"ה אני מאמין לו

שאתעשר. אז למה לא להתעשר אם זה כהבטחה בשבילי ?

"עשר בשביל שתתעשר"

"אין עני אלא בדעת" - אחוז משמעותי של העניים הגיעו למצבם בגלל חוסר ידע וחוסר ניהול נכון (החל מבזבזנות כספים, אי ניהול תקציב ועד לישיבה בכולל במקום לפרנס כפי שנחתם בכתובה ועוד כל מיני סיבות אחרות).

לשבת עם הבן אדם, לתכנן את התקציב שלו, להסביר לו את זכויותיו ו/או לחסל את החובות שלו בצורה מסודרת - זה הרבה יותר חשוב מעוד קרטון מזון לחג.

אם נזרום על המשל של הסוכריות - זה כאילו סבא נותן לך עשר סוכריות מתוך תכנון שאחת תיתן לאחיך הקטן. יוצא שאם לא תיתן לו כפי שנאמר לך, זה לא שסרבת להמלצה, אלא אחיך הקטן נותר ללא הסוכרייה.

התדיינו פעם כמה חברות על כך שנראה שאלוקים ברא את העולם בצורה לא שיוויונית - לחלק נתן המון ולחלק לא נתן כלום. אלא - שצריך לזכור שאלוקים נתן לי יותר אבל התוספת הזו בכלל מיועדת למישהו אחר שקיבל פחות, ואני צריכה לעבוד על עצמי ולתת למי שמגיע.

אני ספציפית משתדלת כבר כמה שנים לתת מעשרות, כבר מאז תחילת גיל העשרה - אפילו על הכנסות קטנות המורכבות מ20 ש"ח. סך הכל חושבת שחשוב לחנך את עצמנו שאלוקים נתן לנו על מנת שניתן לאחרים, ולא משנה כלל אם יהיו אלו 2 שקלים מתוך 20 או 2000 שח מתוך משכורת של 20 אלף ש"ח.

ולסיכום, לא לשכוח שנאמר: "עשר בשביל שתתעשר". בהצלחה לכולם!

ב"ה

... לא היה צריך להיות סטנלי פישר כדי להתקיים.

כל בן אדם ממוצא שלא היה נרקומן או מהמר סידרתי (תענוגים שדורשים הון) יכל להביא פרנסה בכבוד לביתו.

כיום ישנם אנשים שמעונינים לא לתת לאזרח להתקיים בכבוד ומנסים בכל מיני דרכים להוציא ממנו את פרוטותיו האחרונות.

גם הקמת פעמונים, שעושים עבודה נפלאה, היא תוצאה ממדיניות זו והם השלו התוחכם יותר מחלקות סלי מזון.

גם משפחה ששני בני הזוג עובדים בקושי מתקיימים.

במסכת סנהדרין מובאים כמה מצבים שמקדימים את ביאת הגואל, חלקם חיוביים וחלקם שליליים, וחז"ל חילקו את השליליים והחיוביים למצב של זכו ולא זכו. אחד מהמצבים האלו, המצב הכלכלי מתואר בשני משפטים, המעדנים מצואים כעפר (דבר המראה על שפע) וכלתה פרוטה מן הכיס (המראה להיפך), ובכן היום רואים מול עינינו תופעה ששתי המצבים הנגדיים מתקיימים בצורה מדוייקת ובו זמנית, מצד אחד אין מכולולת שלא מחזיקה 5-6 סוגים של קפה או משחת שיניים ומצד שני אין לאנשים כסף להתחיל את החודש.

מה יעזור לי לדעת שאני צריך תקציב של 1200 ש"ח לבת בסמינר ועוד 1200 ש"ח לבן בישיבה ועוד 1000 ש"ח למשכנתא ועוד 1000 ש"ח להסעות וכו' 4400 ש"ח ועוד לא שילמתי חשמל, טלפון ודלק (בלי רכב אין לי עבודה).

לאיזה מצב מעונינים להביא את העם, ששני בני הזוג יעבדו 2 משמרות, יפסיקו את העישון, יסבלו בכמה שעות מנוחה שנותרו להם ללא מיזוג???

מי שהוא חייב להתעורר ולהחזיר את הגלגל אחורה, אחרת ינקטו סקציאות, ינתקו לאזרח שאין לא במה לשלם גז, חשמל וטלפון. והספקיות גם יצטרכו לפטר עובדים וכו', המדיניות הממשלתית הכלכלית הנוכחית מביאה למדרון חלקלק.

אולי צדקו אבותינו שאמרו טוב לנו לשוב מצרימה מלמות במדבר (כיום ארץ ישראל).

כשעבדתי עשיתי את זה, למרות שלרוב את המעשר פשוט תרמתי לבית, כי הבנתי שזה עדיף אם צריכים אותו.
עכשיו אני לא עובדת אז אין לי ממה לתת באופן קבוע, אבל אני משתדלת לתרום מדי פעם לדברים מסוימים. לשמחתי השבוע יצא לי לתרום כמה מאות למטרה טובה [או לצערי, כי זה לבחור חולה...] אבל זה רק פעם ב... 
בעזרת ה' כשתהיה לי שוב משכורת אני רוצה לתת מעשר קבוע.

ב"ה

אדם קיבל ירושה מאדם אחר, בצוואה הנפטר הערירי חילק את כספו בין שלושת אחיניו.

אחיו ואחותו, נכנסו לביתו לאחר פטירתו וחילקו ביניהם וגם לשלושת המוזכרים בצוואה את הכסף המזומן שהיה בבית.

והשאלה האם האחינים, שהם היורשים המוזכרים בצוואה, יכולים לחשב ולנקוט הסכומים שנלקחו נגד רצון הנפטר מסכומי המעשרות שהם מחויבים בהם או לא?

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל