אבל זו חובה שצריך להשתדל לעשותה

לפני כמה זמן שאלתי את אבא שלי ואמר לי שאין לי חובה להפריש אבל טוב לעשות את זה  אני לא יודעת מה המקור ל'קולא'

בעיקרון- זה חלק ממצוות צדקה, אבל זה תלוי אם אתה עצמאי כלכלית (סטודנט, בייניש, ב"ש, חייל...)...

בכ"מ- שמעתי מהרב מגנס (שליט"א) שאם אתה חי גם על חשבון ההורים, ואז בגלל שאתה תורם (מהכסף של הש"ל נניח) תצטרך לבקש עוד מההורים... אז לא לעשות את זה

יישר כוחך!!

בעזהי"ת.

והוא הרחיב את זה גם למצב שאם אתה מחזיק את עצמך בכוחות עצמך, אבל כל חריגה זה מההורים, אז אין צורך לתת.

הרבה פעמים זה לא בכסף מזומן אלא בשווי כסף - בכל מיני פרוייקטים  וטיפים שמתגלגלים אליי כבעל מקצוע.

(פסיקה של הרב שלי)

ועכשיו אני לא עובדת.

אבל בעז"ה כשאעבוד - אפריש...

אני תמיד משתדלת להפריש..
יש לי עבודה קבועה- ולכן גם הוראות קבע למקומות שחשוב לי לתרום להם,
וכשאני מרוויחה יותר מזה- אני נותנת לעוד מקום פשוט במזומן...

אם כי אני חיה בבית-

אבל עובדת ומממנת את הלימודים שלי..
ככה שאני לא יודעת אם אני חייבת או לא..

 

אלא מנהג שנעשה כחובה למי שנהג בו...

וגם מי שמפריש צריך להפריש מה'נטו' הכנסות (אחרי הוצאות קבועות) ולא מהברוטו

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=4545

מנהג ישראל זה רק בדבר שכל ישראל קיבלו עליהם.. מעשר כספים לא כולם נוהגים..

בלי קשר- הדין שהבאתי הוא בשם גדול אחר בדורנו... ששמעתי בשמו (באזניי)

אם כי זה לא ימנע ממני לתת.

באמת? זה לא כולל הוצאות קבועות??


תודה  קיש!! יודעים איפה אפשר לראות בפירוט את כל העניין של מעשרות?

צדקה ומעשר כספים - הרב אליעזר מלמד

מעשר כספים - הרב אליעזר מלמד

שיעורים בנושא מעשר כספים באתר ישיבה

ציטוט מאחד הקישורים לטובת הציבור:

שאלה : האם חייב אדם להפריש מעשר מהכספים שהוא מרוויח?
תשובה : ההלכה היא שמצווה מן המובחר לתת חמישית מהרווחים לצדקה, ומידה בינונית לתת מעשר מן הרווחים, והנותן פחות, מקיים את מצוות הצדקה כמידת עין רעה (שו"ע יו"ד רמט, א).
ונחלקו הפוסקים בשאלה מהו מקור המצווה לתת מעשר כספים. לדעת מיעוט הפוסקים החיוב מן התורה (כן משמע מתוספות תענית ט, א). ויש סוברים שהחיוב מדברי חכמים (ט"ז יו"ד שלא, לב). ויש סוברים שהחיוב מחמת מנהג (ב"ח שם).
אלא שצריך להדגיש, שלמרות שיש אומרים כי המקור למעשר כספים הוא במנהג, אין זה אומר שהנותן מעשר מקיים מצווה קלה שיסודה במנהג. שהרי ברור כי עצם מצוות הצדקה היא מן התורה, שנאמר (דברים טו, ז-ח): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ... דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". כלומר, כאשר אפשר יש לספק את צרכיו של כל עני ועני, "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". אלא שבדרך כלל צורכי העניים מרובים, ואין אפשרות לספק את צורכי כולם, ועל כן קבעה ההלכה, שמידה בינונית לתת מעשר. נמצא אם כן שהמצווה לתת מעשר כספים היא ההגדרה כיצד לקיים את מצוות התורה כפי המידה הבינונית. 
כלומר אף שיש אומרים שהמקור לנתינת מעשר הוא ממנהג, המנהג בא לפרש את מצוות התורה, והנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצוות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה. 
מכל מקום ישנה משמעות הלכתית לשאלת מקור החיוב לתת מעשר כספים, והיא לגבי אדם שמצבו הכלכלי דחוק, שאם נפסוק שנתינת מעשר כספים מהתורה - גם כשמצבו דחוק, כל זמן שהוא אינו אנוס, חובה עליו לתת מעשר למי שעני ממנו או להחזקת לימוד תורה. אך אם נפסוק כדעת רוב הפוסקים שנתינת מעשר כספים הוגדרה על ידי חכמים - הרי שמי שמצבו דחוק פטור מנתינת מעשר ויסתפק בנתינת מתנה קטנה למי שעני ממנו, אבל מי שמצבו דחוק במקצת יהיה חייב במעשר כספים. ואם נפסוק שנתינת מעשר כספים היא מנהג, גם מי שמצבו דחוק מעט יהיה פטור ממעשר כספים, והמנהג חל רק על אדם רגיל שמתפרנס כממוצע.

י - דרכי חישוב מעשר כספים
שאלה : אדם שמקבל משכורת, האם עליו להפריש מעשר מהברוטו או מהנטו?
תשובה : צריך להפריש מהנטו, כי זה הכסף שהוא מקבל.
שאלה : האם מפרישים מעשר מכל הנטו, או שאפשר להפחית את תשלום המשכנתא והארנונא מהמשכורת, ומהיתרה להפריש מעשר? 
תשובה : יש להפריש מעשר מכל הנטו, ומה שאדם משלם למשכנתא וארנונא נחשב כבר כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת. 
שאלה : אדם שמוציא כסף עבור הנסיעות לעבודה, ועבור האוכל שהוא קונה בעבודה, האם הוא יכול להפחית את ההוצאות מהנטו שקיבל?
תשובה : אפשר להוריד את עלות הנסיעות לעבודה מן המשכורת ומהשאר להפריש מעשר, משום שלולי הצורך להגיע לעבודה לא היה נוסע לשם. אולם קניית האוכל בשעת העבודה אינה נחשבת הוצאות עבודה, הואיל ובכל מקרה היה צריך לאכול.
שאלה : אדם שחוסך כסף בתוכנית חסכון או קופת גמל כיצד יפריש מעשר?
תשובה : ראשית עליו להפריש מעשר מהכסף לפני שהוא מפקידו בתוכנית החסכון. אח"כ כשיגיע זמן הפירעון, יעשה חשבון כמה רווח ריאלי היה לו על החסכון, וממנו יפריש מעשר. וכן מי שמשקיע את כספו בקופת גמל, עליו להפריש מעשר מן הכספים לפני הפקדתם, ובעת שיפדה את כספו שבקופת הגמל, יחשב את הרווח הריאלי שהיה לו במשך השנים, וממנו יפריש מעשר. 
אמנם פעמים רבות המעסיקים כחלק מההטבות שהם נותנים לעובדים מפרישים כסף לקופות הגמל, ואז הכסף אינו עובר בחשבון העובר ושב של העובד, וקשה לחשב את שיעור המעשר. ועל כן בעת שיוציא את הכסף מקופת הגמל יפריש מכולו מעשר.
שאלה: כיצד יפריש מעשר מי שהשקיע את כספו במניות, בחלקם הרוויח ובחלקם הפסיד? 
תשובה : יערוך חשבון כללי, ואם בסך הכל הרוויח, יפריש מהרווח מעשר. ואם בסך הכל הפסיד, פטור מלהפריש מעשר. ורק לאחר שיכסה את הפסדיו ויתחיל להרוויח, יתחייב שוב בהפרשת מעשר כספים. 
שאלה: 
אם מזדמן לאדם צורך לתרום סכום גדול לצדקה, הרבה יותר ממה שהוא צריך להפריש למעשר כספים. האם יוכל להחשיב את התרומה כהלוואה למעשר?
תשובה : כן. למשל, מי שצריך להפריש כל חודש אלף ש"ח, ונתן בבת אחת עשרת אלפים לצדקה, יכול להחשיב את העשרת אלפים ש"ח כחוב של "המעשר כספים", ובמשך עשרת החודשים לא יפריש מעשר ממשכורתו.
שאלה: האם ראוי לדקדק בחישוב מעשר כספים מכל הכנסה, או שאפשר לחשב אותו בערך? 
תשובה :עדיף לחשב את מעשר הכספים באופן מדויק, וכדי לחשב במדויק יש להקדיש לכך מחברת או פנקס. ואמנם מי שבטוח שנותן לפחות מעשר, יכול לצאת ידי המצווה גם בלא חישוב מדויק. אלא שיש אומרים שהסגולה המביאה לידי עשירות היא דווקא כשמחשבים במדויק, ולכן עדיף לנהל רישום מדויק, ואם ירצה להוסיף אח"כ יוסיף, וכבר למדנו שמידת עין טובה להפריש חמישית.

שאפשר "לבחון" בה את הקב"ה

"בחנוני נא בזאת"

אז למה לא

לבחון את הקב"ה?

לא רוצה לבחון את הקב"ה אני מאמין לו

שאתעשר. אז למה לא להתעשר אם זה כהבטחה בשבילי ?

"עשר בשביל שתתעשר"

"אין עני אלא בדעת" - אחוז משמעותי של העניים הגיעו למצבם בגלל חוסר ידע וחוסר ניהול נכון (החל מבזבזנות כספים, אי ניהול תקציב ועד לישיבה בכולל במקום לפרנס כפי שנחתם בכתובה ועוד כל מיני סיבות אחרות).

לשבת עם הבן אדם, לתכנן את התקציב שלו, להסביר לו את זכויותיו ו/או לחסל את החובות שלו בצורה מסודרת - זה הרבה יותר חשוב מעוד קרטון מזון לחג.

אם נזרום על המשל של הסוכריות - זה כאילו סבא נותן לך עשר סוכריות מתוך תכנון שאחת תיתן לאחיך הקטן. יוצא שאם לא תיתן לו כפי שנאמר לך, זה לא שסרבת להמלצה, אלא אחיך הקטן נותר ללא הסוכרייה.

התדיינו פעם כמה חברות על כך שנראה שאלוקים ברא את העולם בצורה לא שיוויונית - לחלק נתן המון ולחלק לא נתן כלום. אלא - שצריך לזכור שאלוקים נתן לי יותר אבל התוספת הזו בכלל מיועדת למישהו אחר שקיבל פחות, ואני צריכה לעבוד על עצמי ולתת למי שמגיע.

אני ספציפית משתדלת כבר כמה שנים לתת מעשרות, כבר מאז תחילת גיל העשרה - אפילו על הכנסות קטנות המורכבות מ20 ש"ח. סך הכל חושבת שחשוב לחנך את עצמנו שאלוקים נתן לנו על מנת שניתן לאחרים, ולא משנה כלל אם יהיו אלו 2 שקלים מתוך 20 או 2000 שח מתוך משכורת של 20 אלף ש"ח.

ולסיכום, לא לשכוח שנאמר: "עשר בשביל שתתעשר". בהצלחה לכולם!

ב"ה

... לא היה צריך להיות סטנלי פישר כדי להתקיים.

כל בן אדם ממוצא שלא היה נרקומן או מהמר סידרתי (תענוגים שדורשים הון) יכל להביא פרנסה בכבוד לביתו.

כיום ישנם אנשים שמעונינים לא לתת לאזרח להתקיים בכבוד ומנסים בכל מיני דרכים להוציא ממנו את פרוטותיו האחרונות.

גם הקמת פעמונים, שעושים עבודה נפלאה, היא תוצאה ממדיניות זו והם השלו התוחכם יותר מחלקות סלי מזון.

גם משפחה ששני בני הזוג עובדים בקושי מתקיימים.

במסכת סנהדרין מובאים כמה מצבים שמקדימים את ביאת הגואל, חלקם חיוביים וחלקם שליליים, וחז"ל חילקו את השליליים והחיוביים למצב של זכו ולא זכו. אחד מהמצבים האלו, המצב הכלכלי מתואר בשני משפטים, המעדנים מצואים כעפר (דבר המראה על שפע) וכלתה פרוטה מן הכיס (המראה להיפך), ובכן היום רואים מול עינינו תופעה ששתי המצבים הנגדיים מתקיימים בצורה מדוייקת ובו זמנית, מצד אחד אין מכולולת שלא מחזיקה 5-6 סוגים של קפה או משחת שיניים ומצד שני אין לאנשים כסף להתחיל את החודש.

מה יעזור לי לדעת שאני צריך תקציב של 1200 ש"ח לבת בסמינר ועוד 1200 ש"ח לבן בישיבה ועוד 1000 ש"ח למשכנתא ועוד 1000 ש"ח להסעות וכו' 4400 ש"ח ועוד לא שילמתי חשמל, טלפון ודלק (בלי רכב אין לי עבודה).

לאיזה מצב מעונינים להביא את העם, ששני בני הזוג יעבדו 2 משמרות, יפסיקו את העישון, יסבלו בכמה שעות מנוחה שנותרו להם ללא מיזוג???

מי שהוא חייב להתעורר ולהחזיר את הגלגל אחורה, אחרת ינקטו סקציאות, ינתקו לאזרח שאין לא במה לשלם גז, חשמל וטלפון. והספקיות גם יצטרכו לפטר עובדים וכו', המדיניות הממשלתית הכלכלית הנוכחית מביאה למדרון חלקלק.

אולי צדקו אבותינו שאמרו טוב לנו לשוב מצרימה מלמות במדבר (כיום ארץ ישראל).

כשעבדתי עשיתי את זה, למרות שלרוב את המעשר פשוט תרמתי לבית, כי הבנתי שזה עדיף אם צריכים אותו.
עכשיו אני לא עובדת אז אין לי ממה לתת באופן קבוע, אבל אני משתדלת לתרום מדי פעם לדברים מסוימים. לשמחתי השבוע יצא לי לתרום כמה מאות למטרה טובה [או לצערי, כי זה לבחור חולה...] אבל זה רק פעם ב... 
בעזרת ה' כשתהיה לי שוב משכורת אני רוצה לתת מעשר קבוע.

ב"ה

אדם קיבל ירושה מאדם אחר, בצוואה הנפטר הערירי חילק את כספו בין שלושת אחיניו.

אחיו ואחותו, נכנסו לביתו לאחר פטירתו וחילקו ביניהם וגם לשלושת המוזכרים בצוואה את הכסף המזומן שהיה בבית.

והשאלה האם האחינים, שהם היורשים המוזכרים בצוואה, יכולים לחשב ולנקוט הסכומים שנלקחו נגד רצון הנפטר מסכומי המעשרות שהם מחויבים בהם או לא?

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).

נראה שעברת. עברת משהו בונה. אז אולי אתה באמת כבן 80......