עוד מעט חברים שלי יוצאים לפולין (אני בארץ)
ויש את התחושת באסה הזאת-שכולם עושים משהו ואתה לא
(למרות שאני שלם עם ההחלטה לא לצאת)
קיצר אם למישהו יש איזו עיצה איך להתמודד עם התחושה הזאת
גם עכשיו ובמיוחד מתי שהם חוזרים...תודה רבה
מנסיון - הרבה פעמים נתקלתי במצבים שכולם מסביבי עשו דברים שאני לא עשיתי,
בתחילה קינאתי, הרגשתי חריגות מסויימת, ואח"כ למדתי שפשוט יש משהו מיוחד בלא-להיות כמו כולם, יש יופי בלא להיות אחד מתוך עדר.
לך על זה שאתה בחרת בדרכך, למרות שהיא שונה מכולם, כי כך חשבת שנכון\כך התאפשר לך.
תשדר שאתה בטוח בכך, הראה השתתפות כנה בשמחה, התעניין בחוויותיהם במידה מסוימת, אך זכור ושדר שאתה שלם עם עצמך ועם דרכך, גם אם היא לא כמו כולם...
ותזכיר לעצמך את החשיבות של הסיבות בגללן לא יצאת [מקווה שזה בעניין א"י..]
ואם כמו שאמרת אתה באמת שלם עם ההחלטה יהיה לך יותר קל.
לא לשכוח לטפוח לעצמך על השכם על ההליכה נגד הזרם
בהצלחה.
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים